|
עבודות [73-81] מתוך 2087
:: [עמוד 9 מתוך 232]
|
|
<< עמוד קודם ::
עבור לעמוד: 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13
:: עמוד הבא >>
|
|
| עבודה מס'
62676 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
פוליטיקה של מיעוטים, 2001.
דרכה הפוליטית של תנועת ש"ס לעומת תנועת השחורים בארה"ב. |
| 11,989 מילים (כ-37 עמודים), 45 מקורות, 298.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים
מבוא
פוליטיקה של המיעוט השחור בארה"ב
א. רקע
ב. "גיוס" ("מוביליזציה"(
ג. השתתפות פוליטית של מיעוטים חברתיים
ד. תיאוריית גיוס המשאבים ומודל המוביליזציה
פוליטיקה של מיעוטים- תנועת ש"ס הישראלית
א. רקע
ב. מדינת ישראל ומיעוט פוליטי
ג. סקירה היסטורית של העדתיות בארץ
ד. התפתחותן של המודעות העדתית והמדעים הפוליטיים
ה. ש"ס - מפלגה: שומרי תורה ספרדים
ו. העדתיות כמשאב פוליטי
סיכום
שאלות למחשבה
ביבליוגרפיה
מבוא
ש"ס היא מפלגת הפרדוקסים. מזרחית, אבל נטולת מזרחיות. חרדית, אבל רוב מצביעיה אינם
חרדים. ימנית, אבל נעדרת כל אידיאולוגיה של ארץ ישראל השלמה. חברתית, אבל מצביעה באופן
שיטתי נגד כל יוזמת חקיקה חברתית. ש"ס היא מפלגה ללא מצע, ללא אידיאולוגיה, ללא סדר
יום. הלקונה הזאת - מפלגה ללא מצע - מזמנת לש"ס זיווג תמוה. השמאל המזרחי מתנדב, לעתים
תוף כיפוף המציאות, להעניק לש"ס זהות תרבותית, ולראות בש"ס את מה שש"ס לא מתיימרת
לראות בעצמה: מפלגה מזרחית, חברתית, יונית. אוטופיה מזרחית. הזיווג הזה, בין שמאל רדיקלי
לבין מפלגה פונדמנטליסטית, הוא עוד פרדוקס, אחד מני רבים, בשרשרת הפרדוקסים.
מפלגת ש"ס היא תופעה פוליטית שכבשה לה מקום של קבע והפכה לגורם קואליציוני רב משקל
כמעט בכל הממשלות בעשור האחרון. ש"ס הפכה להיות מפלגה מחוזרת ביותר על ידי שני הגושים
המרכזיים ורבניה היו למוקד עלייה לרגל של פוליטיקאים, שרים, וחברי כנסת. המפלגה ידעה
לנצל היטב את הישגיה האלקטורליים לשם התבססות בשטח (17 מנדטים בבחירות 99 כמעט כמו
הליכוד 19 מנדטים), כלומר למעלה מחצי מליון בוחרים העדיפו לבחור בש"ס. העובדה היא כי
למרות שהסקרים מראים כי מספר מצביעיה החרדיים אינו יכול להביא יותר משישה מנדטים,
הרי יש 11 מנדטים מכלל אחוז מצביעי ש"ס אינם מזוהים כחרדים, במחקר זה ננסה לבחון את
הסיבות והתהליכים שהובילו למצב זה.
בבחירות 1996 הוכרעה ראשות הממשלה ברוב דחוק ביותר, מעבר לכך המחישו בחירות אלה
שינוי מהותי המתחולל במערכת הפוליטית בישראל. שני סממנים מאפיינים את השינוי הזה:
המעבר למשטר מעין נשיאותי ופרגמנטציה של הפרלמנט (ירידת המפלגות הגדולות ופריחת
הקטנות) למעשה אנו נמצאים בעיצומו של מעבר ממערכת פוליטית מסוג אחד למשנהו.
בחירות 1999 נראו כהמשכו של המשטר מעין נשיאותי ומגמת הפרגמנטציה התחזקה עוד יותר עד
לכדי אובדן שליש מכוחותיהם של המפלגות הגדולות.
למרות שבתמורות הללו לא השתנה הרבה מבחינת הנתונים האלקטורליים הבין גושיים, הרי
במישור עמוק יותר של התרבות הפוליטית התחולל מבחירות 1996 מהפך, הפותח תקופה חדשה
בפוליטיקה הישראלית, מאז קום המדינה. המעבר הוא ממערכת פוליטית מפלגתית, שבה
המפלגות הן הציר המרכזי, למערכת פוליטית שלאחר עידן המפלגות , שבה פרקטיקות מסוג אחר
ממלאות תפקיד עיקרי. בעוד שהמפלגות מאפיינות את הפוליטיקה המודרנית, הרי הפוליטיקה
"החדשה" משלבת מאפיינים פוסט מודרניים (כמרכזיות) של אמצעי התקשורת ובפרט הטלוויזיה)
עם מאפיינים שהם באופן פרדוקסלי קדם -מודרניים כנאמנויות אתניות עדתיות שבאות לפני
הנאמנות לכלל האידיאולוגיה הלאומית או סוציאליסטית או לאומית דתית שהיו דומיננטיות
עד לשנים האחרונות בחברה הישראלית. וזאת בניגוד מוחלט לפוליטיקה "המודרנית" השואבת
את הלגיטימציה שלה מן היומרה לאוניברסליות ורציונליות, הפוליטיקה החדשה, על מרכיביה
הזאת מקבלת את הלגיטימציה שלה ממקורות פרטיקיולריים ורגשיים.
ניתן להשוות פוליטיקה זאת לפוליטיקה של המיעוטים וכדוגמה ספציפית את המיעוט השחור
בארה"ב. פוליטיקה שבמהלכה במשך שלב מסוים בשנות ה60- בידי מנהיגים כמו מרטין לותר
קינג להפוך את השחורים לחלק אינטגראלי לחלוטין מהחברה האמריקנית הסובבת ולקבל את
ערכיה ותרבותה אך כאשר ניסיון זה נכשל (או לפחות לא הצליח כפי שציפו הדוגלים בו) החלו
לצוץ מגמות חדשות של "התבדלות" והדגשת "הערכים האפריקניים המקוריים" בידי מנהיגים
כמו מלקולם איקס ומגמה זאת היא דומיננטית כיום ב חברה השחורה של היום בארה"ב ויש לה
נושאי דגל כמו לואיס פארקאן שהם דמויות מרכזיות בחברה זאת.
