|
עבודות [1-9] מתוך 281
:: [עמוד 1 מתוך 32]
|
|
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
:: עמוד הבא >>
|
|
| עבודה מס'
65595 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
צנזורה על יצירות אומנות, 1997.
האם הצנזורה עומדת במבחן חופש הביטוי, שהוא ערך עליון בכל מדינה דמוקרטית מתוקנת והאם יש לכך צידוק פילוסופי ? |
| 9,553 מילים (כ-29.5 עמודים), 35 מקורות, 258.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
מטרתה של עבודה זו הינה לעקוב אחר דיני הצנזורה על האומנות בישראל, כשזה בא לידי ביטוי בסרטים, מחזות אומנות ויצירות תיאטרון, כיום לא קיימת הצנזורה (למעט זו הפוגעת בביטחון המדינה) הניתן להגדירה כצנזורה על אומנות.
שאלת המחקר, המתבקשת לאור הנושא עליו אנו דנים, שבו אדון בעבודתי זו היא : האם הצנזורה עומדת במבחן חופש הביטוי, שהוא ערך עליון בכל מדינה דמוקרטית מתוקנת והאם יש לכך צידוק פילוסופי ?
למרות שהעבודה דנה ברמה הפילוסופית, מטבע הדברים אתייחס בעיקר לנעשה בישראל: החוק והפסיקה. יצוין כי רוב הפסיקות בישראל מתייחסות למחזות, פסיקות שבוטלו זה מכבר, ולכן רוב הפסיקות מתייחסות אליהן, היות וניתן להשליך מהן גם על סרטים שבהם הפסיקות מועטות.
תחילתה של מערכת ההגבלות, הלא פורמלית בישראל, שעל פיהן מעוצבים ההסדרים, הנוגעים לחופש הביטוי הפומבי, מקורה עוד בתקופת הישוב. העיתונות העברית שיקפה אז מגוון רחב של דעות, וכן יריבויות פוליטיות אין ספור, אך זו התלכדה סביב מטרה אחת מקודשת: לשרת את האינטרס הביטחוני. בין הנהגת היישוב ועורכי העיתונות שררו יחסי אמון והבנה על בסיס המאבק להגשמת המטרה הנכספת.
עם קום המדינה המשיכו לנהוג על פי הנורמות ודפוסי הפעולה הישוביים, שהוכיחו את עצמם בעיתות מצוקה. בשנותיה הראשונות של המדינה נדמה היה כי מצב המלחמה והמצור החיצוני על מדינת ישראל עתידים לחלוף תוך פרק זמן לא רב לכן, בדומה לשטחים אחרים, גם החוקים הנוגעים לעיתונותהכתובה נראו אז כמגבלות זמניות. למרות כל זאת נחקקו איסורים ונהלים רבים, שהוטלו על מנת להגביל את חופש הביטוי, כמו בצנזורה על יצירות אומנות (נגבי, 1976).
ראשי פרקים:
- מבוא
- הבסיס הרעיוני לביטול הצנזורה
הבסיס הפילוסופי
איזון בין אינטרסים חברתיים
- הרמה הנורמטיבית בעולם
התפתחות באנגליה - משטר הצנזורה וביטולו
החוק הקנדי
חוקת ארה"ב
פרסומי תועבה בארה"ב
- ביקורת על סמכות המועצה והרכבה
ביקורת על דרך קבלת ההחלטות
שינוי דעת חברי המועצה
- ביקורת על החלטות המועצה
הויכוח הציבורי בישראל
עקרונות הפסיקה
תשדירים הפוגעים ברגשות
נוסחת האיזון
הסדר הציבורי
סרטונים
-סיכום העבודה
ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
מספר הוגי דעות דנו בנושא זכות האזרח לביטוי עצמי, להלן נדון בהיבטיה הפילוסופיים של הגבלת חופש הביטוי.
לפי סטיוארט מיל (1964), בבעיה לה הוא נזקק בספרו "על החירות" שהיא תחום ההתערבות המוצגת מצידו על הכלל בענייניו של הפרט; עד היכן מותר להתערב ומהו התחום החייב להישאר בחזקתו של הפרט, כשהוא משוחרר מהתערבות חיצונית ? מיל יוצר דגם של התנהגות אנושית, לפיו ניתן לסווג כל התנהגות וכל מעשה כשייכים לאחד משני התחומים הבאים:
1. מצד אחד קיים תחום של פעולות שהן נוגעות לי בלבד ולתוצאותיהן תהיה השפעה אך ורק עלי, לסוג זה של פעולות קורא מיל בשם פעולות המתייחסות "לעצמי" (SELF REGARDING). |
| |
| עבודה מס'
62122 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
הדו-משמעותיות כביטוי לתקופה המודרנית בתמונה Two Laundresses של . Degas, 2003.
