עבודות [1378-1386] מתוך 2228 :: [עמוד 154 מתוך 248]
<< עמוד קודם :: עבור לעמוד: 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 :: עמוד הבא >>

 

עבודה מס' 65850 SHOPPING CART DISABLED
דמוקרטיה וביטחון לאומי בישראל - ע"ב 1/65 ירדור, 2006.
מדוע פגעה המדינה בזכות לבחור ולהיבחר, למרות היעדר הוראת חוק מפורשת העולה בקנה אחד עם שלטון החוק, בע"ב 1/65 ירדור נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השישית?
2,604 מילים (כ-8 עמודים), 9 מקורות, 298.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
הנושא הנדון בע"ב 1/65 ירדור מתייחס ל-3 היבטים הקשורים בדמוקרטיה ובביטחונה הלאומי של מדינת ישראל: 1. הזכות להיבחר ולבחור 2. מדינת ישראל כמדינה יהודית 3. דמוקרטיה מתגוננת בחברה שסועה אתנית. להלן הרחבתם של היבטים אלו, מנקודת מבט הקשורה לע"ב 1/65 ירדור.

שאלת המחקר:
מדוע פגעה המדינה בזכות לבחור ולהיבחר, למרות היעדר הוראת חוק מפורשת העולה בקנה אחד עם שלטון החוק, בע"ב 1/65 ירדור נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השישית?
השערת המחקר:
בע"ב 1/65 ירדור בא לידי ביטוי המתח שבין דמוקרטיה ושלטון החוק (הזכות לבחור ולהיבחר) לבין הגדרתה של מדינת ישראל (כמדינה יהודית) לבין השימוש בדמוקרטיה מתגוננת בחברה שסועה אתנית (כמו בישראל). "רשימת הסוציאליסטים" נפסלה מלהתמודד בבחירות 1965 ע"י ועדת הבחירות המרכזית בשם הדמוקרטיה המתגוננת. בפסה"ד על הערעור נחלק בית המשפט העליון בדעתו ואישר את פסילת הרשימה בשם הגדרתה היהודית של המדינה, המשפט הטבעי והדמוקרטיה המתגוננת. דעת המיעוט לא ראתה ברשימה סכנה לדמוקרטיה, ביקרה את שלילת הזכות להיבחר, הסתייגה מתפיסת זהות המדינה כיהודית וצידדה באישור הרשימה בשם הדמוקרטיה והשוויון בפני החוק.
המשטר הדמוקרטי בישראל ב-1965 (ימי הממשל הצבאי) לא אפשר חופש פעולה למערעריו (לפי תפיסתו). הוא התנגד בשם הדמוקרטיה המתגוננת, שנשאה אופי של "ציונות מתגוננת", המעדיפה את העם היהודי היושב בציון ומגבילה את זכויות היסוד של המיעוט הערבי. הקוד הביטחוני בשילוב הנאמנות ללאומיות היהודית (ציונות מתגוננת) הולידו את המושג "דמוקרטיה מתגוננת".

תוכן העניינים:
א. מבוא
ב. שאלת המחקר
ג. השערת המחקר
ד. ע"ב 1/65 ירדור
ה. סיכום
ו. ביקורת אישית
ז. ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
1. עובדות
ב-1965 לקראת הבחירות התארגנה רשימה בשם "רשימת הסוציאליסטים", שחלק מחבריה היו קשורים לארגון "אל-ארד" שהוצא מחוץ לחוק, היות שנתפס כארגון המקדם את רעיונות הלאומיות הפלשתינית בקרב ערביי ישראל והקשר לאומה הערבית. על פי העובדות שהיו בפני ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, מטרת הרשימה הייתה שלילת קיומה של מדינת ישראל במתכונתה הנוכחית(10) .
למרות שמבחינה פורמאלית לפי חוק הבחירות לכנסת מ-1959, ועדת הבחירות המרכזית בראשות שופט בית המשפט העליון (לנדוי), הייתה חייבת לאשר את השתתפות הרשימה, היא החליטה לפסול אותה, מהטעם שזו "התאחדות בלתי חוקית, היות ויוזמיה שוללים את שלמותה של מדינת ישראל ואת עצם קיומה"(11) . הרשימה נפסלה מלהתמודד בבחירות בשם הדמוקרטיה המתגוננת.
-------------------------------------------------------------------
10. ברק-ארז, (2003) עמ' 75.
11. לנדוי, (29.9.65).
 
