עבודות [1378-1386] מתוך 2240 :: [עמוד 154 מתוך 249]
<< עמוד קודם :: עבור לעמוד: 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 :: עמוד הבא >>

 

עבודה מס' 65924 SHOPPING CART DISABLED
מעמדו של משרד החוץ, 2005.
השוואה בין מעמד משרד החוץ בעבר לעומת מעמדו כיום.
4,399 מילים (כ-13.5 עמודים), 6 מקורות, 299.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
מעמדו של משרד החוץ במערכת הפוליטית בישראל הינו פרדוקסלי. מחד גיסא, התפקידים המצויים בתחומי אחריותו והמינויים לתפקידים הבכירים בו זוכים לתשומת לב רבה בהשוואה למשרדי ממשלה אחרים (פרט למשרד הבטחון וצבר הגנה לישראל (להלן "צה"ל"). מאידך גיסא, למרות הכיסוי הנרחב, היוקרה המתלווה לבעלי התפקידים במשרד זה, ואיכות כח האדם הגבוהה במיוחד המאפיינת אותו, הרי שבפועל מעמדו של משרד החוץ במערכות הממשל והשפעתו על תהליך קבלת ההחלטות בתחומים המהותיים הינם חסרי משמעות לחלוטין.

בחירתי את הנושא באה לתת מענה לסקרנות, מתוך רצון להפנים, לפחות ברמה העיונית, את עיקר השפעתו של משרד החוץ במערכות הממשל והפוליטיקה בישראל. על רקע רוחבה המוגבל של היריעה, בכוונתי להתמקד בשאלת מעמדו של משרד החוץ בהווה ולבצע השוואה מקיפה אל מול מעמדו בעבר. בכלל זה, בחרתי להתמקד בימיו הראשונים של משרד החוץ תחת שרביטו של שר החוץ הראשון, משה שרת, ולבחון תקופה זו בהשוואה לתקופה הנוכחית. בסיפא אדון בממצאים, ואסכם את התמונה מתוך נקודת מבטי האישית תוך הסקת מסקנות וניתוח ההשלכות הצפויות על בסיס המצב הקיים.

פרקי העבודה:
1. מבוא
2. מעמדה של מדינת ישראל בזירה הבינלאומית ומדיניות החוץ שלה
3. מעמדו של משרד החוץ במהלך שנותיה הראשונות של מדינת ישראל
4. מעמדו של משרד החוץ בהווה
5. סיכום ומסקנות
6. ביביליוגרפיה

מתוך העבודה:
כיום ניתן לזהות מגמה גלויה אשר במסגרתה הפכו מדינת ישראל והעם היהודי למטרה נוחה להתקפות פוליטיות, פיזיות ואישיות בעולם כולו, לצד התעוררותה של תופעת האנטישמיות או "האנטי יהודיות החדשה". תהליך זה מלווה בהסתה כלל עולמית חסרת תקדים מאז ימי מלחמת העולם השנייה. על רקע זה הפכה הזירה הבינלאומית לבמה מרכזית לגילויי האנטישמיות. כאן המקום לציין, כי בזירה הבינלאומית בכלל ובאומות המאוחדות (להלן "או"ם") בפרט לא זכו מדינת ישראל והעם היהודי מעולם בתמיכה רבה, למעט בשנותיה הראשונות של המדינה. בהקשר זה זכורה היטב החלטת העצרת הכללית של האו"ם, אשר בחרה להגדיר בשנת 1975 את התנועה הציונית כ"תנועה גזענית".
 
עבודה מס' 65923 SHOPPING CART DISABLED
הסכם השלום בין ישראל וירדן וסוגיית המים, 2005.
סוגיית המים ביחסי ישראל-ירדן והסכם השלום שנחתם ביניהן ביוני 1994, השגותיו והשלכותיו על האזור כולו.
3,958 מילים (כ-12 עמודים), 7 מקורות, 299.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
עם גידול האוכלוסייה העולמית וצרכיה הרבים בתחילת המאה העשרים ואחת, הולכת וגוברת התחרות על משאבי המים המיועדים לשתייה ולהשקייה. מצב זה ניכר במיוחד במזרח התיכון, בו כמות המים הינה מצומצמת. כתוצאה מכך משחקים המים תפקיד מהותי בתהליכים הפוליטיים והאסטרטגיים ונוטלים חלק בעיצוב ההווה והעתיד של האזור כולו. בכלל זה, תופסת סוגיה זו מקום מרכזי בשיחות השלום שהתקיימו בעבר או מתנהלות בהווה בין מדינות האזור.
היריבות על המים ועל המשאבים הטבעיים היוותה מאז ומעולם גורם מתסיס ביחסים הבינלאומיים ואף הגיעה לעיתים לכדי עימותים מזוינים. המים מוכרים ככלי המצדיק מלחמה, כמכשיר המקנה כוח פוליטי וכלכלי, כאמצעי לחץ וכיעד לכיבוש צבאי. יש לציין, כי המזרח התיכון הינו אזור המאופיין במתיחות רבה במיוחד על רקע סוגיה זו. המתחים לבשו צורות שונות, החל ממחלוקות על זכות הגישה למאגרי מים וכלה בהתקפות מכוונות בזמן מלחמה על מערכות האספקה שלהם.
המזרח התיכון הינו אזור בו כמות המים הינה דלה ומועטה. כמו כן מערכות היחסים בין מדינות האזור מאופיינות במתיחות צבאית ומדינית תמידית. כתוצאה מכך גדול הפיתוי להשתמש במים כאמצעי פוליטי וכמטרה צבאית. סכסוכי המים בימינו מתרכזים בעיקר סביב השליטה באגן הירדן וחלוקת מימי הפרת והחידקל. במהלך עבודה זו אתמקד בסוגיית יחסי ישראל-ירדן והסכם השלום שנחתם ביניהן ביוני 1994, השגותיו והשלכותיו על האזור כולו.