ייתכן שמגמה דומה (ואולי אף מושפעת?) ניתן למצוא בתרבות הפוליטית הישראלית עם מפלגת
ש"ס שמייצגת שילוב של שני סוגי "השחורים" (לפחות בעיני החברה הסובבת) בחברה הישראלית
- המזרחיים והחרדים.
מטרתי להציג תיאוריות ומחקרים כדי לבחון את ההשוואות וההנגדות בין שתי התנועות
הפוליטיות הללו.
|
| |
| עבודה מס'
62675 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
התקשורת וה"אחר", 2004.
יחסה של העיתונות הפרשנית הכתובה לאדם הדתי-חרדי מהקמת המדינה ועד סוף שנות התשעים. |
| 15,468 מילים (כ-47.5 עמודים), 35 מקורות, 554.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים
מבוא
א. הצגת הבעיה
ב. מטרת המחקר
ג. שאלת המחקר
ד. נבדקים
ה. שיטה וכלי מחקר
שורשי הקונפליקט: חילוניים-דתיים
א. מאבק על דימוי החברה והעם
ב. מאבק פוליטי ומוסדי
ג. קונפליקט פסיכולוגי-חברתי
בסיס אידיאולוגי לקונפליקט
המאבק האידיאולוגי כיוצר סטריאוטיפים
הגדרת סטריאוטיפ
האלמנטים השליליים שבסטריאוטיפים
הסכנה שבסטריאוטיפים
סטריאוטיפים אתנוצנטריות וגזענות
תיאוריית הזהות האישית-חברתית
"איום סימבולי" ו"גזענות סימבולית"
חשיבות התקשורת בהפצת דעות קדומות גזעניות
מתודולוגיה
א. מטרת המחקר
ב. שאלת המחקר
ג. נבדקים
ד. שיטה וכלי מחקר
ה. דרכי עיבוד-ניתוח התוכן
ממצאים קידוד לקטגוריות
א. מראה חיצוני
ב. דימוי חלשי הגוף
ג. החרדים כמייצגי החושך והשחור
ד. החרדים כסחטנים כחמסנים "שודדי התיבה האבודה"
ה. דימוי קנאים צמאי דם
ו. איום ההשתלטות החרדית
ז. החרדים כחיות מגעילות וכמחוללי מחלות
ח. יחסי טפיל - מאכסן דימוי "הטפיל", "העלוקה מוצצת הדם"
ט. ייחוס של מיניות מופרזת לזר
י. החרדים כפרימיטיביים בורים ובערים
יא. החרדים כמשתמטים משרות צבאי
יב. דמוניזציה - החרדים כדומים לאויבי ישראל
יג. התרת דמים וקריאה לאלימות נגד חרדים השלב האחרון בתהליך הדמוניזציה
יד. כתוצאה מדמוניזציה הסתה לאלימות וחיסול
טו. דימוי החרדים כפושעים
דיון
סיכום-"דתיים וחילונים בישראל: אמנה חברתית"? אביעזר רביצקי, א. (,(1998
ביבליוגרפיה
מבוא
הצגת הבעיה
בשנים האחרונות מתגלים בחברה הישראלית מתחים גוברים והולכים בשאלות של דת ומדינה,
קודש וחול, הלכה וחירות, פרטיקולריות ואוניברסליות (רביצקי, 1998).
לפי דעה הרווחת בציבור, מתחים אלו משקפים מגמות של פירוק תרבותי ושל ערעור הזהות
הקולקטיבית. הם מאיימים לקעקע מן היסוד את הסינתזה הציונית הקלאסית, ולכן גם את
האתוס הישראלי שצמח ממנה.
כמה חיבורים עיוניים שהתפרסמו לאחרונה (ראה למשל: בר-און, צמרת, (2002); דהאן-כלב,
(1999); מאייר יצחקי, (2002); צור, (2002); זרמבסקי, (2002); בן-שטרית, ((2002
מדברים על קיטוע פוסט-מודרני - ובה בשעה גם פוסט-ציוני - של הערכים ושל יסודות ההסכמה
החברתית בישראל. (רביצקי, 1998).
לצד הוויכוחים האידיאולוגים מתהווים גם סטריאוטיפים עממיים המושפעים מוויכוחים אתנו-
פוליטיים וגם משפיעים עליהם. (בוטה, 2002).
למרות האלמנטים השליליים שבסטריאוטיפים הם קיימים בכל חברה וחברה ולמושג סטריאוטיפ
ככלי ניתוח, נודעת חשיבות רבה, בהבנת היחסים החברתיים בין הקבוצות החברתיות השונות.
(בוטה, 2002).
הסטריאוטיפ מציע אוסף טענות כלליות על קבוצה חברתית ובכך מעניק לה תווית. הסטריאוטיפ
מעניק תחושה שהאמצעי המזהה יספיק כדי לאתר את המידע החשוב על הקבוצה החברתית,
שנוכל לצרף למידע הטרי סיכום של הערכות הנשענות על ניסיון חברתי רווח, ושכל חברי אותה
קבוצה מתאימים כביכול, לסיכום זה. (כץ, 1989).
לאמצעי התקשורת חלק נכבד ביצירת סטריאוטיפים שליליים כלפי קבוצה חברתית מסויימת.
(בן-שטרית, (2002); שיפר-גבע, (2002); בוטה, 2002).
מטרת המחקר
לבדוק את יחסה השלילי של העיתונות הישראלית הכתובה לאדם הדתי-חרדי מהקמת המדינה
ועד סוף שנות התשעים.
שאלת המחקר
כיצד העיתונות החילונית הכתובה יוצרת את הדימוי השלילי של האדם הדתי או החרדי?
בעיתונות.
