עבודות [1378-1386] מתוך 2224 :: [עמוד 154 מתוך 248]
<< עמוד קודם :: עבור לעמוד: 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 :: עמוד הבא >>

 

עבודה מס' 65814 SHOPPING CART DISABLED
מינוי לא יהודי לתפקיד ציבורי בישראל, 2007.
עמדת המשפט העברי בנושא - למן המקורות הראשונים בתורה, דרך המשנה, הגמרא, הפרשנים, ראשונים ואחרונים עד לדורנו אנו וליתן תשובה מקיפה ומחודדת בנושא.
10,593 מילים (כ-32.5 עמודים), 118 מקורות, 349.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
חיבורים רבים נכתבו בשאלת מעמדם של בני המיעוטים, או כפי שנקראו בכתבים התורניים "גרים", "תושבים", "גרים תושבים", "בני נח", "כותים" ו-"נוכרים", הגדרות שונות בעלות משמעויות בהתאם. מסות הכוללות הבנה היסטורית של השקפת חכמי ישראל לדורותיהם, בראי המציאות האקטואלית, לצד דברים שנכתבו על ידי פוסקים בני זמננו, בסמוך ועם תקומת מדינת ישראל הריבונית. אף לנושא הנידון יוחדו מספר מאמרים ופרקים, שחלקם יצוטט בחיבור זה, ואין מטרתו לחדש דבר שלא בא לעולם, שהרי דור על גבי קודמו מסיק הלכותיו. יתרה מזאת, נעשה מאמץ שלא להביא מקורות שהופיעו היכן שנידונה שאלה זו בפרט ותחתם להביא אחרים, שטרם נלמדו בהקשר זה, למעט היכן שלא ניתן להתעלם מדברי זה או אחר.

אולם, נעשה כאן ניסיון מסוים, לרכז פרק אחד, במשנה הרחבה של יחסי תורה ומדינה, תוך סקירת הדעות והמקורות המרכזיים באופן מסודר, כשמעבר ללימודם הפשוט, נעשה גם ניסיון להציג את הבנתם דרך שליטים חריגים בהיסטוריה היהודית ועיתים תוך ביקורת על פסיקות אלו, נוכח הקשרן התקופתי וההיסטורי.

הנחת היסוד של עבודה זו הינה, כי על אף שלאורך הדורות, רבו הקולות האוסרים מינוי נוכרים לתפקידים שיש בהם שררה, הרי שישנם בין חכמי הדורות האחרונים, כאלו שחיפשו ומצאו פתחים להתיר העניין, מסיבות אלו ואחרות אשר נפרוט.    

בתוך כתיבת חיבור זה, יש ונדרשתי בקצרה לשאלות מהותיות, אשר יכלו בפני עצמן להיות נשוא ספרים רבים, ויש שהתעלמתי מהן כלל, ובתוכן שאלת ישיבת נכרי בארץ, הדין בזמן הזה כשאין היובל נוהג, מעמד המוסלמים והנוצרים עפ"י ההלכה, עניין לא תחנם וכיו"ב.

העבודה סוקרת את המקורות לאורך כל הדורות. מפרטת בין לאומים וסוגי לא יהודים שונים, מחלקת בין תפקידים שונים (שר, שופט, מפקד בצבא וכו') , מביאה ודנה בדוגמאות מוכרות ומפורסמות של לא יהודים שהגיעו לתפקידי מפתח ומביאה מסקנות ודעות עיקריות ואקטואליות עד לימינו אנו.

תוכן העניינים:
ראשית דבר - הקדמה
סוגי הנוכרים
הגבלת מינוי נוכרי למשרות ציבור
  הסיבות לאיסור מתן תפקיד ציבורי לנוכרי
  מינוי נוכרי למלך
  אגריפס המלך
  הורדוס המלך
  המלך רחבעם
מינוי נוכרי לדיין
מינוי נוכרי לשר וחייל בצבא
מינוי נוכרי לשאר שררות
המציאות בימינו
  דעת הרב הרצוג
  דעת הרב ישראלי
צדדים להתיר
אחרית דבר - סיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
לצורך הבנת הנושא, נקדים בסקירה קצרה בדבר הגדרתם של סוגי הנכרים והיחס הנוהג כלפי הערבים, קודמת לשאלה זו מחלקות ידועה בדבר ישיבת של הנוכרי ככלל בארץ, אולם מתוך כך
ששאלות אלו יכולות, כאמור, לשמש כר נרחב למחקר עצמאי, יסקרו מספר מובאות מינימאליים, החשובים להבהרת עניינים שידונו בעבודה זו.
התורה עומדת על חשיבותו של השוויון בין יושבי הארץ לבין ישראל הישובים בה: "חוקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ"(3). על פניו נראה כי המדובר בשוויון מלא, כפי שאנו מבינים אותו בימינו, אלא שאין הדברים כפשוטם ובענף אחד מעניין זה, נעסוק להלן.
 