תוכן העניינים:
1. מבוא
2. המשפט הבינלאומי למקורות מים משותפים
3. מקורות המים המשותפים לישראל ולירדן
4. דפוסי שיתוף פעולה וסכסוכים על מימי הירדן-ירמוך
5. הסכם השלום בין ישראל לירדן
6. פירוט סעיפי הסכם השלום בנושא המים
7. מאפיינים יחודיים להסדר המים בין ישראל לירדן
8. סיכום
9. ביביליוגרפיה

מתוך העבודה:
חוק מנהלי מנהגי (הסכמי) (Customary International Law) צומח מדרכי הפתרון המעשיות, אשר נהוגות על ידי מדינות ביחסיהן עם מדינות אחרות. החוק הבינלאומי המנהגי מקנה לגיטימציה לטיעונים ולדרישות של השחקנים בזירה הבינלאומית. עם זאת יש לציין, כי הגוף אשר אוכף את החוק הבינלאומי הוא זה אשר גם מגביל מדינות בדרישותיהן ובטיעוניהן. זיהוי החוק הבינלאומי נעשה על ידי בחינת אמנות והסכמים בינלאומיים בין מדינות, החלטות של גופים בינלאומיים כדוגמת האומות המאוחדות, החלטות של בית הדין הבינלאומי בהאג, ועוד.
הליקוי העיקרי של החוק הבינלאומי המנהגי הוא שאין לו מכאניזם אכיפה, ולכן לעיתים קרובות אין ביכולתו לפתור סכסוכים, במיוחד בכל הקשור למקורות מים חוצי גבולות. מקורות מים בינלאומיים משותפים או מקורות מים חוצי גבולות כוללים נהרות בינלאומיים (מים עיליים) ומי תהום. החוק הבינלאומי המנהגי, אשר נוסח עד עתה בנושאי מים, עוסק בעיקרו בסוגיית הנהרות הבינלאומיים או בנהרות חוצי גבולות כדוגמת הירדן ויובלו הירמוך, שהינו נהר בינלאומי, המשותף ללבנון, סוריה, ישראל,ירדן והרשות הפלסטינית.
 
עבודה מס' 65915 SHOPPING CART DISABLED
הנשק הגרעיני בישראל, 2005.
מדיניות החוץ האמריקאית כלפי הנשק הגרעיני הישראלי בין השנים 1957-1973
7,079 מילים (כ-22 עמודים), 18 מקורות, 399.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
מטרת העבודה הנוכחית הינה לסקור את מדיניות החוץ של ארצות הברית כלפי סוגיית הנשק הגרעיני בישראל בתקופה שבין 1957, אז חתמו ישראל וצרפת על העסקה לבניית כור גרעיני צרפתי בקרבת דימונה, לבין 1973 עת החל המשבר שהוביל למלחמת יום הכיפורים, שנה שבה על פי ההערכות לישראל כבר יש נשק גרעיני מוכן או יכולת להרכיב נשק זה תוך פרק זמן קצר ביותר. תקופה זו מכילה ארבעה ממשלים אמריקאים: ממשל איזנהאוור, ממשל קנדי, ממשל ג'ונסון וממשל ניקסון. כל פרק בעבודה זו יוקדש לתקופה של ממשל אחר.
במקביל אנסה לתאר את מדיניות החוץ האמריקאית, אשר הונהגה בכל אחת מהתקופות, תוך התמקדות בסוגיית המלחמה הקרה והשפעתה על המזרח התיכון.
במטרה לענות על שאלת המחקר ולהבין את מדיניות החוץ האמריקאית כלפי הנשק הגרעיני בישראל, אנסה לשלב בין הנושאים תוך התייחסות לאנטרסים אמריקאים נוספים ולאירועים ברי השפעה שהתרחשו בתקופות הרלוונטיות.

תוכן עניינים:
מבוא
ממשל איזנהאור
ממשל קנדי
ממשל ג'ונסון
ממשל ניקסון
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
המדיניות האמריקאית במזרח התיכון התבססה על הטענה לפיה גוש מדינות המזרח התיכון מסוגל לבלום באופן יעיל את ברית המועצות. כתוצאה מכך, המדיניות האמריקאית היתה כזו ששאפה להביא לשלום בין מדינת ישראל לבין שכנותיה, מדינות ערב. כלומר, בשלב הראשון יש לפתור את הסכסוך הישראלי ערבי, ולאחר מכן, בשלב השני, יש להקים חזית מזרח תיכונית, אשר תבלום את ברית המועצות. עם עליית נאצר לשלטון, הבינו האמריקאים, כי הלאומיות הערבית הקיצונית, אשר יוצגה על ידי נאצר, היא זו שמסכנת את האנטרסים האמריקאים במזרח התיכון, ובראשם הנפט של מדינות ערב.(1)
 