נבדקים
185 כתבות ומאמרי פרשנות אישיים שהתפרסמו בעיקר בשלושת העיתונים: "הארץ", "ידיעות
אחרונות" ו"מעריב" מהשנים .1999 -1948
שיטה וכלי מחקר
נעשה ניתוח תוכן של המאמרים באמצעות קטגוריות תוכן. הטקסט מאפשר אבחנה של ריבוי
משמעויות בטקסט הכתוב. אין צורך בדוגמאות רבות. מאחר ומדובר בכלי תקשורת המוניים,
נמוכה כאן הרלבנטיות של ספירת השכיחויות, ורבה הרלבנטיות של ניתוח הטקסט. אני ערה
לבעיות המהימנות, זהו שלב הכרחי לצורך איתור הדימויים.
מאחר ובשאלת המחקר לא קיבלתי על עצמי למפות דימויים חיוביים, לא ראיתי צורך לעבור על
כל החומר שנכתב בתקופה מסוימת. לפיכך, פניתי בצורה מגמתית: בכתב, בע"פ, בטלפון, בבית
הכנסת, בהמלצת מכרים וקרובי משפחה חרדיים אל אנשים שונים בציבור החרדים, האוספים
קטעי עיתונות הנראים בעיניהם משפילים ופוגעים. כמו-כן עפ"י שאילתא למחשב בנושא "חרדים"
בכתבי עת, העלתה מאות ואלפי מאמרים לחלקם הגעתי במקרופיש באוניברסיטה, בבית אריאלה
ובתיקי נושאים בספריות ציבוריות.
בעיתונים החרדיים התפרסמו במשך השנים מדורים מיוחדים שליקטו דימויים פוגעים של
חרדים: יתד נאמן, המודיע, ערב שבת ויום השישי. נעזרתי גם בליקוטים אלו.
|
| |
| עבודה מס'
62650 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
הרקע ההיסטורי, המוסדי והמשפטי להפקעתן של קרקעות הבדווים בנגב והצעות לפתרון., 2004.
|
| 8,303 מילים (כ-25.5 עמודים), 31 מקורות, 298.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים
מבוא
הפקעת קרקעות
א. דפוסי בעלות
ב. קרקעות "מוואת"
ג. חקיקה חדשה, ממשל צבאי וגופי שליטה ממסדיים
ד. יצירת "מקרקעי ישראל"
ה. העברת קרקעות ובלעדיות יהודית
ו. הסיירת הירוקה
הבעלות על הקרקע בנגב
א. רקע היסטורי
ב. הסכסוך הקרקעי בין הבדווים למדינה
ג. הסדרי הקרקע שהוצעו לבדווים
ד. גורלם של היישובים הבלתי-מוכרים
המאבק הפיזי והמשפטי על קרקעות הנגב
א. מחאה ומאבק פיזי
ב. המאבק המשפטי
דיון סיכום והצעות לפתרון
א. התחום המינהלי
ב. התחום החומרי
ג. מעמדם של היישובים הבלתי מוכרים
ד. הפקעת קרקעות בנגב
ה. סיכום
מקורות
מבוא
מאז הקמת המדינה נתונות הקרקעות של הערבים אזרחי ישראל לכרסום מתמשך. בה בשעה,
האוכלוסייה הערבית גדלה בקצב מהיר, ובהתאם גם צרכיה.
ניתן להצביע על מספר גורמים עיקריים המעצבים את התהליכים הנ"ל:
צרכים גדלים מול מרחב מצטמצם: האוכלוסייה הערבית צומחת בקצב מהיר, ומאז הקמת
המדינה היא גדלה פי שישה. בה בעת, עתודות הקרקע שלה הלכו והצטמצמו בכמחצית. עתודות
הקרקע הקיימות אינן יכולות לתת מענה נאות לצרכיה של האוכלוסייה הגדלה.
התפשטות ההתיישבות היהודית מול קפיאה במקום של היישובים הערביים: האוכלוסייה
היהודית בישראל הלכה והתפשטה ברחבי הארץ, תוך ייסודם של מאות יישובים חדשים
והרחבתם של יישובים קיימים, בעוד שהמגזר הערבי נותר "קפוא" כמעט לחלוטין באותם
יישובים בהם ישב לפני 50 שנה. בנוסף, עשרות יישובים ערביים, העומדים על תלם זה עשרות ואף
מאות שנים, אינם זוכים להכרה על ידי המדינה, ונמנעים מהם שירותים בסיסיים. זאת, בשעה
שיישובים יהודיים בעלי מספר תושבים קטן יותר נהנים מכל התשתיות והשירותים.
אפליה ממסדית ומשפטית: משטר הקרקעות והתכנון בישראל מפלה בצורה עקבית את הערבים,
הן במישור המשפטי והן במישור המוסדי. משטר זה הוא הגורם לכרסום המתמשך בעתודות
הקרקע הערביות, והוא המקשה על מילוי צרכי הפיתוח והשירותים של היישובים הערביים. כפי
שקבע השנה בג"צ בעתירת קעדאן נ' קציר שכבר הוזכרה: "מדיניות ההפרדה הנהוגה... במקרקעי
המדינה כיום היא מפלה". בשנים האחרונות מסתמנת התמתנות באפליה, אך זו עדיין קיימת.
הדרה ממוקדי ההחלטות: אי השוויון בולט בתחום המנהלי, בזרועות השונות של מערכת קבלת
ההחלטות, ובעיקר בייצוג הדל ביותר של הערבים במוסדות התכנון והקרקע. לערבים אזרחי
ישראל הייתה עד היום השפעה כמעט אפסית על התהליכים המשפיעים על קביעת דפוסי חייהם,
זכויותיהם, רווחתם הכלכלית ומעמדם העתידי. זאת ועוד, המבנה הממסדי-פוליטי שעמד ביסוד
התהליכים שתוארו לעיל, עומד עדיין על כנו, וממשיך ליישם את המדיניות המפלה ממנה סובלים
הערבים אזרחי המדינה בתחומי הקרקע, התכנון והפיתוח. (יפתחאל (2000
מאז הקמתה הנהיגה ישראל מדיניות קרקעית והתיישבותית, שנשענה על חקיקה, אשר אפשרה
הפקעת קרקעות ערביות לבעלות ולשימוש של האוכלוסייה היהודית. יתר על כן, רוב קרקעות
הבדווים בנגב (כמו גם אדמות בהיקף קטן יותר באזורים אחרים) סווגו בקטגוריה העות'מנית של
"מוואת", כלומר, קרקע 'מתה' (לא מעובדת). הגדרה זאת, בתוספת חוקים אחרים, ששימשו
להפקעת אדמות בלתי מעובדות בהיקפים קטנים יותר, עמדה ביסוד ההעברה לבעלות המדינה של
כ12- מיליון דונם, כלומר, קרוב לשישים אחוז משטח המדינה!
