עבודות [1378-1386] מתוך 2215 :: [עמוד 154 מתוך 247]
<< עמוד קודם :: עבור לעמוד: 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 :: עמוד הבא >>

 

עבודה מס' 65767 SHOPPING CART DISABLED
חוקה ושסעים בישראל (תרגיל), 2007.
דיון קצר בחוקה לישראל ובחינת השסעים המרכזיים הקיימים בה.
1,745 מילים (כ-5.5 עמודים), 8 מקורות, 188.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
חוקה של מדינה כוללת את עקרונות היסוד של המשטר במדינה זו. לחוקה מעמד מעל לחוק, ולרוב אין תוקף לחוק העומד בסתירה לחוקה. החוקה כוללת פירוט של זכויות האדם והאזרח ולעתים גם זכויות קבוצה של מיעוטים. תפקידה של חוקה דמוקרטית להגביל ולרסן את רשויות השלטון, למנוע שימוש לרעה בכוח השלטון ולמנוע עריצות הרוב, להגן על זכויות האדם ועל זכויות המיעוט במדינה.
בחלק זה אתייחס למאמר של שלמה אבינרי ("זהירות חוקה") ואציג את דעתי האישית.

שסעים הם קרעים רעיוניים ותרבותיים עמוקים הנוצרים לרוב מתפיסות עולם מנוגדות וגישות שונות לגביי נושא מסוים, המבטא שתי מערכות ערכים שונות. השסעים בחברה חוצים ומחלקים אותה למחנות שונים, וביניהם מתקיים מתח וקונפליקט תמידי.
שני השסעים המרכזיים במדינת ישראל הם: השסע הדתי והשסע הלאומי ואני אגע בכל אחד מהם בנפרד.

הערת מערכת: בעבודה לא צויינו מראי מקום.

מתוך העבודה:
שלמה אבינרי מתנגד במאמרו נחרצות לכינונה של חוקה לישראל. לטענתו לא ניתן לכונן חוקה כשאין הסכמה לאומית ובינלאומית לעניינים מאוד מהותיים במדינה כגון: גבולותיה, היותה של המדינה חד לאומית או דו לאומית, חוק השבות ומיהו יהודי (על פי איזו הגדרה), הגדרת ההמנון והדגל ועוד. אבינרי טוען שאין הסכמה בעם לחוקה וכשהיא תגיע למישור הפר למנטרי היא תישחק ותאבד את משמעותה.
 
עבודה מס' 65762 SHOPPING CART DISABLED
תביעות נזיקין ע"י צדדים שלישיים בגין שביתות, 2007.
באיזו מידה, אם בכלל, השפיע פס"ד מפעלי רכב אשדוד בע"מ נ' ציזיק על חירות השביתה
11,944 מילים (כ-37 עמודים), 12 מקורות, 498.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
מדינת ישראל אשר חרטה על דגלה את היותה מדינה דמוקרטית וליברלית נדרשת לא אחת למצוא את נקודת האיזון, מודוס ויוונדי בין זכויות אדם מתנגשות. נקודת איזון אחת כזו היא מעניינה של עבודה זו אשר עוסקת בצורך לאזן בין הבטחת חירות השביתה שהינה בבחינת זכות יסוד הלכתית לבין הטלת אחריות על פי פקודת הנזיקין.
בג"צ 525/84 חטיב ואח' עמד על מהותה של שביתה וקבע כי מדובר ב"פעולת לחץ מתואמת, הננקטת על ידי קבוצת עובדים במסגרת המאבק המקצועי של העובדים עם מעביד לשם השגת דרישות בקשר לתנאי עבודתם או בקשר לדרישות של עובדים אחרים שהוצגו למעבידם(1)". מאליו מובן כי קיומה של שביתה גורמת נזקים כלכליים, תדמיתיים ואחרים בעיקר למעביד אך גם לגורמים נוספים (צדדים שלישיים) שלא אחת מתרגמים ומבקשים ל"גלגל" את הנזקים שנגרמו להם ע"י הגשת תביעות נגד השובתים.  
עניינה של עבודה זו בתביעות פיצויים שמגיש צד שלישי החש עצמו נפגע כתוצאה מהשביתה (צד שלישי הינו גורם המעורב בקשר המתקיים בין שני צדדים. לצד השלישי, אין קשר ישיר לצדדים המעורבים בסכסוך מבחינת היותו צד להסכם הקיבוצי, אך פעולה כלשהי הקשורה בהם - משפיעה עליו). הבעייתיות העולה בעניין זה היא כפולה: מחד, הרחבת האפשרות להכרה בתביעות נזיקין המוגשות ע"י צדדים שלישיים עלולה לצמצם את זכות השביתה; מאידך, העדר הכרה בתביעות אלה מגינה על זכות השביתה.  
התמודדותה הראשונה של המערכת המשפטית עם סוגיה זו היתה בתיק ע"א 593/81 מפעלי רכב אשדוד בע"מ נ' אדם ציזיק ז"ל ואח'(2). עניינה של עתירה זו בערעורם של 5 מפעלי תעשייה ויבואן אחד הטוענים כי עקב שביתת האיגוד הארצי לקציני-ים שהוכרזה באפריל 1977, הם נאלצו להסיט את האוניה שפריקתה בחיפה נמנעה לעבר נאפולי ועקב כך נגרמו להם נזקים כספיים ניכרים. בפסק הדין קבע ביהמ"ש כי לחירות השביתה יש מגבלות ועל השובתים חלה חובת זהירות כלפי צדדים שלישיים (שאינם המעביד), העלולים להיפגע מהשביתה. במקרה דנן נקבע בפסה"ד, הפרו השובתים חובה זו.
ביהמ"ש הציב כמדד ראשי לקביעת 'עוולת רשלנות' את שאלת 'חובת הזהירות' וקבע כי עליה להיבחן עפ"י 3 מדדים:
(1) קיומה של חובת הזהירות; (2) הפרת חובת הזהירות; (3) קיומו של נזק שנגרם כתוצאה מהפרת חובת הזהירות. בהתקיים שלושת התנאים דלעיל, תיחשב תביעה עפ"י 'עוולת הרשלנות' כמוצלחת.  