עבודה מס' 65808 SHOPPING CART DISABLED
האם העיסוק בפילוסופיה מחייב המנעות מעשייה והנהגה ציבורית?, 2003.
בעבודה זו תיבחן השאלה האם קיים מתח בין העשיה העיונית לעשיה הציבורית כלומר לעשיה המעשית ומהו. כמו כן אבקש להציע פתרון לישוב מתח זה.
2,004 מילים (כ-6 עמודים), 4 מקורות, 110.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
הפילוסופיה, מלה יוונית שמשמעותה 'אהבת החכמה', ומקורה ביוון העתיקה. בבסיסה, הפילוסופיה דורשת מהעוסק בה לחקור ולמצוא תשובה לשאלות שישאל: "חייבים אנשים אוהבי-חכמה להיות חוקרי דברים רבים מאד"(1). הפילוסופיה לא מקבלת כמובן מאליו את הקיים, אלא מבקשת למצוא לו הסבר. במלים אחרות, ניתן לומר שהפילוסופיה מבקשת לסגל לעוסק בה תפישה תבונית של המציאות, בה לכל דבר הסבר.
הדבר עומד בניגוד לתפישה המיתולוגית, מהתקופה הקודמת לראשוני הפילוסופים, בה האלים היוו תשובה מספקת לכל תהייה בנוגע לטבע בכלל ולטבעו של האדם בפרט. ה'פילוסופים של הטבע' ביקשו לברר מהם העקרונות המאפשרים קיום, והפילוסופים ה'סוקרטים' התבוננו בטבע באמצעות חקירת ה'עצמי', ומהתבוננות זו ניסו למצוא תשובות לתהיות לגבי הטבע.
במקביל לתהייה הפילוסופית המתפתחת ומשחר התרבות האנושית חיים אנשים בקבוצות ובקהילות. ביוון העתיקה התודעה הקהילתית למנהיגות ולניהול היתה מאד מפותחת וכל האזרחים נטלו בהם חלק.
בעבודה זו אבחן אם קיים מתח בין העשיה העיונית לעשיה הציבורית כלומר לעשיה המעשית ומהו. כמו כן אבקש להציע פתרון לישוב מתח זה.
--------------------------------------------------------------------
1. הרקליטוס ופראמידס, עדויות ופראגמנטים, (ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ"ח), פרגמנט 35.

מתוך העבודה:
העיסוק בפילוסופיה הוא עיון שכלי - הלוגוס - כלומר, היכולת לגלות ולא היכולת להמציא. זהו תהליך אישי שמבצע העוסק בפילוסופיה במהלכו מברר את החשובה שבשאלות - "מה אני?" בלא הזדקקות לסמכות חיצונית כדוגמת האלים. חקירת העצמי מבקשת גם לנתק את הפילוסוף מחושיו כך שיהיה נתון למרותה של תבונתו בלבד בבוחנו את עצמו ולאחר מכן את הפזיס, חוק הטבע הקיים. שהרי לעתים חזיונות חושיים עלולים להטעות ולהרחיקו מהאמת: "שמור דעתך מדרך עיון זו... שישלטו בך העין העיוורת, האוזן ההומה והלשון. עליך לשפוט על פי העיון השכלי (הלוגוס) את הטיעון השינוי במחלוקת"(2).
 