מטרתי ברשימה זו לתאר את הרקע ההיסטורי הממסדי והחוקתי להפקעתן של קרקעות הבדווים
בנגב.
|
| |
| עבודה מס'
62633 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
ההשפעה של יישום ניהול איכות כוללת על שביעות רצון לקוחות, 2003.
שינוי ארגוני במגזר הציבורי ובחינת יישום שיטת הTQM - במתנ"ס. |
| 11,627 מילים (כ-36 עמודים), 46 מקורות, 298.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים
מבוא
א. הצגת הבעיה
ב. רציונאל המחקר
ג. שאלת המחקר
ד. מטרת המחקר
ה. השערות המחקר הראשיות
רקע תיאורטי
א. שינוי תרבות הארגון במגזר הציבורי
ב. שינוי תרבות הארגון ל"תרבות איכות"
ג. הגדרות לאיכות
ד. גישת הניהול לאיכות כוללת T.Q.M -
ה. יישום T.Q.M במערכות חברתיות וחינוכיות
ו. מרכזיות הלקוח
ז. הגישה הטכנולוגית והגישה מנקודת ראות הלקוח
ח. הפעולות שננקטו במתנ"ס צפת
שיטת המחקר
א. שאלת המחקר
ב. מטרת המחקר
ג. השערות המחקר
ד. הגדרת משתני המחקר
ה. תיאור שדה המחקר - מתנ"ס צפת
ו. מערך המחקר
ממצאים
דיון סיכום והיערכות לגבי העתיד
ביבליוגרפיה
נספחים
נספח א: שאלון ללקוחות מתנ"ס צפת
נספח ב: פרק 60 - איכות ומצוינות מהתקשיר
נספח ג : שביעות רצון לקוחות - תקצירי מאמרים, מחקרים ודוחות
מבוא
הספרות מתייחסת להיבטים שונים של עמדות הציבור כלפי שירותים להם הוא נזקק.
בין אלה מוזכרים בעיקר היקף השירותים לאזרח, איכותם, ושביעות רצון הציבור מהם, מידת
עמידתם של שירותים ציבוריים בקריטריונים כלכליים סבירים של יעילות ונצילות, חלוקה הוגנת
של משאבים ציבוריים בעיני האזרחים, תגובתיות והיענות לצורכי אזרחים ולתביעותיהם, רגישות
לצרכים של אוכלוסיות מיוחדות, תחושות של אמון האזרחים במערכת הציבורית ובעומדים
בראשה, נכונות של הציבור לתרום למען קידומם של ערכים חברתיים וציבוריים בעלי עדיפות
בהם המנהל הציבורי מתקשה או לא מעוניין לטפל, תחושות ביחס לאופן הניהול ואיכות כוח
האדם במערכות שירות לציבור (לדוגמאות מפורטות יותר ראה:
Grant (1989); Local &Balk (1985); Bozeman (1993); Carter (1989); Hart
Government Training Board (1987); National Consumer Council (1986); Smith
Palfrey (1996); Vigoda (2000); Winkler (1987).&(1993); Thomas
א. הצגת הבעיה
בנובמבר 1993 החליטה ממשלת ישראל על תוכנית לאומית לקידום איכות ומצוינות ועל הקמת
גוף מרכזי לעידוד האיכות והמצוינות - המרכז לאיכות ולמצוינות במשרד ראש הממשלה, שנועד
לתאם בין מכלול הפעילויות הממסדיות וההתנדבותיות לקידום האיכות בכל מגזרי המשק
הישראלי. (פרטר ואח', (1997
בפרק 60 מתקשיר נציבות שירות המדינה נקבע: "ניהול איכות בשירות המדינה הינו גישה ניהולית
שנועדה למסד מנגנונים ולהטמיע מהלכים שיבטיחו שיפור מתמיד של המועילות והיעילות בעבודת
משרדי הממשלה ויחידות הסמך זאת, תוך התמקדות בלקוחותיהם החיצוניים-הציבור ובלקוחות
הפנימיים...." "הוראות אלה מיועדות לשמש קו מנחה לכל מנהלי הארגונים\היחידות בשירות
המדינה בבואם לגבש את המדיניות הכוללת של משרדיהם או להתאים נגזרות ממדיניות זאת
ברמה היחידתית". (ראה נספח ב' פרק 60 מהתקשי"ר(
כמנהל מתנ"ס צפת ביצעתי את המדיניות שבפרק 60 כרפורמה ברמה יחידתית שנקטתי בסדרה
משולבת של מהלכי איכות, שהתבססו על שילוב של "אמנת שירות פנים", "אמנה לאיכות
השירות".
ב. רציונאל המחקר
מתנ"ס צפת עבר במרוצת שנת 2002 באופן מעשי לתרבות איכות ע"י יישום .T.Q.M במסגרת
סדרה משולבת של מהלכי איכות, שהתבססו על שילוב של "אמנת שירות פנים"; "אמנה לאיכות
השירות". בתקופה של תרבות פנאי משתנה, שם לו מתנ"ס צפת כמטרה לשפר את איכות השירות
ללקוח, שכן אמינותו של המרכז הקהילתי נבחנת לא רק במתן השירות אלא גם, ובעיקר, באיכותו.
בסביבה משתנה ודינמית ומרכזיות הלקוח תביא בהכרח להיזון חוזר מתמיד, שיגרום לעלייה
מתמדת בסטנדרטים ובאיכות השירות. על כן המטרות שנקבעו:
· שימת הלקוח במרכז ועידוד הספקים לפתח דיאלוג מתמשך עמו, במטרה לזהות
ולהיענות לצרכיו המשתנים.
