|
עבודות [1-9] מתוך 67
:: [עמוד 1 מתוך 8]
|
|
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8
:: עמוד הבא >>
|
תוצאות חיפוש "שוויון": |
| עבודה מס'
68239 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
שוויון במשפט - שוויון בין המינים במקום העבודה, 2009.
המשפט ככלי אפקטיבי ליצירת שוויון בין המינים במקום העבודה - החוק למניעת הטרדה מינית כמקרה מבחן. |
| 4,160 מילים (כ-13 עמודים), 35 מקורות, 199.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
חקיקה מגינה על נשים בשוק העבודה איננה המצאה ישראלית, חקיקה זו קיימת בכל המדינות המפותחות. הצורך בחקיקה מגנה נובע משני טעמים: ראשית, אין לכחש שקיימת אפליית נשים בשוק העבודה, הנובעת בעיקרה מנורמות חברתיות שהשתרשו. מסיבות אלה ראה המחוקק צורך להעניק לנשים הגנות מיוחדות בכדי להבטיח שוויון הזדמנויות. שנית, בעולם המערבי ניתן לראות שינויים בהיצע כוח העבודה של נשים. ישנה עליה בהשכלתן, שינויים בתהליך בניית המשפחה וכו'. הגידול בהשתתפות נשים בשוק העבודה העלה לפני השטח בעיות ביישום חקיקה קיימת או לחילופין בהתאמתה לרצונן ובחירתן של הנשים.
התפתחות החקיקה המגנה על נשים בשוק העבודה היא, בין היתר, תולדה של התפתחות המושג שוויון הזדמנויות בעבודה, ניתן להבחין בשלושה שלבים: שלב קידום שוויוני, שלב קביעת הזכות הפורמלית לשוויון ונקיטת העדפה מתקנת.
המעבר בין השלבים מתבטא במעבר בחקיקה מהגנות מנדטוריות אשר הנשים מוכרחות לקבלן להגנות אופציונליות שנשים יכולות לבחור באם לנצלן.
הסוגיה העומדת במרכז הדיון והניתוח הפמיניסטי של המשפט סובבת סביב השאלה באיזו מידה יכול המשפט לשמש ככלי אפקטיבי ליצירת שוויון בין המינים במקום העבודה.
בעבודה זו אבחן את אחד החוקים הבולטים ברפורמה המשפטית שצמחה בעקבות פעילות פמיניסטית מאורגנת, החוק למניעת הטרדה מינית. תחילה אסקור את המניעים שהובילו לחקיקה, ואבחן באמצעות פסיקת ביהמ"ש, הדנה במקרים של הטרדה מינית, את אופי השיח השיפוטי בישראל. בהמשך אבחן את התפתחות ההתמודדות המשפטית עם תופעת ההטרדה המינית בארה"ב ובאנגליה. בפרק ד' יוצגו ביקורות שונות, בעיקר לגבי פרשנות החוק ואופן ניסוחו מבחינת השגת התכלית העומדת בבסיסו.
ברצוני להראות כיצד השיח השיפוטי הקיים בימינו מעורר קשיים בכל הנוגע למהות ההטרדה המינית ומהות הפגיעה הטמונה בתופעה, מפרספקטיבה פמיניסטית, וכיצד ניסוח החוק מעורר קושי במימוש מטרתו ככלי אפקטיבי ליצירת שוויון.
יש להבהיר בהקשר החוק הנ"ל שתי הבהרות; ראשית, החוק נוקט לשון נטרלית ממנה משתמע כי הוא מתייחס גם למצב בו נשים מטרידות גברים או נשים אחרות. שנית, החוק חולש על כל המקומות שהטרדות מיניות יכולות להתרחש בהם, ולאו דווקא במסגרת יחסי עבודה.
תוכן עניינים:
מבוא
פרק א- התמודדות משפטית עם הטרדה מינית- מבט היסטורי
פמיניזם - רקע תיאורטי
הטרדה מינית
ההסדר הסטטוטורי
עידוד הגשת תלונות על הטרדות מיניות
הטרדה מינית - פגיעה בכבוד האדם ובשוויון
פרק ב - התייחסות הפסיקה לסוגיה
פרק ג - הטרדה מינית - מבט משווה
פרק ד - הביקורת על החוק למניעת הטרדה מינית
החוק כמשקף את מעמד האישה בחברה
האיסור הפלילי על הטרדה מינית
פרשנות מרחיבה
עידוד נשים להתלונן
סיכום
ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
הפמיניזם נולד בתגובה למציאות חייהן של נשים, כקבוצה בחברה האנושית. נקודת המוצא היא העובדה כי למרות שנשים הן בנות אדם לכל דבר ועניין, הן אינן נהנות משוויון זכויות והזדמנויות בשום מגזר של החיים החברתיים.
הפמיניזם אינו עשוי מקשה אחת, אך המכנה המשותף הוא השאיפה לחשוף את מנגנוני דיכוין של נשים ע"י המערכות הגבריות הקיימות ואת הדרתן השיטתית ממרכזי כוח ושליטה, והפעילות לשם העמקת המודעות למצוקתן הקבוצתית של נשים, ולקידום מעמדן(3).
דרך מקובלת לסווג את הגישות הפמיניסטיות למשפט היא לחלקן לשלוש קטגוריות: "ליברלית", "תרבותית" ו"רדיקלית"(4). |
| |
| עבודה מס'
61742 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
שוויון בעבודה בין המינים מזווית הראייה של האחריות המשפחתית, 2003.
הסיבות לאפליה, נטל האחריות המשפחתית ומה יש לעשות בכדי להשיג שוויון. |
| 8,492 מילים (כ-26 עמודים), 52 מקורות, 399.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן עניינים
1) מבוא
2) מהו שוויון מבחינה משפטית
3) המסורת היהודית והשפעתה על מעמד האישה בשוק העבודה
4) הרקע להצטרפות הנשים למעגל העבודה
5) האישה בשוק העבודה
6) מהי האחריות המשפחתית ?
7) חוק שוויון הזדמנויות בעבודה
8) סיכום
9) ביבליוגרפיה
מבוא
החברה רואה באימהות סוכנות חברתיות, שמגדלות את ההון האנושי של החברה כולה.