שאלת המחקר:
פס"ד מפעלי רכב אשדוד בע"מ נ' ציזיק ניתן כאמור בשנת 1981. בחלוף 26 שנים בהן פקדו את המשק הישראלי סכסוכי עבודה רבים ומגוונים ובכלל זה שביתות, מעניין לבחון באיזו מידה, אם בכלל, השפיע פסה"ד על חירות השביתה. האם העובדה שביהמ"ש חייב שובתים לפצות צדדים שלישיים בגין נזקים כספיים שנגרמו להם צמצמה את חירות השביתה, הרחיבה אותה ואת היקפה, או שכלל לא השפיעה עליה?
---------------------------------------------------------------------
1. בג"צ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673, 693-695.
2. ע"א 593/81 מפעלי רכב אשדוד בע"מ נ' אדם ציזיק ז"ל ואח', פ"ד מא(3) 169, 30/7/1987.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק ראשון:מעמדה של חירות השביתה בישראל
פרק שני: ע"א 593/81 מפעלי רכב אשדוד בע"מ נ' אדם ציזיק ז"ל ואח' - משמעויות
פרק שלישי: זכות השביתה וההגנה על צד שלישי בלתי מעורב בסכסוך
פרק רביעי: הטלת אחריות נזיקית בגין שביתות -
פסיקה מאוחרת:  
• ת.א. 017226/95 בית"ר תור בע"מ נ' מועצת הפועלים
• בש"א 511/03 רשות הנמלים נ' ההסתדרות החדשה
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
התפתחות המשפט בסוגיית חירות השביתה נחלקת לשלוש תקופות: בתקופה הראשונה - עם הקמת המדינה ועד שנות ה-70, שררה חירות מוחלטת לעובדים לשבות; בתקופה השנייה - החל מתחילת שנות ה-80 ועד אמצע שנות ה-90, הוטלו הגבלות על חירות השביתה הן ע"י חקיקה והן ע"י הפסיקה. בתקופה השלישית - מאז אמצע שנות ה-90 ועד ימינו, הנהיג בית הדין מדיניות של ריסון בכל הקשור למתן צווי-מניעה ופעל לקידום חופש ההתאגדות(3).
---------------------------------------------------------------------
3. סטיב אדלר, "חופש השביתה בראי הפסיקה", ספר ברנזון (כרך שני, תש"ס) ע"מ 473-496.
 