· ניצול יעיל ואפקטיבי יותר של צוות העובדים, המתבטא בתפוקותיהם.
· שיפור מתמיד באיכות השירות הניתן ללקוחות, הנבחן על פי סטנדרטים מדידים.
· שינוי התרבות הפנים-ארגונית, תוך שימת הלקוח במרכז העשייה.
· הנבת פרות כלכליים כפועל יוצא מהשינויים הארגוניים.
· התמודדות עם גופים פרטיים בשוק על בסיס תחרות שווה.
ג. שאלת המחקר
האם יישום ניהול איכות כוללת (T.Q.M) במתנ"ס צפת תרם לשביעות רצון לקוחות?
ד. מטרת המחקר
ברצוני לבחון שביעות רצון לקוחות מתנ"ס צפת, מאז יישום ניהול איכות כוללת ( .(T.Q.M
|
| |
| עבודה מס'
62632 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
יישום הרפורמה במנהל ציבורי חדש, 2003.
בחינת הרפורמה ויישומה. |
| 5,955 מילים (כ-18.5 עמודים), 34 מקורות, 298.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים
מבוא
א. הצגת הנושא
ב. הרפורמה במנהצ"ח
ג. המשימה
ההפרטה כחלק מתהליך הרפורמה במנהצ"ח
א. תהליכים גלובליים
1. המעבר בכלכלה העולמית להצבר הון גמיש
2. המעבר מכלכלה תעשייתית לכלכלה פוסט-תעשייתית
3. תמורות אידיאולוגיות ופוליטיות
ב. תהליכים מקומיים הרשות המקומית כדוגמה
ג.שלבים בהתפתחות הכלכלית ברשויות המקומיות בישראל
ביזור והערכת ביצועים כחלק מתהליך הרפורמה במנהצ"ח
א. ביזור כשינוי ארגוני
ב. מדידה והערכת ביצועים
ג. הערכת ביצועי עובדים
בחירת מנהל וגישות ניהול יעילות ומועילות במנהצ"ח
א. בחירת מנהל מצליח
ב. אימוץ גישות ניהול יעילות ומועילות
1. הגורמים לשינוי
2. השפעה על הניהול ועל הארגון
3. שיטות ומושגים בניהול
4. ניהול כולל לאיכות TQM - Total Quality Management
המשימה: יישום הרפורמה במנהצ"ח -
מתנ"ס צפת
א. איכות השרות במתנ"ס צפת
ב. הסמכה לתו תקן ISO 9002
ג. סקרי שביעות רצון כחלק מתהליך הניהול האיכותי
סיכום
ביבליוגרפיה
נספחים
נספח א': דוגמה לסקר לקוחות
נספח ב': פרק 60 - איכות ומצוינות מהתקשיר
בעולם שבו הפך השינוי המתמיד להכרח עבור ארגונים החפצים להמשיך ולהתקיים, עומדים
ארגוני המגזר הציבורי בפני אתגר קשה במיוחד. לאחר שהסתגלו במשך שנים רבות ליציבות
ולעולם מוגן, חייבים ארגוני המגזר הציבורי לפתח יכולות של ניתוח ההקשר החדש שבו הם
נמצאים, ולהסתגל אליו דרך שינוי עצמם.
ארגוני המגזר הציבורי משחקים היום במגרש אחד יחד עם גורמים בעלי כוח רב כמו קונצרנים
רב-לאומיים המהווים מתחרה רב-עצמה, ארגונים בין-לאומיים כמו קרן המטבע וארגון הסחר
העולמי הלוחצים ומווסתים את המגזר הציבורי, הפוליטיקאים הרואים אותם אם כנטל על אוצר
המדינה ואם כהזדמנות למכירה שתביא כסף מזומן לאוצר המדינה, והלקוחות-האזרחים
התובעים שירות כפי שהורגלו לקבל מחברות עסקיות המתמחות במתן שירות. ( & Finger
(Brand, 1999
כמי שבמשך שנים רבות הורגלו לכך שהם השחקן היחיד במגרש, פיתחו ארגוני המגזר הציבורי
מנגנונים ודפוסי פעולה המהווים היום מכשול שהופך את השינוי בהם לקשה במיוחד. מאחר והיו
מוגנים מפני תחרות התפתחה בהם מגמה של ביורוקרטיזציה המחוזקת ע"י כללים ונהלים
אדמיניסטרטיביים. בארגונים שזהותם התרבותית היא ביורוקרטית התפתחו ארגוני עובדים
חזקים שללא שיתוף הפעולה שלהם לא יתכן כל שינוי משמעותי. ואם לא די בכך, הרי שארגונים
ציבוריים פועלים בתוך סביבה פוליטית, עם דמויות פוליטיות שיש להן סדר יום משלהן
ואינטרסים שגם הם חייבים להילקח בחשבון הכולל. מעבר מבסיס אידיאולוגי לבסיס כלכלי
כגורם מכריע בתפישה הפוליטית. ((Naisbitt & Aburdene., 1990
מכאן ששינוי בארגוני המגזר הציבורי מתרחש בתוך הקשר רחב ההופך את תהליך השינוי למורכב
ביותר. ((Finger & Brand, 1999
כדי לחולל שינוי תוך התייחסות למימד ההיסטורי של הארגון הציבורי שהפך אותו לביורוקרטי
ומתבצר כנגד כל שינוי יש להתבונן מתוך פרספקטיבה ארגונית הלוקחת בחשבון את יחסי העצמה
שבין הגורמים הפועלים השונים (הנהלה, ועדי עובדים, גורמים פוליטיים וכד'). גישה כזו היא גישה
מערכתית-תהליכית שתהיה מסוגלת להתמודד עם המורכבות של שינוי בארגון הציבורי.
((Finger & Brand, 1999
במסגרת הרפורמה במנהצ"ח בחרתי להתמקד בניהול איכות כוללת, להלן הרפורמה.