יחד עם זאת, עובדה היא כי דווקא אמהות נפגעות כלכלית וחברתית, למרות שעל ידי חינוך ילדיהן,
הן מקריבות את טובתן האישית להגדלת ההון האנושי והלאומי, ההכרחי והחיוני כל כך לצמיחת
הכלכלה .
בישראל, שרואה את עצמה כמדינת רווחה, קיים קונסנזוס רחב בכל הנוגע לשוויון בין המינים,
אולם המדיניות הכלכלית מובילה בפועל להגדלת אי השוויון. למשל, בשוק העבודה: מצד אחד חוקי
העבודה שלנו מתקדמים וגדושי הצהרות על שוויון לנשים. בפועל, לעומת זאת, מדיניות השכר
מיטיבה בעיקר עם הגברים ופוגעת בעיקר בנשים.
נשים נפגעות כאשר גדלה האבטלה; כאשר מקצצים בשירותי הבריאות הציבורית או שמייקרים
אותם; כאשר גדלות ההוצאות על החזקת ילדים בגנים ובמעונות יום; כאשר מאלצים יותר ויותר
עובדות לעבוד באמצעות חברות כוח אדם ובעבודות זמניות; כאשר הן מפוטרות בשל העובדה כי הן
נעדרות מהעבודה לצורך טיפול בילדיהם; כאשר הן נדחות אפילו בשלב קבלה לעבודה בשל העובדה
כי הן אימהות לילדים קטנים; כאשר עליהן מוטלת האחריות המשפחתית למרות האפשרות כי
הגבר יכול גם לשאת בנטל .
במרבית המדינות המתועשות עוברת המשפחה שינויים רבים. חוקרים מצביעים על התפתחויות
דומות בישראל(1); הקטנתה ויציבותה של המשפחה, אוטונומיה רבה יותר לפרטים בה, גידול
בערכים מרכזיים של הגשמה עצמית וחיפוש אושר אישי, חדירת ערכי שוויון ושיתופיות בעול
המשפחתי במקום ערכים של סמכות ודומיננטיות. כל אלה אמורים להקל את העומס על הנשים,
לסייע להן לקחת אחריות יותר גדולה, להמשיך בכניסתן לשוק העבודה ולחזק את רצונן למימוש
אישי. אך, למרות זאת נוכחותן של הנשים עדיין קטנה ואינה מספקת.
מהן הסיבות שבגינן נשים מופלות לרעה מהגברים; מדוע עליהן מוטל נטל האחריות המשפחתית;
מה אם כן דרוש לחברה הישראלית על מנת להשיג שוויון אמיתי בעבודה ובכלל בין המינים; האם
הפתרון הוא בחקיקה???
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------
1) ש' שלו , ניהול רך ישיב כוחניות" , ניהול: ביטאון מנהלי ישראל 68 , 14-12 (1995) , 102
|
| |
| עבודה מס'
67324 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
זכויות האדם - עקרון השוויון ביחס לנשים, 2007.
בחינת עקרון השוויון ביחס לנשים בישראל, וכיצד השלכות היסטוריות, חברתיות השפיעו וממשיכות להשפיע על החברה הישראלית כמדינה דמוקרטית. |
| 6,585 מילים (כ-20.5 עמודים), 35 מקורות, 299.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
הכל שווים בפני החוק. העיקרון של שוויון בפני החוק הוא החשוב ביותר במערכת המשפט, והוא אחד מזכויות היסוד של האדם אשר נמדד בעיקר בהתייחסות אל מוקדי כוח. השוויון מהווה ערך יסוד במשפט הישראלי ו"הוא מנשמת אפו של המשטר החוקתי שלנו כולו" . "הכלל שלפיו אין מפלים בין אדם לאדם מטעמי גזע, מין, לאום, עדה, ארץ מוצא, דת, השקפה או מעמד חברתי הוא עקרון יסוד חוקתי, השלוב ושזור בתפיסות היסוד המשפטיות שלנו ומהווה חלק בלתי-נפרד מהן" .
בעבודה זו, אנו נבחן את עקרון השוויון ביחס לנשים בישראל, וכיצד השלכות היסטוריות, חברתיות השפיעו וממשיכות להשפיע על החברה הישראלית כמדינה דמוקרטית. משמעות המושג שוויון הנה יחס שווה אל בני אדם אשר אין ביניהם שוני שהוא רלבנטי לעניין נשוא השוויון. נקודת המוצא הראויה לבחינת שוויון וההפליה היא כי יש להעניק יחס שווה לשווים ויחס שונה לשונים במידה פרופורציונלית לשוני ביניהם. על כן, הפליה פרושה יחס שונה לשווים, כלומר - יחס בלתי שווה ובלתי הוגן למי שראויים לאותו יחס. ראיון השוויון משאיר מקום מוסרי לאי שוויון, בתני שהדבר מוצדק באופן מובהק, כמו למשל במקרה של העדפה מתקנת - עליה נדבר בהמשך.
תוכן העניינים:
1. מבוא
2. זכויות יסוד של האדם
2.1 הכרה בזכויות היסוד בהלכה הפסוקה
3. שוויון האישה - הלכה ומעשה
4. שוויון בעבודה כזכות חוקית
5. העדפה מתקנת
5.1 העדפה מתקנת ביחס לנשים בישראל
6. מעמד האישה במשפט הישראלי
7. אפליית נשים בבית משפט בישראל
7.1 אפליית נשים במקצועות המשפטיים בישראל
7.2 הפליית נשים באולם בית המשפט
8. סיכום
9. מקורות
מתוך העבודה:
"חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" ו"חוק יסוד: חופש העיסוק", מהווים, כדברי השופט אהרון ברק, מהפכה חוקתית ומבטיחים חלק מזכויות היסוד של האדם בישראל, ובראשן את הזכות לחיים, לחירות ולכבוד.