עבודה מס' 65807 SHOPPING CART DISABLED
אש"פ וירדן, 2004.
מדוע נוצר מאבק בין אש"פ לירדן וכיצד הוא בא לידי ביטוי בשנים 1964-1967 ?
5,821 מילים (כ-18 עמודים), 11 מקורות, 329.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בעבודה זו אציג את מערכת היחסים בין המשטר ההאשמי בירדן לבין האוכלוסיה הפלסטינית בירדן, כאשר השאלה בה אתמקד היא: מדוע נוצר מאבק בין אש"פ לירדן וכיצד הוא בא לידי ביטוי בשנים 1964-1967 ?
היחסים בין המשטר הירדני לבין האוכלוסיה הפלסטינית הגדולה, שצורפה לממלכה עם סיפוח הגדה המערבית ב-1948, היו רצופים קשיים ועימותים פוליטיים. גם עבדאללה וגם חוסין ראו את רעיון הישות הפלסטינית כאיום ישיר על ריבונותם ופעלו כדי למנוע את מימושה, בעוד הפלסטינים חתרו דוקא לשמרה. בעבודה אראה כיצד באו הניגודים העמוקים האלו בין שני הצדדים לידי ביטוי, במיוחד מאז שהוקם אש"פ (הארגון לשחרור פלסטין) ב-1964.
לנוכח הניגודים המהותיים בין ירדן לפלסטינים בגדה המערבית, חתרה ירדן לבולל את הפלסטינים בתוך המדינה הירדנית. לשם כך, כפי שאציג לאורך העבודה, גיבש הממשל בירדן מדיניות דו-ערכית של "גזר ומקל" כלפי תושבי הגדה המערבית. הפלסטינים קיבלו אזרחות ירדנית ודרכון ירדני וחלקם אף זכה לקידום ולמשרות רמות דרג בשלטון ובפקידות הירדנית. אך עם זאת היו ביטויים רבים של יד קשה כלפי הפלסטינים. המשטר דיכא באכזריות כל סימן של התנגדות פלסטינית לשלטון ההאשמי. בנוסף ננקטה אפליה ברורה. במשך כל השנים ניתנה עדיפות לתושבי הגדה המזרחית בפיתוח חקלאי, כלכי ותעשייתי, בעוד הגדה המערבית נשארה בלתי מפותחת. מנקודת מבטם של הפלסטינים הממשל לא נקט אפילו יוזמה לחסל את מחנות הפליטים. סיבות אלו תרמו להתחזקותה של ההתעוררות הלאומית הפלסטינית, שהושפעה במקביל גם מהרעיון הפאן-ערבי, שהעלה נאצר בשנות החמישים.
הקמתו של אש"פ היא ביטוי לכשלון תהליך ה"ירדניזציה" שניסה המשטר לכפות על הפלסטינים בגדה המערבית מצד אחד, ולחיזוק תהליך ה"פלסטניזציה" של הפלסטינים מצד שני. מטרתו של אש"פ היתה להעניק לפלסטינים בממלכה מסגרת להתארגנות פוליטית נגד הממסד, ולכן הוא הציב בפני המשטר אתגר מדיני חמור. אטען כי הקמת אש"פ היוותה נקודת תפנית ביחסים בין הירדנים ובין הפלסטינים בירדן, ולכן אתמקד בסכסוך החריף שפרץ בינו לבין השלטון הירדני עם הקמתו ב-1964 ועד כניסתה של ירדן למלחמת ששת הימים ביוני 1967, בה נכבשה הגדה המערבית על-ידי ישראל.
משעה שהשתלטו הירדנים על הגדה המערבית, נאלץ השלטון בירדן להילחם על חייו. התקופה שעד 1967 היתה תקופה של אי יציבות עבור הממלכה הצעירה שניסתה להיאבק בתסכול ובמרירות של הפלסטינים בתחומה. ההתעוררות הלאומית הפלסטינית בשנים אלו והעימות הקשה עם אש"פ יצרו מאבקים קשים בין הפלסטינים לירדנים, עד כדי כך שנוצרו מצבים בהם נשקפה סכנה לעצם קיומה של ירדן ההאשמית. אך למרות אתגר חמור הצליחה הישות הפוליטית הירדנית לשרוד ולשמור על יציבותה.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק 1 : מדיניות המשטר בירדן כלפי סוגית הפלסטינים (1948-1964)
א. יחסי הכוחות בין המשטר בירדן לפלסטינים
ב. התעוררות הישות הפלסטינית
פרק 2: התפנית ביחסי ירדן עם הפלסטינים בעקבות הקמת  אש"פ
א. הקמת אש"פ
ב. האתגר של אש"פ והתפנית ביחסים עם ירדן לאחר הקמתו
ג. משא ומתן בין יריבים
פרק 3: העימות בין ירדן לאש"פ
פרק 4: הקרע ביחסים לאחר פרשת סמוע ועד מלחמת ששת הימים
א. התפרצות לאומית בגדה המערבית  בעקבות הפשיטה על סמוע
ב. התגובה הירדנית
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
עם סיפוח הגדה המערבית על-ידי ירדן ב-1950 נוספו לאוכלוסיית ירדן כ-900,000 פלסטינים, אשר היוו כמחצית אוכלוסיית הגדה המזרחית וכשני שלישים של האוכלוסיה בשתי הגדות(1). התנועה הלאומית הפלסטינית, שקמה בראשית שנות העשרים, ספגה מהלומה קשה בעקבות מלחמת 1948 ולכן לא היתה הנהגה פלסטינית שייצגה את הפלסטינים והוכרה על-ידי הפלסטינים עצמם ומדינות ערב. "ממשלת כל-פלסטין", שהוקמה בספטמבר 1948 התפרקה מיד לאחר הקמתה ו"הוועד הערבי העליון", בראשות אמין אל-חוסיני, היה חסר השפעה פוליטית(2). גם בצמרת המשטר ובתפקידי המפתח בירדן היה ייצוג שולי בלבד של הפלסטינים. לרוב הם היוו כמחצית משרי הממשלה ולעיתים רחוקות נמנו על הקבוצה המצוצמצמת של מקבלי ההחלטות. בין 1950-1956 לא היה אפילו נציג אחד שלהם בפרלמנט ומ-1957 אסר חוסיין את קיומן של כל המפלגות בירדן(3).
-------------------------------------------------------------------
1. אשר ססר, בין ירדן לפלסטין:ביוגרפיה פוליטית של וצפי אל-תל (תל-אביב:הקיבוץ המאוחד, תשמ"ד), ע' 12.
2. משה שמש,"בעקבות הפשיטה על סמוע", עיונים בתקומת ישראל, כרך 10 (תש"ס), ע' 122.
3. ברוך קימרלינג ויואל שמואל מגדל, פלסטינים: עם בהיווצרותו (ירושלים:כתר, 1999), ע' 175.
 