עבודה מס' 65904 SHOPPING CART DISABLED
מלחמת סואץ בראי תאוריית הריאליזם (תרגיל), 2007.
ניתוח ריאליסטי של המאורעות, תוך סקירת הוגים שונים שפיתחו את התיאורייה הריאליסטית להבנת יחסים בינלאומיים.
1,703 מילים (כ-5 עמודים), 7 מקורות, 149.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בעבודתי זו אבחן את מלחמת סואץ 1956 מזווית הראייה הישראלית, מלחמה זו נקראת בפי הישראלים: "מבצע סיני" או "מבצע קדש" וידועה בעולם בשם מלחמת סואץ. העבודה תעסוק בניתוח הנסיבות שהביאו לפתיחת המלחמה ולסיומה, על-ידי בחינתה של תיאוריית הריאליזם. מעורבותה של ישראל הייתה מוגבלת במלחמה זו למרות שהיא נשאה ברוב נטל המלחמה, אך על מנת להבין את השתלשלות המאורעות והנסיבות הבינלאומיות למלחמה, יש לבחון את המקרה גם מזווית ראייתן של בריטניה וצרפת שלקחו חלק פעיל במלחמה. לכל אחת מהמדינות שהשתתפו במלחמה זו היו אינטרסים משלה להתערבות צבאית, ולכן היה בסיס לשיתוף פעולה בין המדינות, את הנסיבות שהובילו כל אחת מהמדינות להיכנס למלחמה יש לנתח מנקודת מבטה של כל אחת משלוש המדינות.

מתוך העבודה:
יש לזכור כי המלחמה התנהלה במצב של מערכת דו-קוטבית קלאסית ולכן היה צורך להתחשב בשיקוליהן של מעצמות העל, כדי להמנע מהתערבותן תוזמנה המלחמה לתקופת הבחירות בארה"ב, מה שהסיח את תשומת הלב האמריקאית אך רק לזמן קצר. בריה"מ באותו זמן, הייתה עסוקה במשבר בפולין ובהונגריה, לכן הייתה הערכה כי שתי המעצמות לא יתערבו בשלבים הראשונים ללחימה. המבצע בתאריך ה-29 באוקטובר 1956 כאשר ישראל הצניחה כוחות צנחנים במעבר המתלה בסיני והתקדמה לכיוון התעלה, על-פי התכנית צרפת ובריטניה היו צריכות להכריז על אולטימטום לשני הצדדים במטרה להפסיק את הלחימה, ישראל הייתה אמורה להסכים לאולטימטום כאשר ההערכה הייתה שנאצר ידחה אותה, כך תהיה לבריטניה וצרפת עילה להכנס לשטח התעלה. על-פי התכנית, כאשר תבוא הקריאה מצד האו"ם להפסקת אש להציב כוחות לצורך פירוז האזור מכוחות ישראלים ומצריים, יהיו הבריטים והצרפתים על גדות התעלה והשליטה על תעלת סואץ תושב לשליטתן של שתי מדינות אלו.
 
עבודה מס' 65900 SHOPPING CART DISABLED
הלוחמה הפסיכולוגית בעירק, 2007.
בחינת הלוחמה הפסיכולוגית שהפעילו מדינות הקואליציה וארצות הברית כלפי הצבא והעם העירקי.
6,709 מילים (כ-20.5 עמודים), 11 מקורות, 299.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
הלוחמה הפסיכולוגית האמריקאית אותה האמריקאים ומדינות הקואליציה  הפעילו  בעיראק, לדברי פרופסור וימן: "כללה 1200 איש שכל עיסוקם היה מה שקוראים "psy-op" - יחידה של לוחמה פסיכולוגית". כיום כבר יודעים מעט על הצלחת האמצעים האלה, ביניהם: הפצת מיליוני כרוזים בערבית, הפעלת תחנות רדיו, חלקן התחזו כתחנות רדיו עיראקיות, חלקן התלבשו על התדר העיראקי ומפריעות לתדר המקורי. הלוחמה הפסיכולוגית האמריקאית שלחה טרם פרוץ המלחמה דואר אלקטרוני והודעות s.m.s בטלפונים הסלולאריים לצמרת הצבא ולצמרת המשטר העיראקי כשבנוסף האמריקאים השמיעו שידורים ברמקולים.
את הצלחת הלוחמה האמריקאית ניתן רק להעריך, אך סביר למדי כי לדברי וימן: "חלק מההסבר לכניעה המהירה, להישברות של הצבא העיראקי, לחוסר הנכונות לקחת חלק במלחמה, קשור גם לריכוך המאסיבי שעשו האמריקאים"(1).

בעבודה אחקור את הלוחמה הפסיכולוגית שהפעילו מדינות הקואליציה וארצות הברית כלפי  הצבא והעם העירקי.
העבודה מתחלקת לשלושה חלקים :החלק הראשון הוא הפרק התאורטי בו ישנו מקרה דומה - הלוחמה הפסיכולוגית שישראל נקטה כלפי הלבנונים במלחמת לבנון השנייה 2006. בשני המקרים קהל היעד הוא היריב. בו מדינות הפולשות לשטח האוייב  צריכות להלחם בשתי זירות  הזירה התודעתית והזירה המלחמתית. במלחמת לבנון, בדומה לעירק, ישראל נקטה בשיטת הכרוזים שנופלים מהשמים ובנוסף חדרה לטלוויזיה של הארגון.
בכדי להבין את הלוחמה הפסיכולוגית בעירק יש להבין מושגי יסוד בתחום הלוחמה לכן בחלק השני בעבודה אציג סקירה כללית אודות הלוחמה הפסיכולוגית תוך התייחסות על הגדרות הלוחמה, קהל היעד ועיקרי הלחימה.
בחלק השלישי אציג את הלוחמה הפסיכולוגית בעירק תוך התייחסות לסקירה כללית על הלוחמה של  כוחות הקואליציה, האמצעים בהם נקטו ללוחמה, פנית הלוחמה לעם העירקי ולצבא, לחץ הלוחמה על ידי כמות, אפקטיביות והוכחה להצלחת הלוחמה.