חוקי היסוד אשר קדמו לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק אינם דנים בזכויות האדם, חקיקת חוקי היסוד החדשים דנים בזכויות האדם הראויות להגנה בפני פגיעה בהן, אין לשלול או לפגוע בהן, אלא בהתקיים תנאים מסוימים. מדובר בזכויות המוכרות על ידי חברה בת תרבות והכל בגבולות מסוימים, ועל כן הן מעוגנות כנורמות עליונות.
כאשר מדובר על עיגון זכויות, הכוונה שהן תהינה מעוגנות בהוראות חוק אשר יבטיחו שלא ניתן יהיה לפגוע בהן, אלא בהתקיים תנאים מסוימים הקבועים באותן נורמות עצמן וכול שינוי או פגיע בהן תעשה רק במקרה העולה על חשיבותן. |
| |
| עבודה מס'
64167 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
כיצד משקפת ספרות הילדים את אי השוויון בין המינים הקיים במשפחות בישראל , 2000.
אי השוויון והבדלים בין המינים בספרות הילדים, תפיסות שונות אודות התנהגויות נשיות וגבריות והתמקדות בסטריאוטיפים המייצגים את המינים. |
| 6,278 מילים (כ-19.5 עמודים), 42 מקורות, 288.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
עם רכישת הזהות המינית במשפחה מפנימים הילדים באמצעות ספרי הילדים גם את אי השוויון החברתי אשר קיים בין גברים לנשים. בספרים זוכות הנקבות, קרי - האם או הילדה לייצוג חסר ביחס לזכרים קרי - האב או הילד.
הגברים והבנים מופיעים בדרך כלל בתמונות או בתיאורים כבעלי תפקידים חשובים, מלאי
עניין וכרוכים בהרפתקאות כמו; רופאים, ציידים או מלחים וכבעלי תכונות אופי כמו תוקפנות ואומץ. והנשים לעומת זאת מופיעות כחסרות תנועה, יושבות בית המשמשות "עזר כנגדו".
הסטריאוטיפ המיני מופנם איפה בגיל צעיר ועם התבגרותם של הילדים מתקבלת תמונת העולם הלא שוויונית באמצעות ספרי לימוד, ספרי ילדים וכיו"ב. כך הופך החיברות לתפקידים מיניים לאחד ההסברים החשובים לאי השוויון בין המינים בחברה.
במסגרת העבודה קראתי ספרי ילדים, הדוגמאות שהבאתי הן מייצגות, ומכאן שהן מעידות על הגישה הרווחת של אי שוויון בין גברים לנשים וביטויה בספרות הילדים.
תוכן הענינים
1. מבוא
2. ממצאים
הקדמה:
2.1 אי השוויון כפי שהוא בא לידי ביטוי בדמות הילדים בספרות
2.2 אי השוויון כפי שהוא בא לידי ביטוי בדמות ההורים בספרות
2.3 האם הנשים בחברה הישראלית עומדות במקום, או הולכות קדימה לקראת שוויון
2.4 הסטריאוטיפ המיני של מאפייני האישיות
2.5 הסטריאוטיפ של תפקידי המין
2.6 סטריאוטיפים מיניים בספרות ילדים ובספרי לימוד
2.7 השוואה בין ספרות ילדים מהשנים 1980 - 1970 לבין השנים 2000 - 1990.
2.7.1 ספרי ילדים 1980 - 1970
2.7.2 ספרי ילדים 2000 - 1990
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
מתוך העבודה:
אחת החוקרות המתייחסות למקור ההבדלים בין המינים היא חנה הרצוג בספרה "נשים ריאליות" שבה היא עושה הפרדה בין תחום פרטי- ממלכתה של האישה לבין התחום הציבורי - תחום שלטונו של הגבר. בהפרדה זו לטענתה קיימת היררכיה: תחום הציבורי נעשים הדברים ה"גדולים" והחשובים, ואילו בתחום הפרטי נעשים הדברים ה"קטנים". ההבחנה נתפסת כמובנת מאליה אך לדעת חנה הרצוג זאת הפרדה שמקורה אידיאולוגי - פוליטי, המשמשת כמנגנון תרבותי בסיסי לאי השוויון בין המינים. |
| |
| עבודה מס'
65018 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
אי שוויון בין נשים לגברים במגזר הציבורי, 2006.
בחינת יישום עקרון השוויון לאור החקיקה בישראל. |
| 17,234 מילים (כ-53 עמודים), 49 מקורות, 199.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
בתנ"ך, בספר בראשית, נקבע מעמדה השווה באופן מוחלט, של האישה. כך, בפרק א', פסוק כ"ז נאמר: "ויברא אלוהים את האדם בצלמו. בצלם אלוהים ברא אותו - זכר ונקבה ברא אותם." גם סיפור בריאת העולם שב ומדגיש את השוויון בין הגבר לאישה ובספר בראשית, פרק ה', פסוקים א' וב' נאמר: "זה ספר תולדות אדם. ביום ברא אלוהים אדם - בדמות אלוהים עשה אותו. זכר ונקבה בראם - ויברך אותם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם."
מכאן למדים, כי סיפור בריאת העולם, התייחס באופן שווה ומוחלט לזכר ולנקבה כאדם, שניהם, שווים, בערכם, בזכויותיהם ובתרומתם.
מגילת העצמאות, היא המסמך המכונן של מדינת ישראל, הגדירה את מעמדה השוויוני של האישה במילים - "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין." ואמנם גם בקווי היסוד של הממשלה הנבחרת הראשונה בישראל ביום 18.3.1949, נקבע, כי "יקוים שוויון מלא וגמור של האישה - שוויון בזכויות ובחובות, בחיי המדינה, החברה והמשק ובכל מערכת החוקים."
אולם, כפי שיפורט בעבודה זו, אין המצב בישראל משקף את שהתכוונו קברניטיה לקיים ובפועל החברה הישראלית הציבה באופן עקבי חסמים בפני היכולת של האישה בישראל לממש באופן מלא את יכולותיה.
הטענה, כי חיסול אי השוויון של הנשים בישראל, אינו נובע אך ורק מן הטעם של צדק חברתי, שכן טעם זה ברור ואין אדם שיחלוק עליו, אלא דווקא מן הטעם, שחברה המפלה לרעה את מרבית חבריה (נשים), מונעת מעצמה אפשרות של ניצול פוטנציאל אדיר הטמון בה ולפיכך, מנוהלת באופן בלתי יעיל.