עבודה מס' 65806 SHOPPING CART DISABLED
המלחמה הקרה - מניעים אידיאולוגים, 2003.
בחינה וניתוח של המניעים והערכת תפקידה של האידיאולוגיה במלחמה הקרה.
3,429 מילים (כ-10.5 עמודים), 13 מקורות, 168.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
לבחון ולנתח את המניעים האידיאולוגים של כל אחת ממעצמות העל (ברית המועצות וארצות הברית) ערב המלחמה הקרה ובמהלכה, ולהעריך את תפקידו של המרכיב האידיאולוגי בפרוץ המלחמה והמשכה, נוכח שחרורם של מסמכים תיעודיים מן הגוש המזרחי לאחר נפילתו.
מחקר זה יתרום להבנת תפקידם של מרכיבים אידיאולוגים בסכסוכים בכלל, ובסכסוכים גלובליים בפרט. נושא זה עשוי לתרום הן להעמקת ההבנה של המלחמה הקרה, והן להבנתם של סכסוכים עכשוויים.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א': המלחמה הקרה-רקע היסטורי
פרק ב': הסיבות לפרוץ המלחמה הקרה- גורמים אידיאולוגיים כמניע מרכזי
פרק ג': עימות 1945 - 1965
פרק ד': סיכום ומסקנות
פרק ה': ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
המלחמה הקרה בין ארצות הברית ובעלות בריתה לברית המועצות ובעלות בריתה הייתה אחת המלחמות החשובות והמשפיעות של המאה העשרים, מאה רצופת משברים תרבותיים-אידיאולוגיים ומלחמות עקובות מדם (בוים וזינגרוב, 1998). סיומה של מלחמת העולם השניה וכניעתן של מעצמות הציר לא פתחה עידן חדש של הרמוניה ושלום, כפי שקיוו מנסחי מגילת האומות המאוחדות, אלא יצרה יריבות הולכת וגוברת בין שתי מעצמות העל החדשות - ברית המועצות מזה וארצות הברית מזה (בר נביא ונווה, 1999; מטיאש, 1994). יריבות זו, שמעולם לא התפתחה לעימות צבאי גלוי וישיר בינהן, קיבלה את הכינוי "המלחמה הקרה". הסכסוך הגלובלי החל בויכוח על עתיד גרמניה ושאר שטחי מזרח אירופה, ובשנות החמישים והשישים התפשט לעבר אסיה ושאר חלקי העולם. סכסוך בין מעצמתי זה קבע את אופי המערכת הבינלאומית הדו-קוטבית, אשר התגבשה בשלהי שנות ה-40 והחזיקה מעמד עד סוף שנות ה-80 (שם).
 
עבודה מס' 65798 SHOPPING CART DISABLED
מונופול הדת על מוסד הנישואים בישראל, 2007.
האם מדובר בשמירה על קונצנזוס ערכי החיוני להמשך קיומה של החברה או שמא זהו שימור האליטה הדתית על מנגנוניה הבירוקרטים?
4,912 מילים (כ-15 עמודים), 28 מקורות, 319.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
על-פי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953, אין בחירה חופשית באשר לאופי הנישואים בתוך מדינת ישראל. יהודים יכולים להינשא רק על-ידי הרבנות האורתודוכסית. למעשה, נישואים בישראל מוסדרים אך ורק באמצעות הצינורות הדתיים, וגם עבור בני דתות אחרות (נוצרים, מוסלמים ועוד). מוסד הדת, בגיבויו של המחוקק, מטיל מגבלויות שונות על הבאים להינשא, מה שהוביל קריאה להתרת נישואים אזרחיים - דבר שטרם יצא לפועל בישראל. כתוצאה מכך, מספר רב של אנשים אשר אינם יהודים (או לחילופין אתאיסטים או מתנגדים למוסד הדת) מוצאים את עצמם במצב שהם אינם יכולים להינשא בישראל.
בחרתי בנושא זה מאחר שברצוני להעמיק בו, להבין את התופעה לפרטי פרטיה ואולי בהמשך לימודי להרחיב במחקר התופעה ובניסיון להצעת חלופות שיאפשרו את כיבוד המסורת היהודית מחד גיסא, אך שמירה על זכויות הפרט הליברליות מאידך גיסא.

שאלת מחקר:
בהקשר זה בחרתי לחקור את הסיבות לכך שלמוסד הדת ממשיך להינתן מונופול על מוסד הנישואים בישראל, על חשבון פתרון אחר כדוגמת נישואים אזרחיים. אדגיש כי בכוונתי לבחון את המונופול, כפי שהוא בא לידי ביטוי ביהדות בלבד. במחקרי אנסה לבדוק האם המונופול הינו פועל יוצא של ניסיון לשמור על המבנה של החברה בישראל (יהודית) ולשמר ערכים חברתיים או שמא מדובר בניסיון לשמר את קיומה של האליטה הדתית, הנשענת בין השאר על תקציבים שמוזרמים אליה על-ידי הממשלה והכנסת, וזאת על-ידי נוסחה מדינית.

גישות תיאורטיות והשערות מחקר:
את שאלת המונופול של מוסד הדת על הנישואים בישראל אציג משתי גישות תיאורטיות: פונקציונליסטית ואליטיסטית. כאשר אבחן איזו משתי הגישות מציגה הסבר משכנע יותר לתופעה. חלק מן הממצאים יהוו סתירות בין הגישות השונות, אך חלקם האחר יהווה פיתוחים תיאורטיים לכיוונים שונים אשר לאו דווקא מתנגשים אחד עם השני.
השערת המחקר הראשונה, בהקשר לגישה הפונקציונאלית, תטען כי המונופול של מוסד הדת על הנישואים בישראל נועד לשמור על הקונצנזוס הערכי עליו מושתת החברה. חשוב לזכור לצורך כך כי יחידת הניתוח שלנו תהיה החברה היהודית בישראל.
השערת המחקר השנייה, בהקשר לגישה האליטיסטית, תטען כי המצב הקיים נועד אך ורק על מנת להנציח את האליטה הדתית שמופעלת על-ידי מוסדות הדת הבירוקרטיים. בגישה זו חשוב לזכור כי יחידת הניתוח תהיה הבירוקרטיה הדתית.