בנובמבר 1993 החליטה ממשלת ישראל על תוכנית לאומית לקידום איכות ומצוינות ועל הקמת
גוף מרכזי לעידוד האיכות והמצוינות - המרכז לאיכות ולמצוינות במשרד ראש הממשלה, שנועד
לתאם בין מכלול הפעילויות הממסדיות וההתנדבותיות לקידום האיכות בכל מגזרי המשק
הישראלי. (פרטר ואח', (1997
בפרק 60 - מתקשיר נציבות שירות המדינה נקבע: "ניהול איכות בשירות המדינה הינו גישה
ניהולית שנועדה למסד מנגנונים ולהטמיע מהלכים שיבטיחו שיפור מתמיד של המועילות והיעילות
בעבודת משרדי הממשלה ויחידות הסמך זאת, תוך התמקדות בלקוחותיהם החיצוניים-הציבור
ובלקוחות הפנימיים...." "הוראות אלה מיועדות לשמש קו מנחה לכל מנהלי הארגונים\היחידות
בשירות המדינה בבואם לגבש את המדיניות הכוללת של משרדיהם או להתאים נגזרות ממדיניות
זאת ברמה היחידתית". (ראה נספח ב' פרק 60 מהתקשי"ר(
כמנהל מתנ"ס צפת ביצעתי את המדיניות שבפרק 60 כרפורמה ברמה יחידתית שנקטתי בסדרה
משולבת של מהלכי איכות, שהתבססו על שילוב של "אמנת שירות פנים", "אמנה לאיכות
השירות" והסמכה לתו תקן ISO 9002 של מכון התקנים הישראלי למתנ"ס צפת.
מטרתי במאמר זה לסקור את התהליך אותו ביצעתי ומדידת השפעותיו באמצעות סקר שביעות
רצון לקוחות אשר ממצאיו יוגשו במסגרת הפרקטיקום (לא בעבודה זו).
אולם תחילה אסקור את המושגים: הפרטה, ביזור, מדידה והערכת ביצועים, ניהול יעיל ומתקדם
ובחירת מנהל מצליח שהם חלק ממרכיבי הרפורמה במנהל הציבורי החדש ונוגעים לענייננו.
|
| |
| עבודה מס'
62608 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
יחסי עבודה ברשת הדואר לאור המינויים הפוליטיים, 2001.
סקירת מהות היחסים ברשות הדואר מאז 1996 עד 2001 , תוך הצגת דוגמאות. |
| 6,070 מילים (כ-18.5 עמודים), 19 מקורות, 238.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
רשות הדואר רשות ממשלתית כפופה לשר התקשורת. כל אימת ששר התקשורת מתחלף, ממונים עובדים חדשים למשרות בכירות, משרות בשכר כולל וכד', כאשר קודמיהם מפוטרים, ועובדים קבועים לא מצליחים להתקדם.
הדבר גורר ירידה בהכנסות הרשות, ירידה במוטיבציה של העובדים וירידה בתפקוד של הרשות.
ההנהלה שבעצמה נגועה במינויים פוליטיים, לא תמיד פועל כיאות ורק נציגי הציבור ונציגי העובדים במועצה פועלים למניעת התופעה.
דבר זה גורר סכסוכי עבודה, ויכוחים עם העובדים הבכירים וויכוחים עם הנהלת משרד התקשורת.
מטרת העבודה היא לבדוק את התנהלות היחסים ברשות מאז 1996- אז מונה מנכ"ל מטעם שרת התקשורת לימור לבנת עד 2001 אלו מבחינת:
ועד העובדים
ההנהלה
משרד התקשורת
עמדת ההסתדרות
תוכן העניינים:
מבוא
גורמים המשפיעים על שביעות רצון העובד
השלכות התופעה
3.1 מעמדו ואופיו של המנהל הציבורי
3.2 תופעת המינויים הפוליטיים בישראל
3.3 עמדת הרשויות כלפי מינויים פוליטיים
3.4 בעייתיות חוקית במינויים
3.5 סיבות לתופעה
תאור הארגון
דוגמאות למינויים ותוצאותיהם
ניתוח תהליך המו"מ
6.1 ממד הזמן בסכסוך
6.2 דרישות הצדדים
6.3 עוצמת הצדדים
6.4 אסטרטגיות וטקטיקות
6.5 ניהול המו"מ
סיכום העבודה
ביבליוגרפיה
|
| |
| עבודה מס'
62559 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
הקמת קזינו חוקי בישראל מול סכנת ההתמכרות להימורים, 2003.
בחינת הפעילות הקיימת והסכנות הכרוכות בהפעלת הימורים חוקיים. |
| 6,416 מילים (כ-19.5 עמודים), 38 מקורות, 298.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים
מבוא
הימורים חוקיים בישראל
א. מפעל הפיס והלוטו
ב. הטוטו (המועצה להסדר ההימורים בספורט(
המהמרים וההימורים הבלתי-חוקיים בארץ
א. מהו הימור בלתי חוקי
ב. המהמרים הפוטנציאלים
ג. המהמרים הכפייתיים
היבטים בהקמת קזינו חוקי בישראל
א. מחקר מכון דחף, 1996
ב. הזרזים שהעלו את הנושא על סדר היום הציבורי
ג. הפעילות הציבורית להקמת קזינו בישראל
1. השלטון המרכזי
2. השלטון המקומי
3. נציגי ענף התיירות
4. נציגי מפעל הפיס
5. פיקוח ובקרה
התמכרות להימורים ותוכניות גמילה
א. רקע
ב. מהי התמכרות
ג. אישיות "מועדת להתמכרות"
ד. התמכרות להימורים - נתונים סטטיסטיים בעולם
ה. נתונים על התמכרות להימורים בארץ
ו. נתונים על הישראלי והקזינו
ז. החקיקה בישראל בתחום ההימורים
ח. השלכות ההתמכרות להימורים על החברה
ט. אפשרויות הגמילה מההתמכרות להימורים
י. גישות נפוצות לטיפול בנפגעי הימורים:
סיכום
מקורות
נספח א' - מפעל הפיס - תמצית דוחות כספיים
נספח ב - המועצה להסדר ההימורים בספורט
נספח ג' - מסקנות מסקר הקובע את פרופיל המהמר הכפייתי
מבוא
בשנים האחרונות אירעו כמה תופעות אשר הביאו לבדיקה מחודשת של הכוונה להקים בישראל
בתי קזינו. מדובר בגידול במספר בתי הקזינו הבלתי חוקיים במרכזים עירוניים, בגידול במספר
הישראלים היוצאים להמר בחו"ל.