הטענה הנטענת היא, כי שוק עבודה יעיל, אינו יכול להיות מונחה משיקולים בלתי הגיוניים כגון אי שיוון , הנובעת מדעות קדומות ומסטריאוטיפים. שוק עבודה יעיל מוכרח, שישתמש במאגר האנושי שבו באופן רציונאלי ויעיל, תוך העדפת עקרון זה על פני עקרונות חשוכים, כי ייתכן, ונשים ראויות ממש כמו הגברים להחזיק בעמדות מפתח בממשל, בפוליטיקה ובכלכלה. חברה, המונחית ע"י עקרונות בלתי רציונאליים, גורמת לבזבוז כלכלי אדיר של המשאב היקר ביותר שלה, הוא המשאב האנושי.
אין די בביטול אי השוויון נגד נשים. היעד הוא קידום נשים בפועל לעמדות הכרעה והשפעה בתחום הפוליטי, הכלכלי והניהולי. היעד הוא ליצור הזדמנויות ממשיות שיאפשרו לנשים להיות מעורבות ותורמות שוות ביצירה ובצבירה של ההון הכלכלי והעסקי בישראל, ובהזדמנויות של ממש לנשים, להיות שוות ייצוג בפוליטיקה, בניהול ובעסקים בישראל.
אי שיווין מטעמי מין הוא בעל ההיקף הנרחב ביותר במגזר הציבורי הישראלי, הן משום שמספרן היחסי של הנשים גדול משל הגברים והן משום שנשים אינן מופלות רק בשל היותן נשים, אלא גם בשל הריון, לידה והורות. אי השוויון בין נשים וגברים במגזר הציבורי מתבטא בכל האופנים האפשריים, ובכלל זה אפליה בשכר, בקידום, בכניסה למקצועות, בתנאי עבודה, הטרדה מינית וכו'.
בעבודה זו מטרתנו היא להציג את מהות אי השוויון בין נשים לגברים במגזר הציבורי ולבחון בנקודות זמן שונות את המצב הקיים. לבדוק מדוע קיימים פערים בין המצב הרצוי לבין המצב הקיים, מהן הסיבות והגורמים לכך. כמו כן נציג מספר פתרונות אשר יכולים להביא לצמצום אי שוויון.
שאלת המחקר : מדוע קיים אי שיווין ברמות השכר ובאחוז הנשים המועסקות בתפקידים בכירים במגזר הציבורי, לטובת הגברים, למרות שמספרן היחסי של הנשים גדול יותר.
תוכן הענייניים
מבוא
1.הגדרת המחקר
1.1 מטרת העבודה
1.2 פרדוקס
1.3 שאלת המחקר
1.4 השערות
1.5 מתודולוגיה
2. סקר ספרות
2.1 רקע והגדרות
2.2 התפתחות היסטורית
2.2.1. חלוקת התפקידים המסורתית
2.2.2. תקופת היישוב
2.2.3. הקמת המדינה
2.2.4. 1960-1990
2.2.5. 1990-2000
2.3 גורמים לאי השוויון
2.3.1. תפיסות מסורתיות
2.3.2. סטריאוטיפים
2.3.3. חינוך
2.3.4. קונפליקט בין עבודה לבין משפחה
2.3.5. תקשורת
2.3.6. הפרדת עיסוקים
3. נשים בפוליטיקה
3.1 תמונת מצב
3.2 השוואה בין מדינות
3.3 נשים בממשלה, בכנסת ובשלטון המקומי
3.3.1 נשים בממשלה
3.3.2 נשים בכנסת
3.3.3 נשים בשלטון המקומי
3.4 גורמים לתת ייצוגיות נשים בפוליטיקה
4. פערי שכר וחלקן היחסי של הנשים במגזר הציבורי
4.1 השתתפות נשים בכוח עבודה
4.2 שכר הנשים
4.3 נשים בשירות הציבורי
4.3.1 חלקן של הנשים בשירות הציבורי והתפלגות הדרגות.
4.3.2 שכר נשים בשירות הציבורי
5. עיצוב מדיניות השוויון בין המינים
5.1 חוקים
5.2 פסקי דין
6. יישום מדיניות ובעיית החסמים
6.1 רקע תיאורטי
6.2 החסמים המונעים מנשים בישראל מלממש את הפוטנציאל שבהן
6.3 הקושי באכיפת החקיקה המגנה.
7. מסקנות לאור השערות המחקר
8. סיכום
9. פתרונות בדרך לרצוי
9.1 דרכי פעולה לביטול החסמים
9.1.1 מימון עלות השילוב בין חיי הורות לחיי העבודה ע"י הקופה הציבורית
9.1.2 קביעת זכות יסוד לשוויון הזדמנויות לאישה
9.1.3 תיקון סעיף 5 לחוק שיוון זכויות האישה
9.1.4 אכיפת החקיקה האוסרת אפליה
9.1.5 חינוך
9.1.6 קידום נשים בעסקים.
9.1.7 העדפה מתקנת
9.1.8 הקמת ארגונים וגופים לצמצום הפער
9.2 מיגור האפליה
10. ביבליוגרפיה
הערת מערכת: על בסיס עבודה זו נכתבה עבודה מס' 65017.
מתוך העבודה:
משמעות המושג "שוויון בעבודה" נגזרת מהמשמעות הכללית של עקרון השוויון. על כן,הדיון במשמעות מושג השוויון בעבודה מצדיק, תחילה, כניסה לעובי הקורה של מושג השוויון כעקרון כללי.
רעיון השוויון הוא עקרון יסוד של מערכת המשפט בכל חברה דמוקרטית. יסוד זה בא לידי ביטוי בפרט במגילת העצמאות של מדינת ישראל, אשר הבטיחה שוויון פוליטי וחברתי מלא לכל תושביה, ללא הבדל דת, גזע או מין. ואולם היישום של הצהרה רעיונית זו בתוך המציאות החברתית הנתונה איננו פשוט כלל ועיקר, וקיים היזון הדדי בין המושג המופשט של השוויון לבין הדרישות המשתנות של הצדק החברתי. הנושא של שוויון המינים, הוא ללא ספק, אחד התחומים הבולטים מבחינה זו. |
| |
| עבודה מס'
60180 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
שוויון בין גברים ונשים בתקופת הפלמ"ח (1941-1948) - מיתוס או מציאות?, 2000.
