|
עבודות [82-90] מתוך 975
:: [עמוד 10 מתוך 109]
|
|
<< עמוד קודם ::
עבור לעמוד: 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14
:: עמוד הבא >>
|
|
| עבודה מס'
62045 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
רשלנות מקצועית של עורכי דין, 2000.
מהו הנזק הנדרש לשם קביעת רשלנות של עו"ד בנזיקין ובמישור האתיקה המקצועית. |
| 3,400 מילים (כ-10.5 עמודים), 12 מקורות, 249.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
ראשי פרקים
1. מבוא
2. רשלנות מקצועית בדיני הנזיקין
2.א חובות עוה"ד כפי שעולות מפק' הנזיקין
2.א.1 חובת זהירות מוסגית וקונקרטית
2.א.2 חובות זהירות כפי שעולות מהפסיקה
2.א.3 חובת המנעות מרשלנות כלפי צד ג' במישור הנזיקי
2.א.4 חובת הנאמנות במישור הנזיקי
2.ב הפרת החובה
2.ב.1 ההתרשלות והסבירות
2.ג גרימת נזק
2.ג.1 נזק בגין הפסד רווחים
2.ג.2 נזק בגין אבדן סיכוי משפטי
3. רשלנות מקצועית במישור האתיקה המקצועית
3.א מבוא
3.ב חובת הנאמנות
3.ג ניגוד אינטרסים
3.ג.1 ניגוד אינטרסים בין לקוחות
3.ד ניהול כספי הלקוח
4. פתרון - ביטוח אחריות מקצועית של עו"ד
4.א מבוא
4.ב תוקף הפוליסה
4.ג תנאי הפוליסה
4.ד היקף הפוליסה
5. סיכום ומסקנות
6. ביבליוגרפיה
1. מבוא - רשלנות מקצועית של עורך דין
"רשלנות מקצועית" מיוחסת בדרך כלל לבעלי מקצועות חופשיים, אשר המוצר הסופי אותו הם
מעבירים ללקוחותיהם מושתת על הידע והמיומנות המקצועית שלהם.
ידע מקצועי, ודרכי השימוש בו אינם גורמים הניתנים למדידה באופן ברור. על מנת לפתור את השאלה
מתי השימוש בידע (או מתי מידת הידע) אינם מספקים, משתדלת החברה באמצעות בתי המשפט,
לקבוע אמות מידה אשר לאורן ניתן יהיה לפסוק האם הופעל הידע המקצועי בצורה הנאותה
ובמיומנות שיש לצפות לה מאותו בעל מקצוע.
1.1 הבסיס העיוני לחבות
1.1.1 חבות חוזית של עורך דין - הבסיס העיקרי לחבותו של עורך דין הוא בעיקר תולדה של הפרת
חוזה1. בין עורך הדין ובין לקוחו קיים הסכם (בין בכתב ובין בע"פ) על פיו מתחייב עורך הדין להגיש
ללקוחו שירותים של עריכת דין, בתמורה לשכר טרחה המשולם לו. תנאי מכללא בהסכם זה קובע, כי
לעורך הדין המקבל על עצמו את ייצוג הלקוח, המידה הנדרשת של ידע, מאומנות ומיומנות הנדרשים
במקצוע עריכת הדין וכי יפעיל כישרים אלו לטובת ענינו של הלקוח.2
התרשלות בייצוג ענייני הלקוח או בהפעלה של מידה סבירה של מיומנות ומאומנות, הגורמת לנזק
ללקוח, עלולה לשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה. במקרה זה עילת התביעה קיימת רק ללקוח,
אשר הינו צד לחוזה. נזק הנובע מ"רשלנות מקצועית", יכול להיות, מלבד גורם לעילת תביעה על פי
חוזה, גם בסיס לעילת תביעה נזיקית.
מה היקף ומה טיב חובותיו ואחריותו הפרתם והנזק הנדרש לשם קביעת רשלנות של עו"ד בנזיקין, את
זאת אבדוק בפרק זה.
כמו כן אבדוק את הרשלנות המקצועית של עו"ד במישור האתיקה המקצועית והסנקציות הנהוגות בו.
שני מישורים אלו יבחנו אל מול משפט משווה הצעת דין רצוי ותוך ניסיון להראות פתרונות
שמיושמים בשטח.
________________________
1) ד"ר יהודה שנהב ורחל לויתן\אחריותו המקצועית של עו"ד ניהול סיכונים וביטוח חבות \ הפרקליט ח"ב .1978
.HODGE V. CARTER 80 S.E. 2D 144 (1956) (2
|
| |
| עבודה מס'
62044 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
על הגנה עצמית וצורך ודיון בסוגיית דין רודף בעקבות רצח רבין., 2000.
|
| 8,064 מילים (כ-25 עמודים), 12 מקורות, 218.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים
1. מבוא
2. סקירה היסטורית - על הגנת הצורך
3. ההבדל בין הגנת הכרח לצורך
4. הגנה עצמית וצורך לאחר תיקונים 37 ו39- לחוק העונשין
5. סימני כפירה בהלכת הורוביץ לענין הזכות להגנה עצמית
6. רצח מתוך הכרח וצורך במשפט העברי
7. צורך והגנה עצמית במשפט העברי - דין רודף
8. הרודף מאונס
9. נספחים
10. ביבליוגרפיה
מבוא
סעיף 34י' - הגנה עצמית, וסעיף 34יא - צורך, עברו גלגולים רבים, עד שהתגבשו בצורתם הנוכחית.