תוכן עניינים:
מבוא
פרק תיאורטי- הלוחמה הפסיכולוגית במלחמת לבנון השנייה
פרק מרכזי - לוחמה פסיכולוגית
           הלוחמה הפסיכולוגית בעירק
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
נספחים

מתוך העבודה:
הלוחמה הפסיכולוגית היא תופעה עתיקת יומין שהתפתחה יותר ככל שהעולם נחשף יותר למקורות מידע, וככל שחלה התקדמות באמצעי התקשורת.תכליתה של הלוחמה הפסיכולוגית הוא להשפיע על מצבנו המנטאלי - ובמקרים רבים, כשהלוחמה הפסיכולוגית מופעלת נגדנו באופן יעיל ומתוחכם, לא ניתן על ידי רציונליזציה פשוטה כתהליך מניעתי והגנתי בפני לוחמה פסיכולוגית. "רק לעיתים רחוקות הניצחון מושג רק באמצעות הרס חומרי של הצד הנגדי; המפתח הוא להרוס את רצונו של הצד הנגדי להילחם. לוחמה פסיכולוגית היא האמצעי העיקרי בו ניתן לתקוף ולהרוס את כוח הרצון והיכולת של צד האויב." הלוחמה הפסיכולוגית היא אמצעי העומד לצד הלוחמה הצבאית ומהווה כלי שאינו נופל בחשיבותו מהלוחמה הצבאית המוכרת.לפי צבי גיל (2004) (10): "בהיסטוריה האנושית מסעי הפחדה היה בהם להכניע לא רק קהל מסוים אלא מדינות שלמות, מבלי שהכוחות שמנהלים את המסע יצטרכו להשתמש באלמנטים קיצוניים יותר".
 
עבודה מס' 65898 SHOPPING CART DISABLED
דמוקרטיזציה בארגנטינה, 2005.
האם ניתן להעריך את סיכויי התייצבות הדמוקרטיה בארגנטינה מאופן המעבר ואופיו של ההסדר הפוליטי במדינה?
6,352 מילים (כ-19.5 עמודים), 15 מקורות, 298.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
להתגבשותם של הסדרים פוליטיים שונים ולהמשך תפקודם יש כמה תנאים הכרחיים: א. קיום קבוצות חברתיות בעלות עוצמה מקרו-פוליטית המעוניינות בקיום הסדר סוציו-פוליטי מסוים. תהליכי השינוי נובעים מתמורות באינטרסים של הקבוצות הללו, בעוצמתן ובהרכב הקואליציות שביניהן. ב. ייחוס חשיבות לאזרח ולתפקודו בחברה. ג. מאבק בין-מעמדי שמשקף את המצב הכלכלי-חברתי. בנוסף, הסדר  פוליטי אפשר לכפות מבחוץ. מעצמות שונות מביאות לקיום הסדרים פוליטיים ברוח משטרן.
כדי שתשרוד דמוקרטיה חייב להיווצר מצב, שבו לשום קבוצה הומוגנית אין די עוצמה פוליטית, כלכלית וצבאית להשגת שליטה הגמונית. על הקבוצות השונות להגיע להסדרים ביניהן ולהמשיך ולקיימם. מצב זה חשוב להיווצרות תרבות פוליטית של מיקוח ושל סובלנות ותורם לגיבושה וליציבותה של דמוקרטיה(1).
משטרים צבאיים הם תולדה של השתלטות אנשי צבא על השלטון באמצעות הפיכה. במשטרים אלה מחזיקים הגנרלים בעמדות מפתח פוליטיות והשלטון נשען על הצבא, אף שאזרחים ממלאים בו לעיתים תפקידים. המשטרים הצבאיים הם זן מיוחד של משטרים אוטוריטאריים, ששליטיהם בזים לשלטון פוליטיקאים ומאשימים אותם בדרך כלל בשחיתות בחוסר יעילות ובאנרכיה. הם נוטים להדגיש את המשמעת, הסדר והפן הביורוקרטי של השלטון(3).  
אופן המעבר בין צורות משטר: מונחים מלמעלה או צומחים מלמטה, מסווגים לפי אסטרטגיות: בכוח או בפשרה ועל פי מיקום של עיקר העוצמה במשטר החדש: בידי האליטה הפוליטית או ההמונים. דפוסי המעבר השכיחים לדמוקרטיה הם מעברים הסכמיים מלמעלה, השומרים על האינטרסים של האליטות(4).
בשנות ה-80 החל תהליך של שינוי פוליטי באמריקה הלטינית. ברוב המדינות, ובהן ארגנטינה, שהיו בעלות משטר אוטוריטארי שהתבטא בדיקטטורה צבאית או אזרחית, הוחלף השלטון במשטר נבחר. אבל תחילתם של פתיחות ושינוי לקראת שלטון דמוקרטי באו לידי ביטוי במהלכים שונים במדינות היבשת עוד בתקופת השלטון האוטוריטארי: א. החלפת מנהיגות צבאית נוקשה במנהיגות צבאית רפורמית יותר. ב. בחירות ומשאלי עם. ג. השפעה ומעורבות חיצונית(5).
תקופת המעבר מכרעת מאוד וגם רגישה מכל הבחינות, ולעיתים דווקא בתקופה כה רגישה, מחליטים החלטות שמשפיעות על עתידה של הדמוקרטיה לטווח ארוך. השאלה המרכזית פה היא איזה סוג מעבר יצליח להשלים את הדמוקרטיזציה בצורה הטובה ביותר ליצור דמוקרטיה מובנית Consolidated) ) וגם דמוקרטיה יציבה? ושאלות נוספות: האם הסכמים הכרחיים בתקופת המעבר? האם חייבים לנטרל את כל הכוחות האוטוריטאריים? עד כמה חשוב מאזן הכוחות ביניהם לבין הכוחות הדמוקרטיים?
על פי גישת הבחירה ( (Transitionובה אעסוק בעבודה זו, שעוסקת בגורמים המשתנים של התהליך עצמו, לעומת הגישה המבנית (Structural), המתבססת על התנאים המקדימים ובעלת קושי ביכולת ניבוי לצמיחת משטרים, תהליך הדמוקרטיזציה מורכב ממספר שלבים, כשכל שלב משפיע בתגובת שרשרת על האחרים.
השאלות כאן הן איזה סוג דמוקרטיה יקום כתוצאה מסוג המעבר? האם תהיה זו דמוקרטיה פרלמנטרים או נשיאותית? איזה סיכוי יש שוב לדיקטטורה צבאית? האם המיקום הגיאוגרפי של אותה מדינה ו/או מעורבות חיצונית בה קובע אף הוא?
תהליך הדמוקרטיזציה ותהליך התייצבות הדמוקרטיה בארגנטינה תלויים: א. בגורמים לסיום המשטר האוטוריטארי, ב. באופן המעבר לשלטון הנבחר, ג. בניסיון ההיסטורי-פוליטי, ד. במעמדו של הצבא, ה. במצב הכלכלי-חברתי, ה. באופיו של ההסדר הפוליטי שנוצר במדינה. ו. בהתפתחות תרבות דמוקרטית, כשהמערכת הדמוקרטית הופכת להיות בלעדית, גם בעת משבר פוליטי או כלכלי.
בעבודה זו אבחן את הסוגיות שהעליתי לגבי ארגנטינה, שהייתה חלק מגל הדמוקרטיזציה בדרום אמריקה בשנות ה-80, שלגביה הוא בעצם רה-דמוקרטיזציה (Restoration), ואנסה לעמוד על הקשר בין השלבים בהליך הדמוקרטיזציה, גיבוש הדמוקרטיה וסיכויי הישרדותה של הדמוקרטיה בארגנטינה.
--------------------------------------------------------------------
1. קימרלינג (1995) עמ' 49-46.
3. נויברגר (2004) עמ' 169.
4. שר (1998) עמ' 409-400.
5. בן-ארי (2003) עמ' 114-107.