בחינת השאלות מדוע גויסו נשים לפלמ"ח והאם המטרה בכך היתה אכן שוויון. |
| 11,880 מילים (כ-36.5 עמודים), 63 מקורות, 308.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
שוויון בין גברים ונשים בתקופת הפלמ"ח ((1941-1948
מיתוס או מציאות?
תוכן העניינים
מבוא
פרק ראשון : השערות המחקר ושיטת המחקר
פרק שני : הפלמ"ח
א. תקופת הקמת הפלמ"ח
ב. התמודדות הפלמ"ח עם סכנת פירוקו
ג. פעולותיו המבצעיות של הפלמ"ח
ד. פרוק הפלמ"ח
פרק שלישי : רקע תיאורטי ומושגים
א. מיתוס השוויון בחברה הישראלית
ב. סטריאוטיפים
ג. תיאוריות בנושא השוויון
ממצאים
פרק ראשון : גיוס ושילוב נשים בפלמ"ח
פרק שני : אימון הנשים בתקופת ה"בודדות" וה"הכשרות"
פרק שלישי : תפקידי הנשים בפלמ"ח
פרק רביעי : בדיקת השוויון בפועל מבחינה אובייקטיבית
סיכום
ביבליוגרפיה
באנגלית
תקציר
הפלמ"ח הוקם בשנת 1941 ככוח המגויס של ההגנה, נגד כל גורם שיוגדר כאויב
למדינה היהודית שבדרך. הקמתו התאפשרה בתקופת מלחמת העולם השניה, עם פניית
הבריטים להנהגה הציונית שבארץ. הבריטים הציעו שההנהגה הציונית תקים כוח צבאי,
אשר ימומן על ידי בריטניה, ויעזור במאמץ המלחמתי נגד גרמניה הנאצית וגרורותיה,
הנמצאים במזרח התיכון במטרה לכבוש את האזור, ובכללו את ארץ ישראל.
הפלמ"ח בשנות קיומו נאלץ להתמודד עם שני משברים חמורים אשר ערערו על עצם
קיומו. המשבר הראשון התרחש לאחר שגרמניה הנאצית וגרורותיה נסוגו מהמזרח התיכון,
ובריטניה הפסיקה לממן את הפלמ"ח. מי שהציל את הפלמ"ח מפירוק היו הקיבוץ המאוחד
והקיבוץ הארצי, שהסכימו לקיים את אנשי הפלמ"ח בקיבוציהם. המשבר השני התרחש
בסוף 1943, כאשר היה מחסור חמור בכוח אדם שיתגייס לפלמ"ח, ונוצרה בשנית הסכנה
שהפלמ"ח יידעך. לעזרת הפלמ"ח באו תנועות הנוער החלוציות. נחתם הסכם ונקבע שכל
גרעין חלוצי יתגייס לפלמ"ח, לפני יציאתו להגשמה חלוצית, וכך הוסדר באורח קבוע מקור
מתמיד של צעירים שיתגייסו לפלמ"ח.
שילוב הנשים בפלמ"ח חולק לשתי תקופות, אשר נבדלו זו מזו באחוז הבנות
שהתגייסו לארגון, באימונים ובתפקידים שהבנות שולבו בהם ובאופן ראיית הפלמ"ח.
בתקופת הבודדות גייסו %10 בנות בלבד, בתואנה שהשתייכות לפלמ"ח דורשת תכונות
מיוחדות, התדירות יותר אצל הגברים. הבנות שולבו באימונים עם הבנים כשוות בין שווים,
והן נאבקו על מנת להוכיח את עצמן מתוך האמונה שהן יכולות לתרום למאבק המדיני,
בתפקידי לחימה אקטיביים. בתקופת ההכשרות המגויסות, לעומת זאת, התגייסו % 40
בנות, ובנות ההכשרות התאמנו באימונים נפרדים לבנות. הן ראו את הפלמ"ח כמקום שבו
נשמר הגרעין ולא מתפרק, וכולם נמצאים ביחד. לכן, כאשר לאחר האימונים שולבו בנות
ההכשרות בתפקידים התקניים לבנות, שהיו בעיקר בתחום השירותים, הן מילאו תפקידיהן
בשמחה ומעטות בלבד נאבקו להשתלב בתפקידי לחימה.
בעבודה הוצעו שתי השערות מחקר :
1. שילוב הנשים בפלמ"ח לא נועד לקדם את השוויון בין גברים לנשים או כדי למלא
את שורות הלוחמים, אלא נבע מצרכים אחרים, אגואיסטים.
2. לא היה שוויון מלא בין גברים לנשים בכל תקופת הפלמ"ח.
השערות אלו אוששו. הפלמ"ח, יותר משנזקק לסיוע הנשים, נזקק לתדמית שהמציאות
הנשית הקנתה לו. הפלמ"ח צמח בחברה סוציאלסטית, שחרתה על דגלה את השוויון ועצם
נוכחות הנשים בכוח המגן חיזק את המאמץ לשוויון. ראיה לכך נמצאה בניתוח תפקידי
הבנות - רובן עסקו בתפקידי שירות. התפקידים שניתנו לבנות מצביעים על הגישה,שכל עוד
הבנות "רשומות על הדף" כפלמ"חאיות, זה מספיק למען השוויון. אמנם, לבנות ניתנה
האפשרות להשתלב בתפקידי לחימה אם הן נמצאו מתאימות, אך בנוסף לכך שתפקיד זה
לא היה תקני, בנות אלה נאלצו להתמודד עם המוסכמה שקישרה בנות באופן מכאני
לעבודות השירותים. לא יפלא אם כן שבנות מעטות בלבד היו לוחמות. מאבק הנשים נגד
התפקידים התקניים לבנות, תפקידי השירותים וההדרכה, היה פרי מאבק אישי, ולא
קולקטיבי, כל אישה לעצמה.
|
| |
| עבודה מס'
67059 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
ניפוץ "תקרת זכוכית" ובחינת ישום עקרון השוויון בחברה ומשפט ישראלי, 2008.