מטרת עבודה זו להסביר ולהראות את הדרך בה עבר החוק מאז הגיעו ארצה עם המשפט האנגלי
ועד שהתגבש לנוסח הנוכחי כפי שבא לידי ביטוי בחוק העונשין (תיקון 39) התשנ"ד.-1994
ראשיתו בחוק משולב אחד הוא סעיף 18 לפקודת הדין הפלילי 1936, ששימשה אכסניה בחוק
הארץ-ישראלי המנדטורי לשתי הגנות שהן שונות ונפרדות זו מזו, כפי שכבר פרופסור פלר אמר
במאמרו הידוע שפורסם במשפטים כרך ד' עמוד 5 - "הצורך כמצב השולל את פלליות המעשה:
"מן הראוי היה להקדיש סעיף נפרד לכל אחת מהן". ועד שהצעתו נתקבלה בתיקון 37 לחוק העונשין
התשנ"ב1992 - ע"י סעיפים 22 ו22-א' בו הופרדו ההגנות, האחת הגנת "צורך" והאחרת "הגנה
עצמית", כל אחת והתנאים המיוחדים לה.
אמת הדבר שבמידה מסוימת ניתן היה להתגבר על כך בפסיקה ע"י מתן פרשנות שונה ונפרדת
לתנאים בהגנות השונות - כפי שהדבר נעשה. אך עם כל זאת, רצוי היה ליחד סעיף נפרד לכל הגנה
וטוב שכך נעשה.
בעקבות רצח רבין ז"ל והעובדה המצערת שדין "רודף" נזכר רבות באמצעי התקשורת בענין הרצח
וה"צידוק" אשר שימש את הרוצח למעשהו הנתעב, הורחבה היריעה של צורך והגנה במשפט העברי
ע"מ להעמיד דברים על דיוקם נוכח המשמעות והפרשנות המטעה שניתנה לעיתים לענין זה.
לעבודה צורפו תרשימי זרימה להבהרות המחשה והקלה.
|
| |
| עבודה מס'
62043 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
ייצוג ע"י עו"ד, 2000.
דיון בסוגיות שונות כמו- הזכות לייצוג עו"ד, הזכות לממון הייצוג, ייצוג ע"י עו"ד זר ועוד. |
| 3,064 מילים (כ-9.5 עמודים), 16 מקורות, 199.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן עניינים
הקדמה
הזכות לייצוג ע"י עורך דין
הזכות לייצוג במימון המדינה
זכות הייצוג במשפט האמריקאי
ייצוג ע"י עו"ד זר
ייצוג ע"י עו"ד בהליכים מסויימים
א. ייצוג בפני קצין בודק בצה"ל
ב. ייצוג בפני רשויות האוניברסיטה
הערות שוליים
הקדמה
פרופ' קנת מן, המשמש כסניגור הציבורי בישראל, דן במאמר שכתב1, בשאלה האם הייצוג המשפטי
מהווה ערך יסוד בהליך הפלילי בחברה הישראלית?
מסקנתו היא שייצוג משפטי מלא מהווה ערך יסוד חבוי בשיטת המשפט הישראלית, היינו, הוא קיים
אך טרם זכה לביטוי בפועל.
עם זאת, אין לומר שהייצוג המשפטי אינו מהווה כלל ערך יסוד בהליך הפלילי במקומותינו - שיטת
המשפט הישראלית מכירה בשיטה האדוורסרית, הרואה באיזון הכוחות של בעלי הדין עקרון מנחה.
כמו-כן קיים כלל בחברה הישראלית, המכיר בזכותו של האזרח להיות מיוצג (אם כי על חשבונו הוא),
בפני גופים ציבוריים בכלל ובפני ערכאות משפטיות בפרט.
כלומר, היקף הייצוג במשפט הישראלי כיום הוא מצומצם ומוגבל, אך הוא קיים ויש להניח שעם הזמן
הוא יתפתח ויתרחב.
___________________________________
1) קנת מן, ביקורת שיפוטית וערכי יסוד בהליך הפלילי, עיוני משפט יג(.557 (1
|
| |
| עבודה מס'
62042 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
ס' .6) (5), 24) לחוק הבוררות, תשכ"ח1968 -, 2000.