עבודה מס' 65840 SHOPPING CART DISABLED
דמוקרטיה ודמוקרטיזציה - האינדיאנים בצ'ילה, 2006.
כיצד מתמודדת צ'ילה עם סוגיית האינדיאנים כמיעוט על רקע הניגוד בין זהותם האתנית הייחודית לבין גיבושה כאומה ונטייתה למודרניזציה?
8,000 מילים (כ-24.5 עמודים), 18 מקורות, 398.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
הכיבוש הספרדי ב-1942 של היבשת גרם לזעזוע בחיי העמים האינדיאנים בצ'ילה, תושביה המקוריים, ופתח לגביהם תקופה ארוכה של נישול, סבל, הפליה, השפלה, עוני וחוסר סובלנות. האינדיאנים נדרשו להתמודד עם ארץ ספרדית, קריאולית, אירופית, נוצרית, שאנשיה רואים עצמם כמייצגי הציביליזציה ומנסים לשים קץ לקיומם של הפראים, הברברים והנוודים. האינדיאנים ניסו להתגונן ונלחמו באומץ, אך נוצחו ע"י כוח הזרוע של הצבא, הקידמה בהתגלמות הרכבת והמתיישבים החדשים שבאו להתעשר באמריקה.
מציאות חייהם זו של האינדיאנים הייתה מנת חלקם במשך דורות, וגם בתקופות חשוכות שלאחר העידן הקולוניאלי, כגון, תקופת המשטר הצבאי. השינוי העיקרי התרחש בעת המעבר לדמוקרטיה ורק לאחרונה הפכו האינדיאנים לשחקנים בזירה הפוליטית הלוקחים חלק בתהליך הדמוקרטיזציה הנמשך גם כיום. בנוסף, נדרשים האינדיאנים להתמודד עם השפעת המודרניזציה החברתית והכלכלית החזקה המאפיינת את צ'ילה בשנים האחרונות. השפעה זו טומנת בחובה לגביהם סכנה של התפוררות כלכלית - אובדן החזקה על אדמת אבותיהם ובעקבותיה גם בעיית הגירה מואצת.        
גם בשאלת התודעה הלאומית בצ'ילה יש לאינדיאנים חלק לא מבוטל. כמיעוט אתני ייחודי השומר בקנאות על מנהגיו ואורחות חייו, חיי קהילה והיררכיה חברתית ומשפחתית ברורה, הם עמדו מול התגבשות מדינם הלאום, תוך סיכון גבוה לאובדן זהותם האתנית והתרבותית. בתהליך עיצוב הזהות  הצ'יליאנית נתפס העבר של האינדיאנים כחלק מן המורשת הלאומית, אך אומה זו עוצבה במסגרת הערכים של הציוויליזציה הנוצרית-מערבית, כך שהם הפכו יותר לסמלים לאומיים.  
מתוך הדיאלקטיקה של הדה-הומניזציה, הדיכוי והשחרור צמח השיח של העמים האינדיאני, שיח שבו מעלים את קולם האינדיאנים עצמם, שנותן ביטוי מובהק למעמדם כסובייקטים היסטוריים, וממילא ביטוי לאנושיותם. שיח השחרור של העמים האינדיאנים קורא למימוש זכויות האדם והאזרח במסגרת המשטר הדמוקרטי, והוא עושה זאת בכל האמצעים שהביאו לפתחו הקידמה הטכנולוגית, תקשורת ההמונים, המוביליות הגבוהה, ארגוני החברה האזרחית ועוד.
שאלת המחקר
כיצד מתמודדת צ'ילה עם סוגיית האינדיאנים כמיעוט על רקע הניגוד בין זהותם האתנית הייחודית לבין גיבושה כאומה ונטייתה למודרניזציה?
טענת המחקר
מאז איבדו האינדיאנים בצ'ילה את עצמאותם ונאלצו להיאבק על בעלות אדמת אבותיהם, הם נדחקו לעמדה של מיעוט מופלה לרעה, הסובל מהתנוונות, מנישול מתמיד, מעוני מעמיק ומהתפוררות מתמשכת של זהותם האתנית-תרבותית. צ'ילה הדמוקרטית מנסה להתמודד עם שורשי הבעיה ע"י שינוי המסגרת החוקתית, פתיחת מושג הלאום להגדרה מחדש והגברת התודעה לטיפול בבעיות המיעוטים. עם זאת, נראה שהשאלה על חזקת האדמות היא השאלה המרכזית מבחינת האינדיאנים, ובה בשעה היא גם שאלה בלתי פתירה לדורותיה.
על מנת לבדוק את טענת המחקר, אסקור כרקע את תהליך גיבושו של ההסדר הפוליטי החל מהכיבוש הספרדי (1541) ועד לכינונו של משטר דמוקרטי יציב (מ-1990), בהמשך אשרטט את מערכת היחסים העקובה מדם בין האינדיאנים לשלטון הספרדי שתרם לריבוד החברתי ואת המתח המתמיד שקיים ביניהם לבין החברה הצ'יליאנית, אתאר את מעמדם הנחות בתקופת המשטר הצבאי (1990-1973) ואת השינויים שחלו בתהליך הדמוקרטיזציה (חוק הילידים 1993 ועוד). לסיום אדגיש את הבעייתיות של האינדיאנים כמיעוט אתני מול הלאומיות והנטייה למודרניזציה בצ'ילה הדמוקרטית.

