עבודות [1378-1386] מתוך 2235 :: [עמוד 154 מתוך 249]
<< עמוד קודם :: עבור לעמוד: 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 :: עמוד הבא >>

 

עבודה מס' 65892 SHOPPING CART DISABLED
אי השוויון בין אסירים בטחוניים ופליליים, 2007.
ניתוח האפליה של מדינת ישראל כלפי אסירים בטחוניים.
3,800 מילים (כ-11.5 עמודים), 25 מקורות, 198.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
שירות בתי הסוהר הוקם עם הקמת המדינה כאגף במטה הארצי של משטרת ישראל, בשנת 1949 מונה נציב לשירות בתי הסוהר אשר היה כפוף לשר המשטרה ובכך הופרד שירות בתי הסוהר מחסות המשטרה. עד מלחמת ששת הימים שירות בתי הסוהר החזיק כ-1600 אסירים ומספר מצומצם של אסירים ביטחוניים, לאחר מלחמת ששת הימים והשלמת כיבוש שטחי יהודה שומרון ועזה, ועם התגברות הפעילות החבלנית העוינת, קיבל שירות בתי הסוהר את האחריות להפעלת המתקנים הבאים: ג'נין, שכם, טול כרם, חברון, רמאללה, ועזה(1). מלחמת ששת הימים הציבה בפני שירות בתי הסוהר מצב חדש-סיוע בשמירה על חשודים ועבריינים בתחום הבטחון. עם השנים מספר האסירים הלך וגדל בהתאם למצב הבטחוני בארץ.
שירות בתי הסוהר כיום הינו רשות הכליאה הלאומית של מדינת ישראל. שירות בתי הסוהר מחזיק בעשרים ושמונה מתקני כליאה 21,325 אסירים אשר שפוטים לתקופות מאסר שונות ועל עבירות שונות (2). ניתן לבצע חלוקה דיכוטומית של כלל האסירים המוחזקים בשירות בתי הסוהר לאסירים "פליליים" ואסירים "ביטחוניים", ההבדל בין קבוצות האסירים הללו שונה במהותם ולכן מדיניות שירות בתי הסוהר אינה נוקטת כלפיהם בדרך אחידה הן מבחינת תנאים סוציאליים בסיסיים וכלה בטובות הנאה שונות. הבדלים אלו יוצרים פער ואפליה בין הקבוצות תחת מעטה של סיבות בטחוניות.
מטרת עבודה זו היא להציג את חוסר השוויון שנוקטת מדינת ישראל ושירות בתי הסוהר כלפי אסירים בטחוניים לעומת אסירים פליליים בתחומים שונים החל משלב המעצר ועל לתנאים בכלא.
---------------------------------------------------------------------
1. אסירים בטחוניים בישראל-סקירה היסטורית, בתוך צוהר לבית הסוהר: סקירות ומחקרים חדשים בתחומי הכליאה והאסירים בישראל - אסופת מאמרים. רמלה: שרות בתי הסוהר, דוברות, תשס"ו 2005.
2. מעודכן נכון ל-04.07 ע"פ נתונים מאתר שב"ס ר' www.ips.gov.il

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. נתונים
3. מושאי ההשוואה
3.1 מעצרים מנהליים
3.2. אסירים בטחוניים מול אסירים פליליים
3.3. קשר טלפוני
3.4. ביקורי אסירים
4. דעה אישית
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
שירות בתי הסוהר מחזיק בעשרים ושמונה מתקני כליאה 21,325 אסירים, 9801 מתוכם הינם מוגדרים כאסירים בטחוניים *3. אסיר בטחוני הינו אסיר אשר הורשע ונדון למאסר בגין ביצוע או עצור בגין חשוד לביצוע עבירה שעל פי טיבה או נסיבותיה הוגדרה כעבירה בטחונית מובהקת, או שהמניע לעבירה היה לאומני וכן מי שהורשע או נאשם במעשה שהיה בו או שהייתה אפשרות ממשית שיהיה בו משום מתן שרות לארגון טרור או לאדם שרצה לפגוע בבטחון המדינה, כשהמעשה נעשה מתוך מודעות או מתוך עצימת עיניים או אדישות לסיכון שהמעשה יצר או יכל היה ליצור *4.
---------------------------------------------------------------------
*3- מעודכן ל-04.07 ע"פ נתוני שב"ס ר' www.ips.gov.il
*4- פקודת נציבות 04.05.00 הגדרת אסיר בטחוני.
 
עבודה מס' 65863 SHOPPING CART DISABLED
חברה אזרחית ודמוקרטיה, 2005.
באלו תנאים רצויה שותפות בין החברה האזרחית לבין המדינה הדמוקרטית?
4,978 מילים (כ-15.5 עמודים), 14 מקורות, 238.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
המושג "החברה האזרחית" התפתח במקורו בהקשר סוציו-פוליטי והיסטורי במערב אירופה ובצפון אמריקה. במשך מאות שנים התפתחה בחברות אלה הפרדה משפטית בין הכלכלה לפוליטיקה והחברה האזרחית צמחה במקביל לגיבוש החברה המודרנית. בזמן התגבשותם של מוסדות המדינה מהמאה ה-16 עד המאה ה-18, התפתחו המסחר והתעשייה ואלה יצרו התארגנויות חברתיות, שאילצו את השליטים להתחשב בהן. בנוסף, החל מהמאה ה-18 התגבש המושג "דעת קהל" והתעצם כגורם עצמאי, המבטא את "קול החברה" שהמדינה חייבת להתחשב בו.
במדינות דמוקרטיות במיוחד ציפיות האזרחים ותביעותיהם מממשלותיהם הולכות וגוברות. לציבור יש מודעות לטיב תפקודו של השלטון והוא עומד על זכותו להשפיע על ההחלטות המדיניות. המנגנונים הפוליטיים הממוסדים מתקשים להיענות לציפיות החדשות עקב:
א. מימון שירותי הרווחה שפוגע ביכולת המדינה להיענות לתביעות בתחומים נוספים, ב. משברים כלכליים כלל-עולמיים שפוגעים באמון הציבור ביכולת המדינה להבטיח אספקת מצרכים מסוימים, ג. מחלוקות על מדיניות החוץ-לאומית שפוגעות בתחושת האחדות הלאומית, ד. מפגעים סביבתיים שמעוררים ספקות ביכולת המדינה לגבור על אינטרסים של אליטות כלכליות ופוליטיות, ה. סיקור תקשורתי צמוד של תפקוד השלטון, כולל כישלונות ושערוריות פוליטיות, שחושף את השלטון לביקורת ציבורית נוקבת. לכן, הציבור פונה יותר ויותר לחפש חלופות חוץ-ממסדיות. אחת מחלופות אלה היא פעילות במסגרת החברה האזרחית.
לחברה האזרחית 3 מאפיינים עיקריים: אינדיווידואליזם, שוק חופשי ופלורליזם. בדמוקרטיה תוצאות התחרות בין הקבוצות ברמת החברה האזרחית אמורות לקבוע מי יחזיק בשלטון ויופקד על קבלת החלטות נוגעות לכלל הציבור ועד מתי יורשה להתמיד בכך(2).  

