|
עבודות [118-126] מתוך 981
:: [עמוד 14 מתוך 109]
|
|
<< עמוד קודם ::
עבור לעמוד: 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18
:: עמוד הבא >>
|
|
| עבודה מס'
50474 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
דיני ראיות-הכרעה על פי עדות יחיד במשפט הפלילי, 2000.
רקע, דרישת הסיוע במקרה של שותפים לעבירה, בעבירות מין, בעבירת עדות שקר, בעדות קטין והחוק האנגלי. |
| 1,640 מילים (כ-5 עמודים), 14 מקורות, 98.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
ההכרעה ע"פ עדות יחידה במשפט הפלילי נדונה בסע' 54 לפקודת הראיות. פקודת העדות שקדמה לפקודת הראיות קבעה בסע' 5 (ולאחר מכן סע' 6) שלא יינתן שום פס"ד בכל משפט ע"פ עדותו של עד אחד אלא אם הודה הנאשם באותה עדות (במשפט פלילי) או אם עדותו נתחזקה בעדות ממשית אחרת. ההלכה הפסוקה אימצה את דרישת הסיוע האיכותית שהתגבשה בחוק המקובל בארבע קטגוריות וגם קבעה את חובת ה'אזהרה העצמית'. חובה זו הוטלה על ביהמ"ש על-מנת שישקול ויפרט לאחר-מכן את החלטתו להרשיע על-סמך עד אחד. חובה זו היתה חובה מהותית ולא פורמלית ופסיקה של שופט שלא עמדה בחובה זו, עמדה למבחן ערכאת הערעור. בתחילה היו הלכות ביהמ"ש ללא בסיס בחוק, עד חקיקתו של סע' 54א לפקודת הראיות שקבע: 1. דרישת הסיוע לעדות שותף לעבירה חולקה לעדים סתם שלעדותם אין צורך בסיוע ולעדי מדינה שלעדותם יש צורך בסיוע. 2. ביטול הדרישה לסיוע בעבירת מין ובמקומה הדרישה מביהמ"ש לפירוט והנמקת ההחלטה להכרעה ע"פ עדות יחידה ואילו בעבירות זנות תוקן סע' 206(ג) לחוק העונשין ועתה נדרש דבר לחיזוק. 3. חוסר התייחסות של בסע' לדרישת סיוע בעבירה של עדות שקר ועל כן הפסיקה בעניין נותרה בעינה כלומר יש צורך בסיוע. 4. עדות קטין שנגבתה ע"י חוקר נוער תישאר לפי דרישת הסיוע בסע' 11 לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) תשט"ו 1955, לעניין עדות קטין ללא שבועה אין התייחסות בסע'. החוק ביטל את המבחן האם זהו קטין היודע להבחין מהי שבועה ובמקומו נקבע מבחן פורמלי שרק כאשר מדובר בקטין מעל גיל 12 ניתן יהיה להכריע ע"פ עדות יחיד.
|
| |
| עבודה מס'
50449 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
דיני ירושה, 2000.
השוואה בין כללי המשפט הבינ"ל פרטי בחוק הירושה לבין כללי המשפט הבינ"ל פרטי בהצעת החוק "ברירת הדין" בחלקה הדן בירושה. |
| 6,734 מילים (כ-20.5 עמודים), 5 מקורות, 268.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
עבודה זו נושאה השוואה בין כללי המשפט הבינלאומי פרטי בחוק הירושה(1) לבין כללי המשפט הבינלאומי פרטי בהצעת החוק "ברירת הדין"(2) בחלקה הדן בירושה, כפי שהוצע ע"י פרופסור לבונטין.
ההצעה החוק "ברירת הדין" חוברה ע"י פרופסור לבונטין על פי בקשה של משרד המשפטים ובהתאם להסכם עם המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש סאקר.
ההצעה פורסמה ע"י משרד המשפטים בשנת תשמ"ז-1987, ומהדורה חדשה זו ממשיכה בעיקר הדברים את קודמתה (3)
הצעת החוק מציעה פתרון מקיף לכללי המשפט הבינלאומי פרטי בישראל.