תוכן העניינים:
א. מבוא
ב. גיבוש ההסדר הפוליטי בצ'ילה
ג. היחסים בין האינדיאנים לשלטון הספרדי
ד. האינדיאנים מול החברה הצ'יליאנית
ה. מעמד האינדיאנים בתקופת המשטר הצבאי
ו. האינדיאנים בתהליך הדמוקרטיזציה
ז. מיעוט אתני מול לאומיות ומודרניזציה
ח. סיכום ומסקנות
ט. ביבליוגרפיה

הערת מערכת: חלק ממקורות העבודה הם בשפה הספרדית.

מתוך העבודה:
במחצית הראשונה של המאה ה-20 עבר שוב ושוב מוקד הכוח הפוליטי מימין לשמאל, משום שאף מפלגה לא זכתה בתמיכה מספקת כדי לבצע רפורמות נרחבות. פיתוח התשתית בוצע באיטיות רבה, דבר שהוביל לעוני מחריד באזורי הכפרים ולעיור מתוך ייאוש. רק בשנות ה-60 של המאה הקודמת יזמו הנוצרים-דמוקרטיים בהצלחה רבה רפורמות חברתיות בתחום הדיור, החינוך, הבריאות ושירותי הרווחה. מדיניות זו איימה על זכויות האליטה השמרנית ועוררה התנגדות גם מצד השמאל הקיצוני(1) .
 
עבודה מס' 65839 SHOPPING CART DISABLED
דמוקרטיזציה במזרח אירופה, 2005.
תהליך הדמוקרטיזציה במזרח-אירופה, ההבחנה בין "המעבר" לבין "ההתייצבות" ותרומתה לחקר תהליך הדמוקרטיזציה. דוגמאות - פולין והונגריה.
2,658 מילים (כ-8 עמודים), 15 מקורות, 239.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה קמו ו/או נפלו משטרים דמוקרטיים במדינות שונות בעולם שזכו לעצמאות ממעצמות קולוניאליות. המעבר למשטר דמוקרטי יציב, בצד כישלון עמים רבים לכונן משטר כזה, גרם לחוקרים לנסות לגלות: האם קיים קשר מובהק בין מערכות פוליטיות לתנאים מוקדמים חברתיים-כלכליים, היסטוריים ופוליטיים? מה טיבו של אותו קשר בארצות שבהן התפתח והתייצב משטר דמוקרטי? האם צמיחה כלכלית מקדמת בהכרח מטרות דמוקרטיות או ההפך? עד כמה תנאים מסוימים אוניברסאליים והאם הם מאפשרים חיזוי לצפוי בעתיד? חלק מהתנאים המוקדמים שנבחנו היו תהליכי המודרניזציה: תיעוש, עיור, השכלה ועלייה בתוצר הגולמי. התנאים המוקדמים לצמיחת הדמוקרטיה מסווגים לגישת המודרניזציה ולגישה המעמדית.

תוכן העניינים:
א. המעבר מגישת "התנאים המוקדמים" לגישת המעברים וההתייצבות, ההבדלים ביניהן וזו המתאימה יותר לניתוח הדמוקרטיזציה בארצות הפוסט-קומוניסטיות.
1. גישת התנאים המוקדמים
1.1. הגישה ההתפתחותית (הליניארית) - גישת המודרניזציה
2.1. הגישה המעמדית - גישת הקונפליקט
3.1. המעבר מגישה לגישה
2. גישת המעברים וההתייצבות  - הגישה התהליכית
1.2. תקופת המעבר
2.2. גיבושה של הדמוקרטיה
3. הארצות הפוסט-קומוניסטיות

ב. תהליך הדמוקרטיזציה במזרח-אירופה, ההבחנה בין "המעבר" לבין "ההתייצבות" ותרומתה לחקר תהליך הדמוקרטיזציה. דוגמאות - פולין והונגריה.
1. הדמוקרטיה במזרח אירופה
2.1. תהליך הדמוקרטיזציה במזרח אירופה
2. דוגמאות לדמוקרטיזציה במזרח אירופה
1.2. הונגריה
2.2. פולין
3. סיכום - תרומתה של גישת המעברים וההתייצבות
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
התהוותה של הדמוקרטיה אינו נתפס עוד כתוצר בלעדי של מבנים מוסדיים ותנאים מוקדמים של מודרניזציה, על כל מאפייניה ובעיקר המימד הכלכלי. לפי הגישה התהליכית הדמוקרטיזציה נתפסת כתוצר של תהליכים - יחסי הגומלין וההסדרים הפוליטיים בין אליטות, הבחירות השונות של השחקנים הפוליטיים בין סוגי דמוקרטיות והמערכות החברתיות והמפלגתיות, תפקידים והשלכות של הסוכנים החברתיים (חברה אזרחית, תרבות פוליטית, מפלגות). אי הקיבעון בגישה מאפשר לבאר תהליכי דמוקרטיזציה שונים במקומות שונים בעולם, ללא יומרה לנבא מראש היכן, מתי ולמה תיווצרנה דמוקרטיות בעולם. כך גם בגל השלישי של הדמוקרטיזציה בעולם ובמזרח אירופה בפרט.
 