|
| 7,217 מילים (כ-22 עמודים), 23 מקורות, 218.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים
פרק 1 - ניתוח התמונה "1884) "Two Laundresses) מאת H.E. Degas
פרק 2 - סקירה של ציורים אחרים מאת H.E. Degas תוך חיפוש אחר תופעות נוספות של הנושא
פרק 3 - גרסאות נוספות של תיאורי עבודת מהמעמד הנמוך מאת ציירים אחרים מן התקופה
הנדונה
פרק 4 - התייחסות של תעודות והספרות מן התקופה אל העבודה של המעמד הנמוך
פרק 5 - מבט על התיאור של עבודת המעמד הנמוך, כפי שנתפסה בעבר
פרק 6 - מסקנות - התמונה הנדונה כביטוי של התקופה המודרנית
ביבליוגרפיה
נושא העבודה שלי הינו - התמונה "Two Laundresses" של הצייר H.E. Degas משנת .1884
התמונה מצויירת על קנוואס, בצבעי פסטל, אשר מונחים בשכבות די גסות ויוצרים רושם של צבע
אטום. האובייקטים המתוארים בתמונה יוצרים תחושה של חוסר מנוחה בזכות התנגשויות רבות
של הקווים. הם נראים כשואפים לפרוץ לגבולות של התמונה. מאחר שגילינו כי הנושא העיקרי של
התמונה - העבודה הקשה של הנשים, עולות באופן הכרחי מספר שאלות, הקשורות הן למעמד
החברתי שלהנשים הללו והן לגבי המסורת של הנושא של עבודה שה של המעמד הנמוך באמנות.
ניתן לשאול שאלות כמו: מדוע הנשים נראות כל כך מכוערות? האם אופן התיאור הזה שכיח
ומבטא תפיסות מסוימות של התקופה הנדונה? האם היתה קיימת באמנות לפני כן מסורת של
תיאור העבודה הקשה של נשים דווקא, או שמא נושא זה הופיע לראשונה דווקא בתקופה זו ודווקא
אצל הצייר הנדון? האם זו הפעם הראשונה שהנושא הופיע בכלל? אשתדל לענות על השאלות הללו,
תוך פניה למקורות שונים. כך למשל, אפנה לתמונות אחרות של הצייר הנדון, אשר בהן נושא זה
עלול להופיע פעמים נוספות באיזשהו אופן או לא להופיע בכלל. בנוסף לכך אתבונן בתמונות של
אמנים אחרים, אשר שייכים פחות או יותר לאותה התקופה, תוך חיפוש אחר הנושא אשר יכול
להופיע גם באותו אופן כמו אצל Degas, או באופן חלקי או לא להופיע כלל, משום שגם זה די
אפשרי. כמו כן, אשתדל למצוא ציורים מן העבר, אשר בהם הנושא הזה גם עלול להופיע באיזשהו
אופן או לא להופיע בכלל, חוץ מהשימוש באמצעים האמנותיים-הויזואלים ובין היתר אפנה
למקורות הכתובים של התקופה - עיתונים, ספרים וכיוצא באלה.
הערת מערכת: התמונות עצמן אינן חלק מהעבודה.
|
| |
| עבודה מס'
62009 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
על עתידה של המועצה לביקורת סרטים ומחזות, 2000.
סקירת פס"ד סטיישן והצעה לשנות את מתכונת פעולתה של המועצה מטעמים משפטיים וחוץ משפטיים. |
| 6,999 מילים (כ-21.5 עמודים), 21 מקורות, 298.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים:
מבוא: הרמת עוגן ותחילת המסע במימי הפורנוגראפיה המודרנית
1. הקרנת הסרט אימפריית החושים
2. המסגרת החוקית לאיסור הפרסום הפורנוגראפי
3. שנת 1985 לעומת 1997 - החלף זמן כה רב?