עבודה מס' 65758 SHOPPING CART DISABLED
דוד בן גוריון מול משה שרת - יחסי החוץ של ישראל בעשור הראשון, 2007.
בחינת היחסים הבינלאומיים של ישראל בראשית שנותיה וחילוקי הדעות בין משה שרת לדוד בו גוריון באששר ליחסי החוץ של ישראל.
12,310 מילים (כ-38 עמודים), 16 מקורות, 298.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
מטרת העבודה היא לבחון לעומק את היחסים הבינלאומיים של ישראל בראשית שנותיה ולעמוד על חילוקי הדעות בין משה שרת לדוד בו גוריון באשר לעתידה של ישראל מבחינת יחסי החוץ עם מדינות ומעצמות העולם. שיטת המחקר בה אעשה שימוש במהלך עבודתי היא שיטה איכותית, כלומר ניתוח תוכן ושימוש במקורות משניים.
על מנת להתמקד ביחסיה של ישראל עם המעצמות, אחקור ואשאל בעבודתי, מה היה הרקע והמניעים לגישתו של בן גוריון לעומת גישתו של שרת ביחס למדיניות החוץ שעל מדינת ישראל לנקוט בראשית שנות המדינה.
ההשערה לשאלת המחקר טמונה בחילוקי הדעות בין מנהיגי המדינה בראשית שנותיה והתבטא במאבק בין הגישה המדינית לגישה הביטחונית. בשנים בראשונות, הרקע למדיניות החוץ של ממשלת ישראל התבטא בישיבה על הגדר. ניתן לומר שמניעיו של בן גוריון היו שיש לחבור למעצמות המערב בכלל וארה"ב בפרט. תמיכתה של ארה"ב הביאה אותו לראות בה שותפה אסטרטגית. גם שרת ראה במדינות המערב שותפות אסטרטגיות אך למרות זאת, מניעי שרת להדק את שיתופי הפעולה עם מדינות העולם השני והשלישי נבעו בעיקר מתוקף מקומה של ישראל בעולם כמדינה מתפתחת. לכן, חלק על יריבו הפוליטי וטען שעליה לפעול באותו הקו עם שאר המדינות המתפתחות(4).  
---------------------------------------------------------------------
4. רוזנטל, ימימה. "מדיניות החוף של ישראל" מתוך העשור הראשון. תל אביב: הוצאת בן צבי, 1997, עמ' 196-170.

תוכן העניינים:
מבוא
1.0 דוד בן גוריון ומשה שרת: שתי גישות שונות
1.1 דוד בן גוריון - רקע
1.2 גישתו של דוד בן גוריון
1.3 משה שרת - רקע
1.4 גישתו של משה שרת

2.0 מדינת ישראל והמערכת הבינלאומית
2.1 הקדמה
2.2 פעולות הגמול
2.3 בן גוריון
2.4 משה שרת

3.0 בן גוריון ושרת - שתי תפיסות של הסכסוך הישראלי -ערבי
3.1 בן גוריון
3.2 משה שרת

4.0 ישראל והמעצמות
4.1 הקדמה
4.2 מדיניות החוץ מול המדיניות הביטחונית
4.3 מדיניות של ניטרליות
4.4 יחסי ישראל עם ארצות הברית
4.5 יחסי ישראל עם ברית המועצות
4.6 יחסי ישראל עם בריטניה
4.7 יחסי ישראל עם צרפת
4.8 מבצע סיני והברית המשולשת

5.0 ישראל והעולם השלישי

6.0 מלחמת קוריאה והקשר לסין
6.1 מלחמת קוריאה והזירה הבינלאומית
6.2 מלחמת קוריאה והויכוח הפנימי בישראל
6.3 הקשר לסין
דיון וסיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
אין ספק כי ההערכה השלטת בהנהגת המדינה בתקופה הנידונה הייתה, כי מעורבותה המסיבית של הקהילה הבינ"ל בנעשה באזורנו מטילה מגבלות קשות על חופש הפעולה ומרחב התמרון של מדינת ישראל בזירה הבינ"ל, בכלל, ובמערכת יחסיה עם העולם הערבי, בפרט. עם זאת, ראוי להדגיש, כי לפחות מנקודת -ראותו של דוד בן גוריון העדר האיזון בין מדינת ישראל לבין המערכת הבינ"ל אינו צריך לסחוף את ישראל כנעדרת כל יכולת תמרון פוליטי במרחב הקהילה הבינ"ל ואשר חייבת לקבל את התכתיבים המוטלים עליה, שכן עוצמתה היחסית של מדינת ישראל, אינה נתון מוחלט וקבוע מראש, אלא נתון משתנה אשר תלוי בגורמים רבים באופיו ובמידת חיוניותו של האינטרס שהמדינה מבקשת להגן עליו.
 