כל יחס או קשר בין בריות וכל מאורע או מעשה, אפשר שתהיה לו נגיעה אל שני דינים לאומים או יותר(4). לארצות שונות דינים שונים, ולרוב אין לשאלה כלשהי תשובה משפטית אחת, לכן יש לקבוע איזו מהתשובות תתקבל לצורך העניין הנדון.(5)
ברירת הדין היא הכרעה משפטית, וככזאת היא צריכה להיעשות לפי כללים ידועים ותוך הפעלת שקול דעת לאורם. לפתרון השאלה איזה דין ראוי לחול במצב בו כרוך "יסוד זר", נוצרו הכללים לברירת דין, המהווים חלק מדיני כל ארץ, וכללי ברירת הדין הנוהגים בישראל הם בעיקרם חלק מדין ישראל.(6)
כללי ברירת הדין בהצעת חוק זו הם דו שימושים : ראשית, בהכריעם שקיים או נעדר יסוד זר שהוא משמעותי, כלומר שיש או אין לסטות בגינו מדין ישראל המהותי, הם מציבים את גבולות תחולתו של דין ישראל המהותי. שנית, כאשר הם קובעים כי אכן מצוי יסוד זר שהוא משמעותי, הם מנחים לקראת ברירת הדין הראוי מבין הדינים שיש להם נגיעה לעניין. כללי ברירת הדין הם גם בין זמניים, במהלך הזמן עשויה להתרחש תזוזה של אישים ושל דברים ממקום למקום ומחסות דין אחד לדין אחר.(7)
כללי ברירת הדין הקיימים בדין ישראל ברובם אומצו בהצעת חוק זו, עם זאת פה ושם עוצבו פתרונות חדשים או ננקטה העדפה מחייבת של פתרון אחד מתוך מספר פתרונות רווחים. החוק המוצע הוא ישראלי במובן נוסף בכך שהוא עוקב במיוחד אחרי החקיקה הישראלית בתחום המשפט הפרטי המהותי ומתכונן להיענות לצרכים ולתכונות של דין ישראל. עם זאת הצעת חוק זו מתאפיינת גם במימד עיוני כללי.
החוק המוצע מסתייע לא מעט בקטגוריות עיוניות הנמנות עם תורת המשפט הכללית, "חוזה", "עוולה" וכיוצ', ולעתים אף מופיעות הגדרות אחדות למונחים ומושגים עיונים כשימושם בהצעת חוק זו(כגון סעיף 26) (8)
בברירת הדין נודעת חשיבות לנושא הסיווג(קלסיפיקציה), לרוב נידונות שאלות של סיווג אגב העניין שעל הפרק, ברם, בפרק ה' להצעת החוק מוקדש סעיף מיוחד(סעיף 63) לדיון מפורש ומודע בנושא הסיווג.(9)
מבנה הצעת החוק - הצעת החוק מחולקת לשמונה פרקים הכוללים שמונים ושבעה סעיפים. הצעת החוק נפתחת בפרק הדן בהוראת מבוא(10) וממשיכה בהוראות לגבי החלת דיני ישראל נוכח דין זר(11), כאשר הוראות הפרק מחולקות לפי ענפי המשפט הרלבנטי.
הצעת החוק כוללת גם פרק הדן בזכויות קנויות(12) המפרט זכויות מכוח דינים זרים וזכויות מכוח פסקים זרים.
כמו כן כוללת הצעת החוק פרק נפרד הדן בעניין סמכות והפעלת שיפוט בישראל (13), וכן פרק הדן בסדרי דיון ונוהל.(14)
הוראות פרק ד' להצעת החוק דנות בכללי ברירת הדין אשר עניינם ירושה, אשר רלבנטיות כאשר מדובר במקרים בהם כרוך אלמנט זר.
פרק ד' כולל 12 סעיפים המפרטים בין היתר מונחים ומושגים לברירת הדין בירושה(15), הדין החל בירושה(16), ועוד הוראות חוק לעניין ירושה, וזאת כאשר מתעורר אלמנט זר.
הוראות הדין המצוי בעניין זה מוסדרות בחוק הירושה(פרק השביעי לחוק) הקובע הוראות בנושא משפט בין לאומי פרטי לעניין ירושה, תוך ניסיון של המחוקק לעמוד על העניינים החשובים במשפט בינלאומי פרטי בנוגע לירושה.
יש לציין כי ההוראות המדוברות בחוק הירושה הדנות בענייני ירושה הכרוכים אלמנט זר, הם יוצא דופן לעניין כללי המשפט הבינלאומי פרטי החל בישראל, שכן הם מוסדרים בחקיקה, אשר קובעת בין היתר גם כללי סמכות וגם כללי ברירת דין, זאת לעומת ענפי משפט אחרים החסרים הסדר סטטוטורי.
במסגרת סוגיית המשפט הבינלאומי פרטי עולות שלוש שאלות עיקריות: ראשית, סמכות מערכת השפיטה לדון בעניין הכרוך אלמנט זר. שנית, הדין החל על העניין הנדון. שלישית, אכיפה של פסקי דין זרים.
תוכן עניינים:
1. מבוא
2. סמכות מערכת השפיטה של ישראל
3.הדין החל בירושה
4. הפניה (RENVOI)
5. דין נכסים מסוימים
6. דין חוץ שאין נזקקים לו
7. סוגיות נוספות לעניין הדין החל בירושה
8. תקיפות צוואה
9. כשרות לצוות
10. תוקף צורני של צוואה
11. הוראות נוספות לעניין צוואה המוסיפות על הדין המצוי
12. סיווג (מיון מונחים)
13. סוף דבר
|
| |
| עבודה מס'
50445 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
היבטים משפטיים של שידורי הטלויזיה החינוכית, 2000.
