|
עבודות [1-9] מתוך 100
:: [עמוד 1 מתוך 12]
|
|
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
:: עמוד הבא >>
|
תוצאות חיפוש "עולים": |
| עבודה מס'
61755 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
קונפליקטים בין מתבגרים להוריהם במשפחות עולים מחבר המדינות (תרגיל), 2002.
בחינת קונפליקטים מרכזיים, בעיקר מנקודת מבטו של המתבגר. |
| 809 מילים (כ-2.5 עמודים), 5 מקורות, 69.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים
מבוא
מהו קונפליקט?
מאפייני גיל ההתבגרות
שינויים בתוך משפחה עולה (מהגרת) מחבר העמים לישראל
קונפליקטים אופייניים בין הורים למתבגרים-עולים
ביבליוגרפיה
מבוא
תהליך ההגירה בכלל, והעלייה לישראל בפרט, מעמיד בפני המשפחה קשיים רבים
וקונפליקטים קשים אתם היא צריכה להתמודד בנוסף על היותה בסביבה לא מוכרת.
בעבודה זו ניסיתי להעלות מספר קונפליקטים מרכזיים, בעיקר מנקודת מבטו של
המתבגר, המתקשה למצוא את עצמו בחברה החדשה, ללא מצפנים ברורים.
לפי דעתי, המשפחה היא הגורם החשוב ביותר למניעת תופעות קשות בקרב
מתבגרים-עולים וסיוע נכון ימנע מהם לגלוש לכיוונים לא רצויים להם, למשפחתם
ולחברה כולה.
|
| |
| עבודה מס'
64308 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
מפגש בין תרבותי בין עולים שנות ה-90 לוותיקים סטראוטיפים ודעות קדומות, 2005.
מבטם של הוותיקים על העולים מבחינת דעות קדומות, סטריאוטיפים והתיאוריות הקשורות בכך. |
| 3,441 מילים (כ-10.5 עמודים), 12 מקורות, 199.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
בעבודה זו ברצוני להראות את המפגש הבין תרבותי המתרחש כל יום כל שעה ובכל מקום בין האזרחים הוותיקים של המדינה לבין העולים החדשים. אני בחרתי להתמקד בעלייה האחרונה מרוסייה (עליית שנות ה-90), וזאת עקב היותי שייכת לאותה העלייה. בעבודה זו אני בוחרת להתמקד בכמה מהיבטים של המפגש הבין תרבותי, כאשר ההדגש יהיה על מבטם של הוותיקים על העולים מבחינת דעות קדומות, סטריאוטיפים והתיאוריות הקשורות בכך. עוד נושא שברצוני לבדוק הוא המפגש באמצעות התקשורת או במילים אחרות מפגש בין תרבותי מתווך. במהלך סמינריון "מפגש בין תרבותי" למדתי הרבה דברים מעניינים על סוגים שונים של מפגשים בין תרבותיים, כיצד באים לביטוי ההבדלים בין תרבויות בתחומים שונים של החיים, ולכן אני רואה בעבודה זו אתגר מעניין ללמוד בצורה אקדמית על המפגש המתרחש בין שתי הקבוצות (העולים והוותיקים) כאשר בתקופות שונות של חיי השתייכתי ומשתייכת כיום אני בעצמי.
תוכן העניינים
מבוא
רקע היסטורי
סקירת ספרות
דרכי השתלבות של מהגרים/עולים בחברה החדשה
תיאוריות הקשורות באיום מפני העולים, סטריאוטיפים ודעות קדומות.
חשיבה מחודשת בפרספקטיבה רב-תרבותית
ממצאים:
נתונים הלקוחים מסקרים
עולים בתקשורת
"לובה הקופאית"
סיפור אישי
ביבליוגרפיה
הערת מערכת: לא לכל מראי המקום צויינו פרטים מלאים ברשימה הביבליוגרפית.
מתוך העבודה:
העלייה "הרוסית" של שנות התשעים; היא התחילה בעצם בסוף שנות השמונים עם פתיחת "שער הברזל " של ברה"מ לשעבר בעידן של מיכאיל גורבצ'וב. קצב העלייה לא היה אחיד, ורוב העולים הגיעו בתחילת שנות ה-90. העלייה כללה עולים מכל רחבי ברה"מ ולא רק מרוסיה. חלק ניכר העולים הגיעו מאוקראינה ובלארוס ומדינות אחרות שהיו כלולות בברה"מ לשעבר. הסיבה ל"טעות" בהגדרת העלייה כ"עלייה רוסית", היא השפה הרוסית שהייתה השפה הרשמית בברה"מ ולכן רוב העולים דוברים שפה זו, ללא קשר מאיה איזור הגיעו. עוד סיבה היא ההקבלה המוטעית הקיימת בין רוסיה וברה"מ. לפי נתוני המשרד לקליטת עלייה, באו לישראל ממדינות בריה"מ לשעבר, מינואר 1989 ועד סוף 2002 939,427 עולים. |
| |
| עבודה מס'
61754 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
הקליטה החינוכית והשתלבותם של בני העדה האתיופית במוסדות החינוכיים, 2002.