עבודה מס' 65838 SHOPPING CART DISABLED
פאוזי אל-קאוקג'י ועבד אל-קאדר אל-חוסייני במלחמת 1948, 2007.
עבודה זו תתרכז בשני אנשי צבא אלו ובפעילותם, תוך בחינת המטרות שלשמן נלחמו והנאמנויות השונות שהחזיקו.
8,439 מילים (כ-26 עמודים), 13 מקורות, 189.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
העבודה עוסקת בתרומתם של פאוזי אל-קאוקג'י ועבד אל קאדר אל-חוסייני למאבקה של התנועה הלאומית הפלסטינאית נגד המדינה היהודית שבדרך. ישנה התייחסות להחלטות הליגה הערבית לגבי הקמת צבא ההצלה בפיקודו הישיר של אל-קאוקג'י, וחלוקת הארץ לגזרות בפיקודם של המנהיגים המקומיים שעה שהנהגת העם הפלסטינאי הייתה מפוררת. בין כל המפקדים בשטח שררה מערכת יחסים מיוחדת הנשענת על נאמנויות למטרות שונות ויריבויות פנימיות שמנעה מהם מלממש את מטרתם. העבודה סוקרת את מערכות יחסים אלו.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. החלטת הליגה הערבית על הקמת צבא ההצלה
3. היחסים בין פאוזי אל-קאוקג'י, עבד אל-קאדר אל-חוסייני וההנהגה הערבית
4. פעילותו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני במלחמה
5. פעילותו של צבא ההצלה בפיקודו של פאוזי אל-קאוקגי
6. מבצע חירם
7. סיכום
8. ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
פועלו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני במלחמת 1948, מתרכז בשלב הראשון של המלחמה, עבד אל-קאדר נהרג בתאריך ה-8 באפריל 1948 לאחר הקרב על הקסטל (לא במהלכו, נקודה זו תוסבר בהמשך), לכן לא זכה להשתתף בקרבות שלאחר פלישת צבאות ערב הסדירים שהחלה במאי אותה שנה. עבד אל-קאדר נולד בשנת 1907 למשפחת אל-חוסייני המיוחסת, אביו מוסא קאזם אל-חוסייני היה ראש העיר של ירושלים וראש "הועד הפועל הערבי" עד שנת 1934, עבד אל-קאדר סיים בית-ספר יסודי בארץ ולאחר מכן למד באוניברסיטה האמריקאית במצרים, לאחר לימודיו שימש כפקיד נמוך בממשלת המנדט(1).
 
עבודה מס' 65818 SHOPPING CART DISABLED
מעצרים מנהליים, 2006.
באיזה מידה משפיע המצב הביטחוני על פסיקת בג"ץ בנושא מעצרים מנהליים?
9,138 מילים (כ-28 עמודים), 20 מקורות, 289.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
במסגרת עבודה זו ברצוני לבדוק באיזה מידה משפיע המצב הביטחוני על פסיקת בג"ץ בנושא מעצרים מנהליים?
טענתי היא כי למרות האקטיביזם השיפוטי המיוחס לבית המשפט העליון מאז שנות ה-80, בנושא מעצרים מנהליים, פסיקותיו מושפעות במידה רבה מהמצב הביטחוני. הדבר בא לידי ביטוי בשיקוליו ובטענותיו. בפסיקות בג"ץ בשנים 1994-1998 ישנה נטייה דמוקרטית המפרשת את החוק בהתאם לאפשרויות המינימאלית לפגיעה לזכויות היסוד.
לעומת זאת, בשנים 2000-2002 בג"ץ נמצא תחת תחושת איום הטרור ודעותיהם של השופטים משתקפים בפסיקות שנוטות להיות אקטיביסטיות יותר. על כן בג"ץ אינו יוצר את השינוי בגישה כלפי המעצרים המנהליים אלא הוא חלק משינוי זה.
על מנת לאשש טענה זו אני אציג את החוקים שבאמצעותם מתבצעים המעצרים המנהליים, את בסיס סמכותו של בית המשפט העליון ואת הרקע שלו.
בחלק התיאורטי אראה את מספר המעצרים המנהליים בתקופת האינתיפאדה הראשונה והשנייה, אסקור את דבריו של שופט מחוזי (אמנון סטרשנוב) שדן בתקופת שפיטתו במעצרים מנהליים, כן אנסה להציג את התייחסותם של חוקרים שונים לשפיטה בקשר שבין דמוקרטיה וביטחון ואציג את ההבדל בפסיקותיו של בית המשפט המושפעות מהמצב הביטחוני על ידי ניתוח המקרים השונים. לסיכום, אוסיף ממצאים נוספים שעלו מבחינת הנושא.