עבודה זו דנה בטלביזיה החינוכית כטלביזיה ציבורית-ממלכתית על רקע ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום התקשורת. |
| 13,214 מילים (כ-40.5 עמודים), 21 מקורות, 308.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
ההתפתחויות הטכנולוגיות של השנים האחרונות גרמו למהפכה בענף התקשורת בעולם ובישראל. די בהזכרת רשת האינטרנט, החובקת עולם, ובהזכרת ההתפשטות המדהימה של התקשורת הסללולרית בישראל על מנת להבין את ההשפעה העצומה שיש להתפתחויות הטכנולוגיות הללו על תחומי החיים של הפרט. באספקלריה של המדיום הטלוויזיוני, ניתן להבחין כי הקונפיגורציה הדומיננטית בשנותיה הראשונות של הטלוויזיה (בארה"ב מדובר על שנות החמישים המוקדמות(1) ובישראל ההתייחסות היא לשנות השבעים), שונה באופן ניכר מהקונפיגורציה הנוכחית, הצופה לקראת המילניום החדש שבפתח.
בנוסף, עלינו לזכור את המגמה השלטת בעולם המערבי בשנים האחרונות החותרת להפרטה.
פעולות שנתפסו כציבוריות מובהקות, ואשר בוצעו בעבר על-ידי המדינה, מועברות לזירה הפרטית, ביניהן גם כאלה שנחשבו בעבר כפעולות מדינה מובהקות. דוגמה טובה לכך היא, ההפרטה של שירותי הטלפון הבינלאומיים בישראל.
שתי התפתחויות אלה חוברות ביחד ומעוררות או מעצימות את הויכוח האם בעולם של שנות התשעים יש בכלל מקום לטלוויזיה ציבורית-ממלכתית מטעם המדינה, הממומנת מכספי משלם המיסים, בכלל, ולטלוויזיה חינוכית-לימודית כזו, בפרט. מחד גיסא, ריבוי ערוצי השידור מדגיש את חוסר היעילות בתפקוד הגופים הציבוריים לעומת הפרטיים, במיוחד בכל הקשור לכללים המגבילים החלים על גופים ציבוריים שנועדו בעיקרם ליחידות מטה, אך אינם מתאימים לגופים יצרניים ויצירתיים. מאידך גיסא, הסביבה התחרותית, בה הרייטינג והכסף הם שם המשחק, מבליטה את
תפקידו של השידור הציבורי, המפיק תוכניות בעלות איכות גבוהה ובעלות פוטנציאל חינוכי והשכלתי גבוה.
הדיון בסוגיה זו מורכב ודורש התייחסות לשיקולי מדיניות רבים הסוטים מנושא עבודה זו.
בכל מקרה, נראה כי לגבי אנשי הטלוויזיה החינוכית בישראל עצמם ההכרעה ברורה לטובת המשך קיומה של הטלוויזיה החינוכית. לפיכך, הדיון בהמשך יצא מנקודת הנחה שיש מקום לטלוויזיה כזו בישראל, והניתוח יתמקד בשאלה האם הטלוויזיה החינוכית צריכה להיות בבעלות ציבורית, בניהול ציבורי או שפיקוח ציבורי בדרגות שונות יספיק לצורך עמידה במשימותיה.
עבודה זו נשענת על מידע ממספר מקורות: מחקר ספריה, קריאת כמות גדולה של דו"חות ומסמכים וכן על סדרת ראיונות שערך כותב העבודה עם נושאי תפקידים בטלוויזיה החינוכית ועם חוקרים בתחום.(2)
-------------------------------------------------------------------------------
1. M. E. Price "Public Television in America Project - Public Television and New Technologies" LEXIS IJCLP Web-Doc 2-1-1998, par. 4
2 טלוויזיה החינוכית: עו"ד דבורה קמחי (בעבר היועצת המשפטית של הטלוויזיה החינוכית), עו"ד יעל ורדי - רוטשילד (היועצת המשפטית הנוכחית של הטלוויזיה החינוכית) וגב' מרים ענבי (מנהלת המחלקה הכלכלית של הטלוויזיה החינוכית). אקדמיה: פרופ' ניל נתנאל (מרצה אורח בפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית, ירושלים).