מתודולוגיה:
לצורך ניתוח והשוואה של כל אחת מהשערות המחקר אשתמש במספר כלים עיקריים:
* ספרים ומאמרים אודות מעמד הדת בישראל, מוסד הנישואים, המאבק להתרת נישואים אזרחיים במדינה וחוקים ופקודות שונות המסדירים את הנושא.
* כתבים תיאורטיים של שתי הגישות שיחברו בין שאלת המחקר לגישות המחקריות במדעי המדינה.
* קטעי עיתונות ואקטואליה שמציגים את המאבק בין מונופול הדת על מוסד הנישואים והגורמים שמעוניינים לבטלו, המביעים גם דעה אישית מנומקת על המצב הקיים.
* נתונים סטטיסטיים לגבי עמדת דעת הקהל בנושאי דת ומדינה בכלל, תוך התמקדות בעמדה כלפי מונופול הדת על מוסד הנישואים.
* נתונים סטטיסטיים אודות התקציבים המושקעים במימוש מונופול הדת על מוסד הנישואים.

תוכן העניינים:
1. מבוא ורקע היסטורי
2. רקע תיאורטי
הגישה הפונקציונליסטית
הגישה האליטיסטית
3. "מדוע ממשיך המונופול?" - פונקציונליזם
תשובות לשאלות הגישה
השסע הדתי-חילוני
מאבק בין קבוצות אינטרס
מדינת ישראל כמדינה יהודית "מאוחדת" - יחידת הניתוח והקונצנזוס הערכי
קדושת עם ישראל ומסורת
מאבק על לגיטימציה
נתונים סטטיסטיים
4. "מדוע ממשיך המונופול?" - אליטיזם
הקדמה לניתוח
שליטה על תקציבים
הנוסחה המדינית והאינטרס החילוני
המאבק בין האליטות
קואופטציה של מבקרים

סיכום
ביבליוגרפיה
נספחים

מתוך העבודה:
על-פי ההשקפה המודרנית וחירויות הפרט שמעוגנות בליברליזם, עיצוב טקס הנישואים הוא בחירה של בני הזוג. לפיכך, כפייה על עריכת טקס דתי מנוגדת לעקרונות הליברליים. כמו כן, יש לזכור כי הטקס אינו רק דתי, כי אם אורתודוכסי. יש שיטענו כי מדובר בפגיעה קשה בפלורליזם הדתי. קיימות טענות נוספות בהקשר, אך בחרתי להתרכז באלו הקשורות באופן ישיר למוסד הדת (1). במהלך שנות קיומה של המדינה הועלו מספר חלופות אזרחיות למוסד הנישואים: (א) לאפשר נישואים אזרחיים רק לפסולי חיתון(2), (ב) הצעתו של פרופסור אריאל צבי-רוזן למסלול אזרחי, במקביל למסלול הדתי (המסלול הכפול) (3), (ג) ואפילו הצעה להפוך את מוסד הנישואים האזרחי לדרך היחידה להינשא במדינה(4) - הצעתו של פרופסור פנחס שיפמן. הצעות אלו נפלו אחת אחרי השנייה בעת הגעתן להצבעה בכנסת.
---------------------------------------------------------------------
1. להרחבה נוספת בעניין העמדות השונות: שחר ליפשיץ, ברית הזוגיות - מחקר מדיניות 68, עמודים 16-24. ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2006.
2. שם, עמודים 25-26.
3. אריאל צבי-רוזן, "בתי הדין הרבניים, ההלכה והציבור: גשר צר מאוד", עמודים 180-189. בתוך אריאל פורת (עורך), דת, ליברליזם, משפחה וחברה - אסופת מאמרים. תל אביב: רמות - אוניברסיטת תל אביב, 2001.
4. פנחס שיפמן, מי מפחד מנישואין אזרחיים?, עמודים 5-6 וגם עמודים 49-64. ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל, 1995.
 
עבודה מס' 65787 SHOPPING CART DISABLED
אינטרסים ומדיניות החוץ של גרמניה מול צ'כוסלובקיה בין השנים 35-40, 2006.
תיאור וניתוח האינטרסים ומדיניות החוץ של גרמניה מול צ'כוסלובקיה בין השנים 35-40 ברקע "הסכם מינכן"
4,544 מילים (כ-14 עמודים), 13 מקורות, 158.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
1 באוקטובר 1938. צבאות גרמניה הנאצית פולשים לצ'כוסלובקיה וכובשים את איזור "חבל הסודטים" ללא כל התנגדות יעילה מצד צ'כוסלובקיה. ערב הפלישה, ב-29 בספטמבר, נחתם "הסכם מינכן" בין ארבעת המעצמות הגדולות: בריטניה, גרמניה הנאצית, צרפת ואיטליה, שבו הוסכם על סיפוח חבל הסודטים לגרמניה והסכמה על אי לוחמה בין גרמניה לבריטניה. צ'כוסלובקיה אולצה לקבל את תכתיבי בעלות בריתה שהפנו לה עורף ולקבל את פרטי ההסכם אף שלא הייתה שותפה לו במשא ומתן.

על ידי ניתוח מקרה זה, אבקש לבדוק האם ככל שהאינטרסים של השחקן בזירה הבינלאומית (במקרה דנן - גרמניה) חשובים יותר, כך יגדל חלקם של האמצעים הצבאיים, ביחס ליתר אמצעי מדיניות החוץ העומדים לרשותו למימוש האינטרסים שלו.