פרשנות משפטית ופסיקה הנוגעת לחוק. |
| 5,375 מילים (כ-16.5 עמודים), 33 מקורות, 298.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים
מבוא
מדיניות ההתערבות של בהמ"ש לגבי פסק הבורר
חובת הכרעה באחד העניינים שנמסרו להכרעתו"
א. לשון החוק
ב. בלשון הפשט:
ג. ביאור ודוגמאות
ד. הכיצד לנהוג בפסק בורר "פגום" - החזרה או ביטול
חובת ההנמקה בפסק הבורר
א. לשון החוק
ב. מטרות ההנמקה
ג. טיבה של ההנמקה
ד. באיזו מידה צריד הבורר להיכנס לפרטים בהנמקתו?
ה. מהות ההתניה בהסכם הבוררות
ז. מה דין הנמקת פסק הבורר בפוסקו לפי הדין המהותי
ח. מה דין הבטחת הבורר לנמק את פיסקו אף בהעדר התניית הצדדים
סיכום
מקורות
ספרות ((4
פס"ד ((29
"הסכם בוררות" - הסכם בכתב למסור לבוררות סכסוך שנתגלע בין צדדים להסכם או שעשוי
להתגלע ביניהם בעתיד, בין שנקוב בהסכם שמו של הבורר ובין אם לאו.
כוונת המחוקק ורוח הפסיקה לגבי חוק זה
בתי-המשפט נוטים באופן עקבי לאשר ושלא לבטל, פסקי בוררות גם כאשר ברור שהבורר טעה
בעניין כלשהו. אם ישנה אפשרות, בתי-המשפט מעדיפים לתקן את הפסק או להחזירו לבורר לצורך
תיקונים והשלמות ואולם ביטול פסק הבורר נעשה רק במקרים קיצוניים כאשר התברר לבית-
המשפט כי הבורר פעל שלא כשורה וכאשר לא ניתן לתקן את המעוות.
זאת ועוד - גם כאשר בית-המשפט מגיע למסקנה שנוצרה עילה לבטל את פסק הבורר עדיין יש לו
שיקול-דעת שלא לבטל את הפסק באם בית-המשפט מוצא כי לא יגרם עיוות דין כתוצאה מכך.
בתי-המשפט קבעו במפורש כי הם לא ישמשו כערכאת ערעור על פסק הבורר, שאחרת יחטאו
למטרה שהציב לעצמו המחוקק באפשרו את קיום ההליך הבוררות בהליך מהיר ובלתי-רשמי.
מטרת העבודה: דיון מקיף בפרשנות המשפטית (ספרות משפטית ופס"ד), לגבי ס',ק' (6) ,(5) מסעיף
24 לחוק הבוררות, תשכ"ח .1968 -
|
| |
| עבודה מס'
62023 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
התנהלות התקשורת בחשיפת מעורבותו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט תאודור אור בפרשת "אוחנה", 2002.
העבודה עוסקת בהיבטים המשפטיים והחברתיים של חופש העיתונות בעימותו עם אינטרסים משפטיים, ציבוריים ופרטיים אחרים לאור פרשת אוחנה. |
| 10,502 מילים (כ-32.5 עמודים), 15 מקורות, 298.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים:
מבוא
א. מונולוג
ב. המטרה
ג. שאלות המחקר
ד. השיטה
החשיפה
השתלשלות האירועים
א. המניע
1. הניצנים
2. מצניחים קצין
3. המניע להפללה
ב. ההרשעה - הכרעת הדין
1. תיאור העובדות
2. בודקים אליבי
3. גזר הדין
ג. מגישים ערעור
ד. מתגייסים למאבק
ה. גורל המעורבים
ו. מקבלים מידע
החושף והנחשף
א. בן כספית - פרופיל
1. כספית כאיש טלוויזיה
2. כספית הסופר והעורך
3. העיתונאי
4. כישלונות עיתונאיים
ב. השופט העליון תיאודור אור
1. הקריירה השיפוטית
2. תפקידיו הנוספים כשופט עליון
3. מפסקיו הבולטים
4. פרסומים שגויים\זדוניים על השופט אור
חשיפת זהות המעורבים בפרשה ע"י כלי התקשורת
א. יום חשיפת הפרשה
ב. מהדורות העיתונים - יום ו'
ג. מהדורת יום ג' 19.1.99 -
התגוששות מערכות העיתונים בעטיה של הפרשה
א. מאמרי ביקורת - מעיתון מעריב
ב. ידיעות אחרונות - מאמר ביקורת
ה"חשיפה" של בן כספית
חופש העיתונות ואחריותה לפרסום אמת
א. חופש העיתונות ופרסום אמת - סקירת ספרות
ב. איסור לשון הרע
ג. אתיקה עיתונאית
ד. שאלות לעיתונאי בן כספית
סיכום
ביבליוגרפיה
מבוא
א. מונולוג
כמה נכון, וכמה מסוכן. העיתונות, המתיימרת להמשיך ולהחזיק בתואר "כלב השמירה של
הדמוקרטיה", מרבה לעתים תכופות מדי לא לדייק, לסלף סיפורים לצורך בניית הסיפור והדרמה, או
פשוט - לא לבדוק את העובדות עד הסוף. מעצלות, מטיפשות או משניהם, ממשיכה העיתונות בדרכה
מבלי להבין את הנזק העצום שהיא גורמת בראש וראשונה לעצמה, ומעבר לכך - לכולנו, כחברה.