4. התווית נתיב המסע
פרק 1: על פטרנאליזם ופורנוגראפיה
1.1 על פטרנאליזם: טיבו ומהותו
1.2 פטרנאליזם משפטי ישיר לעומת עקיף וההקשר הפורנוגראפי
1.3 הנימוקים בעד וכנגד השימוש באיסור הפטרנאליסטי
1.4 הדגמת הגישה בפסיקה לסוגיית הפטרנאליזם
פרק 2: על פורנוגראפיה ואלימות כלפי נשים
2.1 רקע היסטורי
2.2 המחקרים של קאונט
2.3 הניסויים האמפיריים של דונרסטין
2.4 המחקרים של דו וקורט
2.5 מחקרים שמראים השפעה חיובית וביקורת עליהם
פרק 3: על פורנוגראפיה וארוטיקה והגבול הדק ביניהן
3.1 על הקושי בקביעת קו הגבול
3.2 מבחן היצירה בכללותה - על טיבו ומהותו
3.3 הביקורת כנגד מבחן היצירה בכללותו ויישומו במשפט הפלילי בלבד
3.4 סמכות המועצה לביקורת סרטים אינה מוגבלת לעבירת ה"תועבה" בלבד
3.5 גדר אחריותה של המועצה לביקורת סרטים
3.6 אין זיכוי לשיעורין אך יש היתר לשיעורין
פרק 4: על פס"ד סטיישן פילם
4.1 מבוא
4.2 דעתו של השופט ברק
4.3 בחינת אמות המידה שהתוונו בפסק דינו של השופט ברק
4.4 ועוד על פסק דינו של השופט ברק
4.5 דעתו של השופט חשין
4.6 בחינת אמות המידה שהתוונו בפסק דינו של השופט חשין
4.7 ועוד על פסק דינו של השופט חשין
פרק 5: סוף המסע או הרהורים לעניין עתידה של המועצה לביקורת סרטים
5.1 על עתיד לוט בערפל
5.2 הצעות ישעיהו בן פורת והדה בושס
5.3 סוף דבר: דעתנו על המשך תפקיד הועדה לביקורת סרטים בעתיד
ביבליוגרפיה
נספחים
"לאחר עיון בהחלטות המועצה הקודמת בנדון, לאחר שמיעת סקירת המצב המשפטי.... החליטה
המועצה כדלקמן:
הקרנת הסרט 'אימפריית החושים' (להלן: "הסרט") תאושר להקרנה לצופים שהנם מעל גיל 18,
בתנאי שיושמטו מן הסרט הקטעים הבאים:
א. משגל שבו רואים בעליל את חדירת אבר המין הזכרי לאישה.
ב. התעללות של ילד באבר מינו של זקן (הקטע מופיע בתחילת הסרט).
ג. אוננות של זקן מול אישה ערומה, תוך הצגת האוננות בבירור.
ד. ביצוע מין אוראלי בגיבור על ידי הגיבורה, עד שפיכת זרע....
לדעת המועצה, הקרנת הקטעים הללו יש בה כדי לפגוע בוודאות-או לפחות ברמת הסתברות קרובה
לוודאי - פגיעה קשה רצינית וחמורה ברגשות הציבור ובמוסר החברתי".
בתאריך 11.9.94 פורסמה החלטה בנושא הקרנת הסרט השערורייתי 'אימפריית החושים', שעיקריה
פורטו לעיל, על ידי המועצה לביקורת סרטים. סביב החלטה זו נסוב ויכוח ציבורי נרחב, שחצה
גבולות פוליטיים, שפרס תחומי יריעתו גם לשאלת המשמעות והצורך בקיומה של הפורנוגראפיה
בחברה הישראלית לקראת המאה העשרים ואחת.
בעקבות החלטת המועצה הוגשה עתירה לבג"צ1 על ידי מפיצי הסרט 'אימפריית החושים' בבקשה
לבטל את השמטות הקטעים מהסרט ולאשר את הקרנתו של הסרט ללא הגבלות. בתאריך 9.1.1997
החליט בג"צ ברוב דעות (בניגוד לעמדתו של כבוד השופט חשין) כי יש להיעתר לבקשה ולהתיר את
הקרנתו של הסרט ללא הגבלות. פסה"ד עסק לא רק בשאלה הספציפית האם הסרט הוא בעל ערך
אומנותי או בעל תוכן פורנוגראפי, אלא גם בהיבט הרחב יותר של מסגרת תפקידה של המועצה
לביקורת סרטים.2
המסגרת החוקית לאיסור הפרסום הפורנוגראפי
מעניין לציין כי כמו נושאים רבים אחרים גדר סמכותה של המועצה לביקורת סרטים קבוע עדיין
בדבר חקיקה מנדטורי התקף במדינת ישראל מכוח סימן 46 לדבר המלך במועצה. החקוק
הרלוואנטי לעניינו הוא פקודת סרטי הראינוע (1927) שסעיף 3 בו קובע את דבר הקמתה של מועצה
לביקורת סרטים. סעיף 3 4 לפקודה מעניק את הסמכות העיקרית למועצה לביקורת סרטים וקובע
כי כל סרט ראינוע לא יוצג אלא אם נתאשר תחילה להצגה על ידי המועצה לביקורת סרטים. סעיף
4(2)6 לפקודה מוסיף וקובע כי המועצה רשאית להתיר הקרנת סרטים בהגבלות שונות על פי שיקול
דעתה.5
חוק העונשין תשל"ז 1977 משלים את הפקודה ותוחם את האיסור הפלילי במקרה של פרסום
פורנוגראפי. סעיף 214 לחוק העונשין קובע למשל איסור פרסום, הצגה וארגון של פרסום תועבה.