תוכן עניינים:
מבוא
פתיחה
פרק א': הטלוויזיה החינוכית כיום
1. יעדי הטלוויזיה החינוכית
2. הפקות ושידורים
3. הפעלה חינוכית
4. כוח אדם ומבנה ארגוני
5. ייצוג לצורך יחסי עבודה
6. תשתית פיזית וציוד
7. מקורות מימון ותקציב
פרק ב': עולם התקשורת בישראל כיום
1. תחרות על אמצעי מימון:
2. תחרות על משיכת קהל הצופים:
3. תחרות על היצע כוח האדם במדיום הטלוויזיוני
פרק ג': הקשיים בפני הטלוויזיה החינוכית בתקופה האחרונה
1. ניהול משאבי אנוש ויחסי העבודה בטלוויזיה החינוכית
2. כפיפות לחוק חובת מכרזים
3. ההכלאה בין טלוויזיה מסחרית, טלוויזיה חינוכית ומשרד ממשלתי
4. מקורות המימון
5. מטרות האירגון
פרק ד': החלופות שהוצעו למבנה המשפטי הקיים
1. רשות
2. חברה בהקשר של חברה ממשלתית וחברה מעורבת לתועלת הציבור על פי חוק החברות
הממשלתיות, תשל"ה 1975 -
פרק ה': הנסיונות שנעשו לישום החלופות ליחידת סמך
1. חברה מעורבת לתועלת הציבור
2. רשות הטלוויזיה החינוכית
פרק ו': קונסטרוקציית "סוכנות שירותים"
פרק ז': סיכום
|
| |
| עבודה מס'
50444 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
דיני החוזים והתקשרויות באינטרנט-בחינת שלב כריתת החוזה, 2000.
ההיבט החוזי בהתקשרויות דרך האינטרנט והתמקדות בשלב יצירת הקשר החוזי. |
| 10,480 מילים (כ-32 עמודים), 9 מקורות, 308.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
דומה כי אין צורך להכביר במילים כדי לתאר את המהפכה הגדולה העוברת על עולם הידע והתקשורת בגלל השימוש העצום באינטרנט, על כל יישומיו. בשלב מסוים של ההתפתחות החלו להשתמש במדיום זה לצרכים מסחריים, כאשר חלק, ולעיתים אף כל ההיבטים של ההתקשרות העסקית, לרבות אספקת השירות והתשלום, נעשים באמצעות האינטרנט. השימוש באינטרנט בהתקשרויות עסקיות מעורר שורה ארוכה של שאלות משפטיות לא רק בגלל הטכנולוגיה התקשורתית המיוחדת; היא מעוררת סיבוכים נוספים כיוון שמציאותה של רשת האינטרנט יצרה בקרב המשתמשים תת-תרבות יחודית הדוגלת, בין השאר בחוסר פורמליות. מטבע הדברים, לעיתים חוסר פורמליות זה מתנגש חזיתית עם הפורמליות והדרישות הצורניות המאפיינות את גישת המשפט.
בגלל נושא הסמינריון, עבודה זו תעסוק כמובן אך ורק בדיני חוזים, ולא בסוגיות המשפטיות האחרות הכרוכות בהתקשרות באמצעות האינטרנט. זאת ועוד, בגלל קוצר היריעה היא תתרכז בגזרה אחת של ההתקשרות החוזית - שלב יצירת הקשר החוזי. פרק א' ישמש מבוא לעבודה, ובו יוסברו עיקרי רשת האינטרנט, שלבי התפתחותה ויישומיה השונים הרלוונטיים לעבודה. כמו כן, יופנה זרקור לעבר סוגיות בשטחי משפט שונים אשר דורשות התייחסות מיוחדת בגלל התפתחות הרשת. פרק ב' יעסוק בחוזים מסחריים באינטרנט באופן כללי ובעיות משפטיות העולות בהקשר של התקשרויות חוזיות באינטרנט. פרק ג' ידון בכריתת החוזה באינטרנט ובהשלכות המשפט הישראלי על שלב זה בהתקשרות. פרק ד' יתמקד בסוגיית מועד כריתת החוזה ברשת. פרק ה' יציג את המקרה המיוחד של החוזה האחיד באינטרנט.
כאן המקום לציין כי לאורך העבודה אדרש מפעם לפעם להסביר מושגים ומונחים טכניים הקשורים לאינטרנט.