תוכן העניינים:
א. מבוא
ב. שאלת המחקר
ג. טענת המחקר
ד. מהלך הדיון
    ד.1. תהליכי המעבר לשלטון נבחר בארגנטינה
    ד.2. תהליך גיבוש הדמוקרטיה בארגנטינה
    ד.3. סיכויי התייצבות הדמוקרטיה בארגנטינה
ה. סיכום ומסקנות
ו. ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
תהליך מעבר למשטר נבחר מתחיל בהתארגנות קבוצות של מתונים וקיצונים, בדרך כלל כאשר בין ראשי המשטר האוטוריטארי מתגלעים חילוקי דעות, או כאשר המשטר עומד בפני משבר קשה, או כאשר הכוחות משני צידי המתרס הפוליטי נכונים לשתף פעולה ביניהם ולהביא לידי סיומו של המשטר האוטוריטארי. נכונות זו גורמת לתהליך מעבר ארוך, אך משום הסכמת כל הצדדים (הסכמים בין אליטות) הוא עובר יחסית בשקט.
 
עבודה מס' 65892 SHOPPING CART DISABLED
אי השוויון בין אסירים בטחוניים ופליליים, 2007.
ניתוח האפליה של מדינת ישראל כלפי אסירים בטחוניים.
3,800 מילים (כ-11.5 עמודים), 25 מקורות, 198.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
שירות בתי הסוהר הוקם עם הקמת המדינה כאגף במטה הארצי של משטרת ישראל, בשנת 1949 מונה נציב לשירות בתי הסוהר אשר היה כפוף לשר המשטרה ובכך הופרד שירות בתי הסוהר מחסות המשטרה. עד מלחמת ששת הימים שירות בתי הסוהר החזיק כ-1600 אסירים ומספר מצומצם של אסירים ביטחוניים, לאחר מלחמת ששת הימים והשלמת כיבוש שטחי יהודה שומרון ועזה, ועם התגברות הפעילות החבלנית העוינת, קיבל שירות בתי הסוהר את האחריות להפעלת המתקנים הבאים: ג'נין, שכם, טול כרם, חברון, רמאללה, ועזה(1). מלחמת ששת הימים הציבה בפני שירות בתי הסוהר מצב חדש-סיוע בשמירה על חשודים ועבריינים בתחום הבטחון. עם השנים מספר האסירים הלך וגדל בהתאם למצב הבטחוני בארץ.
שירות בתי הסוהר כיום הינו רשות הכליאה הלאומית של מדינת ישראל. שירות בתי הסוהר מחזיק בעשרים ושמונה מתקני כליאה 21,325 אסירים אשר שפוטים לתקופות מאסר שונות ועל עבירות שונות (2). ניתן לבצע חלוקה דיכוטומית של כלל האסירים המוחזקים בשירות בתי הסוהר לאסירים "פליליים" ואסירים "ביטחוניים", ההבדל בין קבוצות האסירים הללו שונה במהותם ולכן מדיניות שירות בתי הסוהר אינה נוקטת כלפיהם בדרך אחידה הן מבחינת תנאים סוציאליים בסיסיים וכלה בטובות הנאה שונות. הבדלים אלו יוצרים פער ואפליה בין הקבוצות תחת מעטה של סיבות בטחוניות.
מטרת עבודה זו היא להציג את חוסר השוויון שנוקטת מדינת ישראל ושירות בתי הסוהר כלפי אסירים בטחוניים לעומת אסירים פליליים בתחומים שונים החל משלב המעצר ועל לתנאים בכלא.
---------------------------------------------------------------------
1. אסירים בטחוניים בישראל-סקירה היסטורית, בתוך צוהר לבית הסוהר: סקירות ומחקרים חדשים בתחומי הכליאה והאסירים בישראל - אסופת מאמרים. רמלה: שרות בתי הסוהר, דוברות, תשס"ו 2005.
2. מעודכן נכון ל-04.07 ע"פ נתונים מאתר שב"ס ר' www.ips.gov.il