סעיף 214א מוסיף וקובע איסור פרסום פוגע על שלטי חוצות.6
התווית נתיב המסע
בפרקים הבאים נעמוד על מספר היבטים הנוגעים לביטוי הפורנוגראפי ונסקור את התייחסות
הפסיקה אליהם, ובמיוחד נעמוד על יישומם בפס"ד סטיישן. ננסה לעמוד על עקרי הדעות בפס"ד
תוך שימת דגש על קריאה ביקורתית של פס"ד ולבסוף נהרהר בעתידה של המועצה לביקורת
סרטים. מודלים אלה יגזרו לאור הצעתנו כי יש לשנות את מתכונת פעולתה של המועצה לביקורת
סרטים וזאת מטעמים משפטיים ו"חוץ משפטיים" שיוצגו במהלך עבודה זו. נקווה כי בסוף הדרך
נעמוד בברור על המשך תפקידה של המועצה לביקורת סרטים בעת זו, שמא יש לגוף זה עדיין
תפקיד בחברה הישראלית או צודק השופט חשין בקובעו כי: "חוששני כי חוות דעתו של חברי
הנשיא הנה רקוויאם למועצה לביקורת סרטים.
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
1. בג"צ 4804/94 חברת סטיישן פילם בע"מ נ' המועצה לביקורת סרטים ומחזות (טרם פורסם).
2. עמד על כך בעיקר השופט חשין בע"מ 47-93 לפס"ד.
3. סעיף 3 לפקודה: "(1) תוקם מועצת-ביקורת שתהא מורכבת מישב ראש וממספר חברים.."
4. סעיף 4 לפקודה: "(1)אסור להציג כל סרט ראינוע אלא אם כן נתאשר להצגה וסומן ע"י המועצה".
5. סעיף 2)6) לפקודה: "המועצה רשאית ע"פ הכרעת- דעתה ליתן רשות להצגת כל סרט או כל חלק הימנו או כל מודעה על סרט,
בין בתנאים מסויימים ובין בלא תנאים, וכן רשאית היא להימנע ממתן רשות".
6. סעיף 214א(ב) מגדיר כך פרסום פוגע: "פרסום פוגע"- אחד מאלה: (1) תמונת עירום או תמונה של חלקי גוף אינטימיים של
איש או אישה (2) תמונה שיש בה קיום של יחסי מין או של אלימות מינית, או שיש בה ביזוי או השפלה מיניים, או שהיא מציגה
אדם כחפץ זמין לשימוש מיני (3) תמונה של חשיפה חלקית של גוף, של איש או אישה, שיש בה פגיעה ברגשותיו המוסריים של
הציבור או חלק ממנו או השחתת המוסר הציבורי, או שיש בה פגיעה בקטינים או בחינוכם".
|
| |
| עבודה מס'
61837 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
התיאטרון כבמה למסרים פוליטיים, 2002.
מהן הטכניקות הבימתיות שבאמצעותן מעביר המחזאי מסרים שונים לקהל, הצגת שני מחזות כדוגמא. |
| 6,069 מילים (כ-18.5 עמודים), 4 מקורות, 298.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
שתי דמויות ושתי יצירות מצויות במרכזה של עבודה זו:
האחת היא זו של ארווין פיסקטור, ומחזהו שיידון כאן הוא "ספרטקוס".
פטר וייס הינו המחזאי השני שאדון בו, ואתמקד ביצירתו "מארא סאד".
הסיבה שבחרתי בשני מחזאים אלו, הדומים כל כך הן בטכניקות החדשניות שהכניסו לעולם התיאטרון והן בעמדותיהם הפוליטיות, הינה השתייכותם ל"ז'אנר" של תיאטרון מחאה, תיאטרון מעורר. כלומר, עיקר מטרתם היא להעביר מסרים השונים מהעמדה של האוחזים ברסן השלטון, והבמה משמשת כשדה-קרב בין רעיונותיהם לבין עמדת הממסד, המנסה להראות שקיים קונצנזוס הקרוב מאד לדרכו של השלטון, ממסד המנסה לטשטש בעיות ולהציג חזות של "הכל בסדר".
שני היוצרים אוחזים בעמדה סוציאליסטית מרכסיסטית, ואין להתפלא על כך שאמירתו של מרכס, ש"רק אמנות המשרתת את אנטרסי המעמד העולה - הפרולטריון - רק זו אמנות אותנטית" - מורגשת כמעט בכל תמונה ביצירותיהם של השניים.
סיבה נוספת לבחירתי בשני מחזאים אלו, בנוסף לכך שיצירותיהם מעניינות ביותר ומכילות מתח תמידי בין נציג הממסד, הmain-stream-", לבין בעל הדעות השונות המתקדמות, היא השפעתם הרבה: פיסקטור, לדוגמה, השפיע רבות הן על הפוליטיקה בת זמנו וכן על ברכט, גדול מחזאי מאתנו, שהגיע לשיא כתיבתו כשני עשורים לאחר פיסקטור.
מטרתה של עבודתי זו היא לחשוף את הטכניקות הבימתיות, שבאמצעותן מבקש המחזאי להביא את קהלו לזווית-ראיית מציאות מסוימת מאד - לפרספקטיבה הדומה לזו שלו.