הסכנה בכך היא אמיתית וממשית, דווקא משום העובדה שעדיין, סיפור המופיע בעיתון נתפש כאמת
לכאורה, ונטל ההכחשה על נשוא הסיפור עצמו, אשר בד"כ אינו נושא עמו את השופר ואינו יכול
להעמיד דברים על דיוקם. גם אם כן-את מי מעניינת האמת, כשהדרמה כל כך עסיסית? הדברים
נכונים בדוגמאות איזוטריות, אך גם בעניינים בעלי חשיבות עצומה, כאן מקורה האמיתי של הסכנה.
לדברי היועץ המשפטי רובינשטיין (1(1997: "מציאות החיים מלמדת, שהמסחור לא פסח גם על תחום
התקשורת. התחרות - הברוכה כשלעצמה - בתחום זה, שמן הסתם עוד תלך ותגבר, טומנת בחובה
פוטנציאל גדל והולך לעיוות תמונת המצב המועברת לציבור באמצעות המדיה. זאת, כתוצאה
מהשאיפה לסנסציה, המאפיינת את מה שזכה כבר לכינוי "תרבות הרייטינג". הרצון לגבור על מתחרה
מביא, לעיתים, להעדפת הדיווח על ה"פיקנטי", על-פני הדיווח על החשוב. הטפל דוחק מסדר היום את
העיקר. ההפרזה אינה נחשבת עוד לבלתי ראויה. כך, למשל, טרם הצלחתי לעמוד על הקריטריונים
להכרזה, שפרשה מסוימת מעוררת "סערה ציבורית". פעמים אין זו אלא כותרת של אותו כלי-
תקשורת אשר חשף סיפור, והוא יוצרה ומחוללה של 'סערה'".
פוליטיקאים, אנשי ציבור, אנשי עסקים ועסקנים אחרים, כמובן, מודעים לתופעה זו היטב, ועושים בה
שימוש ניכר, תוך ניצול מניפולטיבי של העיתונאי, אשר מן הסתם, במרבית המקרים, לא סילף את
העובדות במזיד, כי-אם מתוך עצימת עיניים וחוסר אכפתיות. הכל כשר במטרה להשיג מוניטין
עיתונאי באמצעות סיפור טוב.
כמובן שגם מערכת המשפט המסורבלת משמשת כלי שרת בידי אלו, כמו גם טובי עורכי הדין, הקמים
להגן על העיתונאי וציבור שלם של עיתונאים, המגנים איש על רעהו, ואשר מסתמא-אינם נתקלים
בקושי שבהעברת המידע. חבל שכך הם הדברים במדינתנו, אך כמו בהרבה מקרים אחרים, השינוי
הוא תוצאה של אינטרסים, ולמי באמת אכפת עד כדי עשיית דבר בנדון? כזו הייתה "פרשת אוחנה" -
נשוא עבודה זו.
ב. המטרה
1. הסמינריון יעסוק בהיבטים המשפטיים והחברתיים של חופש העיתונות בעימותו עם אינטרסים
משפטיים, ציבוריים ופרטיים אחרים לאור פרשת אוחנה.
2. הנושאים שידונו בין היתר בסמינריון:
- הזכות לפרטיות.
- זילות בתי המשפט.
- זילות שופטים
- ביקורת לא הוגנת על פסק דין.
כפי שהשתקפו ב"פרשת יחיעם אוחנה".
3. הסמינריון יתייחס גם לשאלות של:
- אתיקה עיתונאית.
- חובות אתיות למול חובות משפטיות.
כפי שנהגה התקשורת ב"פרשת יחיעם אוחנה".
ג. שאלות המחקר
לאור הצגת המטרה לעייל עולות שאלות המחקר שיידונו בעבודה זו:
1. האם ב"חשיפה" של בן כספית יש משום פגיעה באחריות עיתונאית לפרסום אמת?
2. האם כלי התקשורת גילו יחס של איפה ואיפה בפרסום זהות המעורבים.
3. האם כלי התקשורת גילו אחריות מספקת בהסתרת זהות השופט הבכיר כדי למנוע את זילותו.
4. כיצד נהגה התקשורת בהיוודע לה שהפרשה כוזבת?
ד. השיטה
1. שיטת המחקר
שיטת המחקר - איכותית ע"י חקירת תוכן וראיון מוקלט.
2. כלי המחקר
- קטעי עיתונים; מסמכים; קלטות וידאו וקלטות טייפ.
- ראיון פתוח מוקלט עם רפ"ק בדימוס ציון פרץ2 ראש היחידה המרכזית והחשוד הראשי
בפרשת "תפירת התיק" לאוחנה ופרשת "סחיטת השופט" העליון תיאודור אור. קטעים
מהראיון עמו ישורבבו בתוך העבודה.
3. ניתוח
ניתוח מאמרים מהעיתונות הכתובה לאור התחקיר האובייקטיבי שערכתי.
4. דיון.
5. סיכום.