עבודה מס' 65740 SHOPPING CART DISABLED
ניצחון האיסלאם על דתות אחרות (בהתבסס על חוטבה(דרשה)), 2006.
הסיבות לנצחון האיסלאם על פי חטבה מס' 411
3,300 מילים (כ-10 עמודים), 10 מקורות, 199.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
החטבה היא דרשה שאותה נושא החטיב (הדרשן) בפני קהל המאמינים במועדים שונים ולרוב בימי שישי.
מהחטבה אנו למדים היסטוריה ונגזרות חברתיות.

החטבה שנבחרה על ידי היא חטבה מספר 411 שעניינה דתות והחטיב הוא מוחמד אל-אותיימין.

ספר הכוזרי המוכר לנו ביהדות מספר על אדם אשר בחן את הדתות בחיפוש אחר דת האמת - בחרתי ליטול חלק במסע זה ולבדוק הכיצד משכנע החטיב את המוסלמים בדבר ניצחון האיסלאם על דתות אחרות?.
מה הם הסיבות לניצחון האיסלאם על דתות אחרות?

החטבה שנבחרה הינה "עשירה" בפסוקים מהקוראן, באירועים היסטוריים מתולדות האיסלאם כמו קרב "אוהוד" וקרב "אוניין", כך גם עוסקת החטבה ב"שאריה", "סונה" ו"ג'יהאד" מאבני היסוד של האיסלאם.

ניתוח החטבה נעשה תוך בחינת אותם מאורעות היסטוריים והצגת פתווה בנושא, יובאו פסוקים מהקוראן (אשר אינם מופיעים בחטבה) ותומכים בכתוב בחטבה, נושאים אשר מופיעים הן בחטבה אשר נבחרה והן בחטבה אחרת יוצגו שניהם, חטבה אשר בה מופיע פסוק זהה לפסוק מתוך החטבה אשר נבחרה תוצג גם היא, וכמובן יובאו מאמרים ויוצגו בתוכן העבודה כגיבוי ותמיכה לנאמר בחטבה.

תוכן עניינים:
מבוא
ניצחון האיסלאם על דתות אחרות
סיכום
ביבליוגרפיה (כולל 4 אתרי אינטרנט)
נספח  (תרגום החטבה לעברית)

מתוך העבודה:
עלינו לשים לב שהניצחון מתבסס על מספר תנאים כדלקמן:
1 להיות כן בתכלית ולדעת כי המטרה היחידה של הג'יהאד הוא לשבח את עליונות דתו של אללה ולכונן בתקיפות את ההלכה האסלאמית המבוססת על הקוראן האצילי ואורח חייו של הנביא.
על פי ההלכה האסלאמית קיימים שני סוגי ג'יהאד(1): הגנתי, והתקפי.
ההגנתי משמעותו הגנה על טריטוריה מוסלמית או פעולה להשבת טריטוריה מוסלמית שנכבשה על ידי כופרים, וההתקפי מטרתו השלטת האיסלאם על חלקי עולם שטרם נכנעו לשלטונו.
הג'יהאד מוגדר(2) כ"מאמץ המכוון לשם השגת שלמות דתית או מוסרית".
 
עבודה מס' 65725 SHOPPING CART DISABLED
כניסת סין לארגון הסחר העולמי, 2007.
מדוע האיחוד האירופי תמך בכניסתה של סין לארגון הסחר העולמי?
3,467 מילים (כ-10.5 עמודים), 13 מקורות, 279.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בעבודה זו אנסה להראות כי לאיחוד האירופי היה תפקיד משמעותי בתהליך כניסתה של סין לארגון הסחר העולמי. שאלת המחקר שעליה אנסה לענות הינה: מדוע האיחוד האירופי תמך בכניסתה של סין לארגון הסחר העולמי?  
טענתי המרכזית היא שהתמיכה של האיחוד האירופי בסין נבעה בעיקר מתוך הרצון לקדם אינטרסים פוליטיים, מסחריים וכלכליים עם סין ולחזק את מעמדו של האיחוד האירופי בזירה הבינלאומית.
בכדי לתמוך בטענה שהצגתי לעיל, בחלק הראשון של העבודה אסקור בקצרה את מערכת היחסים שבין האיחוד האירופי וסין תוך התייחסות לנקודות זמן מרכזיות במערכת יחסים זו. בחלק השני אנסה להראות מהם השיקולים והאינטרסים שעמדו לנגד עיניהם של קובעי המדיניות כלפי סין באיחוד האירופי. בחלק השלישי אציג שתי דוגמאות לכיצד באה לידי ביטוי התמיכה של האיחוד האירופי במהלך המשא ומתן בכניסתה של סין לארגון הסחר העולמי. בחלק הרביעי של העבודה אציג בקצרה את שיתוף הפעולה של האיחוד האירופי עם סין מאז כניסתה לארגון הסחר העולמי והחלק החמישי של העבודה יוקדש לסיכום.