השערת המחקר בעבודה זו, שאכן קיים קשר ישיר בין חשיבות האינטרסים של השחקן בזירה הבין לאומית לבין הגודל היחסי של השימוש באמצעי מד"ח צבאיים ביחס לאמצעי מדיניות חוץ אחרים.

לצורך ניתוח, אפתח בהגדרת המושג "אינטרס לאומי" לפי ה. מורגנתאו ואבדוק כיצד מסווגים אותו לפי נויכטרליין ורובינסון, אפרט מהם אמצעי מדיניות החוץ העומדים לרשות השחקן בזירה הבינלאומית, אתאר מה היו האינטרסים של גרמניה במשבר זה, אסווג אותם ואתאר באלו אמצעים השתמשה גרמניה על מנת להגשימם.

לבסוף, אציג את הסיכום ואבחן האם השערת המחקר נכונה ובאיזו מידה תרם השימוש באמצעים אלו להצלחת מדיניות החוף - קרי - מימוש האינטרס.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק תיאורטי
א.  הגדרת מושג היסוד - אינטרס לאומי
ב. אמצעי מדיניות החוץ הקיימים בידי שחקנים בזירה הבינלאומית
האינטרסים הלאומיים של גרמניה ואמצעי המד"ח מול בהם השתמשה מול צ'כוסלובקיה  בין השנים   1935- 1940
א. האינטרסים הלאומיים של גרמניה
ב. אמצעי מדיניות החוץ בהן השתמשה גרמניה
סיכום
רשימה ביבליוגרפית

מתוך העבודה:
ראשית יש לציין כי נקודת המוצא של הניתוח כולו היא הגישה הריאליסטית(1) ליחסים בין לאומיים, שבניגוד לגישה המוסרית מציבה את המושג "עוצמה" בראש סדר החשיבות במהלך הפוליטי וכן מראה את המצוי והאפשרי ולא את הרצוי. אחד מאבותיה הבולטים והחשובים הינו מורגנתאו הנס (1909-1960).
על פי מורגנתאו(2), האינטרס הינו המהות העיקרית של היחסים הבין לאומיים. האינטרס הוא המניע העיקרי להתנהגותם של שחקנים בזירה הבין לאומית והוא מוגדר במונחי עוצמה (ולא במונחים אידיאליים ומוסריים) ובלעדיו לא תיתכן תובנה של פוליטיקה כלשהי ובכלל זה של הפוליטיקה הבין לאומית. הצורך להשגת העוצמה הוא זה המכתיב את האינטרסים הלאומיים, ואלו מדורגים בהיררכיה ברורה, על פי גבולות האפשרי.
--------------------------------------------------------------------
1. שמואל צבג. עוצמה ביחסים הבין לאומיים. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 1996, עמ' 13
2. הנס מורגנתאו. פוליטיקה בין האומות. תל אביב: יחדיו. 1968, עמ' 4-5
 
עבודה מס' 65784 SHOPPING CART DISABLED
אלטלנה, 2006.
סקירה קצרה של הפרשה והרקע שלה.
2,481 מילים (כ-7.5 עמודים), 4 מקורות, 98.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
לצורך ניתוח הפרשה יתוארו תחילה מאפייניו של ארגון האצ"ל, תאור תקופת ה"סיזון" והרקע לעליית תנועת המרי. לאחר מכן תתמקד העבודה בפרשת אלטלנה עצמה כולל הרקע להבאת האוניה וההתפתחויות מרגע הגעתה ועד לטביעתה מול חופי תל אביב.


מתוך העבודה:
האצ"ל -
אצ"ל - ארגון צבאי לאומי, שחרט על דגלו את חזון ארץ ישראל השלמה, הוקם בחודש אפריל 1931, לאחר שמפקד מחוז ירושלים - אברהם תהומי, הודח מתפקידו על ידי הנהגת ה"הגנה" עקב היותו של תהומי אקטיביסט, שראה צורך לתת ל"הגנה" צביון של ארגון צבאי, החשדתו כתומך התנועה הרוויזיוניסטית ותמיכתו בשינוי היחס שיש לנקוט כלפי הפורעים הערבים(1).
תהומי, שנתמך על ידי מפקדים רבים, פרש יחד עימם משורות ה"הגנה" והקימו את ה"אצ"ל", שאליו הצטרפו חברים של התנועה הרוויזיוניסטית.
--------------------------------------------------------------------
1. שלמה נקדימון, אלטלנה. ירושלים: עידנים, 1978. עמוד 20.
 