ראשי פרקים:
מבוא
פרק א' - חוקים, זכויות ובית המשפט העליון
פרק ב' - דיון
פרק ג' - אקטיביות משפטית
פרק ד' - פאסיביות משפטית
פרק ה' - עצירים יהודיים ועצירים פלשתינאיים
מסקנות
סיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
בעקבות חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וחוק יסוד: חופש העיסוק, השתנה מעמדן הנורמטיבי של זכויות האדם המוגנות בחוקי יסוד אלה. חקיקתם של חוקי היסוד זכתה לכינוי "המהפכה החוקתית", על שום העיגון החוקתי לו זכו זכויות האדם, והגבלת כוחה של הכנסת, כרשות מחוקקת, לפגוע בזכויות אלה (רובינשטיין 1996, 927).
 
עבודה מס' 65816 SHOPPING CART DISABLED
סוריה - המאבק לעצמאות בשנים 1939 - 1946, 2005.
המאורעות והגורמים המשפיעים על חילולה של העצמאות בסוריה, בדגש על השנים 1945-1939.
4,861 מילים (כ-15 עמודים), 9 מקורות, 249.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
הסיטואציה של העדר חומר בנושא זה השתנתה ב- 1987, כאשר אוסף נרחב של מסמכים היסטוריים נחשף במרכז הארכיב הצרפתי. בתוך כך, 3003 ארגזי ארכיב של הנציב העליון הצרפתי בסוריה ובלבנון. חלק עיקרי מהמסמכים עוסק בהחלטות "הקבינט הפוליטי" של הנציב, ובהתכתבויות הרבות בינו לבין הנציגות הסורית. אחד הספרים הבודדים העוסקים בתקופה זו, ובעומק רב, הוא ספרו של פטר א. שמברוק, "האימפריאליזם הצרפתי בסוריה, 1936-1927". על ספר זה כתב פיליפ ס. ח'ורי בעצמו, כי הוא מחדש ביחס לספרו שלו, ושהוא אולי הספר הטוב ביותר על תקופה זו. (2)

  בעבודה זו אנסה להתחקות אחר המאורעות והגורמים המשפיעים על חילולה של העצמאות בסוריה, בדגש על השנים 1945-1939. חלק ניכר מן המסמכים ששימשו אותי מובאים מתוך מחקרו של שמברוק, מהארכיב הצרפתי. זאת ועוד, אנסה לשפוך אור על זוויות שונות של התקופה ועל הכוחות המשפיעים על התהליך כולו, מתוך מובאות נוספות שיצוינו בהמשך.

ראשי פרקים:
1.מבוא.
2.הקמת ממשלה לאומית בדמשק.
3.הסכם 1936.
4.ניסיונות ראשונים להשיג אישור להסכם מהממשלה הצרפתית.
5.השפעת המלחמה על הלבנט.
6.הצעתו של הגנרל ג'ורג' קטרו.
7.בחירות בלבנט.
8.משבר נובמבר-דצמבר 1943.
9.סוף המנדט הצרפתי.
10. סיכום.
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
במאי 1916 הותוותה ההשפעה של הבריטים והצרפתים במזרח התיכון, בהסכם "סייקס - פיקו". הבריטים, שהציגו את עצמם כמגני זכויות הערבים במזרח התיכון, קיבלו את עיראק, עבר הירדן וא"י. הצרפתים קיבלו את הלבנט: סוריה, לבנון וחבל אלכסנדרטה (אמנם רק בסוף מלחמת העולם הראשונה הם ויתרו, כדי לחזק את שליטתם בלבנט, על חלק קטן מעיראק ומשליטה משותפת - יחד עם הבריטים - בא"י, שבהסכם המקורי היה ברשותם). הרוסים קיבלו, כתוספת להסכם קונסטנטינופול ממרץ 1915, גם את מזרח אנטוליה וכורדיסטאן. למעשה, המפה המתוקנת של ההסכם היא הבסיס לחלוקת המנדטים במזרח התיכון ע"י חבר הלאומים והקמת הממשלים המנדטוריים באזור, למעט במצרים בה היה שלטון פרוטקטורט.
 
עבודה מס' 65814 SHOPPING CART DISABLED
מינוי לא יהודי לתפקיד ציבורי בישראל, 2007.
עמדת המשפט העברי בנושא - למן המקורות הראשונים בתורה, דרך המשנה, הגמרא, הפרשנים, ראשונים ואחרונים עד לדורנו אנו וליתן תשובה מקיפה ומחודדת בנושא.
10,593 מילים (כ-32.5 עמודים), 118 מקורות, 349.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
חיבורים רבים נכתבו בשאלת מעמדם של בני המיעוטים, או כפי שנקראו בכתבים התורניים "גרים", "תושבים", "גרים תושבים", "בני נח", "כותים" ו-"נוכרים", הגדרות שונות בעלות משמעויות בהתאם. מסות הכוללות הבנה היסטורית של השקפת חכמי ישראל לדורותיהם, בראי המציאות האקטואלית, לצד דברים שנכתבו על ידי פוסקים בני זמננו, בסמוך ועם תקומת מדינת ישראל הריבונית. אף לנושא הנידון יוחדו מספר מאמרים ופרקים, שחלקם יצוטט בחיבור זה, ואין מטרתו לחדש דבר שלא בא לעולם, שהרי דור על גבי קודמו מסיק הלכותיו. יתרה מזאת, נעשה מאמץ שלא להביא מקורות שהופיעו היכן שנידונה שאלה זו בפרט ותחתם להביא אחרים, שטרם נלמדו בהקשר זה, למעט היכן שלא ניתן להתעלם מדברי זה או אחר.