הקמת בתי קזינו בישראל עשויה לענות על תופעות אלו. קיומם של בתי קזינו חוקיים תאפשר
לספק את יצר ההימור של האוכלוסייה המקומית באופן הוגן, חוקי ומסודר ותקטין את
האטרקטיביות לבתי הקזינו הבלתי-חוקיים שפועלים בכל רחבי הארץ (כולל ספינות ההימורים
באילת) ואולי אף לסגירתם של רבים מהם.
קיומה של אפשרות להמר עשויה לחסוך לחלק מתושבי המדינה את הצורך להמר בחו"ל ובאזור
הרשות הפלשתינית ובכך למנוע בריחה של מטבע זר אל מחוץ לגבולות המדינה וגם לעודד את
תיירות הפנים. וכמובן היכולת להחיות את אתרי הנופש בארץ ובפרט בעיר אילת וים המלח,
המאוימות על ידי רצועת חופי סיני המתחרה על ליבו של התייר האירופאי.
אין לשכוח כי הקמתם של בתי קזינו יכולה לפתח את התשתית המקומית והאזורית ולהעלות את
רמת החיים של האוכלוסייה המקומית, כתוצאה מהמיסוי שיוטל על בתי הקזינו .1
עבודה זו בוחנת מחד, את פעילות ההימורים הקיימת בישראל (הימורים חוקיים ובלתי חוקיים)
ומאידך, את הסכנה הטמונה בהתמכרות להימורים.
---------------------------------------------------------------------------------------------
1. מכון דחף. (1996). ההשפעות וההשלכות הקמת קזינו על העיר אילת.
|
| |
| עבודה מס'
62545 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
דפוסי מנהיגותו והתנהגותו של יאסר ערפאת, 2003.
ניתוח פסיכולוגי המנסה לזהות את דפוסי התנהגותו של ערפאת, ולהקיש מהם על מאפייני אישיותו. |
| 18,348 מילים (כ-56.5 עמודים), 109 מקורות, 298.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
מאפייני אישיותו של מנהיג ומידת השפעתו על מהלך ההיסטוריה מהווים נושא לוויכוח עתיק-יומין בדיסציפלינות מדעיות שונות. היסטוריונים עוסקים בשאלה, באיזו מידה משפיע המנהיג על ההיסטוריה לעומת השפעת "רוח הזמן" (zeitgeist)? במילים אחרות, האם המנהיג קובע את הנרטיב ההיסטורי, או שהוא רק כלי בידי ההיסטוריה (לדוגמה, Schlesinger, 1986). בקרב אנשי מדעי המדינה נשמעת לא פעם טענה, כי מאפייני האישיות של מנהיג, כגון נשיא ארצות הברית, אינם יכולים לתרום הרבה להבנתנו את התהליך הפוליטי ואת תוצאותיו (ראו Skowronek, 1986).
וויכוח זה מתקיים גם בדיסציפלינה העוסקת בחקר התנהגותם של אישים פוליטיים מההיבט הפסיכולוגי. חלק מהחוקרים סבור, שתכונות פסיכולוגיות של מנהיג משפיעות באופן ניכר על התהליך הפוליטי. אחרים, לעומתם, מבקרים את הניסיון לשרטט דיוקן פסיכולוגי של מנהיג.
לדעת המבקרים, אישיותו של כל אדם היא ייחודית ואין אפשרות להציע הסבר המבוסס על אישיות, לתהליך פוליטי. בנוסף, יש בהם הסבורים, כי תיאוריית האישיות אינה די בשלה כדי להוות בסיס מספק למסקנות פוליטיות (למשל, Craik, 1986). למרות ביקורת זו, ממשיך הנושא זה להעסיק חוקרים, וחלק ניכר מהמנהיגים הפוליטיים הבולטים (למשל, כל נשיאי ארצות הברית בעשורים האחרונים) זכו להערכות פסיכולוגיות (ראו Feldman & Valenty, 2001).
מטרתי בעבודה הנוכחית לנתח את דפוסי מנהיגותו והתנהגותו של ערפאת, מתוך הנחה שהם עשויים להיות בעלי ערך להכרת האיש.
הניתוח נעשה באמצעות ניתוח פסיכולוגי המנסה לזהות את דפוסי התנהגותו של ערפאת, ולהקיש מהם על מאפייני אישיותו: תכונות בולטות, מאפייני תפקוד, וסגנון מנהיגות.
תוכן העניינים:
מבוא
רקע תיאורטי
א. מהי מנהיגות
ב. חוויות העבר כמפתחי אישיות למנהיגות טרנספורמציונלית
ג. מנהיגות - התיאוריות
ד. תיאורית האדם הדגול (תיאורית התכונות)
1. אינטליגנציה
2. כושר הדיבור
3. הכריזמה
4. הגמישות
5. תכונות נוספות
ה. הגישה המצבית
1. מצבי איום
2. גודל הקבוצה
ו. תיאורית התלות של פידלר
ז. תיאורית האשראי האישי של הולנדר
ח. סגנונות מנהיגות
1. מנהיגות מעצבת מול מנהיגות מתגמלת
2. מנהיגות מתגמלת - Transactional Leadership
יאסר ערפאת - תמצית ביוגרפית
יאסר ערפאת- ניתוח תכונות בולטות
א. שליטה
ב. עצמאות
ג. חשדנות
ד. הפגנת עליונות
ה. יחסים בין-אישיים
ו. אמינות וחוסר אמינות
ז. תפיסתו את עצמו כסמל המהפכה הפלשתינית
ח. כבוד
ט. רגישותו הרבה למקומו בהיסטוריה
י. דבקות במטרה
יאסר ערפאת- מאפייני תפקודו
א. תפקוד קוגניטיבי
ב. חיי משפחה
ג. סגנון חיים ועבודה
ד. בריאות וגיל
ה. תפקוד במצבי לחץ
יאסר ערפאת- סגנון מנהיגות
א. קבלת החלטות
ב. "גזבר" הרשות
ג. מדיניות הפרד-ומשול
ד. שליטה על מערכות ממשל
ה. הנודד ברחבי העולם
ו. דתיות פוליטית ואישית
רקע התפתחותי - ניתוח פסיכולוגי
א. ילדות קשה: יתמות
ב. תחושת קרבן
ג. מאבק והישרדות
ד. זהות עצמית
ה. הגשמת המטרה
ו. מאפייני אישיות - סכום
דיון וסיכום
מסקנות
ביבליוגרפיה
|
| |
| עבודה מס'
62530 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
הפצצת הכור העירקי, 1996.