תוכן העניינים:
פתיחה
פרק א' - מבוא
1. מהי רשת האינטרנט
2. הישומים הרלוונטים לסוגיית כריתת החוזה
2.1 דואר אלקטרוני ((E-mail
2.2 לוחות מודעות אלקטרונים \ קבוצות דיון
Web/WWW) World Wide Web 2.3)
3. רשת האינטרנט והמשפט
3.1 שאלת האחריות בנזיקין ברשת
3.2 בעיות מתחום המשפט הבינלאומי הפרטי
3.3 בעיות מתחום דיני התקשורת וחופש הביטוי
פרק ב' - חוזים והתקשרויות מסחריות ברשת האינטרנט
1. שלבים בהתפתחות התקשרויות מסחריות באינטרנט
1.1 שיווק
1.2 חוזה אלקטרוני
1.3 קניה מקוונת ורכישה בכסף אלקטרוני
1.4 מסחר אלקטרוני מלא
2. סוגיות חוזיות הקשורות בסחר באמצעות רשת האינטרנט
3. מסגרת לדיון
פרק ג' - כריתת החוזה באינטרנט
1.היסודות הדרושים לכריתת חוזה
2. גמירת דעת
2.1 רצון וכוונה
2.2 בעיית התקשורת הבלתי פורמלית
2.3 בעיית זיהוי הצדדים המתקשרים
2.4 העדה על גמירת דעת
3. מסוימות
4. הצעה
4.1 הצעה רגילה
4.2 הצעה לציבור
4.3 חזרה מהצעה
5. קיבול
5.1 כללי
5.2 קיבול בהתנהגות
5.3 קיבול בשתיקה
5.4 קיבול תוך שינוי
פרק ד' - מועד יצירת החוזה
1. כללי
1.1 חוזה בין נעדרים
1.2 חוזה בין "נוכחים"
2. סיווג הקשר באינטרנט
2.1 תאור הבעיה
2.2 קביעת מועד מסירת שדר אלקטרוני
2.3 קביעת מועד שיגור שדר אלקטרוני
2.4 האם האינטרנט מהווה קשר מיידי?
2.5 האם רשת האינטרנט דו-צדדית?
3. מועד כריתת החוזה באינטרנט
4. מדיניות חלוקת הסיכון
פרק ה' - התקשרות חוזית באינטרנט - המקרה המיוחד של חוזה אחיד
סיכום
|
| |
| עבודה מס'
50297 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
סמי הזיה, 1999.
חשיש ו-ל.ס.ד: הסמים ומעמדם החוקי, השפעת הסמים ותפוצתם. |
| 2,804 מילים (כ-8.5 עמודים), 10 מקורות, 88.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
סמים הם חומרים, טבעיים או כימיים, אשר גורמים לשינויים גופניים, רגשיים וחשיבתיים ומשפיעים גם על המצב הנפשי.
מקובל לחלק את הסמים לשלוש קטגוריות: סמי הרגעה (נרקוטיים), סמים מעוררים וסמי הזיה.
בכל קטגוריה כזו ניתן למצוא סמים המופקים מחומרים טבעיים, בדרך כלל צמחים למיניהם, ולעומתם סמים המופקים על ידי תרכובות כימיות שנועדו לחקות את האפקט הטבעי ואף להעצים אותו.
בשנים האחרונות מסתמנים חילוקי דעות בקשר לסכנות שאורבות או לא אורבות בעקבות השימוש בסמים "טבעיים", אך כל החוקרים אחידים בדעתם שהסכנה הגדולה ביותר טמונה בסמים המופקים באמצעים כימיים. ברשות למלחמה בסמים מסבירים, שבתחום חקר המוח ידוע שהעברת המידע בין תאי המוח מתבצעת
באמצעות חומרים כימיים מסוימים, והתפקוד היומיומי שלנו תלוי בכך שהמוח ייצר את אותם חומרים בכמות הנכונה ובמקומות הנכונים. חומרים כימיים חיצוניים המגיעים אל המוח עלולים לערער את האיזון הכימי ולפגוע בתפקודו התקין.
בעבודה זו אתייחס לשני סוגים של סמי הזיה:
חשיש - שהינו חומר המופק מצמח הקאנביס וחילוקי הדעות סביב השימוש בו הן הרבות ביותר.
L.S.D - שאף על פי שהתגלה תוך כדי ניסוי שנערך בחומר שהופק מפטרייה ארגוט, כיום הוא מופק באמצעים כימיים.
תוכן עניינים:
1. הקדמה
מהם סמים
מעמדם החוקי של הסמים
2. רקע כללי
החשיש
ה L.S.D -
3. השפעה
החשיש
הL.S.D -
4. תפוצה
דרכי הפצה
תפוצת הסם
ביבליוגרפיה
הערת מערכת: בעבודה זו לא צוינו מראי מקום.
|
| |
| עבודה מס'
50237 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
אחריות מקצועית של פסיכולוגים-הטרדה מינית, 1998.