אולם, נעשה כאן ניסיון מסוים, לרכז פרק אחד, במשנה הרחבה של יחסי תורה ומדינה, תוך סקירת הדעות והמקורות המרכזיים באופן מסודר, כשמעבר ללימודם הפשוט, נעשה גם ניסיון להציג את הבנתם דרך שליטים חריגים בהיסטוריה היהודית ועיתים תוך ביקורת על פסיקות אלו, נוכח הקשרן התקופתי וההיסטורי.

הנחת היסוד של עבודה זו הינה, כי על אף שלאורך הדורות, רבו הקולות האוסרים מינוי נוכרים לתפקידים שיש בהם שררה, הרי שישנם בין חכמי הדורות האחרונים, כאלו שחיפשו ומצאו פתחים להתיר העניין, מסיבות אלו ואחרות אשר נפרוט.    

בתוך כתיבת חיבור זה, יש ונדרשתי בקצרה לשאלות מהותיות, אשר יכלו בפני עצמן להיות נשוא ספרים רבים, ויש שהתעלמתי מהן כלל, ובתוכן שאלת ישיבת נכרי בארץ, הדין בזמן הזה כשאין היובל נוהג, מעמד המוסלמים והנוצרים עפ"י ההלכה, עניין לא תחנם וכיו"ב.

העבודה סוקרת את המקורות לאורך כל הדורות. מפרטת בין לאומים וסוגי לא יהודים שונים, מחלקת בין תפקידים שונים (שר, שופט, מפקד בצבא וכו') , מביאה ודנה בדוגמאות מוכרות ומפורסמות של לא יהודים שהגיעו לתפקידי מפתח ומביאה מסקנות ודעות עיקריות ואקטואליות עד לימינו אנו.

תוכן העניינים:
ראשית דבר - הקדמה
סוגי הנוכרים
הגבלת מינוי נוכרי למשרות ציבור
  הסיבות לאיסור מתן תפקיד ציבורי לנוכרי
  מינוי נוכרי למלך
  אגריפס המלך
  הורדוס המלך
  המלך רחבעם
מינוי נוכרי לדיין
מינוי נוכרי לשר וחייל בצבא
מינוי נוכרי לשאר שררות
המציאות בימינו
  דעת הרב הרצוג
  דעת הרב ישראלי
צדדים להתיר
אחרית דבר - סיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
לצורך הבנת הנושא, נקדים בסקירה קצרה בדבר הגדרתם של סוגי הנכרים והיחס הנוהג כלפי הערבים, קודמת לשאלה זו מחלקות ידועה בדבר ישיבת של הנוכרי ככלל בארץ, אולם מתוך כך
ששאלות אלו יכולות, כאמור, לשמש כר נרחב למחקר עצמאי, יסקרו מספר מובאות מינימאליים, החשובים להבהרת עניינים שידונו בעבודה זו.
התורה עומדת על חשיבותו של השוויון בין יושבי הארץ לבין ישראל הישובים בה: "חוקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ"(3). על פניו נראה כי המדובר בשוויון מלא, כפי שאנו מבינים אותו בימינו, אלא שאין הדברים כפשוטם ובענף אחד מעניין זה, נעסוק להלן.
 