אנסה לעמוד על המניפולציות הרבות שהיוצרים נוקטים בהם (דוגמת הצגה אובייקטיבית ונייטרלית מאד של רעיונות ודעות), שהן לחלוטין לא נייטרליות, וזאת כדי להקנות להן אמינות מקום מרכזי יוקדש לבחינת השפעתה של התפאורה על המסרים שהמחזאי מבקש להעביר.
הנני תקווה, שיעלה בידי להדגים, במירב הדיוק, את מעברם של הרעיונות הגדולים, המופשטים, מהמחזאי דרך התפאורה והבמה, אל מענם - תודעתו של הצופה.
תוכן עניינים:
1. מבוא
2. פיסקטור - מבסס התיאטרון המהפכני המחזה "רספוטין"
3. עמדת וייס ביחס לתיאטרון היעודי מארא סאד
4. השפעת פיסקטור על ברכט
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה
|
| |
| עבודה מס'
61511 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
אומנות הבניה המוסלמית בירושלים בתקופת סולימאן המפואר, 1998.
סקירת מפעלי האדריכלות היפים בירושלים שנבנו בתקופת השליט סולימאן המפואר. |
| 8,256 מילים (כ-25.5 עמודים), 36 מקורות, 399.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים:
מבוא
א. כללי
ב. מטרה העבודה
ירושלים - שלושת אלפי שנים של אדריכלות והתפתחות אורגנית
א. ירושלים ממלכות דוד ועד התקופה המוסלמית הקדומה
ב. התקופה המוסלמית המוקדמת
ג. התקופה הצלבנית
ד. התקופה האיובית 1187-1250
ה. התקופה הממלוכית 1260-1517
רקע היסטורי לתקופה העותמנית
א. כיבוש ארץ ישראל
ב. אוכלוסיית ירושלים בתקופת סולימאן המפואר
סולימאן המפואר ביוגרפיה
אדריכלות ופיתוח בירושלים בתקופת סולימאן המפואר
א. השווקים בירושלים בתקופת סולימאן המפואר
ב. מפעלי המים בתקופת סולימאן המפואר
ג. הרהטים (סבילים) בירושלים מתקופת סולימאן המפואר
1. תיאור רהט ראשון
2. תיאור רהט שני
3. תיאור רהט שלישי
4. תיאור רהט רביעי
5. תיאור רהט חמישי
6. תיאור רהט שישי
ד. שיפוץ ובניית חומת ירושלים בתקופת סולימאן המפואר
סיכום
ביבליוגרפיה
מבוא
כיבוש ירושלים בשנת 1516 על-ידי העות'מאנים הביאה תחת עולו של שליט המושל
על ממלכה עצומת ממדים, דוברת שפה זרה אך דתה כדתם של השליטים הקודמים,
הממלוכים - מוסלמית סונית. 1
השלטון העות'מאני חילק את הארץ לכמה יחידות מינהל, וירושלים היתה לבירת
סנג'ק. מקושטא, בירתם, שלטו הסולטאנים הטורקים על ירושלים ארבע מאות שנה.
פלסטינה, וירושלים בפרט, יצאו נשכרות בתחילת הכיבוש העות'מאני. גל של בנייה,
רובה ממניעים דתיים, ציין את התקופה הראשונה של השלטון העות'מאני, ושינה את
פני העיר העתיקה. מאז ואילך, בשלושת הרבעים הנותרים של התקופה העות'מאנית,
נוספו לירושלים, כמו ליתר חלקי האימפריה, פחות ופחות בניינים בעלי חשיבות
ארכיטקטונית. ואף על פי כן, הבנייה שבוצעה בירושלים בתקופה הממושכת של
השלטון העות'מאני יצרה תערובת מעניינת של צורות וסגנונות בנייה מעולמות
שונים.2
בראשית תקופת שלטונם בנו המוסלמים העות'מאנים ומאוחר יותר, כעבור שלוש
מאות שנה, בנו בעיר מעצמות אירופה והקהילות הנוצריות ומוסדות דת וציבוד
יהודיים. במאה ה19- התחיל הרובע המוסלמי, שהכיל את הרוב הגדול של אוכלוסיית
העיר העתיקה, להידרדר למצב פיסי ירוד.