שאלת יחסי הגומלין בין המדינה לחברה האזרחית בעייתית לשתיהן: מנקודת מבטה של המדינה עולה השאלה  - מדוע היא צריכה לתמוך בחברה האזרחית, שאמורה להיות עצמאית מעצם מהותה? ומצד שני, מנקודת מבטה של החברה האזרחית עולה השאלה - מדוע היא תהיה מוכנה להזדקק לסיוע המדינה, אם היא רוצה לשמור על ייחודיותה ועצמאותה?
לארגוני החברה האזרחית החפצים לשמור על ייחודיותם, בעיית הקשר עם המדינה מורכבת ביותר, מכיוון שלרבים מהם קשה מאוד להתקיים ללא תמיכה כספית, בין אם התמיכה ממשלתית, תמיכה של קרנות, או תמיכה של המגזר העסקי. אתגר נוסף שעומד בפניהם הוא שאם הם מעוניינים להתקיים בצורה יעילה, הם צריכים ליצור מבנים ארגוניים מסוימים, שעצם קיומם פוגע בייחודיות וביכולת שלהם לפעול בצורה עצמאית(5).  
לשאלת המחקר בעבודתי: התנאים לשותפות בין חברה אזרחית למדינה דמוקרטית יש 3 תשובות:
א. בכל תנאי (שותפות), ב. בשום תנאי (עימות), ג. בתנאים מסוימים שותפות ובתנאים אחרים עימות (שילוב).
---------------------------------------------------------------------
2. הרמן (1995) עמ' 206-205, 214-213.
5. קטן (2001) עמ' 30.

תוכן העניינים:
א. מבוא
ב. התנאים לשותפות בין החברה האזרחית למדינה הדמוקרטית
ב.1. בכל תנאי (שותפות)
ב.2. בשום תנאי (עימות)
ב.3. בתנאים מסוימים שותפות ובתנאים אחרים עימות (שילוב)
ג. סיכום
ד. ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
החברה האזרחית שותפה בכל פעילותה למדינה תוך שמירה על כללי המשחק הדמוקרטיים. סימנה המובהק של החברה האזרחית התומכת הוא תפקודה בשירות המדינה. היא פועלת לחזק את תשתיתה, מחנכת את האזרחים להסכמה ולהשלמה, מגשרת בין ניגודים ומעצבת את דרכה במסלולים לא פוליטיים. עצם הפעילות האזרחית מגבירה את האמון של האזרחים במדינה ובערכיה. הסולידאריות הציבורית שמייצרת החברה האזרחית מטשטשת גבולות מעמדיים, חוצה שסעים חברתיים ומגשרת על חילוקי דעות פוליטיים(6) .
 