בחינת יישום עקרון השוויון בין נשים לגברים במגזר הציבורי לאור החקיקה בישראל. |
| 19,781 מילים (כ-61 עמודים), 58 מקורות, 399.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
מגילת העצמאות, היא המסמך המכונן של מדינת ישראל, הגדירה את מעמדה השוויוני של האישה במילים - "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין." ואמנם גם בקווי היסוד של הממשלה הנבחרת הראשונה בישראל ביום 18.3.1949, נקבע, כי "יקוים שוויון מלא וגמור של האישה - שוויון בזכויות ובחובות, בחיי המדינה, החברה והמשק ובכל מערכת החוקים."
אולם, כפי שיפורט בעבודה זו, אין המצב בישראל משקף את שהתכוונו קברניטיה לקיים ובפועל החברה הישראלית הציבה באופן עקבי חסמים בפני היכולת של האישה בישראל לממש באופן מלא את יכולותיה.
הטענה, כי חיסול אי השוויון של הנשים בישראל, אינו נובע אך ורק מן הטעם של צדק חברתי, שכן טעם זה ברור ואין אדם שיחלוק עליו, אלא דווקא מן הטעם, שחברה המפלה לרעה את מרבית חבריה (נשים), מונעת מעצמה אפשרות של ניצול פוטנציאל אדיר הטמון בה ולפיכך, מנוהלת באופן בלתי יעיל.
הטענה הנטענת היא, כי שוק עבודה יעיל, אינו יכול להיות מונחה משיקולים בלתי הגיוניים כגון אי שיוון, הנובע מדעות קדומות ומסטריאוטיפים. שוק עבודה יעיל מוכרח, שישתמש במאגר האנושי שבו באופן רציונאלי ויעיל, תוך העדפת עקרון זה על פני עקרונות חשוכים, כי ייתכן, ונשים ראויות ממש כמו הגברים להחזיק בעמדות מפתח בממשל, בפוליטיקה ובכלכלה. חברה, המונחית ע"י עקרונות בלתי רציונאליים, גורמת לבזבוז כלכלי אדיר של המשאב היקר ביותר שלה, הוא המשאב האנושי.
אין די בביטול אי השוויון נגד נשים. היעד הוא קידום נשים בפועל לעמדות הכרעה והשפעה בתחום הפוליטי, הכלכלי והניהולי. היעד הוא ליצור הזדמנויות ממשיות שיאפשרו לנשים להיות מעורבות ותורמות שוות ביצירה ובצבירה של ההון הכלכלי והעסקי בישראל, ובהזדמנויות של ממש לנשים, להיות שוות ייצוג בפוליטיקה, בניהול ובעסקים בישראל.
אי שיווין מטעמי מין הוא בעל ההיקף הנרחב ביותר במגזר הציבורי הישראלי, הן משום שמספרן היחסי של הנשים גדול משל הגברים והן משום שנשים אינן מופלות רק בשל היותן נשים, אלא גם בשל הריון, לידה והורות. אי השוויון בין נשים וגברים במגזר הציבורי מתבטא בכל האופנים האפשריים, ובכלל זה אפליה בשכר, בקידום, בכניסה למקצועות השונים, בתנאי עבודה, הטרדה מינית וכו'.
מטרת עבודתי היא להציג את מהות אי השוויון בין נשים לגברים במגזר הציבורי ולבחון בנקודות זמן שונות את המצב הקיים, לבדוק מדוע קיימים פערים בין המצב הרצוי לבין המצב הקיים ומהן הסיבות והגורמים לכך. כמו כן אציג מספר פתרונות אשר יכולים להביא לצמצום אי שוויון.
המתודולוגיה בה בחרתי להשתמש, הינה סקירה וניתוח חומר ספרותי רלוונטי הכולל מאמרים בנושא, פרוטוקולים של ועדות כנסת, נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נתונים מארגונים לקידום מעמד האישה כגון: נעמ"ת, וויצ"ו, מכון אדווה וכו'.
בנוסף אבחן את עיצוב המדיניות המתבטא בחוקים שנחקקו בתחום השוויון ומניעת אי השוויון בין המינים ואבדוק את יישומם הלכה למעשה.
תוכן העניינים:
מבוא
1. הגדרת המחקר
1.1 מטרת העבודה
1.2 פרדוקס
1.3 שאלת המחקר
1.4 השערות
1.5 מתודולוגיה
2. סקר ספרות
2.1 רקע והגדרות
2.2 התפתחות היסטורית
2.2.1. חלוקת התפקידים המסורתית
2.2.2. תקופת היישוב
2.2.3. הקמת המדינה
2.2.4. 1960-1990
2.2.5. 1990-2000
2.3 גורמים לאי השוויון
2.3.1. תפיסות מסורתיות
2.3.2. סטריאוטיפים
2.3.3. חינוך
2.3.4. קונפליקט בין עבודה לבין משפחה
2.3.5. תקשורת
2.3.6. הפרדת עיסוקים
3. נשים בפוליטיקה
3.1 תמונת מצב
3.2 השוואה בין מדינות
3.3 נשים בממשלה, בכנסת ובשלטון המקומי
3.3.1 נשים בממשלה
3.3.2 נשים בכנסת
3.4 גורמים לתת ייצוגיות נשים בפוליטיקה
4. פערי שכר וחלקן היחסי של הנשים במגזר הציבורי
4.1 השתתפות נשים בכוח עבודה
4.2 שכר הנשים
4.3 נשים בשירות הציבורי
4.3.1 חלקן של הנשים בשירות הציבורי והתפלגות הדרגות.
4.3.2 שכר נשים בשירות הציבורי
5. עיצוב מדיניות השוויון בין המינים
5.1 חוקים
5.2 פסקי דין
6. יישום מדיניות ובעיית החסמים
6.1 רקע תיאורטי
6.2 החסמים המונעים מנשים בישראל מלממש את הפוטנציאל שבהן
6.3 הקושי באכיפת החקיקה המגנה.