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. נתונים
3. מושאי ההשוואה
3.1 מעצרים מנהליים
3.2. אסירים בטחוניים מול אסירים פליליים
3.3. קשר טלפוני
3.4. ביקורי אסירים
4. דעה אישית
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
שירות בתי הסוהר מחזיק בעשרים ושמונה מתקני כליאה 21,325 אסירים, 9801 מתוכם הינם מוגדרים כאסירים בטחוניים *3. אסיר בטחוני הינו אסיר אשר הורשע ונדון למאסר בגין ביצוע או עצור בגין חשוד לביצוע עבירה שעל פי טיבה או נסיבותיה הוגדרה כעבירה בטחונית מובהקת, או שהמניע לעבירה היה לאומני וכן מי שהורשע או נאשם במעשה שהיה בו או שהייתה אפשרות ממשית שיהיה בו משום מתן שרות לארגון טרור או לאדם שרצה לפגוע בבטחון המדינה, כשהמעשה נעשה מתוך מודעות או מתוך עצימת עיניים או אדישות לסיכון שהמעשה יצר או יכל היה ליצור *4.
---------------------------------------------------------------------
*3- מעודכן ל-04.07 ע"פ נתוני שב"ס ר' www.ips.gov.il
*4- פקודת נציבות 04.05.00 הגדרת אסיר בטחוני.
 
עבודה מס' 65863 SHOPPING CART DISABLED
חברה אזרחית ודמוקרטיה, 2005.
באלו תנאים רצויה שותפות בין החברה האזרחית לבין המדינה הדמוקרטית?
4,978 מילים (כ-15.5 עמודים), 14 מקורות, 238.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
המושג "החברה האזרחית" התפתח במקורו בהקשר סוציו-פוליטי והיסטורי במערב אירופה ובצפון אמריקה. במשך מאות שנים התפתחה בחברות אלה הפרדה משפטית בין הכלכלה לפוליטיקה והחברה האזרחית צמחה במקביל לגיבוש החברה המודרנית. בזמן התגבשותם של מוסדות המדינה מהמאה ה-16 עד המאה ה-18, התפתחו המסחר והתעשייה ואלה יצרו התארגנויות חברתיות, שאילצו את השליטים להתחשב בהן. בנוסף, החל מהמאה ה-18 התגבש המושג "דעת קהל" והתעצם כגורם עצמאי, המבטא את "קול החברה" שהמדינה חייבת להתחשב בו.
במדינות דמוקרטיות במיוחד ציפיות האזרחים ותביעותיהם מממשלותיהם הולכות וגוברות. לציבור יש מודעות לטיב תפקודו של השלטון והוא עומד על זכותו להשפיע על ההחלטות המדיניות. המנגנונים הפוליטיים הממוסדים מתקשים להיענות לציפיות החדשות עקב:
א. מימון שירותי הרווחה שפוגע ביכולת המדינה להיענות לתביעות בתחומים נוספים, ב. משברים כלכליים כלל-עולמיים שפוגעים באמון הציבור ביכולת המדינה להבטיח אספקת מצרכים מסוימים, ג. מחלוקות על מדיניות החוץ-לאומית שפוגעות בתחושת האחדות הלאומית, ד. מפגעים סביבתיים שמעוררים ספקות ביכולת המדינה לגבור על אינטרסים של אליטות כלכליות ופוליטיות, ה. סיקור תקשורתי צמוד של תפקוד השלטון, כולל כישלונות ושערוריות פוליטיות, שחושף את השלטון לביקורת ציבורית נוקבת. לכן, הציבור פונה יותר ויותר לחפש חלופות חוץ-ממסדיות. אחת מחלופות אלה היא פעילות במסגרת החברה האזרחית.
לחברה האזרחית 3 מאפיינים עיקריים: אינדיווידואליזם, שוק חופשי ופלורליזם. בדמוקרטיה תוצאות התחרות בין הקבוצות ברמת החברה האזרחית אמורות לקבוע מי יחזיק בשלטון ויופקד על קבלת החלטות נוגעות לכלל הציבור ועד מתי יורשה להתמיד בכך(2).  

שאלת יחסי הגומלין בין המדינה לחברה האזרחית בעייתית לשתיהן: מנקודת מבטה של המדינה עולה השאלה  - מדוע היא צריכה לתמוך בחברה האזרחית, שאמורה להיות עצמאית מעצם מהותה? ומצד שני, מנקודת מבטה של החברה האזרחית עולה השאלה - מדוע היא תהיה מוכנה להזדקק לסיוע המדינה, אם היא רוצה לשמור על ייחודיותה ועצמאותה?
לארגוני החברה האזרחית החפצים לשמור על ייחודיותם, בעיית הקשר עם המדינה מורכבת ביותר, מכיוון שלרבים מהם קשה מאוד להתקיים ללא תמיכה כספית, בין אם התמיכה ממשלתית, תמיכה של קרנות, או תמיכה של המגזר העסקי. אתגר נוסף שעומד בפניהם הוא שאם הם מעוניינים להתקיים בצורה יעילה, הם צריכים ליצור מבנים ארגוניים מסוימים, שעצם קיומם פוגע בייחודיות וביכולת שלהם לפעול בצורה עצמאית(5).  
לשאלת המחקר בעבודתי: התנאים לשותפות בין חברה אזרחית למדינה דמוקרטית יש 3 תשובות:
א. בכל תנאי (שותפות), ב. בשום תנאי (עימות), ג. בתנאים מסוימים שותפות ובתנאים אחרים עימות (שילוב).
---------------------------------------------------------------------
2. הרמן (1995) עמ' 206-205, 214-213.
5. קטן (2001) עמ' 30.