סקירה היסטורית, עילות תביעה נפוצות, פתרונות חוקתיים והתנהגות מינית לא מוסרית של רופאים אחרים. |
| 4,571 מילים (כ-14 עמודים), 3 מקורות, 308.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
ספקי שירותי בריאות ובייחוד בריאות הנפש, הועמדו בבחינה קשה לאחרונה בגין קיום מגע מיני עם פציינטים. למרות שהשבועה ההיפוקרטית מחייבת רופאים באמרה "ראשית, אין להזיק" היא ספציפית ומחייבת להימנע ממגע מיני עם פציינטים1, בתי המשפט המודרניים הסתייגו מהטלת אחריות על הפרתה2. בניגוד לכך, האחריות על התנהגות מינית לא מוסרית על ידי מספקי שירותי בריאות נאכפה תחת תיאוריות מגוונות אחרות. כיון שבארץ, למעט מקרה מפורסם אחד, אין משנה סדורה שעליה ניתן להישען כדי לדון בנושא מבחינה אתית וחוקית בחרנו "לרעות בשדות זרים" ולמצוא את התשובות (החלקיות) לשאלות המתעוררות-במשפט האמריקני. עבודה זו סוקרת את הפסיקה אודות שכיחות מגע מיני על ידי מספקי שירותי בריאות וכן אודות הנזק הנגרם כתוצאה מכך. בהמשך, יוסברו תיאוריות אחריות שלפיהן מטפלים, רופאים ומספקי שירותי בריאות אחרים יכולים להימצא כאחראים למגע מיני עם פציינטים. יובהר מיד כי תחומי "תיאוריות האחריות" הנן עדיין בשלבי התהוות. ענייני האחריות בגין תוצאת המגע מיני בין מטפל לפציינט וענייני אחריות למחדל אזרחי עבור מגע מיני בין מטפל לא-פסיכיאטרי לבין פציינט ראויים ליתר דיון אך זאת בעבודה אחרת.
כמו כן נבקש לציין כי העבודה דנה בכל מיני סוגי "מטפלים" העוסקים בבריאות הנפש ואין המדובר דוקא בפסיכולוגים או בפסיכיאטרים, אלא בכל מי שנוטל לידיו את האחריות לבריאותו של אחר, תהא הגדרתו אשר תהא, רופא פסיכיאטר, פסיכולוג, אח בבי"ח או יועץ.
המניע שלנו לעבודה זו והמקרה המפורסם ביותר בארץ בשנים האחרונות היה מקרה אלי פלח, הפסיכולוג שהורשע בקיום יחסים לא נאותים עם מטופלות שלו. לא ניכנס כאן לסקירת הפן הפלילי של המעשים אך ננתח את כל ההיבטים הנזיקיים שלהם כאשר דברי השופטת דורנר מהווים את נקודת המוצא שלנו בעבודה זו. בחלקה בפסק הדין היא התוותה עבורנו את הכיוונים שאליהם הגיעה בהכרעתה תוך ניתוח הפסיקה והחיקוקים העולמיים (אשר כמו שיובחן מייד רובם המכריע הנו מארה"ב) .
--------------------------------------------------------------------------------
1. Maura Campbell, The Oath: An Investigation of the Injunction Prohibiting Physician-
.(Patient Sexual Relations, 32 Persp. Bio. & Med. 300 (1989
2).. See, e.g. Andrews vs. United States, 732 F. 2d 366, 369 n. 2 (4th Cir. 1984
תוכן העניינים:
1. מבוא
2. סקירה היסטורית
3. אחריות להתנהגות מינית לא מוסרית
א. התנהגות מינית לא מוסרית בין מטפל לפציינט: עילות תביעה נפוצות:
1. רשלנות\מחדל
2. הפרת חובת נאמנות
3. גרימת מועקה רגשית ברשלנות
4. נזק מכוון
5. הפרת חוזה\הפרת הבטחה מחייבת
6. תביעות בן\בת זוג
7. אחריות מעביד
A. אחריות חילופית
1. נתבע עליון
2. נושא כללי לאחריות
B. אחריות לרשלנות המעביד
1. נושאים שונים
A. תקנת גבולות
B. אחריות לאחר התוצאה
C. מחדל בכיסוי ביטוח
א. התנהגות מינית לא מוסרית בין מטפל לפציינט: פתרונות חוקתיים
1. חוקים פליליים
2. חוקים אזרחיים
א. התנהגות מינית לא מוסרית על ידי רופאים ומספקי שירותי בריאות אחרים
1. תקיפות מיניות על ידי רופאים
2. התנהגות מינית לא מוסרית ללא כפייה
סיכום
|
| |
| עבודה מס'
50221 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
ההיבטים המשפטיים של פשעי מחשב, 1999.
הגדרות וההיבט הבינ"ל, עבירות המחשב כיום, החקיקה בישראל ומציאת פתרונות לבעיה. |
| 7,611 מילים (כ-23.5 עמודים), 22 מקורות, 228.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן עניינים:
פתח דבר
מבוא
1. עבירות מחשב מהן?