התפתחות כלכלית ויעילות מנהלית היו סימני היכר לשלטונו של סולימאן המפואר,
הסולטאן הדינמי של האימפריה העות'מאנית בתור הזהב שלה (1520-66). סולימאן,
שהתרשם מחשיבותה הדתית וההיסטורית של ירושלים, העניק לעיר כמה מן
היצירות הארכיטקטוניות החשובות ביותר. הוא שלח את אדריכליו לפקח על המפעל
השאפתני והראוותני של בניית החומה הגדולה, המסמלת את העיר העתיקה עד עצם
היום הזה. סולימאן חידש את מערכת אספקת המים של העיר ובנה שישה רהטים
(מתקנים ציבוריים לשתייה) יפים להפליא. הוא ביטא את אדיקותו הדתית בשיפוצים
שעשה בכיפת הסלע מבחוץ, ובכלל זה החלפת פסיפס הזכוכית המקורי, הסדוק
והמתפורר, באריחי קרמיקה מזוגגים מקושטים במוטיבים פרחוניים עשירים -
מרכיב עיטורי חדש, שהפך לנפוץ באדריכלות העות'מאנית במאה ה.-15
בתקופתו חיי המסחר פרחו, כמה מהשווקים אורגנו מחדש ושופצו, וחדשים נבנו, כדי
לקדם את מדיניות המסחר האימפריאלית של העות'מאנים.3
למשל, אחת המטרות של שוק התבלינים החדש היתה לעזור לאימפריה להתחרות
בסחר התבלינים הפורטוגלים, שפתחו באותה תקופה נתיבי ים חדשים אל המזרח
הרחוק.4
מטרתי העיקרית בעבודה זו: לסקור את מפעלי האדריכלות היפים בירושלים שנבנו
בתקופת השליט סולימאן המפואר.
אחטא אם לא אסקור תחילה ולו בקצרה את שלושת אלפי שנים של אדריכלות
והתפתחות אורבנית בירושלים.
סקירת הרקע ההיסטורי של התקופה העות'מאנית, סקירה ביוגרפית של השליט -
סולימאן המפואר.
נרחיב את היריעה על מפעלי הבניה העיקריים של סולימאן המפואר בירושלים
הכוללים:
בנייתה וחידושה של החומה.
מפעלי המים.
הרהטים (סבילים).
שווקי ירושלים.
------------------------------------------------------------------------------------------------------------
1. שילר אלי (עורך), תולדות ירושלים, מחורבן בית שני ועד לתקופה העות'מאנית, אריאל, 83-84 ירושלים, פברואר .1992
2. קרויאנקר דוד. ירושלים שכונות ובתים-תקופות וסגנונות הוצאת כתר ירושלים, 1996. עמ' 72. (להלן: קרויאנקר).
3. בהט דן, אטלס כרטא הגדול לתולדות ירושלים, כרטא 989ו.
4. כהן אמנון "מפעלי פיתוח בירושלים בראשית השלטון העות'מאני" קתדרה, כרך 8, תשל"ח, עמ' 162-170. (להלן: כהן
פיתוח).
הערת מערכת: תמונות הרהטים אינן נמצאות בקובץ העבודה.
|
| |
| עבודה מס'
50809 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
בעיות נבחרות בפיסול ברנסנס ובבארוק - דיוקנה של מאדאם דה פומפדור בפסליהם של פיגל ופלקונה, 2000.
דיון בארבעה פסלי שיש ושלושה פסלוני פורצלן. |
| 4,985 מילים (כ-15.5 עמודים), 24 מקורות, 188.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
מספר נשים בתקופת הרוקוקו בצרפת של המאה ה18 - החזיקו עמדות מפתח בשלטון ובתרבות הצרפתים והיוו כח המשפיע על התפתחות סגנונות, אופנות, וטעמים חדשים1. אחת מהן היתה מאדאם דה פומפדור ( ,Madame de Pompadour 1721-1764). עם הגיעה לחצר ורסאי ב 1745 - ועד מותה לקחה חלק אקטיבי ביצירת "סגנון לואי XV" או כפי שנקרא החל מ1800 - : "סגנון פומפדור" . 2
סגנון זה, בניגוד לבארוק, התאפיין ביחידות מגורים פחות גרנדיוזיות ורשמיות,עיצוב פנים קליל עם דגש על עיטורי סטוקו בגווני זהב ולבן שצורותיו א-סימטריות וריבוי במראות. פורמט התמונות וגודל הפסלים הותאמו לקירות החדר ולכן היו קטנים יחסית לאלה של המאה ה-17.
"מלכת הרוקוקו", כך כינו האחים גונקור את פומפדור3, ולא בכדי: תרומתה התפרשה על פני תחומים מגוונים: ארגון הסלונים של משכילי התקופה, בניית מבנים חדשים ושיפוצם של הישנים, פרישת חסותה על אמנים ועל מפעל הפורצלן, עזרה בהוצאת האנציקלופדיה של דידרו והשפעה מסוימת בשדה הפוליטי.
במרכז העבודה ניצב דיוקנה של פומפדור, כפי שהוא מתבטא בפסליהם של פיגל (Pigalle, 1714-1785 ) ופלקונה ( Falconet, 1716-1791 ). השאלה שבדקתי: באיזה אופן ובאיזו מידה הפסלים משקפים את פומפדור מבחינה חזותית, ביוגרפית, מידת השפעתם של יצירותיה על הפסלים והשתקפות האינטרסים שלה בהזמנת הפסלים הספציפיים אליהם אתייחס.
העבודה תדון בארבעה פסלי שיש (פרקים 4-1) ובשלושה פסלוני פורצלן (פרק 5).