עבודה מס' 65781 SHOPPING CART DISABLED
תפקידי ההנהלה הציבורית במלכ"רים ותפקידה בפיתוח חזון ואסטרטגיה של ארגון מסוג זה, 2007.
סיכום של שלושה מאמרים בנושא והשוואה בינהם.
2,222 מילים (כ-7 עמודים), 3 מקורות, 198.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
שלושת המחברים מדגישים את חשיבותה של הסביבה, בעיקר זו המודרנית, המשתנה במהירות רבה, כמשתנה שיש להתייחס אליו כל הזמן. סביבה מסוג זה מחייבת את הארגון להיות קשוב ללקוחותיו, בעלי מניותיו, ספקיו וצרכניו. בחינה מחדש של מטרות הארגון וחשיבותה של תכנית אסטרטגית ככלי מנחה לפעילות הארגון בולטות אצל כולם. לימור וקוטר קוראים לזה "חזון", מור קורא לזה "ערך" אך שלושתם מדברים על אותו הדבר- רעיון, תפיסת עולם, העתיד כפי שהארגון מדמיין אותו. יש משמעות רבה לחזון, שכן הוא מתווה את הדרך וממנו נגזרות מטרות, תכניות ואסטרטגיות פעולה. גם המושג "אסטרטגיה" שב ועולה אצל שלושתם כאופרציה של החזון/ערך. חזון טוב ותכליתי יכול להוביל תהליך של שינוי- תהליך שארגונים חוששים ממנו, מסיבות שונות: קהל הלקוחות, המתנדבים, קבוצות אינטרס בארגון, בעלי מניות ואף העובדים. ללא התגייסות גורמים חיצוניים ופנימיים של הארגון ושיתוף פעולה ביניהם, לא יתרחש תהליך השינוי ולא תוצע לפועל תכנית אסטרטגית הנגזרת מחזון מסוים.

בעבודה ישנו סיכום של שלושה מאמרים הקשורים לנושא, ניתוח השוואתי ביניהן ומסקנות.

מתוך העבודה:
סיכום פרק ד'- תפקידי ההנהלה הציבורית- בספר "הנהלה ציבורית של ארגון ללא כוונת רווח"
הפרק פותח בתיאור כללי של הארגונים המלכ"רים והמבנה שלהם עם דגש על חברי ההנהלה הציבורית. נקודת המוצא של הפרק היא שחברי ההנהלה מצופים לנהל את הארגון ולהנהיג חידושים אך "ההפך הוא הנכון. לעיתים קרובות, קיים רצון טבעי לשמר את ההצלחה של אתמול" (לימור, 2002: 131). המחבר מציין כי בשל השינויים הרבים בכל התחומים המאפיינים את העידן הנוכחי, גובר הצורך של ארגונים בחשיבה אסטרטגית על מנת להתקיים ולשרוד. מתוקף הגדרת תפקידם בחוק, של חברי ההנהלה הציבורית, כמנהלי ענייני הוועד בעמותה (לימור, 2002: 134-136), הם הגוף שאמור לקבל החלטות ולקבוע את דרך הפעולה והאסטרטגיה של הארגון.
 
עבודה מס' 65774 SHOPPING CART DISABLED
מינויים פוליטיים בישראל, 2007.
האם וכיצד משפיעה תופעת המינויים הפוליטיים על אופיו ומעמדו של השרות הציבורי בישראל?
7,686 מילים (כ-23.5 עמודים), 20 מקורות, 238.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
מעמדו ואופיו של שירות המדינה במשטר דמוקרטי, הם תולדה של מתח בין שני עקרונות פוליטיים מנוגדים: "ממלכתיות" ו-"מפלגתיות". למרות הניגוד ביניהם חובקת כל מערכת ממשל דמוקרטית את שניהם.
"ממלכתיות" - תפקיד הפוליטיקאי המחזיק במישרה ציבורית כנאמן הציבור כולו.
"מפלגתיות" - תפקיד הפוליטיקאי כשליח של ציבור תומכיו, המישרה הממלכתית מעניקה לפוליטיקאי הזדמנות לגיטימית להגשים את מצעו ואת תפישתו הערכית, כשליחו של ציבור מסוים. (דרי, 1993: 20-23)
קיימים שני עקרונות אשר חייבים להשתלב זה בזה:
· העיקרון הדמוקרטי של עליונות הדרג הפוליטי, זכותו המלאה לבצע את המדיניות שלמען הגשמתה הוא נבחר, וחובתו לשאת באחריות הציבורית הכרוכה בהפעלת משרדי הממשלה.
· העיקרון של אי תלות מקצועית של הדרג המנהלי, זכותו המלאה של הסגל המנהלי להשפיע על קביעת המדיניות על בסיס שיקולים ענייניים, וחובתו למנוע מן הדרג הפוליטי התערבות ממניעים זרים ומטרות זרות.(דרי,1993: 20-23).
בכל הקשור למאפייני השירות הציבורי ולהשתלבות מינויים פוליטיים במסגרתו נהוג להבחין בין המודל האמריקני לבין המודל הבריטי, כיון שאלו הדגמים המנוגדים ביותר. על פי החוקר דוד דרי, "בממשל הפדראלי בארה"ב התפתחה לאורך שנים שיטה שלפיה הסגל המנהלי הבכיר נמנה עם מינויים נשיאותיים, שאמורים להיות שותפים לדרכו הפוליטית של הנשיא הנבחר. בבריטניה, לעומת זאת מאיישים את תפקידי המפתח בממשל, פקידים שצמחו במסגרת השירות הציבורי הקבוע. הסגל הבכיר בבריטניה אמור להיות ניטרלי מבחינה פוליטית". (דרי, 1993: 12).
בישראל, על פי החקיקה והפסיקה, השירות הציבורי הוא בעל אופי ממלכתי, מקצועי וא-פוליטי. מינוי עובדי מדינה אמור להיעשות על-פי כישורים מקצועיים בלבד, ומעמדם אינו תלוי בחילופי השלטון.(הולנדר, 2003)
התרבות הפוליטית והמנהלית בישראל מאופיינת בפוליטיזציה של המנהל הציבורי, דרגת אתיקה נמוכה, פגיעה בטוהר המידות ודפוסים התנהגותיים תרבותיים החורגים מהמקובל בחברות מערביות דמוקרטיות. בישראל טרם נתגבשה מסורת של שרות ממלכתי הפועל על יסוד שיקולים מקצועיים המכוונים לטובת הציבור כולו , להבדיל משיקולים מפלגתיים, לכן גדולה יותר הסכנה של תופעת המינויים הפוליטיים הן מבחינת השימוש לרעה בסמכויות המופקדות בידי ממונים פוליטיים, והן מבחינת עיצוב דמות השלטון לטווח ארוך.(דרי,1933: 47-48).