עבודה מס' 65854 SHOPPING CART DISABLED
יחסי ישראל ארה"ב על רקע התפתחות הנשק הגרעיני בישראל, 2003.
מערכת היחסים בין ישראל וארה"ב על רקע התפתחות המיזם הגרעיני בישראל וכיצד הצליחה מדינת ישראל, לפתח נשק גרעיני, למרות הפיקוח של ארה"ב והלחץ שהפעילה על ישראל
12,173 מילים (כ-37.5 עמודים), 20 מקורות, 498.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
     סוגיית אי הפצת נשק להשמדה המונית בעולם, הייתה מאז המצאת הנשק הגרעיני, סוגייה הנמצאת בראש סדר העדיפויות במדיניות החוץ של ארה"ב. מניעת פיתוח ואחזקת נשק גרעיני בישראל, הייתה אף היא עניין בעל חשיבות רבה בעיני הממשל האמריקאי בשנות החמישים והשישים. למרות זאת הצליחה מדינת ישראל הצעירה, בראשותו של בן גוריון, לפתח נשק גרעיני ב"מפעל הטקסטיל" בנגב, בתחכום רב, תחת אפם של האמריקאים ומטוסי הביון U-2.
     עבודה זו נולדה מתוך הרצון לנסות ולברר, כיצד בתקופה של שפל כלכלי, המתמודדת עם בעיות קשות וקיומיות כמו- בניית חברה אחת ומאוחדת, בעלת אידיאלים משותפים, מעולים חדשים, שהגיעו מעשרות מדינות שונות בעולם בעלי רקע, שפה ותרבות שונים, הצליחה ישראל לפתח נשק גרעיני, וזאת תוך פחות מעשור.
     מטרת עבודה זו היא בעיקר להתבונן על מערכת היחסים בין ישראל וארצות הברית בשנות החמישים והשישים, על רקע התפתחות המיזם הגרעיני בישראל. עוד מבקשת עבודה זו לבחון, כיצד הצליחה מדינת ישראל, לפתח נשק גרעיני, למרות הפיקוח של ארה"ב והלחץ שהפעילה על ישראל (בעיקר בתקופת ממשל קנדי), על מנת למנוע התפתחות מיזם זה.  
      בזמן כתיבת העבודה, נחשפו בפניי, נושאים רבים ומגוונים בהם ניתן היה לדון בהקשר נושא העבודה, אך מפאת המגבלות החלות על עבודת פרו"ס, נבצר ממני להציג את כולם במסגרת עבודה זו. סוגיות חשובות, הושמטו, כגון - סוגייה הדנה בהיבט הכלכלי וכל מה שקשור במימון המיזם. כל הפעילות הגרעינית של ישראל לא יכלה להתקיים, ללא תמיכה כלכלית ומימון כספי ממקורות שונים, גיוס הכספים ואופן הניהול הפיננסי של המיזם כאמור, אינו עולה לדיון בעבודה זו. ההיבט הפילוסופי והדיון המוסרי, לא הוצג גם הוא בעבודה זו, מאותה הסיבה שהצגתי קודם. לבסוף - עניין חשוב נוסף, הוא הדיון הפנימי והויכוחים הפוליטיים, שהתעוררו בתוך הממסד הישראלי עם חשיפתו של המיזם הגרעיני בעיתונות ובתקשורת (ב-דצמבר, 1960).  יחד עם זאת, בחרתי להציג בפני הקורא, את חלקה של צרפת בהתפתחות המיזם הגרעיני הישראלי מאחר, והיא תרמה רבות למיזם והיא נוטלת חלק נכבד בהתפתחותו. כך גם, היה ניראה לי חשוב לכתוב בקצרה ולהגדיר, את המושג- 'לוחמה גרעינית', בכדי לשתף את הקורא, בהרהורים ובדילמות המעלה סוגיית הנשק הגרעיני ואת השפעתה על הדמוקרטיה.
     ספרים ומחקרים שנכתבו על הנושא, היו עבורי לעזר רב בזמן כתיבת העבודה. החומרים הארכיונים לקוחים בעיקר מיומנו של דוד בן גוריון, ומאתר האינטרנט של כהן אבנר, אשר פרסם בו את חלק מהמסמכים, ששימשו אותו בכתיבת ספרו "ישראל והפצצה" . מסמכים אלה לקוחים מארכיון המדינה של ארצות הברית. באופן טבעי, המון מידע ומסמכים ארכיוניים, העוסקים בנושא העבודה, אינם פתוחים בפני החוקר, ובפני הציבור הרחב. בנוסף, חלק מהדברים הכתובים בעבודה, מבוססים על שיחות שקיימתי עם אנשים שעבדו בכור האטומי הישראלי, או עבדו שם במסגרת שירותם הצבאי. הם אינם מוזכרים במפורש בגוף העבודה, אך הם עזרו לי מאוד להבין את המסגרת הכללית של החלק הנראטיבי, ואת האווירה הכללית הקיימת במקום בו מפתחים את נשק יום הדין.
     מסגרת הזמן, התוחמת עבודה זו, משתרעת החל מיום הקמת המדינה ועד התפטרותו הסופית של בן גוריון מראשות הממשלה. כלומר, מהיום בו התחיל המיזם הגרעיני להתפתח ועד שהוא התפרסם ברבים.
     לסיום, ניתן לראות עד כמה תפיסת הביטחון הישראלית, אשר בליבה עומדת התפיסה ה"בנגוריוניסטית", מושתת במידה מה על יכולתה של ישראל לפתח נשק גרעיני. עוד ניתן לראות בבירור כי ישראל הפתיעה את העולם ואת עצמה, במהירות היחסית שהיא הצליחה לפתח את המיזם הגרעיני. מדינה קטנה, מוקפת אויבים, מחוסרת משאבים, נכנסת לרשימת העילית של מדינות בעלות נשק גרעיני בעולם, כשהיא פיגרה רק אחרי המדינות החברות הקבועות במועצת הביטחון באו"ם, בעלות זכות וטו בקבלת החלטות (ארה"ב, בריה"מ, צרפת, בריטניה וסין). ככל שיורדים אל עומקה של סוגייה מעניינת זו, לא נותר אלא להתפעל מחזונו "הציוני" של בן גוריון, זה שמשקף את עקשנותו, יכולת האלתור והתחכום של העם והמנהיגים היושבים במדינת ישראל.  

ראשי פרקים:
* הקדמה.
* מבוא.
* לוחמה גרעינית, והדיון הציבורי בישראל.
* שלושה אישים ורעיון אחד - האנשים המרכזיים אשר עמדו מאחרי המיזם הגרעיני:
  דוד בן גוריון.
  ארנסט דוד ברגמן.
  שמעון פרס.
* הפיכת הרעיון למציאות - השנים הראשונות; 1948-1955:
  חלקה של צרפת בהתפתחות המיזם הגרעיני הישראלי.
  התקרבות גרעינית במקביל להסלמה צבאית.
  המטרה הסופית: הכור הצרפתי.
* יחסי ישראל ארצות הברית - תחילתם של יחסים דיפלומטיים ויותר:
  הקמת מדינת ישראל.
  השלב ראשון בהתפתחות מערכת היחסים ישראל ארצות הברית, 1967-1948.
* מעורבותו של הממשל האמריקאי במיזם הגרעיני:
  תגובתה של ארצות הברית לנוכח חשיפת פעילותה הגרעינית של ישראל.
  עידן ממשל קנדי ויחסי ישראל ארצות הברית על רקע פעילותה הגרעינית של ישראל.

סיכום.
רשימה ביבליוגרפית.    

מתוך העבודה:
בדיון מסוג זה חשוב תחילה, להבין את משמעות המושג: "לוחמה גרעינית", ואת המאפיינים המרכזיים של לוחמה מסוג זה. יהושפט הרכבי, מתייחס בספרו (יהושפט, הרכבי; 1990) גם ללוחמה גרעינית. על פי ראייתו של הרכבי, במרכזה של האסטרטגיה הגרעינית עומד רעיון ההרתעה, והחידוש העיקרי שהביאה עמה טאקטיקת הגרעין לתורת המלחמה היא: יכולת ההרס הגדולה בהרבה, בטווח, בדיוק ובידע. עוד כותב הרכבי בספרו: "...יש להדגיש, שהיתרונות שחידושים אלה מעניקים מסמנים מגמה לאבסולוטיזציה של היכולת המלחמתית. הנסיבות החדשות מקנות לאדם יכולת הרס ופגיעה, שהמיתולוגיה ייחסה אותן לאלים. כך נוצר ניגוד משווע בין מוגבלות האדם ומעדותו לשגות, לבין אי המוגבלות של תוצאות החלטותיו...."(3) .
--------------------------------------------------------------------
3. הרכבי, יהושפט, (1990). "מלחמה ואסטרטגיה", משרד הביטחון - תל אביב. עמוד 217.
 