מספר המחקרים הספציפיים, שנכתבו בשלושים השנים האחרונות על יצירותיהם של פיגל ופלקונה בכלל ודיוקנאותיה של פומפדור בפרט, מצומצם ביותר ובהתאם לכך גם מספר התיאוריות. (כך, למשל, בפרק הראשון התבססתי בעיקר על מאמר אחד).
הערה אחרונה בנוגע לפיגל ולפלקונה. הדעות חלוקות באשר לפסל המועדף על פומפדור . 4
לדעתי הם חשובים באותה מידה, אך בתקופות שונות ובמדיה שונים. מאחר שדיוקנה של פומפדור הוא מרכז העבודה ומושא שאלת המחקר, לא מצאתי לנכון לעסוק באמנים עצמם, בסגנונם האינדיבידואלי ובהשוואה סגנונית ביניהם. מאותה הסיבה הפרקים מסודרים בסדר כרונולוגי ולא על פי חלוקה לאמנים.
תוכן העניינים:
מבוא
1. פיגל: פרוטומה של מאדאם דה פומפדור , 1751-1748
2. פיגל: חברות , 1750
3. פלקונה: מוסיקה , 1752-1750
4. פיגל: אהבה וחברות , 1758-1754
5. פלקונה: שלושה פסלוני פורצלן, 1765-17641755,
סיכום
הערות
ביבליוגרפיה
רשימת תמונות
|
| |
| עבודה מס'
50808 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
ארוטיקה חבויה באמנות המאה ה-19 - האישה, הגבר והסוס, האינטראקציה בינהם באמנות המאה ה-19, 2000.
סקירה וניתוח של תמונות בנושא זה. |
| 7,163 מילים (כ-22 עמודים), 29 מקורות, 208.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
בנוף של עצים שבורים ועננים אדומים דוהר במרץ בשמים סוס שחור ועליו רוכבת נערה צעירה בשימלה לבנה מחזיקה בידיה חרב ולפיד. על הקרקע מתחתיה שוכבים בצפיפות גברים ערומים מתים או בשלבי גסיסה מתקדמים. עורבים שחורים המנקרים ואוכלים את גופותיהם משלימים את החזיון המקאברי, שצייר הנרי רוסו (Henri Rousseau) ב- 1894 וכינה אותו מלחמה (תמונה 1). בציור זה הנסתר רב על הנגלה: מדוע הסוס והאישה רוכבים בשמים? איזה סוג של מלחמה היתה? מי האויב? אם היתה מלחמה, מדוע הגברים ערומים בשדה הקרב? מה הקשר בין האישה לגברים?
שלוש שנים לפני כן מצייר ז'ורז' סרה (Georges Seurat) את הקירקס (תמונה 2).
גם הפעם האישה, המבצעת תרגילים אקרובטיים על הסוס, נמצאת במרכז ההתרחשות כשסביבה מנהל הזירה, הליצנים וצופים המתבוננים במופע הקירקסי. אישה על סוס מופיעה במופע היתולי ומשעשע ומנגד - בעיצומה של מלחמה עקובה מדם. בשני המקרים, המנוגדים בנושא, באוירה ובתחושות שהם מעבירים לצופה, האישה והסוס אינם מופיעים לבדם. בין אם בטבע ובין אם בתוך מבנה, הסביבה היא גברית בשני הציורים: הגברים בקהל הצופים,
ומנהל הזירה או גברים ערומים שכובים ללא רוח-חיים.
האישה, הסוס והגבר\ים מהוים משולש דמויות. בעבודה זו נעסוק בכל דמות בנפרד ונבדוק בהרחבה את האינטראקציות השונות בין שלושת קודקודי המשולש במספר יצירות החל מסוף המאה ה-18 ועד סוף המאה ה-19. ארוטיקה חבויה תהווה נושא-על בעבודה ותיבדק ברבדים השונים של היצירות: הן מבחינה איקונוגרפית והן מבחינה איקונולוגית.
הבנת השינויים שחלו באמנות ובתרבות המאה ה 19 - בכל הנוגע לנשים ולסוסים מצריכה סקירה היסטורית של הנושא. תאור אישה על סוס בתולדות האמנות נדיר, אך קיים עוד מתקופת יוון הקלאסית: גביע אתונאי אדום-דמויות עם משתנה דיוניסאי (תמונה 3).
דומיננטיות המיניות הגברית בתאור אינה מתבטאת רק בשני הגברים המחופשים לסטירים, אלא גם בסוס הזיכרי. ואכן הסוס נחשב לסימבול גברי בעל תכונות המיוחסות בדרך-כלל לגברים1 .לכן גברים בכלל ושליטים וקיסרים בפרט מתוארים באמנות כשהם רכובים על סוס.