השאלות העולות לדיון בהקשר זה הן רבות וחלקן עוסקות באתיקה, טוהר המידות, פגיעה בערכי המוסר, שחיתות ציבורית, נורמות התנהגות ושימוש לרעה בסמכות. חלקן האחר מתייחס לעניינים כמו עיצוב אופיו ודמותו של השלטון, עצמאותו ומעמדו של שירות הציבורי, הגבול הלגיטימי של התערבות הפוליטיקה במנהל, שיקולים מפלגתיים מול שיקולים ממלכתיים, טובת הציבור, איש ציבור כנאמן הציבור כולו או כשליח של ציבור מסוים.
תופעת המינויים הפוליטיים בישראל זכתה להתייחסות נרחבת ע"י מבקר המדינה, בית המחוקקים, בית המשפט, מחקרים ואמצעי התקשורת.

עבודת מחקר זו עוסקת בניתוח המאפיינים וההשפעה של תופעת המינויים הפוליטיים על מעמדו ואופיו של המנהל הציבורי בארץ  מהקמת המדינה ועד היום. בשנים 1948 ועד 2006.

שאלת המחקר אותה אבחן בעבודה זו היא האם וכיצד משפיעה תופעת המינויים הפוליטיים על אופיו ומעמדו של השרות הציבורי בישראל?

טענה מחקרית ככל שגדל היקף תופעת המינויים הפוליטיים כך הולך ומטשטש הקו המבחין בין פוליטיקה ומינהל, ולכן עשויים להיפגע  עצמאותו, אופיו, ורמתו של המנהל הציבורי.

המחקר מסתמך על ספרים, מאמרים, דוחות מבקר המדינה, פסקי דין של בגצי"ם, כתבות עיתונים, ואינטרנט. למחקר מצורף נספח - דברי מבקר המדינה הפרופ' אליעזר גולדברג, המתייחס לנושא המינויים הפוליטיים.

תוכן עניינים:
מבוא
מינוי פוליטי הגדרה
מספר גישות  וחוקרים הטוענים לאי הפרדה בין מינהל ופוליטיקה
הגישה הממלכתית והתנועתית מפלגתית
חקיקה ותקינה בנושא נורמות התנהגות של עובדי ציבור - האמצעי לשמירת אופיו הממלכתי של השירות הציבורי
רקע היסטורי - תופעת המינויים הפוליטיים בישראל
מינויים בשירות הציבורי במדינות שונות - היבט משווה
שיטת המינויים הנהוגה במדינת ישראל
טעמים וטיעונים נגד מינויים פוליטיים
מינוי פוליטי - גורם מעכב בתהליך הפרטה בחברות ממשלתיות
-מינויים פוליטיים מוסתרים - מורכבות משפטית
חקר מקרה:
חקר מקרה - פרשת דרעי
חקר מקרה-פרשת רוני בראון
ביבליוגרפיה
נספח - מינוי פוליטי -אליעזר גולדברג

מתוך העבודה:
למרות העיסוק הנרחב בתופעת המינויים הפוליטיים, טרם נתגבשה הגדרה אופרטיבית ברורה למונח מינוי פוליטי, או מינוי פוליטי פסול. ההגדרות בעניין זה הינן חלוקות. להלן מספר הגדרות המייצגות גישות שונות בנושא.
לדעת הפרופסור יצחק זמיר הגדרת מינוי פוליטי כדלהלן: "מינוי פוליטי הוא מינוי של אדם למשרה ציבורית שלא היה נעשה אילו לא היה אישיות פוליטית" במקרה זה הפוליטיקה במובן הצר של מפלגתיות מהווה גורם מרכזי במינוי, לאמור, הקשרים קודמים לכישורים.(זמיר, 1991: 22)
 
סל קניות
סה"כ: 0.00 ₪

** עכשיו במבצע **
עבודה שניה ב – 40% הנחה*
בתוקף עד 30/12/2014
*) הזולה מבינהן

חפש עבודות
מדריך החיפוש
חפש על פי המילים:
קטגוריה:
תת-קטגוריות:
All
ארה"ב
יחסים בן לאומים
ישראל
כללי
לאומיות דת ומדינה
מדיניות ציבורית
מזרח התיכון
מיעוטים
מלחמות
ממשל ופוליטיקה
ציונות
תיאוריות
עבודה מס':

אפשרויות חיפוש
הצג עבודות שאורכן
מ- עמ' עד עמ'
הצג תוצאות בכל עמוד

הכנס את קוד הקופון:
עבודות [1378-1386] מתוך 2224 :: [עמוד 154 מתוך 248]
<< עמוד קודם :: עבור לעמוד: 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 :: עמוד הבא >>