עבודה מס' 65853 SHOPPING CART DISABLED
לוחמה אלקטרונית, 2007.
סקירה קצרה של הנושא - גורמים לפיתוח ושיטות בשימוש.
1,416 מילים (כ-4.5 עמודים), 5 מקורות, 69.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בעבודה זו אציג את הגורמים להתפתחות טכנולוגיית הלוחמה האלקטרונית ואת  השיטות הנמצאות בשימוש בימינו. הסיבה שהביאה אותי לכתוב עבודה זו היא  בעקבות אחת המסקנות שהוסקו ממלחמת לבנון השנייה: צה"ל לא עשה שימוש מספיק נרחב בטכנולוגיה זו, והדבר גרם ,לצערנו לאבדות קשות בנפש.

הערת מערכת: בעבודה לא צויינו מראי מקום.
(המאמר מהווה עבודה גמר בקורס אוריינות אקדמית)

מתוך העבודה:
לוחמה אלקטרונית היא מכלול היכולת והמרכיבים אשר נועדו לפגוע במערכות אלקטרוניות של האויב כגון מערכות תקשורת ומכ"מים. כמו כן, עוסקת הלוחמה האלקטרונית גם בהתגוננות מפני פגיעה במערכות האלקטרוניות והמכ"מים. במלחמה הזו לא יורים - אבל היא בהחלט קובעת מי ומה ישרוד ומי ומה יושמד. שותפים לה מוחות אנושיים, מחשבים מהירים בעלי יכולת אדירה ושלל חיישנים. זוהי המלחמה האלקטרונית, חוט השדרה של כל מערכה צבאית באוויר, ביבשה ובים.
 
עבודה מס' 65852 SHOPPING CART DISABLED
אקולוגיה ודמוקרטיה, 2004.
באיזו מידה חייבת אידיאולוגיה ירוקה להיות חלק ממערכת השלטון הדמוקרטית?
4,507 מילים (כ-14 עמודים), 11 מקורות, 298.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
הידרדרות הסביבה חותרת בהתמדה תחת הבסיס של החברה האנושית ולא ניתן עוד להמשיך ולהתעלם מן ההרס האקולוגי. יש חשיבות רבה להבנת ההשפעה של האקולוגיה על תיאוריות חברתיות ופוליטיות, ובכלל זה גם על הדמוקרטיה הליברלית, וגם להבנת ההשפעה של הדמוקרטיה על האידיאולוגיה הירוקה, אקולוגיה גלובלית בת קיום שמקיימת צדק חלוקתי במשאבים בין האוכלוסיות השונות בעולם. הקדמה הטכנולוגית מאפשרת לאדם יכולת שליטה טובה על הסביבה הטבעית, אך גם מובילה אותו להעמיד את עצמו מחוץ למערכת האקולוגית ולהתעלם מן העובדה, שהן האדם והן מעשי ידיו, תלויים באופן בסיסי במשאבי הטבע לקיומם.      
אידיאולוגיה ירוקה ודמוקרטיה-
רוב התנועות האקולוגיות החזקות צומחות ומשגשגות במערב הליברלי, ולכאורה אין טבעי יותר מכך, שאידיאולוגיה ירוקה תהיה במידה רבה חלק מכל שלטון דמוקרטי ליברלי. אבל, יש בעייתיות בהנחה זו, ולמרות הדמיון הרב בין שתי האידיאולוגיות הנ"ל, יש גם מתח ביניהן במבחן המציאות.
לאידיאולוגיה ירוקה ולדמוקרטיה יש קווים משותפים. המטרות שמציבה לעצמה אידיאולוגיה ירוקה, תוך מעורבותו של הציבור (דמוקרטיה) - ע"י העם - נעשות בעיקרן לטובת הכלל - למען העם. טובת הכלל מתורגמת לפעמים לדעת מומחים ולצורכי בעלי אינטרסים כלכליים ופוליטיים.
הדמוקרטיה, כמו האקולוגיה, מאופיינת במערכת של איזונים ובלמים כדי לשמור על יציבותה, ולשתיהן נחוץ שלטון חוק. גם קהילת בני האדם חייבת להסתדר במנגנון של חוקיות, התחשבות והדדיות, כשהאדם הפועל בתוכה, תורם ונתרם. הדמוקרטיה באנגליה, שהיא הדמוקרטיה הוותיקה והיציבה בעולם, מבוססת על ריסון עצמי והדדיות בתוך קהילות, כמעט באותה מתכונת כאלף שנים. בתרבות שמכבדת את החוק, יש תקווה שתהיה הקשבה גם לטבע ולאיכות הסביבה(1).      
התנועות הירוקות פועלות ותוססות בקרב החברה האזרחית, המהווה נדבך חשוב בהתפתחות משטר דמוקרטי. המדינה משאירה להן מרווחי חיים עצמאיים, הפעילים יוצרים לא רק דעת קהל, אלא גם השפעה על הכרעות בסוגיות סביבתיות, שפירושה רמה גבוהה יותר של מודעות אזרחית(2).  