רשימת תמונות (חלקית)
.1. Henri Rousseau, War , 1894, Oil on canvas, Musee d`Orsay , Paris
.2. Georges Seurat, The Circus , 1891, Oil on canvas, Musee d`Orsay, Paris
3. Anonymous, Attic Cup in Red Figure with Dionysiac Feast , End of 6tn century
.B.C. , Clay, Canelbpulos Museum, Athens
, 4. Limbourg brothers, August from Les Tres Riches Heures du Duc de Berry
1413,-1416
.Miniature illumination, Musee Conde , Chantilly
5. Albert Cuyp, Lady and Gentleman on Horseback , C.1660, Oil on canvas, The
National
.Gallery of Art, Washington D.C
6,. George Stubbs, John and Sophia Musters out Riding at Colwick Hall
, Nottingham
.1777, Oil on canvas, Collection Major Musters, Nottingham
, 7. Henri Fuseli , The Nightmare , 1781, Oil on canvas, The Detroit Institute of Arts
.Detroit
.8. Anonymous , Ariadne, 2nd century A.D. ,Marble, Galleria della Statue , Vatican
9,. Hans Baldung Grien , The Bewitched Groom , 1544, Woodcut, British Museum
.London
10. Paolo Veronese , Venus and Mars , 1575-1584, Oil on canvas , Galleria
.Sabauda, Turin
|
| |
| עבודה מס'
50778 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
ארכיטקטורה סובייטית בהשוואה ללה קורבוסייה, 2000.
עבודה זו בוחנת, באמצעות ניתוח של מספר מבנים, את השפעתו של קורבסייה על הארכיטקטורה הסובייטית. |
| 2,003 מילים (כ-6 עמודים), 7 מקורות, 148.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
ברית המועצות הייתה מדינה מאוד מיוחדת עם אופי שונה ממדינות עולם אחרות לכך הייתה השפעה גם על ארכיטקטורה סובייטית. היא מעין בליל של זרמים שונים בארכיטקטורה, אבל יש בה גם משהו מיוחד, שאין באף תרבות אחרת.
שאלת מחקר: האם הייתה השפעה כלשהי של לה קורבוסייה על הארכיטקטורה סובייטית?
כדי לענות על שאלת המחקר אני אבדוק שלושה מבנים שונים, מערים שונות ברחבי ברית המועצות. מבנה אחד נבנה על ידי לה קורבוסייה עצמו ושניים אחרים אולי הושפעו מדרכו.
ההשוואה תהיה גם על בסיס חיצוני - מראה; וגם על בסיס פנימי - המטרה של המבנה וכיצד היא באה לידי ביטוי בו.
תוכן עניינים:
מבוא
ניתוח מבנים
סיכום
ביבליוגרפיה
רשימת תמונות
תמונות
|
| |
| עבודה מס'
50748 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
אמנות הרנסאנס והבארוק - מריה וישו הילד, 2000.
ניתוח חמש תמונות של 'מריה וישו הילד' במהלך תקופה זו. |
| 1,123 מילים (כ-3.5 עמודים), 0 מקורות, 118.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
ראשי פרקים:
הרנסאנס המוקדם - עד שנת 1425
הרנסאנס שבין השנים 1425-1475
הרנסאנס בשיאו 1475-1520
המניריזם בפירנצה 1521-1580
הרנסאנס בגרמניה ובארצות השפלה 1400-1650
הערה: מבחינה כרונולוגית היצירה שבחרתי בתקופת הרנסאנס בגרמניה היתה צריכה להיכנס בין התקופה השנייה לשלישית אך היא הוכנסה בתקופה החמישית וזאת משום שהסגנון בו היא נוצרה נמשך מאוחר, עד שנת 1600.
1. תקופה ראשונה: עד שנת 1425
שם האומן: צי'מבואה Cimabue
שם היצירה: רוממות Maesta 1285-1280
מקום היווצרותה: כנסיית השילוש הקדוש בפירנצה
טכניקה: פרסקו
2. תקופה שנייה: הרנסאנס שבין השנים 1425 ל - . 1475
שם האומן: מזאצ'יו Masaccio
שם היצירה: הבתולה והתינוק 1426
שם היווצרותה: כנסייה בפיזה
טכניקה: פרסקו 75 *135 ס"מ
3. התקופה השלישית: הרנסאנס בשיאו 1475-1520
שם האומן: רפאל סנציו
שם היצירה: המדונה מאלבה Raphal 1510
מקום היווצרותה:
טכניקה: פרסקו קוטר 95 ס"מ.
4. תקופה רביעית: המינריזם בפירנצה 1521-1580
שם האומן: פרנצסקו פרמיג'אנינו Francesco Parmagianino
שם היצירה: המדונה ארוכת הצוואר 1534
מקום היווצרותה: כנסייה בפארמה
טכניקה: צבעי שמן 132*215 ס"מ
5. התקופה החמישית: הרנסאנס בגרמניה ובארצות השפלה 1400-1600
שם האומן: אלברט דירר
שם היצירה: מדונה ותינוק 1505
מקום היווצרותה: ונציה
טכניקה: ציור בשמן 40* 50 ס"מ
|
| |
|
|