ניתוח משפטי - מוסרי באשר ללגיטימציה לפעולה. |
| 9,300 מילים (כ-28.5 עמודים), 24 מקורות, 238.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים:
מבוא
מדיניות הגרעין של ישראל והפיקוח על הנשק הגרעיני שלה
עמדת הערבים
התקופה הראשונה
התקופה השניה
התקופה השלישית
הפצצת הכור ותוצאותיו
הצדקה חוקית להתערבות
סיכום העבודה
ביבליוגרפיה
עבודה זו תעסוק בנושא הפצצת הכור הגרעיני של עיראק ע"י חיל האוויר הישראלי בשנת 1980. ישראל ראתה בכור איום לשלמותה ולשלמות מדינות העולם המערבי, ולכן ראתה כמוצדק, וכחובה לעצמה להרסו.
העבודה תסקור בקצרה את המאורעות, ולאחר מכן יערך ניתוח משפטי-מוסרי באשר ללגיטימציה הפעולה.
קבלת החלטות בנושא האיום הגרעיני
מספר נקודות מועלות אצל מקבלי ההחלטות בנושאי האיום הגרעיני:
1. בעידן הגרעיני טכנולוגי, אין זה מן הנמנע שמלחמה גרעינית עלולה לפרוץ שלא במתכוון או שלא על דעת הרוב, כי אם על דעת מיעוט ועל אחת כמה וכמה מיעוט "מטורף" או בעל נורמות שונות מהמקובל בעולם המערבי ה"נאור".1
2. אין הרתעה, ולא כל שכן המלחמה הגרעינית, יכולות לפתור שום בעיה פוליטית אסטרטגית או אחרת.
3. המלחמה הגרעינית אם וכאשר תפרוץ תהא "בלתי צודקת" ועקב כך תגרום למשבר נאמנות האזרחים למדינה.
4. מדיניות ערפול גרעיני גורמת בטווח הקצר ל"שכרון חושים" מסוים בקרב הציבור בארץ ובקרב מדינות העימות, ולאפטיה, אך כיום דומה ש"הטווח הקצר" כבר מאחרינו והערפל כבר אינו סמיך- (פרשת "הקשר העיראקי" שנחשפה והצהרות ראש המודיעין הימי האמריקאי המאשר שישנו קיום ממשי של איום גרעיני נגד ישראל מכוון עיראק ומצריים).2
5. נקיטת פעולה חד צדדית מצד ישראל, בכוון הרתעה גלויה, תביא לתהליך מואץ של דה-לגיטימציה פנימית.3
הסכנות הטמונות ביכולת הגרעינית בעידן הטכנולוגיה המודרנית
המצאתה של פצצת האטום היא אחת מאותן נקודות ציון יחידות בהיסטוריה האנושית, שבהן צף ועולה גורם סיבתי חדש, שמשמעויותיו המעשיות והמוסריות חורגות הרבה מעבר להקשר ההיסטורי-סיבתי שבו הוא עולה. ב-6 באוגוסט 1945 עם חורבנה של הירושימה, פסע העולם, כמעט בבלי דעת, אל ראשיתו של עידן חדש, שרק עתה אנו מתחילים לתפוש את טיבו האמיתי. זהו עידן שבו אפשרות רצח-כל (Omnicide) מונפת כחרב על עצם קיומה של הציווליזציה. פוטנציאל זה הפך לסדר פוליטי עולמי חדש, שהצלחתו תלויה בעצם החרדה האפוקליפטית.
המפתן הצר בין קיומה של ציווליזציה לבין חורבנה נעוץ כיום, לראשונה בהיסטוריה, ברצון האנושי בלבד. אם נבחן את משנתו של מקיאולי שטען שעל מנת להצליח צריך להיות אכזר ומי שמפחד מתדמית של אכזר ימיו יהיו ספורים, או לחילופין את אשר כתב על לואי ה12 - שעלה על ונציה שם הוא לא מתייחס לצדק או אי צדק אלא מתייחס להצלחה או אי הצלחה שלו. הקריטריון לדידו של מקיאוולי הוא ההצלחה או אי ההצלחה- ברגע שהצלחת לא משנה כיצד הצלחת4. כאמור אם נבחן את דבריו אלו במציאות הגרעינית הקיימת כיום נגיע למסקנה שתורה זו עלולה לשמש "טריגר" למנהיג "מטורף" להביא לשואה עולמית, מדוע "מטורף"? מכיוון שמנהיג "שקול" יקרא את דברי מקיאוולי לעומקם ויבין מדבריו שצריך להשתמש במידה נכונה של אכזריות, יבין גם שמקיאוולי הפך את "האכזריות" למדע מדינה ומתוקף היותו מדע חייב המונח "אכזריות" להתקדם ולהתאים עצמו לתקופה, והחשוב מכל יבין שלא ניתן ל"הצליח" במלחמה גרעינית, והלוא ההצלחה היא הדבר החשוב אליו מתכוון מקיאוולי.
------------------------------------------------------------------------------
1. פלדמן שי, התרעה גרעינית לישראל, עמודים 53-62.
2. צדוק יחזקאלי, "גם מצרים מפתחת נשק גרעיני", ידיעות אחרונות, 30 מרס 1990, עמ' 1.
3. נאמן יובל, "ישראל וההרתעה הגרעינית", עמודים 19-22.
4. ניקולו מקיאוולי, הנסיך, פרקים 12.
|
| |
|
|