__________________________
1רובינשטיין, א. (1998). "זכות הציבור לדעת מול צנעת הפרט" ספר השנה של העיתונאים 1998, עמ' 199-208, הוצאת
אגודת העיתונאים תל-אביב.
2רפ"ק פרץ בדימוס ליווה אותי לאורך כל כתיבת העבודה ובעיקר באיסוף החומר הארכיוני. על כך נתונה לו תודתי על
עצם קיום הראיון ועל הסיוע.
|
| |
| עבודה מס'
62015 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
מוסד האומבודסמן בישראל ובעולם, 2000.
הזווית הייחודית של עבודת מבקר המדינה בישראל. |
| 4,629 מילים (כ-14 עמודים), 12 מקורות, 218.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים:
מבוא
רקע היסטורי
עיקרי התיקון לחוק
המבקר כנציב תלונות הציבור - עיקרי התיקון לחוק
הדברים להם אינו מוסמך נציב תלונות הציבור
הנת"צ - מדוע?
מה בין הנת"צ למבקר המדינה?
הנת"צ - עפ"י התבחינים של המבקר האידיאל
סיכום ביניים
טבלה מס' 1
שילוב התפקידים - המבקר כנת"צ
מוסד האומבודסמן בעולם
טבלה מס' 2
התוספות הישראליות למיסוד האומבודסמן במנהל
המקומי והפנימי
ומדוע לא?
סיכום ומסקנות
הערות
רשימה ביבליוגרפית
מבוא
עבודה זו מתמקדת בזוית ייחודית של עבודת מבקר המדינה בישראל, על פי חוק מבקר המדינה -
תפקידו כאובודסמן, נציב תלונות הציבור.
תפקידו הייחודי הזה של מבקר המדינה בישראל, עוררו בי סקרנות ותהיה, בשל חשיבותם הרבה של
שני צדי עבודת הביקורת והשילוב ביניהם.
כמו-כן תהיתי באשר לסיבות ההיסטוריות שהניעו את חברי הכנסת לחוקק חוק זה ולכלול בין
תפקידיו הרבים מאד (ולאחרונה יש המלינים על תפקידים מרובים מידי), גם תפקיד משמעותי ביותר -
פתח לציבור להתלונן נגד הרשויות, וזכותו של הציבור הפונה לקבל את ההתייחסות הרצינית ביותר,
לאחר חקירה מדוקדקת.
בעבודה זו אנסה לתת מענה לתהיות אותן העליתי ובנוסף לכך לשרטט פרופיל של עבודת המבקר
בעודו מכהן כאומבודסמן.
בנוסף לאמור לעיל, אנסה לערוך סקירה קצרה על פעילות מדינות העולם המערבי, במסגרת נושא זה -
מוסד נציב תלונות הציבור.
יחד עם זאת, עיקר העבודה תתייחס לנושא זה בישראל.
|
| |
| עבודה מס'
62009 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
על עתידה של המועצה לביקורת סרטים ומחזות, 2000.
סקירת פס"ד סטיישן והצעה לשנות את מתכונת פעולתה של המועצה מטעמים משפטיים וחוץ משפטיים. |
| 6,999 מילים (כ-21.5 עמודים), 21 מקורות, 298.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים:
מבוא: הרמת עוגן ותחילת המסע במימי הפורנוגראפיה המודרנית
1. הקרנת הסרט אימפריית החושים
2. המסגרת החוקית לאיסור הפרסום הפורנוגראפי
3. שנת 1985 לעומת 1997 - החלף זמן כה רב?
4. התווית נתיב המסע
פרק 1: על פטרנאליזם ופורנוגראפיה
1.1 על פטרנאליזם: טיבו ומהותו
1.2 פטרנאליזם משפטי ישיר לעומת עקיף וההקשר הפורנוגראפי
1.3 הנימוקים בעד וכנגד השימוש באיסור הפטרנאליסטי
1.4 הדגמת הגישה בפסיקה לסוגיית הפטרנאליזם
פרק 2: על פורנוגראפיה ואלימות כלפי נשים
2.1 רקע היסטורי
2.2 המחקרים של קאונט
2.3 הניסויים האמפיריים של דונרסטין
2.4 המחקרים של דו וקורט
2.5 מחקרים שמראים השפעה חיובית וביקורת עליהם
פרק 3: על פורנוגראפיה וארוטיקה והגבול הדק ביניהן
3.1 על הקושי בקביעת קו הגבול
3.2 מבחן היצירה בכללותה - על טיבו ומהותו
3.3 הביקורת כנגד מבחן היצירה בכללותו ויישומו במשפט הפלילי בלבד
3.4 סמכות המועצה לביקורת סרטים אינה מוגבלת לעבירת ה"תועבה" בלבד
3.5 גדר אחריותה של המועצה לביקורת סרטים
3.6 אין זיכוי לשיעורין אך יש היתר לשיעורין
פרק 4: על פס"ד סטיישן פילם
4.1 מבוא
4.2 דעתו של השופט ברק
4.3 בחינת אמות המידה שהתוונו בפסק דינו של השופט ברק
4.4 ועוד על פסק דינו של השופט ברק
4.5 דעתו של השופט חשין
4.6 בחינת אמות המידה שהתוונו בפסק דינו של השופט חשין
4.7 ועוד על פסק דינו של השופט חשין
פרק 5: סוף המסע או הרהורים לעניין עתידה של המועצה לביקורת סרטים
5.1 על עתיד לוט בערפל
5.2 הצעות ישעיהו בן פורת והדה בושס
5.3 סוף דבר: דעתנו על המשך תפקיד הועדה לביקורת סרטים בעתיד
ביבליוגרפיה
נספחים
"לאחר עיון בהחלטות המועצה הקודמת בנדון, לאחר שמיעת סקירת המצב המשפטי.... החליטה
המועצה כדלקמן:
הקרנת הסרט 'אימפריית החושים' (להלן: "הסרט") תאושר להקרנה לצופים שהנם מעל גיל 18,
בתנאי שיושמטו מן הסרט הקטעים הבאים:
א. משגל שבו רואים בעליל את חדירת אבר המין הזכרי לאישה.