עבודה זו בוחנת בחלקה הראשון את שאלת המחקר: באיזו מידה חייבת אידיאולוגיה ירוקה להיות חלק משלטון דמוקרטי; מה הן נקודות המפגש בין דמוקרטיה לאקולוגיה ובכך יש תשובה לשאלה - "במידה רבה", ומה הן נקודות המחלוקת ביניהן ובכך יש תשובה לשאלה - "במידה מועטה ביותר".
חלקה השני של העבודה הוא דיון בנקודות שהועלו בעקבות שאלה זו: אלו בעיות נוצרות בשימוש בזכויות ליברליות ועל בסיס גישה פלורליסטית למען מטרות ירוקות; איזה מתח קיים בין אידיאולוגיה ירוקה לליברליזם כלכלי; האם ניתן להשיג רפורמות אקולוגיות דרך הממסד הדמוקרטי; איזה חלק יש לדמוקרטיה במאבק לשימור המאזן האקולוגי הגלובלי; מהי המידה הראויה לביזוריות במסגרת שלטון דמוקרטי לפתרון יחסי אדם-סביבה.
בסוף העבודה יובא סיכום ויוצגו מסקנות לשאלת המחקר משני כיוונים: באיזו מידה חייבת אידיאולוגיה ירוקה לפעול באמצעות הדמוקרטיה, כלומר, מדוע כדאי לדמוקרטיה שאידיאולוגיה אכן תפעל במסגרתה, ומנגד, מדוע כדאי לאקולוגיה לפעול במסגרת דמוקרטית.  
--------------------------------------------------------------------
1. ראובן לסטר, (2003), סביבה, מינהל ומשפט בישראל. שורשים ובסיס. ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל: המרכז למדיניות סביבתית, עמ' 21.
2. אילון שוורץ, (2000), "מחשבות על דמוקרטיה, על חינוך ועל הדרך לפתרון המשבר הסביבתי", הכדור בידנו 1, תל אביב: מרכז השל,  עמ' 5.

ראשי פרקים:
א. מבוא
ב. נקודות מפגש בין האקולוגיה לדמוקרטיה
ג. נקודות מחלוקת בין האקולוגיה לדמוקרטיה
ד. דיון
ה. סיכום ומסקנה
ו. ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
האקולוגיה מלמדת על ההדדיות בין אדמה, צמחים בעלי חיים, וגם על קהילת בני האדם. המערכת החברתית של האדם, כמו גם המערכת הביוטית, החלה מבסיס פרימיטיבי שהתפתח עם הזמן לקשרי גומלין מורכבים - מאיסורים בסיסיים בין אדם לחברו עד להרחבת הכללים במערכת פוליטית והגעה למשטר דמוקרטי .
אידיאולוגיה ירוקה מנסה לשלב אתיקה חדשה, המבוססת על שילוב של ההתפתחות האקולוגית וההתפתחות של חברה אנושית דמוקרטית. ליברליזם - זכויות אדם, אקולוגיה - זכויות סביבה. שמירה על אקולוגיה ירוקה תשפר את איכות חייהם של בני האדם. הזכויות הליברליות הטבעיות כוללות גם זכות לאיכות חיים. איכות החיים נקבעת גם על פי איכות הסביבה. העקרונות שמדגישים את זכויות האדם מהווים את הבסיס הרציונלי לזכויות הסביבה. הדמוקרטיה הליברלית היא המנגנון להגשים זאת.
 
עבודה מס' 65851 SHOPPING CART DISABLED
המהפכה החוקתית 1992 - זכויות זוגות חד-מיניים, 2004.
השפעת חוקי היסוד: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק (1992) על מעמדם המשפטי של זוגות חד-מיניים
4,545 מילים (כ-14 עמודים), 11 מקורות, 298.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
חקיקתם של חוקי היסוד: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק (1992) על תפיסתם הליברלית לוותה בתקווה לקבוצות השוליים המקופחות מבחינה משפטית, ובהן הזוגות החד-מיניים, בהיותם נתפסים בעיני רבים כחוקים שחוללו "מהפכה חוקתית" במשפט הישראלי. חוקים אלה רלוונטיים לבדיקת שיפור מעמדם של החד-מיניים, שאינם זוכים להכרה משפטית פורמלית וסובלים לכן מקיפוח תמידי של "זכויות זוגיות" במשפט, המוענקות לזוגות נשואים ולידועים בציבור, שכן דרגתם הנורמטיבית מעניקה להם יתרון בדרך של פרשנות רחבה של הוראות החוק או בביטולן(1).
לאורך שנים התעלמה שיטת המשפט מקיומם של החד-מיניים, ואף ראתה בהם סוג של סוטים. לא ניכר יישום העקרונות שבהכרזת העצמאות: הזכות לשוויון, חופש מדת, ללא הבדל מין, שניתן לפרש - אי אפליה על רקע נטייה מינית ואפשרות להינשא. תחילתו של השינוי ביחס המשפט היה בביטולו של האיסור הפלילי מ-1977 "על מעשי מין שלא כדרך הטבע" בתיקון לחוק העונשין מ-1988. קדמו לכך ניסיונות כושלים בגלל לחץ שהופעל ע"י המפלגות הדתיות. ביטול הסעיף נעשה בדיסקרטיות (לא נכלל בהצעת החוק של הממשלה והדיון התנהל בוועדות הכנסת ולא במליאה) והיה לניצחון החקיקתי הראשון של החד-מיניים.  
סימני דרך בולטים נוספים לשיפור מעמדם המשפטי היו בדרך כלל בתחום החקיקה: א. חוק שוויון הזדמנויות בעבודה - ב-1992 תוקן חוק שוויון הזדמנויות בעבודה (1988) והיה לחוק הראשון, שאוסר אפליה של עובד בגלל נטייתו המינית. ב. חוק למניעת הטרדה מינית - ב-1998 חוקק החוק למניעת הטרדה מינית האוסר על הטרדת אדם על רקע נטייתו המינית. ג. חוק איסור לשון הרע - בשנת 1997 תוקן חוק איסור לשון הרע (1965), כך שאסר על פרסום העלול לבזות אדם בשל נטייתו המינית וחוקים אחרים(2). ד. השוואת גיל ההסכמה (16)- הנדרש ל"מעשה סדום" לזה הנדרש ליחסי מין בין גבר לאישה (2000) (3).
בעקבות פסיקות בתי המשפט פונים בני זוג מאותו מין להכרה בזכותם בתחומים: גמלאות משירות המדינה, אפשרות לקבלת אשרה לשהייה בארץ על סמך קשר זוגי, אבל בהקשרים רבים של מיסוי, ירושה, ביטוח לאומי ועוד, בהיעדר סטנדרט אחיד, נשארת שאלת ההכרה בזוגות מאותו מין לא מוסדרת(4).
השינויים במעמדם המשפטי של החד-מיניים החלו כבר משנת 1988 וקיבלו תנופה בראשית שנות ה-90. מתעוררות מספר ציפיות: א. האם ניתן לצפות להמשכה של המהפכה המשפטית החד-מינית וגם להשלמתה? ב. פגיעה בזכויותיהם תיתכן רק ע"י חוק. ג. יינתן שוויון זכויות לזוגות חד-מיניים ולתא המשפחתי שלהם כמו לגבר ואישה נשואים. ד. פרשנותם של חוקים משוריינים תתחשב בזכותם לשוויון. ג. שימוש באקטיביזם שיפוטי ככל שניתן, כנדרש לגבי מיעוט שחסר באופן טבעי את הגנת הרוב. ד. הגנה על זכותם לשוויון תיעשה באופן חיובי כדי למנוע השפלה ופגיעה בכבודם, ובכך לעודד גם חקיקה נוספת וגם פנייה בעת הצורך להגנה משפטית.
שאלת הדיון:
האמנם חקיקת 1992 מהווה מהפכה משפטית חד-מינית המבטיחה המשך נאור וליברלי, והאם זכויותיהם של הזוגות החד-מיניים המעוגנות בחוקי היסוד, אכן מוגנות באופן חוקתי הלכה למעשה כיאה למדינה דמוקרטית-ליברלית.
--------------------------------------------------------------------
1. ברק, תשנ"ב עמ' 19-9.
2. ב-1993 תוקנו פקודות הצבא ונאסרה אפליה מחמת נטייה מינית. ב-1998 בוטלו כל הפקודות המיוחדות. הראל, עמ' 195.
3. ביטון, 2002, עמ' 406-402.
4. גרוס, 2001, עמ' 49.