תוכן העניינים:
מבוא
חלק א' - סקירת מערכת היחסים שבין האיחוד האירופי וסין
חלק ב'- החלטת האיחוד האירופי לתמוך ולסייע לסין להיכנס לארגון הסחר העולמי:שיקולים ואינטרסים
חלק ג'- כיצד באה לידי ביטוי התמיכה של האיחוד האירופי במהלך המשא ומתן לכניסתה של סין לארגון הסחר העולמי?
חלק ד'- שיתוף הפעולה של האיחוד האירופי עם סין כתוצאה מכניסתה ל-WTO
חלק ה'- סיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
בעקבות צמיחתה של סין כשחקן מרכזי במערכת הבינלאומית נדרש האיחוד האירופי להגיב ביעילות ובמהירות לכוחה העולה. עיקר האתגרים שעומדים בפני אירופה כיום הינם: שינויי אקלים, תעסוקה, הגירה ובעיות ביטחון. בכדי להתמודד עם בעיות אלו החליט האיחוד האירופי כי יש גם לטפל בנושאים אלו יחד עם סין על בסיס מערכת הערכים האירופית.(2) לשם כך, האיחוד האירופי החל להתחשב במימד הסיני בכל הסוגיות שעומדות על הפרק כחלק מהתווית המדיניות הפנים והחוץ של האיחוד האירופי. תהליך זה דרש מעורבות ושיתוף פעולה בין המדינות החברות באיחוד בכדי ליצור חזית אחידה מול סין.
 
עבודה מס' 65724 SHOPPING CART DISABLED
דיפלומטיה של אסונות, 2006.
מינוף סיוע בעיתות משבר למימוש אינטרסים מדיניים
3,708 מילים (כ-11.5 עמודים), 14 מקורות, 298.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
שלילת עצם קיומו של האלטרואיזם, אינה נחלתם של הציניקנים בלבד. מומחים, פסיכולוגים, גורמי מקצוע ואנשים מן הישוב, קובעים כי בכל מעשה טוב גלום אגואיזם מסויים. אגואיזם, או לחילופין, קידום אינטרסים, גלום בכל מעשה פילנתרופי באשר הוא. קידום האינטרסים אינו חייב להיות חומרי. הרי כולם יודעים כי סיוע לקשישה לחצות את הכביש, אינו נושא תמורה חומרית כלשהי (אלא אם כן תחליט על שינוי צוואתה בעקבות מעשה טוב לב זה). יחד עם זאת, התחושה האישית והטפיחה העצמית על השכם מגלמות תמורה עצמית בעצם המעשה הטוב.
מאחר ואין מדובר בסמינר בפסיכולוגיה קלינית, אבקש להעלות את רמת הדיון לזירה הבינלאומית.
מדינות העולם המערבי נוהגות במתן סיוע הומניטארי, הן שוטף ורציף והן נקודתי. המדינות מקצות משאבים קבועים למען סיוע למדינות אפריקה ומגייסות את מלוא מרצן להצלת נפגעים באסון טבע רגעי ובלתי צפוי.

סיוע זה, דורש משאבים רבים המסתכמים בעלויות אסטרונומיות. האם ייתכן כי סיוע זה נולד אך ורק מרצונן הטוב של מדינות? אין ספק כי מקרים אלו עטופים בפילנתרופיה אמיתית. יחד עם זאת, אין גם ספק כי במקרים אלו גלומים גם אינטרסים מדיניים מובהקים. למשל:
* מדינה מערבית המגישה סיוע הומניטארי זוכה לתמיכה כמעט עיוורת מהמדינה המסתייעת (הישג חשוב כאשר מדובר בהצבעות גורליות באו"ם).
* מדינה המגישה סיוע הומניטארי זוכה להיכלל במועדון היוקרתי של מדינות העולם הנאור.
* סיוע בינלאומי מעניק למדינה המסייעת תדמית מעצמתית ומעמד יוקרתי בזירה של היחב"ל.