1.1 הגדרה ורקע היסטורי
1.2 נתונים סטטיסטיים
1.3 מגמות חקיקה עיקריות בעולם
1.4 הממד הבינלאומי
1.5 מציאת פתרונות
2. הבעיה: עבירות מחשב כיום
2.1 פגיעה בפרטיות
2.2 פגיעות כלכליות
2.3 תכנים מזיקים או בלתי-חוקיים
2.4 פגיעות אחרות
3. החקיקה בישראל
3.1 חוק המחשבים וחוק הגנת הפרטיות
3.2 אכיפת החוק בישראל
3.3 הפסיקה בישראל
4. מציאת פתרונות: הלחימה בפשע
4.1 אמצעים טכנולוגיים וארגוניים
4.2 חינוך
4.3 תעשייה
4.4 חקיקה
5. סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה ומקורות
"נער כבן 18 מהדרום נעצר בחשד שפרץ למחשב המרכזי של הטכניון ושיבש את עבודתו.
'רציתי להוכיח לעצמי שאני מסוגל לפרוץ את המחשב', הסביר לחוקריו... 'מחשבים בשבילי זה תחביב', הסביר לשוטרים. 'רציתי להוכיח לעצמי שאני מסוגל לפרוץ את המחשב של הטכניון'." (מעריב, 26/7/99)
בתקופה האחרונה אנו שומעים יותר ויותר אודות "פשעי מחשב". בעידן המידע והאינטרנט, בו כולם מקושרים לכולם, כולם 'מחוברים' - כל אחד מאתנו חשוף ופגיע. מהם 'פשעי מחשב'? מי מהווה מטרה בפשעים אלו? מהו הנזק שנגרם כתוצאה מפשעים אלו? והדבר החשוב ביותר, אולי, אילו אמצעים, חוקיים ואחרים, פועלים למניעת תופעות אלו? על השאלות הללו ניסינו לתת מענה בעבודה קצרה זו.
אין בנמצא עבודות מחקר מדעיות רבות העוסקות בנושא. על-כן, התבססנו בעיקר על מאמרים מקצועיים שפורסמו בכתבי עת שונים הרואים אור בישראל, וכן על מספר מקורות לועזיים לשם השוואה עם הנעשה ברחבי תבל. בעבודה זו, מוצגת תמונת מצב עדכנית, עד כמה שניתן, של העבירות בתחום המחשב כפי שהן כיום. תקוותנו, שכל הקורא עבודה זו יוכל להפיק ממנה את המרב, וייטיב לעשות אם יתעדכן בנעשה בתחום מעת לעת. חשוב לזכור, כי כל אחד מאתנו חשוף לעבירות הללו, וכי ערנות ומודעות יכולות למנוע נזקים כבדים.
כיום קיימים באינטרנט מאות אתרים, שבהם ניתן לקבל הסבר מקצועי, תוכנות וכלי פריצה, המאפשרים כמעט לכל אחד לפרוץ למחשבים. לכן קיים חשש, לא בלתי מוצדק, כי לא רק "האקרים"1 מקצועיים יפרצו למחשבים, אלא גם ילדים ונערים תמימים שיעשו זאת מתוך סקרנות ואתגר אינטלקטואלי.
כאשר עסקאות פיננסיות רחבות היקף מבוצעות ברשת, קניות בכרטיסי אשראי נעשות ברשת ומידע פיננסי נשמר על מדיה2 אלקטרונית, קיים חשש כי גורמים עבריינים, המתחילים לגלות את הפוטנציאל הגלום ביכולת המחשוב, ינצלו את אותם צעירים, וירתמו את יכולתם הטכנולוגית לביצוע עבירות. האינטרנט והעידן הטכנולוגי נותנים לפושעים כלים לביצוע עבירות "קלאסיות" כגון מרמה, גניבה וזיוף, וכן כלים לביצוע פשעים כנגד מערכות תשתית חיוניות, המסכנים את החברה כולה.
-------------------------------------------------------------------------------
1. כינוי לפורצים למערכות מחשב
2. כינוי כולל לאמצעי אחסון מידע אלקטרוניים, מגנטיים או אחרים
|
| |
| עבודה מס'
50197 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
תניית פטור בחוזה שמירה, 1999.
המערכת הנזיקית, מערכת החוזים האחידים, המערכת החוזית,סקירת הפסיקה, סוגית הפטור מאחריות בחוק וסעיף 14. |
| 4,925 מילים (כ-15 עמודים), 15 מקורות, 188.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
נושא עבודה זו הינה סיטואציה של תניית פטור המופיע בחוזה שמירה. בחוזה שמירה הכוונה לחוזה השואב את חיוביו מחוק השומרים. חוק השומרים הינו חוק שונה מחוקים אזרחיים אחרים. אם לרוב יטפל כל חוק בנושא מסוים, דוגמת חוק החוזים, פקודת הנזיקין, חוק המקרקעין וכו', הרי חוק השומרים איננו קל לשיוך באופן מיידי.