עבודה מס' 65808 SHOPPING CART DISABLED
האם העיסוק בפילוסופיה מחייב המנעות מעשייה והנהגה ציבורית?, 2003.
בעבודה זו תיבחן השאלה האם קיים מתח בין העשיה העיונית לעשיה הציבורית כלומר לעשיה המעשית ומהו. כמו כן אבקש להציע פתרון לישוב מתח זה.
2,004 מילים (כ-6 עמודים), 4 מקורות, 110.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
הפילוסופיה, מלה יוונית שמשמעותה 'אהבת החכמה', ומקורה ביוון העתיקה. בבסיסה, הפילוסופיה דורשת מהעוסק בה לחקור ולמצוא תשובה לשאלות שישאל: "חייבים אנשים אוהבי-חכמה להיות חוקרי דברים רבים מאד"(1). הפילוסופיה לא מקבלת כמובן מאליו את הקיים, אלא מבקשת למצוא לו הסבר. במלים אחרות, ניתן לומר שהפילוסופיה מבקשת לסגל לעוסק בה תפישה תבונית של המציאות, בה לכל דבר הסבר.
הדבר עומד בניגוד לתפישה המיתולוגית, מהתקופה הקודמת לראשוני הפילוסופים, בה האלים היוו תשובה מספקת לכל תהייה בנוגע לטבע בכלל ולטבעו של האדם בפרט. ה'פילוסופים של הטבע' ביקשו לברר מהם העקרונות המאפשרים קיום, והפילוסופים ה'סוקרטים' התבוננו בטבע באמצעות חקירת ה'עצמי', ומהתבוננות זו ניסו למצוא תשובות לתהיות לגבי הטבע.
במקביל לתהייה הפילוסופית המתפתחת ומשחר התרבות האנושית חיים אנשים בקבוצות ובקהילות. ביוון העתיקה התודעה הקהילתית למנהיגות ולניהול היתה מאד מפותחת וכל האזרחים נטלו בהם חלק.
בעבודה זו אבחן אם קיים מתח בין העשיה העיונית לעשיה הציבורית כלומר לעשיה המעשית ומהו. כמו כן אבקש להציע פתרון לישוב מתח זה.
--------------------------------------------------------------------
1. הרקליטוס ופראמידס, עדויות ופראגמנטים, (ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ"ח), פרגמנט 35.

מתוך העבודה:
העיסוק בפילוסופיה הוא עיון שכלי - הלוגוס - כלומר, היכולת לגלות ולא היכולת להמציא. זהו תהליך אישי שמבצע העוסק בפילוסופיה במהלכו מברר את החשובה שבשאלות - "מה אני?" בלא הזדקקות לסמכות חיצונית כדוגמת האלים. חקירת העצמי מבקשת גם לנתק את הפילוסוף מחושיו כך שיהיה נתון למרותה של תבונתו בלבד בבוחנו את עצמו ולאחר מכן את הפזיס, חוק הטבע הקיים. שהרי לעתים חזיונות חושיים עלולים להטעות ולהרחיקו מהאמת: "שמור דעתך מדרך עיון זו... שישלטו בך העין העיוורת, האוזן ההומה והלשון. עליך לשפוט על פי העיון השכלי (הלוגוס) את הטיעון השינוי במחלוקת"(2).
 