ב. התעללות של ילד באבר מינו של זקן (הקטע מופיע בתחילת הסרט).
ג. אוננות של זקן מול אישה ערומה, תוך הצגת האוננות בבירור.
ד. ביצוע מין אוראלי בגיבור על ידי הגיבורה, עד שפיכת זרע....
לדעת המועצה, הקרנת הקטעים הללו יש בה כדי לפגוע בוודאות-או לפחות ברמת הסתברות קרובה
לוודאי - פגיעה קשה רצינית וחמורה ברגשות הציבור ובמוסר החברתי".
בתאריך 11.9.94 פורסמה החלטה בנושא הקרנת הסרט השערורייתי 'אימפריית החושים', שעיקריה
פורטו לעיל, על ידי המועצה לביקורת סרטים. סביב החלטה זו נסוב ויכוח ציבורי נרחב, שחצה
גבולות פוליטיים, שפרס תחומי יריעתו גם לשאלת המשמעות והצורך בקיומה של הפורנוגראפיה
בחברה הישראלית לקראת המאה העשרים ואחת.
בעקבות החלטת המועצה הוגשה עתירה לבג"צ1 על ידי מפיצי הסרט 'אימפריית החושים' בבקשה
לבטל את השמטות הקטעים מהסרט ולאשר את הקרנתו של הסרט ללא הגבלות. בתאריך 9.1.1997
החליט בג"צ ברוב דעות (בניגוד לעמדתו של כבוד השופט חשין) כי יש להיעתר לבקשה ולהתיר את
הקרנתו של הסרט ללא הגבלות. פסה"ד עסק לא רק בשאלה הספציפית האם הסרט הוא בעל ערך
אומנותי או בעל תוכן פורנוגראפי, אלא גם בהיבט הרחב יותר של מסגרת תפקידה של המועצה
לביקורת סרטים.2
המסגרת החוקית לאיסור הפרסום הפורנוגראפי
מעניין לציין כי כמו נושאים רבים אחרים גדר סמכותה של המועצה לביקורת סרטים קבוע עדיין
בדבר חקיקה מנדטורי התקף במדינת ישראל מכוח סימן 46 לדבר המלך במועצה. החקוק
הרלוואנטי לעניינו הוא פקודת סרטי הראינוע (1927) שסעיף 3 בו קובע את דבר הקמתה של מועצה
לביקורת סרטים. סעיף 3 4 לפקודה מעניק את הסמכות העיקרית למועצה לביקורת סרטים וקובע
כי כל סרט ראינוע לא יוצג אלא אם נתאשר תחילה להצגה על ידי המועצה לביקורת סרטים. סעיף
4(2)6 לפקודה מוסיף וקובע כי המועצה רשאית להתיר הקרנת סרטים בהגבלות שונות על פי שיקול
דעתה.5
חוק העונשין תשל"ז 1977 משלים את הפקודה ותוחם את האיסור הפלילי במקרה של פרסום
פורנוגראפי. סעיף 214 לחוק העונשין קובע למשל איסור פרסום, הצגה וארגון של פרסום תועבה.
סעיף 214א מוסיף וקובע איסור פרסום פוגע על שלטי חוצות.6
התווית נתיב המסע
בפרקים הבאים נעמוד על מספר היבטים הנוגעים לביטוי הפורנוגראפי ונסקור את התייחסות
הפסיקה אליהם, ובמיוחד נעמוד על יישומם בפס"ד סטיישן. ננסה לעמוד על עקרי הדעות בפס"ד
תוך שימת דגש על קריאה ביקורתית של פס"ד ולבסוף נהרהר בעתידה של המועצה לביקורת
סרטים. מודלים אלה יגזרו לאור הצעתנו כי יש לשנות את מתכונת פעולתה של המועצה לביקורת
סרטים וזאת מטעמים משפטיים ו"חוץ משפטיים" שיוצגו במהלך עבודה זו. נקווה כי בסוף הדרך
נעמוד בברור על המשך תפקידה של המועצה לביקורת סרטים בעת זו, שמא יש לגוף זה עדיין
תפקיד בחברה הישראלית או צודק השופט חשין בקובעו כי: "חוששני כי חוות דעתו של חברי
הנשיא הנה רקוויאם למועצה לביקורת סרטים.