ראשי פרקים:
א. מבוא
ב. שאלת הדיון
ג. הטענה
ד. דיון
ה. סיכום ומסקנות
ו. רשימה ביבליוגרפית

מתוך העבודה:
התייחסותה של שיטת המשפט הישראלית לזוגות החד-מיניים עברה שינויים מרחיקי לכת. שני חוקי היסוד: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק כוללים את הזכות שלא להיות מופלים מחמת נטייה מינית: הגנה מפני פגיעה בכבודו וזכויותיו של אדם, בחירה לעסוק בכל עיסוק, חירות ליצור קשרים רגשיים ומיניים ואפשרות להקים משפחה ללא אפליה בשל מינם של בני הזוג, תוך קבלת אותה הגנה ותמיכה חברתית שמקבלות משפחות הטרוסקסואליות, שהרי גם לאווירה הציבורית יש השפעה הן על החקיקה והן על האקטיביזם השיפוטי.
 
עבודה מס' 65850 SHOPPING CART DISABLED
דמוקרטיה וביטחון לאומי בישראל - ע"ב 1/65 ירדור, 2006.
מדוע פגעה המדינה בזכות לבחור ולהיבחר, למרות היעדר הוראת חוק מפורשת העולה בקנה אחד עם שלטון החוק, בע"ב 1/65 ירדור נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השישית?
2,604 מילים (כ-8 עמודים), 9 מקורות, 298.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
הנושא הנדון בע"ב 1/65 ירדור מתייחס ל-3 היבטים הקשורים בדמוקרטיה ובביטחונה הלאומי של מדינת ישראל: 1. הזכות להיבחר ולבחור 2. מדינת ישראל כמדינה יהודית 3. דמוקרטיה מתגוננת בחברה שסועה אתנית. להלן הרחבתם של היבטים אלו, מנקודת מבט הקשורה לע"ב 1/65 ירדור.

שאלת המחקר:
מדוע פגעה המדינה בזכות לבחור ולהיבחר, למרות היעדר הוראת חוק מפורשת העולה בקנה אחד עם שלטון החוק, בע"ב 1/65 ירדור נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השישית?
השערת המחקר:
בע"ב 1/65 ירדור בא לידי ביטוי המתח שבין דמוקרטיה ושלטון החוק (הזכות לבחור ולהיבחר) לבין הגדרתה של מדינת ישראל (כמדינה יהודית) לבין השימוש בדמוקרטיה מתגוננת בחברה שסועה אתנית (כמו בישראל). "רשימת הסוציאליסטים" נפסלה מלהתמודד בבחירות 1965 ע"י ועדת הבחירות המרכזית בשם הדמוקרטיה המתגוננת. בפסה"ד על הערעור נחלק בית המשפט העליון בדעתו ואישר את פסילת הרשימה בשם הגדרתה היהודית של המדינה, המשפט הטבעי והדמוקרטיה המתגוננת. דעת המיעוט לא ראתה ברשימה סכנה לדמוקרטיה, ביקרה את שלילת הזכות להיבחר, הסתייגה מתפיסת זהות המדינה כיהודית וצידדה באישור הרשימה בשם הדמוקרטיה והשוויון בפני החוק.
המשטר הדמוקרטי בישראל ב-1965 (ימי הממשל הצבאי) לא אפשר חופש פעולה למערעריו (לפי תפיסתו). הוא התנגד בשם הדמוקרטיה המתגוננת, שנשאה אופי של "ציונות מתגוננת", המעדיפה את העם היהודי היושב בציון ומגבילה את זכויות היסוד של המיעוט הערבי. הקוד הביטחוני בשילוב הנאמנות ללאומיות היהודית (ציונות מתגוננת) הולידו את המושג "דמוקרטיה מתגוננת".