7. מסקנות לאור השערות המחקר
8. סיכום
9. פתרונות בדרך לרצוי
9.1 דרכי פעולה לביטול החסמים
9.1.1 מימון עלות השילוב בין חיי הורות לחיי העבודה ע"י הקופה הציבורית
9.1.2 קביעת זכות יסוד לשוויון הזדמנויות לאישה
9.1.3 תיקון סעיף 5 לחוק שיוון זכויות האישה
9.1.4 אכיפת החקיקה האוסרת אפליה
9.1.5 חינוך
9.1.6 קידום נשים בעסקים.
9.1.7 העדפה מתקנת
9.1.8 הקמת ארגונים וגופים לצמצום הפער
9.2 מיגור האפליה
10. ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
משמעות המושג "שוויון בעבודה" נגזרת מהמשמעות הכללית של עקרון השוויון. על כן, הדיון במשמעות מושג השוויון בעבודה מצדיק, תחילה, כניסה לעובי הקורה של מושג השוויון כעקרון כללי.
רעיון השוויון הוא עקרון יסוד של מערכת המשפט בכל חברה דמוקרטית. יסוד זה בא לידי ביטוי במגילת העצמאות של מדינת ישראל, אשר הבטיחה שוויון פוליטי וחברתי מלא לכל תושביה, ללא הבדל דת, גזע או מין. ואולם היישום של הצהרה רעיונית זו בתוך המציאות החברתית הנתונה איננו פשוט כלל, וקיים איזון הדדי בין המושג המופשט של השוויון לבין הדרישות המשתנות של הצדק החברתי. הנושא של שוויון המינים, הוא ללא ספק, אחד התחומים הבולטים מבחינה זו. |
| |
| עבודה מס'
66391 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
הזכות החוקתית לשוויון, 2008.
בחינת עיקרון השוויון באספקטים שונים של המציאות הישראלית. |
| 10,713 מילים (כ-33 עמודים), 47 מקורות, 299.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
השוויון הוא אחד מזכויות היסוד בכל חברה דמוקרטית. יש אומרים שהוא החשוב בין זכויות היסוד, משום שאם יובטח במלואו יובטחו גם זכויות אחרות. ברוב המדינות השוויון נקבע כזכות יסוד בלשון מפורשת בחוקת המדינה. אך במדינת ישראל, שיש לה חוקי יסוד אחדים ולא חוקה מלאה, השוויון עדיין לא נקבע כזכות באחד מחוקי היסוד.
אף על פי כן, עיקרון השוויון מקובל בישראל מאז ומתמיד. הוא נקבע בלשון מפורשת כבר במגילת העצמאות, בה מדינת ישראל קיבלה עליה מחויבות להנהיג שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין.
במרוצת הזמן פותח עיקרון השוויון על ידי בית המשפט, תחילה כערך המנחה את כל רשויות המדינה ולאחר מכן אף כזכות יסוד.
עם זאת, חשוב להדגיש שעדיין מתקיימת אפליה בלתי חוקית כלפי קבוצות שונות בחברה הישראלית.
עבודה זו תתמקד בשלושה מקרי בוחן:
1. מצבם של ערביי ישראל.
2. הנשים בכוח העבודה
3. מצבם של אנשים עם מוגבלויות.
מניתוח מקרים דלעיל, נבחן את עיקרון השוויון על ציר מערכת המשפט והמציאות הציבורית.
על אף שהמערכת המשפטית דוגלת בעיקרון השוויון כעיקרון על, המציאות מלמדת שקיימת אפליה בתחומים רבים במדינת ישראל. אחד הפיתרונות שיוצעו בעבודה זו היא הדגשת האפליה המתקנת כמנגנון שבאמצעותו יתאפשר צמצום הפערים בין קבוצות מוחלשות ומודרות וקבוצות דומיננטיות.
שיטת המחקר, מבוססת על ניתוח מאמרים וספרים שעוסקים בשוויון בשלושת הפרמטרים דלמעלה.
תוכן עניינים:
מבוא
פרק א' : מהות עיקרון השוויון
1. מהו השוויון
2. מקורות השוויון
3. תחומי השוויון
א. מעמד השוויון
1.א עיקרון התחיקה
1.ב עיקרון ביצועי
1.ג השוויון כשיקול ענייני
1.ד העדפה מתקנת
1.ה זכות חוקתית
ב. משקל השוויון
ג. היקף השוויון
4. עקרון השוויון היבט משווה
פרק ב': שוויון זכויות כלפי המיעוט הערבי בישראל
א. האפליה התקציבית כלפי המגזר הערבי
ב. האפליה במערכת החינוך במגזר הערבי
פרק ג': סוגיית שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות
א. גישות ביקורתיות
ב. שוויון לאנשים עם מוגבלות במשפט הישראלי
ג. שוויון זכויות למוגבלים בין הפרקטיקה למשפט
ג.1 דיור
ג.2 תעסוקה
פרק ד': השוויון המגדרי נשים ותעסוקה בישראל
א. הבעיה החברתית של שונות כבסיס לאפליה בשוק העבודה
ב. נתונים אמפיריים מצב הנשים בעולם בהשוואה לישראל
ג. המדיניות המשפטית של הבטחת שוויון בעבודה
פרק ה': סיכום ומסקנות
רשימה ביבליוגראפית
מתוך העבודה:
השוויון הוא אחד מערכי היסוד של כל מדינה מתוקנת. כך גם בישראל. אפשר לומר כי השוויון , יותר מכל ערך אחר, הוא המכנה המשותף, אם לא הבסיס, לכל זכויות היסוד של האדם ולכל שאר הערכים שביסוד הדמוקרטיה. אכן, השוויון האמיתי, כיוון שהוא חל גם ביחסים שבין אדם לשלטון, הוא אחד מאבני היסוד של הדמוקרטיה, ובכלל זה שלטון החוק. הוא חיוני לא רק לדמוקרטיה פורמאלית, שאחד מעיקריה הוא קול אחד לכל אחד, אלא גם לדמוקרטיה המהותית, המבקשת לשרת את האדם באשר הוא אדם.