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
1. בג"צ 4804/94 חברת סטיישן פילם בע"מ נ' המועצה לביקורת סרטים ומחזות (טרם פורסם).
2. עמד על כך בעיקר השופט חשין בע"מ 47-93 לפס"ד.
3. סעיף 3 לפקודה: "(1) תוקם מועצת-ביקורת שתהא מורכבת מישב ראש וממספר חברים.."
4. סעיף 4 לפקודה: "(1)אסור להציג כל סרט ראינוע אלא אם כן נתאשר להצגה וסומן ע"י המועצה".
5. סעיף 2)6) לפקודה: "המועצה רשאית ע"פ הכרעת- דעתה ליתן רשות להצגת כל סרט או כל חלק הימנו או כל מודעה על סרט,
בין בתנאים מסויימים ובין בלא תנאים, וכן רשאית היא להימנע ממתן רשות".
6. סעיף 214א(ב) מגדיר כך פרסום פוגע: "פרסום פוגע"- אחד מאלה: (1) תמונת עירום או תמונה של חלקי גוף אינטימיים של
איש או אישה (2) תמונה שיש בה קיום של יחסי מין או של אלימות מינית, או שיש בה ביזוי או השפלה מיניים, או שהיא מציגה
אדם כחפץ זמין לשימוש מיני (3) תמונה של חשיפה חלקית של גוף, של איש או אישה, שיש בה פגיעה ברגשותיו המוסריים של
הציבור או חלק ממנו או השחתת המוסר הציבורי, או שיש בה פגיעה בקטינים או בחינוכם".
|
| |
| עבודה מס'
62008 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
האחריות הפלילית של הלקוי בנפשו, 2000.
עבודה הדנה בסוגיה האם חולה הנפש אחראי למעשיו. |
| 3,964 מילים (כ-12 עמודים), 10 מקורות, 218.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים
מבוא
חולי הנפש
האם חולה הנפש אחראי למעשיו?
האחריות הפלילית של הלקוי בנפשו
התפתחות יחסו של המחוקק לבעיית זכויות חולה הנפש
מה עושים בחולה נפש לאחר מעצרו?
עמידתו בדין של נאשם חולה נפש
הפרעות פסיכיאטריות ונוירופסיכולוגיות בבית משפט
סיכום
ביבליוגרפיה
עבודה זו התמקדה ב"אחריות הפלילית של הלקוי בנפשו". בתחילה הובאה סקירה היסטורית לגבי
התייחסות לחולי הנפש לאחר שעברו עבירה מצד מערכות החוק ועד לשינוי שחל בחוק הישראלי
בעקבות מקרה מקנוטן ומנדלבורט. אנו רואים שגם כיום התייחסותו של בית המשפט לחולה הנפש,
למרות החוקים, אינה אחידה ולא אוניברסלי, לגבי כל המקרים. עד היום מתקשה בית המשפט
להחליט מתי הנאשם הינו חולה נפש ומתי בעקבות החולי הנפשי, הנאשם יהיה פטור מעונש ויהיה
לא בר-עונשין.
עבודה זו מנסה להתמקד ב"אדם" שבנאשם שהוא "חולה הנפש" ולא בעצם העבירה שביצע כי
"להעניש חולה נפש על עבירה שביצע זה כמו להעניש אותו על מחלתו", דבר שהשכל וההגיון הבריא
לא יכול לקלוט ולקבל.
עבודה זו מנסה להזהיר מפני הסכנה שיכולה לקרות בעקבות אישפוז חולה נפש, כאשר הוא נעשה
בהחלטה שרירותית של בית המשפט, ולא מרוע או מחוסר איכפתיות, כי אם מחוסר התייחסות
לבעלי מקצוע אחרים הבאים לייעץ לבית המשפט (קרימינולוגים, פסיכולוגים וכו'), ובמעשה זה
עלול בית המשפט להשיג את התוצאה ההפוכה לגבי אופן כיפוי הנאשם ואפילו עד כדי גרימת נזק
שהוא בלתי הפיך לגביו.
|
| |
| עבודה מס'
62006 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
נוטרי השטחים הפתוחים, 1997.
חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה( 1992 ) והרקע לחקיקתו. |
| 12,268 מילים (כ-37.5 עמודים), 39 מקורות, 298.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים:
מבוא
פרק א - מושגי יסוד
פרק ב - ימים ראשונים מקום המדינה ועד שנות ה60 -
פרק ג - חוק גנים לאומיים ושמורות טבע תשכ"ג 1963 -
פרק ד - שנות ה 80 -, צרכים משתנים
פרק ה - חוק גנים לאומיים, שמורות טבע אתרים לאומיים ואתרי הנצחה התשנ"ב 1992 -
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
מבוא
חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, נתקבל בכנסת ביום י"ג באדר ב'
התשנ"ב, 18 במרס .1992
תהליך החקיקה הממושך, לא עורר סערה בציבור, והתקשורת כמעט שלא התייחסה אליו.