ישנה חשיבות בסיווג חוק השומרים למערכת חוקית אחת, וזאת לצורך התמודדות עם השאלות והבעיות העולות מסטואציות שונות, ובכללם הבעיה של תניות פטור. אין דומה תניית פטור חוזית לתניית פטור נזיקית.
חוק השומרים נעדר סעיף הכרזה ופותח בסעיף 1 לו בהגדרות הנצרכות כדי כניסה למסגרתו. בסעיף 1(א) ניתן לראות מספר מושגים: "נכס", "בעלות", "החזקה כדין". ממבט ראשון יהיה קל לשייך את חוק השומרים לתחום דיני הקניין שהרי אנו עוסקים מנכסים, בעלויות וחזקות. אלא שמטרת החוק הינה בראש ובראשונה הטלת אחריות נזיקית באופיה על סיטואציות של החזקת נכסים. לאור זאת נשייך החוק למסגרת הנזיקית. דווקא להיבט החוזי אין ביטוי ממשי בחוק למעט מאשר בסעיף 14 לחוק המדבר על "כוונה אחרת משתמעת מן ההסכם בין הצדדים", כלומר מניח קיומו של הסכם בין הצדדים, הסכם המהווה את המקור לעצם ההחזקה בנכס.
מדוע מניח החוק קיומו של הסכם? יש לזכור כי מדובר בהחזקה כדין, להבדיל מהחזקה שלא כדין, קרי גזל. החזקה כדין תהא, לרוב, תולדה של הסכם, מפורש או מכללא, בין הצדדים.
ראינו אם כן כי חוק השומרים איננו מאופיין על ידי מערכת דינים אחת, ועל כן יש לבחון את היחס בינו לבין המערכות השונות. האם ניתן לדבר על חוק השומרים כעל עוולה נוספת הניתנת לשיוך לפקודת הנזיקין - אם לאו. האם נאמץ את מכלול הוראות פקודת נזיקין, את חלקן או אף אחת מהם. נראה כי ההתייחסות הראויה ליחס בין חוק השומרים לפקודת הנזיקין הינה של תחולה חלקית העוברת דרך מסננת של הסיטואציות הייחודיות של חוק השומרים, ובראש ובראשונה של העובדה כי מדובר בו במחזיקים כדין.
תוכן עניינים:
מבוא
המערכת הנזיקית
מערכת החוזים האחידים
המערכת החוזית
סקירת הפסיקה הרלבנטית
סוגית הפטור מאחריות בחוק
סוגית סעיף 14 לחוק
סוף דבר
|
| |
| עבודה מס'
50191 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
הפונדקאות בישראל וניתוח פמיניסטי של פסק דין נחמני, 1999.
גישות פמיניסטיות, פסקי הדין של השופטים והפונדקאות בישראל. |
| 3,114 מילים (כ-9.5 עמודים), 0 מקורות, 128.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
דומה שאת עובדותיה של "פרשת נחמני" אין צורך לפרט. פרשה זו אשר החלה, כמו סכסוכים משפטיים רבים, כסכסוך בין שני בני זוג, הפכה להיות פרשה ציבורית שהעסיקה רבות את החברה הישראלית ואשר כוללת בתוכה מגוון רחב מאוד של סוגיות עקרוניות המתפרשות על פני תחומים רבים.
פרשה זו אף עוררה קשת רחבה מאוד של דעות בכל תחום בו הייתה לה השלכה, ובחלק גדול מן המקרים דעות אלו נעו על פני כל "ספקטרום הדעות" {דהיינו בשם אותן עקרונות היה מי שסבר כי יש לתמוך בצד אחד ומנגד אחר שסבר כי הדעה נוטה לצד השני}.
בעבודה זו אנסה לנתח את ההליך המשפטי האחרון אשר עסק בפרשה זו, הדיון הנוסף { ד"נ 2401/95 רותי נחמני נ' דני נחמני.} מנקודת מבט פמיניסטית. העבודה תתמקד בדעותיהם של השופט צבי טל והשופטת טובה שטרסברג כהן כמייצגות את דעת הרוב ודעת המיעוט.
ראשית אקדים ואומר כי אינני יוצא מנקודת מוצא שלשופטי בימ"ש העליון ישנה דעה פמיניסטית מגובשת אשר תואמת את אחת מהגישות הפמיניסטיות המוכרות, אלא הניתוח ינסה להראות כי הן פ"ד של דעת הרוב והן פ"ד של דעת המיעוט איננו "יוצא נקי" מנקודת מבט פמיניסטית.
הניתוח ייעשה בהתבסס על גישת הפמיניזם הרדיקלי והתרבותי.
|
| |
|
|