השוויון הנו מרכיב מרכזי לא רק בשלטון החוק הפורמאלי, שפירושו שוויון בכפיפות לחוק, אלא גם של שלטון החוק המהותי, הדורש כי החוק עצמו ישרת את ערכי היסוד של הדמוקרטיה המתוקנת (1). |
| |
| עבודה מס'
61940 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
אי השוויון בחינוך כלפי המגזר הערבי, 2002.
בחינת עמדות בין סטודנטים יהודים וערבים במכללת הגליל בשאלת אי השוויון בחינוך כלפי המגזר הערבי לקראת חינוך רב-תרבותי |
| 11,485 מילים (כ-35.5 עמודים), 60 מקורות, 298.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים:
מבוא
א. הצגת הבעיה
ב. מטרת העבודה
ג. שאלת המחקר
ד. השערות המחקר
רקע תיאורטי
א. אפליה ואי-שוויון בחינוך כלפי הערבים - החוק, ההלכה והמעשה
ב. פלורליזם
ג. "עמדות" בין-קבוצתיות - ערבים\יהודים
ד. סיכום הרקע התיאורטי
ה. שאלת המחקר
ו. השערות המחקר
שיטה
א. מטרת המחקר
ב. שיטות המחקר
ג. כלי המחקר
ד. אוכלוסיית המחקר והמדגם
ה. הגדרת משתני המחקר
ו. מהלך המחקר
ממצאים
דיון
סיכום
א. תוכנית החומש לקידום מערכת החינוך הערבית והדרוזית
ב. חינוך לסובלנות ודו-קיום בחברה הישראלית
ביבליוגרפיה
נספחים
מבוא
הצגת הבעיה
בחברות שמתקיימות בהן מספר תרבויות משנה, יש לפלורליזם שתי משמעויות - אמפירית
ונורמטיבית. במשמעות הראשונה שומרת כל קבוצה אתנית על ייחודה התרבותי ואין כמעט טמיעה
של מיעוט בתוך הרוב. במישור הנורמטיבי חברה פלורליסטית היא חברה פתוחה, המכבדת את
זכות הפרט לשמור על זהות נפרדת או להשתלב בקרב הרוב (סמוחה, 2001).
בזהות אתנית קיים עירוב של תפיסות אישיות לגבי מוצא וסמלים משותפים. גבולות אתניים
נתפסים כיום כתהליך של משא ומתן של פרטים בשאלת הגדרת זהותם האתנית ביחס לשאר
החברה ( .(Kibria, 2000
ברמה זו נבחנות האופציות האתניות שאנשים בוחרים כחלק מזהותם, ובאיזו מידה הם מערבים
את זהותם האתנית בחיי היומיום.
החברה הישראלית מתיימרת להיות חברה רב-תרבותית, תדמור (2001) מגדיר רב-תרבותיות:
"מושג נורמטיבי, המביע תפיסה ערכית, אידיאית, הרואה בריבוי התרבותי ערך חיובי, רצוי, המבטא
את גיוונו של רוח האדם ואת ערכי החירות, השוויון, הכבוד-לאדם והצדק.
חינוך והשכלה הם הכלי החשוב ביותר לצמצום פערים חברתיים וכלכליים ולהגברת השוויון. כדברי
הכלכלן עמנואל שרון: "קיים קשר ברור בין השכלה לבין כושר השתכרות... השקעה בחינוך,
ובייחוד בחינוך יסודי ותיכון, היא פעולה להקטנת אי-שוויון עתידי" (שרון, 1996).
מכאן, שכאשר כלי זה ניתן באופן בלתי-שוויוני התוצאה היא הגברת אי-השוויון בחברה.
בישראל קיימים פערים עמוקים ורחבים בהישגים החינוכיים, בין קבוצות שונות בחברה. פערים
אלה הם תוצאה של אי-שוויון בנקודת המוצא, מצד אחד, ושל אפליה בהקצאת משאבים, מצד שני.
במשך השנים עשתה המדינה מאמצים לפעול לתיקון אי-השוויון בנקודת המוצא, בהצלחה חלקית.
האפליה בהקצאת משאבים - בעיקר ביחס לחינוך הערבי - נמשכה לאורך כל שנות המדינה. ילדים
הערבים נתונים לאפליה ממושכת ובמשך שנים רבות קופחו באופן שיטתי בכל הנוגע להקצאת
משאבים לחינוך. מדינת ישראל הכירה בעובדה זו בדו"ח שהגישה בשנת 1997 לוועדת האו"ם
לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות (ישובי, 1999).
לאור מציאות קשה זו, קשה להגדיר את החברה הישראלית כחברה רב-תרבותית הנכללת בתחום
ההגדרה של תדמור ( 2001).
מטרת העבודה
בתמצית לעייל הראנו את בעיית אי השוויון בחינוך כלפי המגזר הערבי, אולם עניינו של מאמר זה
לברר באם קיים פלורליזם אצל הסטודנטים משתי החברות היהודית והערבית אלה כלפי אלה
באמצעות בחינת עמדותיהם בתפיסת אי השוויון בחינוך כלפי המגזר הערבי, על כן ברקע התיאורטי
נציג בהרחבה את בעיית אי השוויון, נבהיר מהו פלורליזם? מהן עמדות? כיצד ניתן לשנות עמדות
כלפי האחר ו\או השונה.
שאלת המחקר
האם קיים פער עמדות בין סטודנטים ערבים לבין סטודנטים יהודים בתפיסת קיומו של אי השוויון
ואפליה בחינוך במגזר הערבי לעומת המגזר היהודי.
שיטות המחקר
במחקר זה השתמשנו בשיטת מחקר כמותי באמצעות שאלון עמדות (סגור) הכולל 12 היגדים
הבוחנים את עמדתו של הנחקר.
ההיגדים נוסחו במיוחד בצורה חדה כדי לקבל את מידת הסכמתו של הנחקר בצורה החלטית.
|
| |
|
|