בעבודה זו, אנתח את צעדיה הדיפלומטיים של מדינת ישראל בתחום זה, אותו אני מכנה: "דיפלומטיה של אסונות".
מדינת ישראל, באמצעות יכולותיה הצה"ליות וניסיונה המר בהתמודדות בעיתות משבר, פיתחה יכולות מופלאות לסייע למדינות אותן פקדו אסונות טבע ו/או אסונות יצירי האדם. לצד זאת, מעניקה ישראל סיוע שוטף ורציף בתחומי מומחיות נרחבים בהם היא נושאת בעליונות עולמית, לדוג': פיתוחים חקלאיים, רפואה, טכנולוגיה ועוד.

לאורך השנים, נמנעה מדינת ישראל מלהסתתר מאחורי מסיכת הצביעות ועשתה מאמצים למינוף מהלכי הסיוע עד לכדי תמורות דיפלומטיות ומדיניות משמעותיות. בעבודה זו, אסקור דוגמאות מרכזיות בהן ישראל הגישה סיוע הומניטארי ומיהרה לקטוף את פירותיו הדיפלומטיים.
הסוגיות בהן אעסוק:
* הסיוע הישראלי לנפגעי רעידה האדמה בתורכיה - 1999.
* הסיוע הרפואי של ישראל לנשיא אריתריאה - 1993.
* פעילות מש"ב - המחלקה לשיתוף פעולה בין לאומי במשרד החוץ.

תוכן העניינים:
מבוא
הסיוע הישראלי לתורכיה - 1999
יחסי ישראל - אריתריאה: "האשפוז הדיפלומטי" - 1993
מש"ב - המחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי
סיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
יחסי ישראל תורכיה החלו לראשונה, באופן סימבולי כמעט לחלוטין, כבר בשנת 1949. זאת כאשר תורכיה הכירה במדינת ישראל ועצם קיומה . במסגרת הכרה זו, היתה תורכיה למדינה המוסלמית הראשונה בעולם שפתחה נציגות דיפלומטית רשמית בישראל .
בראשית שנות ה- 50, החלו יחסי ישראל תורכיה להתחמם ולצבור תאוצה. ביולי 1950, חתמו המדינות על הסכם מסחרי ובפברואר 1951 חתמו על הסכם המאפשר לקיים טיסות "אל על" לתורכיה ודרכה גם למדינות אחרות. המדינות הקפידו על חילופי משלחות בתחומים רבים ומגוונים ויחסיהן הכלכליים הלכו והתהדקו. ב- 1953 חתמו המדינות על הסכם תרבות רשמי והיחסים הדיפלומטיים עלו שלב, בין השאר באמצעות חילופי נספחים צבאיים (תורכיה היתה למדינה הרביעית בעולם בה הוצב נספח צבאי ישראלי).
 
עבודה מס' 65723 SHOPPING CART DISABLED
תפיסת הזהות המצרית, 2006.
תפיסת הזהות המצרית לפי מצטפא כאמל אל מול תפיסת הזהות המצרית על ידי אחמד לוטפי אל סיד.
1,309 מילים (כ-4 עמודים), 5 מקורות, 221.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
העבודה תבחן את תפיסת הזהות המצרית בשני היבטיה השונים:
תפיסת הזהות המצרית על ידי מצטפא כאמל אשר משנתו תמזג פטריוטיזם מצרי יחד עם נאמנות לעולם העות'מאני-אסלאמי אל מול תפיסת הזהות המצרית על ידי אחמד לוטפי אל סיד המתייחסת לקבוצת אנשים שנוצרה, חיה ופועלת בעמק הנילוס, לגלגוליה ההיסטוריים והיא תפיסה לאומית מצרית טריטוריאלית.

תוכן עניינים:
מבוא
תפיסת הזהות המצרית
סיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
תפיסת הלאומיות המצרית של לוטפי אל סיד נבעה מכמה סיבות(1):
ראשית כשלון האסלאם מלהיות אומה מאוחדת ומתקדמת, בהיבט הדתי היו מחלוקות ואי-הסכמות בנוגע לקוראן, ובהיבט החברתי מדבר לוטפי על סיד על כך שאנשים הורגים אחד את השנים, מגייסים את עזרתם של עמים בעלי אמונות אחרות נגד חבריהם, ואינם מתאחדים נגד פולשים מהמערב.
שנית מצא לוטפי אל סיד כי כאשר האדם מפיק תועלת מטריטוריה ומתוגמל על ידה כמו הנילוס במצרים המהווה משאב נדיר ויקר ומתגמל כלכלית את כל מי שגר בסביבתו באמצעות החקלאות למשל הרי זו הדרך להיווצרות אומה, ולא כתוצאה מרצון כלשהו של מאן דהוא להקים אומה.
והיסוד השלישי בתפיסתו הוא החשיבות שבחירות האדם ומרכזיותו, כעיקרון אשר מוביל לאומה חופשית ומתקדמת.
 