עבודה מס' 65807 SHOPPING CART DISABLED
אש"פ וירדן, 2004.
מדוע נוצר מאבק בין אש"פ לירדן וכיצד הוא בא לידי ביטוי בשנים 1964-1967 ?
5,821 מילים (כ-18 עמודים), 11 מקורות, 329.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בעבודה זו אציג את מערכת היחסים בין המשטר ההאשמי בירדן לבין האוכלוסיה הפלסטינית בירדן, כאשר השאלה בה אתמקד היא: מדוע נוצר מאבק בין אש"פ לירדן וכיצד הוא בא לידי ביטוי בשנים 1964-1967 ?
היחסים בין המשטר הירדני לבין האוכלוסיה הפלסטינית הגדולה, שצורפה לממלכה עם סיפוח הגדה המערבית ב-1948, היו רצופים קשיים ועימותים פוליטיים. גם עבדאללה וגם חוסין ראו את רעיון הישות הפלסטינית כאיום ישיר על ריבונותם ופעלו כדי למנוע את מימושה, בעוד הפלסטינים חתרו דוקא לשמרה. בעבודה אראה כיצד באו הניגודים העמוקים האלו בין שני הצדדים לידי ביטוי, במיוחד מאז שהוקם אש"פ (הארגון לשחרור פלסטין) ב-1964.
לנוכח הניגודים המהותיים בין ירדן לפלסטינים בגדה המערבית, חתרה ירדן לבולל את הפלסטינים בתוך המדינה הירדנית. לשם כך, כפי שאציג לאורך העבודה, גיבש הממשל בירדן מדיניות דו-ערכית של "גזר ומקל" כלפי תושבי הגדה המערבית. הפלסטינים קיבלו אזרחות ירדנית ודרכון ירדני וחלקם אף זכה לקידום ולמשרות רמות דרג בשלטון ובפקידות הירדנית. אך עם זאת היו ביטויים רבים של יד קשה כלפי הפלסטינים. המשטר דיכא באכזריות כל סימן של התנגדות פלסטינית לשלטון ההאשמי. בנוסף ננקטה אפליה ברורה. במשך כל השנים ניתנה עדיפות לתושבי הגדה המזרחית בפיתוח חקלאי, כלכי ותעשייתי, בעוד הגדה המערבית נשארה בלתי מפותחת. מנקודת מבטם של הפלסטינים הממשל לא נקט אפילו יוזמה לחסל את מחנות הפליטים. סיבות אלו תרמו להתחזקותה של ההתעוררות הלאומית הפלסטינית, שהושפעה במקביל גם מהרעיון הפאן-ערבי, שהעלה נאצר בשנות החמישים.
הקמתו של אש"פ היא ביטוי לכשלון תהליך ה"ירדניזציה" שניסה המשטר לכפות על הפלסטינים בגדה המערבית מצד אחד, ולחיזוק תהליך ה"פלסטניזציה" של הפלסטינים מצד שני. מטרתו של אש"פ היתה להעניק לפלסטינים בממלכה מסגרת להתארגנות פוליטית נגד הממסד, ולכן הוא הציב בפני המשטר אתגר מדיני חמור. אטען כי הקמת אש"פ היוותה נקודת תפנית ביחסים בין הירדנים ובין הפלסטינים בירדן, ולכן אתמקד בסכסוך החריף שפרץ בינו לבין השלטון הירדני עם הקמתו ב-1964 ועד כניסתה של ירדן למלחמת ששת הימים ביוני 1967, בה נכבשה הגדה המערבית על-ידי ישראל.
משעה שהשתלטו הירדנים על הגדה המערבית, נאלץ השלטון בירדן להילחם על חייו. התקופה שעד 1967 היתה תקופה של אי יציבות עבור הממלכה הצעירה שניסתה להיאבק בתסכול ובמרירות של הפלסטינים בתחומה. ההתעוררות הלאומית הפלסטינית בשנים אלו והעימות הקשה עם אש"פ יצרו מאבקים קשים בין הפלסטינים לירדנים, עד כדי כך שנוצרו מצבים בהם נשקפה סכנה לעצם קיומה של ירדן ההאשמית. אך למרות אתגר חמור הצליחה הישות הפוליטית הירדנית לשרוד ולשמור על יציבותה.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק 1 : מדיניות המשטר בירדן כלפי סוגית הפלסטינים (1948-1964)
א. יחסי הכוחות בין המשטר בירדן לפלסטינים
ב. התעוררות הישות הפלסטינית
פרק 2: התפנית ביחסי ירדן עם הפלסטינים בעקבות הקמת  אש"פ
א. הקמת אש"פ
ב. האתגר של אש"פ והתפנית ביחסים עם ירדן לאחר הקמתו
ג. משא ומתן בין יריבים
פרק 3: העימות בין ירדן לאש"פ
פרק 4: הקרע ביחסים לאחר פרשת סמוע ועד מלחמת ששת הימים
א. התפרצות לאומית בגדה המערבית  בעקבות הפשיטה על סמוע
ב. התגובה הירדנית
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
עם סיפוח הגדה המערבית על-ידי ירדן ב-1950 נוספו לאוכלוסיית ירדן כ-900,000 פלסטינים, אשר היוו כמחצית אוכלוסיית הגדה המזרחית וכשני שלישים של האוכלוסיה בשתי הגדות(1). התנועה הלאומית הפלסטינית, שקמה בראשית שנות העשרים, ספגה מהלומה קשה בעקבות מלחמת 1948 ולכן לא היתה הנהגה פלסטינית שייצגה את הפלסטינים והוכרה על-ידי הפלסטינים עצמם ומדינות ערב. "ממשלת כל-פלסטין", שהוקמה בספטמבר 1948 התפרקה מיד לאחר הקמתה ו"הוועד הערבי העליון", בראשות אמין אל-חוסיני, היה חסר השפעה פוליטית(2). גם בצמרת המשטר ובתפקידי המפתח בירדן היה ייצוג שולי בלבד של הפלסטינים. לרוב הם היוו כמחצית משרי הממשלה ולעיתים רחוקות נמנו על הקבוצה המצוצמצמת של מקבלי ההחלטות. בין 1950-1956 לא היה אפילו נציג אחד שלהם בפרלמנט ומ-1957 אסר חוסיין את קיומן של כל המפלגות בירדן(3).
-------------------------------------------------------------------
1. אשר ססר, בין ירדן לפלסטין:ביוגרפיה פוליטית של וצפי אל-תל (תל-אביב:הקיבוץ המאוחד, תשמ"ד), ע' 12.
2. משה שמש,"בעקבות הפשיטה על סמוע", עיונים בתקומת ישראל, כרך 10 (תש"ס), ע' 122.
3. ברוך קימרלינג ויואל שמואל מגדל, פלסטינים: עם בהיווצרותו (ירושלים:כתר, 1999), ע' 175.
 
סל קניות
סה"כ: 0.00 ₪

חפש עבודות
מדריך החיפוש
חפש על פי המילים:
קטגוריה:
תת-קטגוריות:
All
ארה"ב
יחסים בן לאומים
ישראל
כללי
לאומיות דת ומדינה
מדיניות ציבורית
מזרח התיכון
מיעוטים
מלחמות
ממשל ופוליטיקה
ציונות
תיאוריות
עבודה מס':

אפשרויות חיפוש
הצג עבודות שאורכן
מ- עמ' עד עמ'
הצג תוצאות בכל עמוד

הכנס את קוד הקופון:
עבודות [1378-1386] מתוך 2228 :: [עמוד 154 מתוך 248]
<< עמוד קודם :: עבור לעמוד: 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 :: עמוד הבא >>