תוכן העניינים:
א. מבוא
ב. התנאים לשותפות בין החברה האזרחית למדינה הדמוקרטית
ב.1. בכל תנאי (שותפות)
ב.2. בשום תנאי (עימות)
ב.3. בתנאים מסוימים שותפות ובתנאים אחרים עימות (שילוב)
ג. סיכום
ד. ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
החברה האזרחית שותפה בכל פעילותה למדינה תוך שמירה על כללי המשחק הדמוקרטיים. סימנה המובהק של החברה האזרחית התומכת הוא תפקודה בשירות המדינה. היא פועלת לחזק את תשתיתה, מחנכת את האזרחים להסכמה ולהשלמה, מגשרת בין ניגודים ומעצבת את דרכה במסלולים לא פוליטיים. עצם הפעילות האזרחית מגבירה את האמון של האזרחים במדינה ובערכיה. הסולידאריות הציבורית שמייצרת החברה האזרחית מטשטשת גבולות מעמדיים, חוצה שסעים חברתיים ומגשרת על חילוקי דעות פוליטיים(6) .
 
עבודה מס' 65854 SHOPPING CART DISABLED
יחסי ישראל ארה"ב על רקע התפתחות הנשק הגרעיני בישראל, 2003.
מערכת היחסים בין ישראל וארה"ב על רקע התפתחות המיזם הגרעיני בישראל וכיצד הצליחה מדינת ישראל, לפתח נשק גרעיני, למרות הפיקוח של ארה"ב והלחץ שהפעילה על ישראל
12,173 מילים (כ-37.5 עמודים), 20 מקורות, 498.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
     סוגיית אי הפצת נשק להשמדה המונית בעולם, הייתה מאז המצאת הנשק הגרעיני, סוגייה הנמצאת בראש סדר העדיפויות במדיניות החוץ של ארה"ב. מניעת פיתוח ואחזקת נשק גרעיני בישראל, הייתה אף היא עניין בעל חשיבות רבה בעיני הממשל האמריקאי בשנות החמישים והשישים. למרות זאת הצליחה מדינת ישראל הצעירה, בראשותו של בן גוריון, לפתח נשק גרעיני ב"מפעל הטקסטיל" בנגב, בתחכום רב, תחת אפם של האמריקאים ומטוסי הביון U-2.
     עבודה זו נולדה מתוך הרצון לנסות ולברר, כיצד בתקופה של שפל כלכלי, המתמודדת עם בעיות קשות וקיומיות כמו- בניית חברה אחת ומאוחדת, בעלת אידיאלים משותפים, מעולים חדשים, שהגיעו מעשרות מדינות שונות בעולם בעלי רקע, שפה ותרבות שונים, הצליחה ישראל לפתח נשק גרעיני, וזאת תוך פחות מעשור.
     מטרת עבודה זו היא בעיקר להתבונן על מערכת היחסים בין ישראל וארצות הברית בשנות החמישים והשישים, על רקע התפתחות המיזם הגרעיני בישראל. עוד מבקשת עבודה זו לבחון, כיצד הצליחה מדינת ישראל, לפתח נשק גרעיני, למרות הפיקוח של ארה"ב והלחץ שהפעילה על ישראל (בעיקר בתקופת ממשל קנדי), על מנת למנוע התפתחות מיזם זה.  
      בזמן כתיבת העבודה, נחשפו בפניי, נושאים רבים ומגוונים בהם ניתן היה לדון בהקשר נושא העבודה, אך מפאת המגבלות החלות על עבודת פרו"ס, נבצר ממני להציג את כולם במסגרת עבודה זו. סוגיות חשובות, הושמטו, כגון - סוגייה הדנה בהיבט הכלכלי וכל מה שקשור במימון המיזם. כל הפעילות הגרעינית של ישראל לא יכלה להתקיים, ללא תמיכה כלכלית ומימון כספי ממקורות שונים, גיוס הכספים ואופן הניהול הפיננסי של המיזם כאמור, אינו עולה לדיון בעבודה זו. ההיבט הפילוסופי והדיון המוסרי, לא הוצג גם הוא בעבודה זו, מאותה הסיבה שהצגתי קודם. לבסוף - עניין חשוב נוסף, הוא הדיון הפנימי והויכוחים הפוליטיים, שהתעוררו בתוך הממסד הישראלי עם חשיפתו של המיזם הגרעיני בעיתונות ובתקשורת (ב-דצמבר, 1960).  יחד עם זאת, בחרתי להציג בפני הקורא, את חלקה של צרפת בהתפתחות המיזם הגרעיני הישראלי מאחר, והיא תרמה רבות למיזם והיא נוטלת חלק נכבד בהתפתחותו. כך גם, היה ניראה לי חשוב לכתוב בקצרה ולהגדיר, את המושג- 'לוחמה גרעינית', בכדי לשתף את הקורא, בהרהורים ובדילמות המעלה סוגיית הנשק הגרעיני ואת השפעתה על הדמוקרטיה.
     ספרים ומחקרים שנכתבו על הנושא, היו עבורי לעזר רב בזמן כתיבת העבודה. החומרים הארכיונים לקוחים בעיקר מיומנו של דוד בן גוריון, ומאתר האינטרנט של כהן אבנר, אשר פרסם בו את חלק מהמסמכים, ששימשו אותו בכתיבת ספרו "ישראל והפצצה" . מסמכים אלה לקוחים מארכיון המדינה של ארצות הברית. באופן טבעי, המון מידע ומסמכים ארכיוניים, העוסקים בנושא העבודה, אינם פתוחים בפני החוקר, ובפני הציבור הרחב. בנוסף, חלק מהדברים הכתובים בעבודה, מבוססים על שיחות שקיימתי עם אנשים שעבדו בכור האטומי הישראלי, או עבדו שם במסגרת שירותם הצבאי. הם אינם מוזכרים במפורש בגוף העבודה, אך הם עזרו לי מאוד להבין את המסגרת הכללית של החלק הנראטיבי, ואת האווירה הכללית הקיימת במקום בו מפתחים את נשק יום הדין.
     מסגרת הזמן, התוחמת עבודה זו, משתרעת החל מיום הקמת המדינה ועד התפטרותו הסופית של בן גוריון מראשות הממשלה. כלומר, מהיום בו התחיל המיזם הגרעיני להתפתח ועד שהוא התפרסם ברבים.
     לסיום, ניתן לראות עד כמה תפיסת הביטחון הישראלית, אשר בליבה עומדת התפיסה ה"בנגוריוניסטית", מושתת במידה מה על יכולתה של ישראל לפתח נשק גרעיני. עוד ניתן לראות בבירור כי ישראל הפתיעה את העולם ואת עצמה, במהירות היחסית שהיא הצליחה לפתח את המיזם הגרעיני. מדינה קטנה, מוקפת אויבים, מחוסרת משאבים, נכנסת לרשימת העילית של מדינות בעלות נשק גרעיני בעולם, כשהיא פיגרה רק אחרי המדינות החברות הקבועות במועצת הביטחון באו"ם, בעלות זכות וטו בקבלת החלטות (ארה"ב, בריה"מ, צרפת, בריטניה וסין). ככל שיורדים אל עומקה של סוגייה מעניינת זו, לא נותר אלא להתפעל מחזונו "הציוני" של בן גוריון, זה שמשקף את עקשנותו, יכולת האלתור והתחכום של העם והמנהיגים היושבים במדינת ישראל.  