במסגרת תפקידי כמנהל אזור באגף הייעור של הקרן הקיימת לישראל, נתקלתי לא אחת במאבקי
שליטה קשים ומרים על אותם חבלי ארץ הקרויים "השטחים הפתוחים".
בישראל גופים רבים הפועלים בשטחים אלה.
בראש ובראשונה החקלאים מהמגזר היהודי והמגזרים הלא-יהודים ולצדם נוטרי השטחים
הפתוחים, הרשויות הממשלתיות, מנהל מקרקעי ישראל, רשות שמורות הטבע, רשות הגנים
הלאומיים ואגף הייעור של הקרן הקיימת לישראל בתוקף אמנה שנכרתה בין הק.ק.ל והממשלה
ב1961-. ערכם הכלכלי של המקרקעין עלייהם מופקדים הרשויות שמניתי, נאמד במליארדי דולרים
וחלקם לא יסולא בפז. עדות לכך, המחיר אותו נדרש לשלם האזרח המבקש לבנות בית בישראל.
בתוך השטחים הללו על גבי אותם המקרקעין, פועלות בתוקף חוקים ותקנות רשויות רבות. רשויות
עירוניות, מועצות אזוריות, מועצות מקומיות וייישובים על צורותיהם השונות. רשויות ארציות כמו
רשות העתיקות, רשות המרעה, רשות הניקוז, נציבות המים, משרד הביטחון, צה"ל ועוד מטביעים
את חותמם בשטחים אלה וגופים ארציים ובהם חברת החשמל, בזק, מקורות ומע"צ, חותכים את
השטחים הפתוחים בתוך הקרקע ומעלייה.
קשה למצוא חבל ארץ פנוי ובלתי מופרע שאינו נתון ללחצים ותביעות מצד אזרחים וגופים ציבוריים
וממשלתיים.
המציאות אותה תיארתי מוכרת היטב לרבים. ידוע גם כי הלחצים על השטחים הפתוחים שנותרו
במדינה מעמידים את קיומם בסכנה.
נכון לרגע זה יוזם מנהל מקרקעי ישראל, באמצעות חברות מנהליות, מבצעי מכירה המכרסמים
בעתודות הקרקע של המדינה וקבוצים ומושבים מקצים חלקים ניכרים ממשבצות הקרקע
החקלאית שלהם לבניה ואזורי תעשיה.
החלטתי לנסות ולבדוק במסגרת המצומצמת שעומדת לרשותי בעבודה זו, כיצד קרה שתהליך
חקיקה כה חשוב, אשר קובע את גורלם וצורת ניהולם של מיליוני דונמים, שחלק ניכר מהם מצוי
בסמוך למרכזים עירוניים המשוועים לתוספת קרקע לבניה ותיעוש, עבר בלי להכות גלים בדעת
הקהל ובלי התערבותם של בעלי עניין וקבוצות אינטרס אשר אינם מהווים חלק מהממסד.
במדינה קולטת עלייה, השומרת לעצמה את הערך העליון של "בית לעם היהודי", הנתונה ללחצים
ביטחוניים קשים הגורמים לתחושה המעיקה של מלחמת קיום, קשה לצפות לשינוי משמעותי בסדר
היום הלאומי. הפנית תשומת הלב לשריונם של שטחים פתוחים למטרות "משניות" כמו: איכות
חיים ושימור ערכי נוף על חשבון שטחים לבניה ציבורית, תשתיות לאומיות ותעשיה, אינה מעשה
קל.
חסרונו של לובי חזק בבית המחוקקים, שיתמסר לנושאי הסביבה מורגש זה שנים רבות.
בנסיבות אלה, נראה מעשה החקיקה של חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי
הנצחה, התשנ"ב1992- כמעשה חריג ויוצא דופן.
חוקים רבים שיסודם בתקופת השלטון התורכי או הבריטי לא זכו לעלות לסדר היום הפוליטי,
למרות הצורך הדחוף והאמיתי בחקיקה שתתאימם לצורכי הזמן והמקום. ובמה זכה חוק זה?
מטרת העבודה לבדוק את הדברים הבאים:
מדוע עלה הנושא לסדר היום הפוליטי בעיתוי זה?
מי היה היזם או היזמים שגרמו לכך ומדוע?
מי היו הכוחות הפעילים בתהליך החקיקה?
מדוע לא עלה הנושא לסדר היום הציבורי?
מה היו המחלוקות המרכזיות ועל מה?
בגלל קוצר היריעה, לא תעסוק העבודה בשני נושאים המהווים חלק מהחוק:
1. אתרים לאומיים. 2. אתרי הנצחה ותתמקד בגנים הלאומיים ובשמורות הטבע בלבד.
|
| |
|
|