תוכן העניינים:
א. מבוא
ב. שאלת המחקר
ג. השערת המחקר
ד. ע"ב 1/65 ירדור
ה. סיכום
ו. ביקורת אישית
ז. ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
1. עובדות
ב-1965 לקראת הבחירות התארגנה רשימה בשם "רשימת הסוציאליסטים", שחלק מחבריה היו קשורים לארגון "אל-ארד" שהוצא מחוץ לחוק, היות שנתפס כארגון המקדם את רעיונות הלאומיות הפלשתינית בקרב ערביי ישראל והקשר לאומה הערבית. על פי העובדות שהיו בפני ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, מטרת הרשימה הייתה שלילת קיומה של מדינת ישראל במתכונתה הנוכחית(10) .
למרות שמבחינה פורמאלית לפי חוק הבחירות לכנסת מ-1959, ועדת הבחירות המרכזית בראשות שופט בית המשפט העליון (לנדוי), הייתה חייבת לאשר את השתתפות הרשימה, היא החליטה לפסול אותה, מהטעם שזו "התאחדות בלתי חוקית, היות ויוזמיה שוללים את שלמותה של מדינת ישראל ואת עצם קיומה"(11) . הרשימה נפסלה מלהתמודד בבחירות בשם הדמוקרטיה המתגוננת.
-------------------------------------------------------------------
10. ברק-ארז, (2003) עמ' 75.
11. לנדוי, (29.9.65).
 
עבודה מס' 65840 SHOPPING CART DISABLED
דמוקרטיה ודמוקרטיזציה - האינדיאנים בצ'ילה, 2006.
כיצד מתמודדת צ'ילה עם סוגיית האינדיאנים כמיעוט על רקע הניגוד בין זהותם האתנית הייחודית לבין גיבושה כאומה ונטייתה למודרניזציה?
8,000 מילים (כ-24.5 עמודים), 18 מקורות, 398.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
הכיבוש הספרדי ב-1942 של היבשת גרם לזעזוע בחיי העמים האינדיאנים בצ'ילה, תושביה המקוריים, ופתח לגביהם תקופה ארוכה של נישול, סבל, הפליה, השפלה, עוני וחוסר סובלנות. האינדיאנים נדרשו להתמודד עם ארץ ספרדית, קריאולית, אירופית, נוצרית, שאנשיה רואים עצמם כמייצגי הציביליזציה ומנסים לשים קץ לקיומם של הפראים, הברברים והנוודים. האינדיאנים ניסו להתגונן ונלחמו באומץ, אך נוצחו ע"י כוח הזרוע של הצבא, הקידמה בהתגלמות הרכבת והמתיישבים החדשים שבאו להתעשר באמריקה.
מציאות חייהם זו של האינדיאנים הייתה מנת חלקם במשך דורות, וגם בתקופות חשוכות שלאחר העידן הקולוניאלי, כגון, תקופת המשטר הצבאי. השינוי העיקרי התרחש בעת המעבר לדמוקרטיה ורק לאחרונה הפכו האינדיאנים לשחקנים בזירה הפוליטית הלוקחים חלק בתהליך הדמוקרטיזציה הנמשך גם כיום. בנוסף, נדרשים האינדיאנים להתמודד עם השפעת המודרניזציה החברתית והכלכלית החזקה המאפיינת את צ'ילה בשנים האחרונות. השפעה זו טומנת בחובה לגביהם סכנה של התפוררות כלכלית - אובדן החזקה על אדמת אבותיהם ובעקבותיה גם בעיית הגירה מואצת.        
גם בשאלת התודעה הלאומית בצ'ילה יש לאינדיאנים חלק לא מבוטל. כמיעוט אתני ייחודי השומר בקנאות על מנהגיו ואורחות חייו, חיי קהילה והיררכיה חברתית ומשפחתית ברורה, הם עמדו מול התגבשות מדינם הלאום, תוך סיכון גבוה לאובדן זהותם האתנית והתרבותית. בתהליך עיצוב הזהות  הצ'יליאנית נתפס העבר של האינדיאנים כחלק מן המורשת הלאומית, אך אומה זו עוצבה במסגרת הערכים של הציוויליזציה הנוצרית-מערבית, כך שהם הפכו יותר לסמלים לאומיים.  
מתוך הדיאלקטיקה של הדה-הומניזציה, הדיכוי והשחרור צמח השיח של העמים האינדיאני, שיח שבו מעלים את קולם האינדיאנים עצמם, שנותן ביטוי מובהק למעמדם כסובייקטים היסטוריים, וממילא ביטוי לאנושיותם. שיח השחרור של העמים האינדיאנים קורא למימוש זכויות האדם והאזרח במסגרת המשטר הדמוקרטי, והוא עושה זאת בכל האמצעים שהביאו לפתחו הקידמה הטכנולוגית, תקשורת ההמונים, המוביליות הגבוהה, ארגוני החברה האזרחית ועוד.
שאלת המחקר
כיצד מתמודדת צ'ילה עם סוגיית האינדיאנים כמיעוט על רקע הניגוד בין זהותם האתנית הייחודית לבין גיבושה כאומה ונטייתה למודרניזציה?
טענת המחקר
מאז איבדו האינדיאנים בצ'ילה את עצמאותם ונאלצו להיאבק על בעלות אדמת אבותיהם, הם נדחקו לעמדה של מיעוט מופלה לרעה, הסובל מהתנוונות, מנישול מתמיד, מעוני מעמיק ומהתפוררות מתמשכת של זהותם האתנית-תרבותית. צ'ילה הדמוקרטית מנסה להתמודד עם שורשי הבעיה ע"י שינוי המסגרת החוקתית, פתיחת מושג הלאום להגדרה מחדש והגברת התודעה לטיפול בבעיות המיעוטים. עם זאת, נראה שהשאלה על חזקת האדמות היא השאלה המרכזית מבחינת האינדיאנים, ובה בשעה היא גם שאלה בלתי פתירה לדורותיה.
על מנת לבדוק את טענת המחקר, אסקור כרקע את תהליך גיבושו של ההסדר הפוליטי החל מהכיבוש הספרדי (1541) ועד לכינונו של משטר דמוקרטי יציב (מ-1990), בהמשך אשרטט את מערכת היחסים העקובה מדם בין האינדיאנים לשלטון הספרדי שתרם לריבוד החברתי ואת המתח המתמיד שקיים ביניהם לבין החברה הצ'יליאנית, אתאר את מעמדם הנחות בתקופת המשטר הצבאי (1990-1973) ואת השינויים שחלו בתהליך הדמוקרטיזציה (חוק הילידים 1993 ועוד). לסיום אדגיש את הבעייתיות של האינדיאנים כמיעוט אתני מול הלאומיות והנטייה למודרניזציה בצ'ילה הדמוקרטית.