ראשי פרקים:
* הקדמה.
* מבוא.
* לוחמה גרעינית, והדיון הציבורי בישראל.
* שלושה אישים ורעיון אחד - האנשים המרכזיים אשר עמדו מאחרי המיזם הגרעיני:
  דוד בן גוריון.
  ארנסט דוד ברגמן.
  שמעון פרס.
* הפיכת הרעיון למציאות - השנים הראשונות; 1948-1955:
  חלקה של צרפת בהתפתחות המיזם הגרעיני הישראלי.
  התקרבות גרעינית במקביל להסלמה צבאית.
  המטרה הסופית: הכור הצרפתי.
* יחסי ישראל ארצות הברית - תחילתם של יחסים דיפלומטיים ויותר:
  הקמת מדינת ישראל.
  השלב ראשון בהתפתחות מערכת היחסים ישראל ארצות הברית, 1967-1948.
* מעורבותו של הממשל האמריקאי במיזם הגרעיני:
  תגובתה של ארצות הברית לנוכח חשיפת פעילותה הגרעינית של ישראל.
  עידן ממשל קנדי ויחסי ישראל ארצות הברית על רקע פעילותה הגרעינית של ישראל.

סיכום.
רשימה ביבליוגרפית.    

מתוך העבודה:
בדיון מסוג זה חשוב תחילה, להבין את משמעות המושג: "לוחמה גרעינית", ואת המאפיינים המרכזיים של לוחמה מסוג זה. יהושפט הרכבי, מתייחס בספרו (יהושפט, הרכבי; 1990) גם ללוחמה גרעינית. על פי ראייתו של הרכבי, במרכזה של האסטרטגיה הגרעינית עומד רעיון ההרתעה, והחידוש העיקרי שהביאה עמה טאקטיקת הגרעין לתורת המלחמה היא: יכולת ההרס הגדולה בהרבה, בטווח, בדיוק ובידע. עוד כותב הרכבי בספרו: "...יש להדגיש, שהיתרונות שחידושים אלה מעניקים מסמנים מגמה לאבסולוטיזציה של היכולת המלחמתית. הנסיבות החדשות מקנות לאדם יכולת הרס ופגיעה, שהמיתולוגיה ייחסה אותן לאלים. כך נוצר ניגוד משווע בין מוגבלות האדם ומעדותו לשגות, לבין אי המוגבלות של תוצאות החלטותיו...."(3) .
--------------------------------------------------------------------
3. הרכבי, יהושפט, (1990). "מלחמה ואסטרטגיה", משרד הביטחון - תל אביב. עמוד 217.
 
סל קניות
סה"כ: 0.00 ₪

** עכשיו במבצע **
עבודה שניה ב – 40% הנחה*
בתוקף עד 01/10/2015
*) הזולה מבינהן

חפש עבודות
מדריך החיפוש
חפש על פי המילים:
קטגוריה:
תת-קטגוריות:
All
ארה"ב
יחסים בן לאומים
ישראל
כללי
לאומיות דת ומדינה
מדיניות ציבורית
מזרח התיכון
מיעוטים
מלחמות
ממשל ופוליטיקה
ציונות
תיאוריות
עבודה מס':

אפשרויות חיפוש
הצג עבודות שאורכן
מ- עמ' עד עמ'
הצג תוצאות בכל עמוד

הכנס את קוד הקופון:
עבודות [1378-1386] מתוך 2240 :: [עמוד 154 מתוך 249]
<< עמוד קודם :: עבור לעמוד: 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 :: עמוד הבא >>