עבודה מס' 65708 SHOPPING CART DISABLED
מנהיג ומפלגה בתשדירי הבחירות , 2006.
השוואה בין מערכות הבחירות - עידן הבחירה היחסית ב- 1988, והשנייה בעידן הבחירה הישירה ב- 1999.
4,064 מילים (כ-12.5 עמודים), 10 מקורות, 258.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
מאז קום המדינה חל שינוי במערכת הפוליטית הישראלית. בעבר למפלגות בישראל הייתה מסורת של פעילות פוליטית, שחלחלה כמעט לכל תחומיי החברה. במישור עמוק יותר התחולל שינוי הפותח תקופה חדשה בפוליטיקה הישראלית. המעבר הוא ממערכת פוליטית מפלגתית, שבה המפלגות הן הציר המרכזי, למערכת פוליטית פחות מפלגתית, שבה המועמד המוביל הופך להיות ציר המפלגה. על מנת לבחון שינויי זה אשווה בין מערכות הבחירות, מאחת בעידן הבחירה היחסית ב- 1988, והשנייה בעידן הבחירה הישירה ב- 1999.
מטרת העבודה היא להציג את תהליך הפרסונליזציה שהתרחש במערכת הפוליטית הישראלית, באמצעות השוואה בין תשדירי הבחירות של המפלגות הגדולות: הליכוד והמערך.
תהליך זה הוא סמן של שינוי אופי מערכת הבחירות בישראל. כאן אבחן את הערוצים והביטויים שבהם משתמשים בתהליך זה ונשקפים במערכת הבחירות הנ"ל, תחילה אציג רקע היסטורי.

תוכן העניינים:
1. מבוא
א. רקע היסטורי
ב. סקירת ספרות
2. הגדרת שיטת המחקר
א. מסרים
ב. הדגשת המנהיג או המפלגה בתשדירי הבחירות
3. גוף המחקר
4. סיכום ודעה אישית
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
מאז המעבר לבחירות ישירות של ראש הממשלה ב- 1996 וב- 1999, מסעי הבחירות נעשו מכוונים יותר למועמדים ופחות מכוונים למפלגות, ומידת ההצלחה שהייתה או תהייה למועמדים במילוי תפקידם מקבלת חשיבות יתרה בקלפי, בדומה לדמוקרטיות אחרות. (א' אריאן, מ' שמיר 1999).
כיוון שאידיאולוגיה היא גורם משני בהחלטות הבוחרים, האסטרטגיה חייבת להשתמש בעמדות ככלי להעברת תדמיות ומאפיינים. קמפיין בחירות ששם לו למטרה להציג עמדות ולשכנע את הציבור בצדקתן, נועד לכישלון. האסטרטגיה צריכה לעורר בבוחרים רגשות של השתייכות והזדהות, להתחבר למצוקותיהם ולתקוותיהם ולשרטט פרופיל אנושי של המועמד והפלגה. המפלגה אמורה להצטייר כאוסף של אשים בעלי אופי, לא כאוסף של עמדות. המועמד חייב להתבסס בליבם של הבוחרים כאדם בעל תכונות אנושיות רצויות, ולא כמצע אידיאולוגי על שתי רגליים. (רוני שחר, 2001).
 
עבודה מס' 65676 SHOPPING CART DISABLED
תופעת המינויים הפוליטיים בישראל, 2007.
האם המינויים הפוליטיים נחוצים לתפקוד תקין של ממשל, או מאידך מיותרים ומזיקים.
6,933 מילים (כ-21.5 עמודים), 15 מקורות, 238.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
מעמדו ואופיו של שירות המדינה במשטר דמוקרטי, בדומה לממשלים בדמוקרטיות המערביות, הם תולדה של מתח בין שני עקרונות פוליטיים מנוגדים: "ממלכתיות" מצד אחד ו"מפלגתיות" מצד שני.
"ממלכתיות" - תפקיד הפוליטיקאי המחזיק במישרה ציבורית כנאמן הציבור כולו. "מפלגתיות" -  תפקיד הפוליטיקאי כשליח של ציבור תומכיו, ולכן מישרה ממלכתית מעניקה לנבחר הציבור הזדמנות לגיטימית להגשים גם את מצעו ואת תפישתו הערכית, כשליחו של ציבור מסוים.
למרות הניגוד בין העקרונות חובקת כל מערכת ממשל דמוקרטית  את שניהם  -  אין ממלכתיות ללא מפלגתיות.
קיימים שני עקרונות אשר חייבים להשתלב זה בזה:
א. העיקרון הדמוקרטי של עליונות הדרג הפוליטי, זכותו המלאה לבצע את המדיניות שלמען הגשמתה הוא נבחר, וחובתו לשאת באחריות הציבורית הכרוכה בהפעלת משרדי הממשלה.
ב. העיקרון של אי תלות מקצועית של הדרג המנהלי, זכותו המלאה של הסגל המנהלי להשפיע על קביעת המדיניות על בסיס שיקולים ענייניים, וחובתו למנוע מן הדרג הפוליטי התערבות ממניעים זרים ומטרות זרות.
ניתן למצוא דגמים שונים במדינות דמוקרטיות למשל שני המנוגדים האמריקאי והבריטי.