תוכן העניינים:
א. מבוא
ב. גיבוש ההסדר הפוליטי בצ'ילה
ג. היחסים בין האינדיאנים לשלטון הספרדי
ד. האינדיאנים מול החברה הצ'יליאנית
ה. מעמד האינדיאנים בתקופת המשטר הצבאי
ו. האינדיאנים בתהליך הדמוקרטיזציה
ז. מיעוט אתני מול לאומיות ומודרניזציה
ח. סיכום ומסקנות
ט. ביבליוגרפיה

הערת מערכת: חלק ממקורות העבודה הם בשפה הספרדית.

מתוך העבודה:
במחצית הראשונה של המאה ה-20 עבר שוב ושוב מוקד הכוח הפוליטי מימין לשמאל, משום שאף מפלגה לא זכתה בתמיכה מספקת כדי לבצע רפורמות נרחבות. פיתוח התשתית בוצע באיטיות רבה, דבר שהוביל לעוני מחריד באזורי הכפרים ולעיור מתוך ייאוש. רק בשנות ה-60 של המאה הקודמת יזמו הנוצרים-דמוקרטיים בהצלחה רבה רפורמות חברתיות בתחום הדיור, החינוך, הבריאות ושירותי הרווחה. מדיניות זו איימה על זכויות האליטה השמרנית ועוררה התנגדות גם מצד השמאל הקיצוני(1) .
 
עבודה מס' 65839 SHOPPING CART DISABLED
דמוקרטיזציה במזרח אירופה, 2005.
תהליך הדמוקרטיזציה במזרח-אירופה, ההבחנה בין "המעבר" לבין "ההתייצבות" ותרומתה לחקר תהליך הדמוקרטיזציה. דוגמאות - פולין והונגריה.
2,658 מילים (כ-8 עמודים), 15 מקורות, 239.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה קמו ו/או נפלו משטרים דמוקרטיים במדינות שונות בעולם שזכו לעצמאות ממעצמות קולוניאליות. המעבר למשטר דמוקרטי יציב, בצד כישלון עמים רבים לכונן משטר כזה, גרם לחוקרים לנסות לגלות: האם קיים קשר מובהק בין מערכות פוליטיות לתנאים מוקדמים חברתיים-כלכליים, היסטוריים ופוליטיים? מה טיבו של אותו קשר בארצות שבהן התפתח והתייצב משטר דמוקרטי? האם צמיחה כלכלית מקדמת בהכרח מטרות דמוקרטיות או ההפך? עד כמה תנאים מסוימים אוניברסאליים והאם הם מאפשרים חיזוי לצפוי בעתיד? חלק מהתנאים המוקדמים שנבחנו היו תהליכי המודרניזציה: תיעוש, עיור, השכלה ועלייה בתוצר הגולמי. התנאים המוקדמים לצמיחת הדמוקרטיה מסווגים לגישת המודרניזציה ולגישה המעמדית.

תוכן העניינים:
א. המעבר מגישת "התנאים המוקדמים" לגישת המעברים וההתייצבות, ההבדלים ביניהן וזו המתאימה יותר לניתוח הדמוקרטיזציה בארצות הפוסט-קומוניסטיות.
1. גישת התנאים המוקדמים
1.1. הגישה ההתפתחותית (הליניארית) - גישת המודרניזציה
2.1. הגישה המעמדית - גישת הקונפליקט
3.1. המעבר מגישה לגישה
2. גישת המעברים וההתייצבות  - הגישה התהליכית
1.2. תקופת המעבר
2.2. גיבושה של הדמוקרטיה
3. הארצות הפוסט-קומוניסטיות

ב. תהליך הדמוקרטיזציה במזרח-אירופה, ההבחנה בין "המעבר" לבין "ההתייצבות" ותרומתה לחקר תהליך הדמוקרטיזציה. דוגמאות - פולין והונגריה.
1. הדמוקרטיה במזרח אירופה
2.1. תהליך הדמוקרטיזציה במזרח אירופה
2. דוגמאות לדמוקרטיזציה במזרח אירופה
1.2. הונגריה
2.2. פולין
3. סיכום - תרומתה של גישת המעברים וההתייצבות
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
התהוותה של הדמוקרטיה אינו נתפס עוד כתוצר בלעדי של מבנים מוסדיים ותנאים מוקדמים של מודרניזציה, על כל מאפייניה ובעיקר המימד הכלכלי. לפי הגישה התהליכית הדמוקרטיזציה נתפסת כתוצר של תהליכים - יחסי הגומלין וההסדרים הפוליטיים בין אליטות, הבחירות השונות של השחקנים הפוליטיים בין סוגי דמוקרטיות והמערכות החברתיות והמפלגתיות, תפקידים והשלכות של הסוכנים החברתיים (חברה אזרחית, תרבות פוליטית, מפלגות). אי הקיבעון בגישה מאפשר לבאר תהליכי דמוקרטיזציה שונים במקומות שונים בעולם, ללא יומרה לנבא מראש היכן, מתי ולמה תיווצרנה דמוקרטיות בעולם. כך גם בגל השלישי של הדמוקרטיזציה בעולם ובמזרח אירופה בפרט.
 
סל קניות
סה"כ: 0.00 ₪

** עכשיו במבצע **
עבודה שניה ב – 40% הנחה*
בתוקף עד 01/08/2015
*) הזולה מבינהן

חפש עבודות
מדריך החיפוש
חפש על פי המילים:
קטגוריה:
תת-קטגוריות:
All
ארה"ב
יחסים בן לאומים
ישראל
כללי
לאומיות דת ומדינה
מדיניות ציבורית
מזרח התיכון
מיעוטים
מלחמות
ממשל ופוליטיקה
ציונות
תיאוריות
עבודה מס':

אפשרויות חיפוש
הצג עבודות שאורכן
מ- עמ' עד עמ'
הצג תוצאות בכל עמוד

הכנס את קוד הקופון:
עבודות [1378-1386] מתוך 2235 :: [עמוד 154 מתוך 249]
<< עמוד קודם :: עבור לעמוד: 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 :: עמוד הבא >>