הביקורת בישראל על מה שמכונה "נגע המינויים הפוליטיים", והתיקונים שאומצו בעקבות הביקורת, נתפשים בדרך כלל כחלק מן המאמץ הכללי לשמור על טוהר המידות בפוליטיקה ובשירות הציבורי(1).
שאלת המחקר: האם המינויים הפוליטיים נחוצים לתפקוד תקין של ממשל, או מאידך מיותרים  ומזיקים.
השערת המחקר: מינויים פוליטיים כשרים הינם זהות רעיונית בין הדרג הפוליטי לדרג המנהלי והם  נחוצים לתפקוד תקין של הממשל, לעומתם מינויים שאינם כשרים מיותרים ומזיקים.
שיטת המחקר: חקר אירועים במחקר איכותי.


תוכן העניינים:
מבוא
פרק א' - רקע
א. תופעת המינויים הפוליטיים בישראל
ב. מינוי פוליטי - הגדרה
ג. השוואה בשיטות המינויים בין בריטניה וארה"ב
ד. שיטת המינויים בשרות המדינה
ה. הסיבות לתופעת המינויים הפוליטיים
ו. הגישה הממלכתית מול התנועתית
פרק ב' טעמים בעד מינויים פוליטיים
פרק ג' טעמים נגד המינויים הפוליטיים
א. ליקויים בשיטת המינויים הפוליטיים
ב. ליקויים כפי שמצביעים דוחות מבקר המדינה
ג. מינויים פוליטיים מוסתרים - מורכבות משפטית
ד. הדרכים לצמצום תופעת המינויים הפוליטיים
5. דעה אישית בנושא מינויים פוליטיים
6. סיכום
7. ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
יש הסברים שונים לתופעת המינויים וניתן לראותה כבולטת עוד משנותיה הראשונות של המדינה, כאשר מפלגת השמאל מפא"י אחזה בשלטון וכאמצעי לשימור הכוח הפוליטי שהיה בידה, נקטה בשיטה של מתן משרות בשירות הציבורי למקורבים, בדרך זו הבטיחה גם כי מדיניותה תיושם. כמו כן, תגמלה פעילים על תמיכתם. הנושא נדון עוד בתקופת ראש הממשלה הראשון בישראל, מר דוד בן גוריון בשנת 1959 בדיון בכנסת על הצעת חוק שקבלת עובדים לשרות המדינה, לא תעשה מתוך משוא פנים מפלגתי ומתוך זיקה פוליטית, אלא לפי הכשרתו האישית.
תופעה זו נמשכה גם לאחר חילופי השלטון בשנת 1977 כאשר מפלגת הליכוד עלתה לשלטון והמשכיה את דרכה של מפא"י בשיטת התגמולים והכנסת אנשים משלהם לשירות הציבורי.
 
סל קניות
סה"כ: 0.00 ₪

חפש עבודות
מדריך החיפוש
חפש על פי המילים:
קטגוריה:
תת-קטגוריות:
All
ארה"ב
יחסים בן לאומים
ישראל
כללי
לאומיות דת ומדינה
מדיניות ציבורית
מזרח התיכון
מיעוטים
מלחמות
ממשל ופוליטיקה
ציונות
תיאוריות
עבודה מס':

אפשרויות חיפוש
הצג עבודות שאורכן
מ- עמ' עד עמ'
הצג תוצאות בכל עמוד

הכנס את קוד הקופון:
עבודות [1378-1386] מתוך 2215 :: [עמוד 154 מתוך 247]
<< עמוד קודם :: עבור לעמוד: 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 :: עמוד הבא >>