עבודה שמטרתה בדיקת הסתירה בין המוטיבציה של העולים האתיופים ללמוד לבין הישגיהם הדלים בלימודים. |
| 5,465 מילים (כ-17 עמודים), 8 מקורות, 149.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
במאמר זה תיבדק המדיניות החינוכית שננקטה כלפי עולי יהודי אתיופיה ובנוסף יידון הקונפליקט התרבותי המתלווה במפגש בין העולה מאתיופיה לבין הקולטים בחברה הישראלית. כמו כן ייבדקו היבטים לימודיים. בהקשר של קריאה ולימוד הלשון, ראיתי לנכון לציין שעלייה זאת מאופיינת בקשיים חינוכיים רבים בעקבות הפער התרבותי בין העלייה מהעולם השלישי לבין מדינה מודרנית בעלת קודים תרבותיים שונים , שיצרה אי הבנות במהלך הקליטה החינוכית.
בראשית עלייה זו הוכנו תוכניות במערכת החינוך, על מנת לשלם עליה זו בצורה יעילה ולמרות ההשקעה הגדולה, המציאות הייתה של דלות בהישגים הלימודיים של העולים שיוצרת סתירה בין המוטיבציה האדירה של עלייה זו לבין ההישגים הדלים שלהם.
מטרת העבודה היא לבדוק את ההסברים לסתירה זו ולקשיים שבהם נתקלו העולים מאתיופיה.
תוכן העניינים:
הקדמה
מבוא
רקע לקליטת העלייה מאתיופיה מההיבט החינוכי
פרק א' - מדיניות הקצאת המשאבים וההפניה למוסדות חינוכיים
1) מדיניות הקליטה במרכזי קליטה ובפנימיות
2) מדיניות ההפניה
3) מאפיינים גזעניים של המערכת
4) מדיניות הפניית המשאבים
5) מדיניות הפניית משאבים בחינוך האקדמי של יוצאי אתיופיה
פרק ב' - היבטים תרבותיים
1) הסברים לקונפליקט התרבותי
2) הצעות לתקשורת תרבותית עם יוצאי אתיופיה
פרק ג' - ההיבט הלימודי
1) היבט לימודי קוגניטיבי
2) היבט לשוני בתהליך הלימודי
3) השפעת התרבות על תהליך הלימוד
ביקורת
סיכום
ביבליוגרפיה
|
| |
| עבודה מס'
61669 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
קשיי ההסתגלות של מתבגרים עולים מחבר העמים, 2002.
תיאור הקשיים ודרכי ההתמודדות בהתייחס לתיאוריות השונות (אריקסון, פיאז'ה, מירסקי וקאושינסקי) . |
| 6,482 מילים (כ-20 עמודים), 14 מקורות, 299.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים
מבוא כללי
פרק ראשון: תיאוריות שונות על גיל ההתבגרות
1. התיאוריה של א. אריקסון
2. התיאוריה של ז'. פיאג'ה
3. התיאוריה של י. מירסקי ומ. קאושינסקי
פרק שני: קשים ברכישת השפה והשלכותיהם בתחום הלימודי
1. הקשיים הייחודיים ברכישת השפה בגיל ההתבגרות
2. קשיי הוראה ודרכי התמודדות של מערכת החינוך
פרק שלישי: העולם החברתי של מתבגר עולה
1. גורמים מרכזיים להשתלבות החברתית
2. מדיניותו של משרד החינוך בסוגיית קליטה חברתית של תלמידים עולים
פרק רביעי: מתבגר עולה ומשפחתו
סיכום
ביבליוגרפיה
הערת מערכת: אחד המקורות הוא בשפה הרוסית.
מבוא
בעבודה זה הוחלט להתמקד בנושא "קשיי ההסתגלות של מתבגרים עולים מחבר
העמים". במסגרת הנושא הנני ניצב בפני המטרה לא רק לאתר ולתאר את קשיי
ההסתגלות העיקריים של מתבגרים עולים מחבר העמים, אלא גם לנתח את דרכי
ההתמודדות הנפוצות עם הקשיים הללו. לשם כך תוקדש תשומת לב מיוחדת
להיבטים מרכזיים הכרוכים בתהליך העלייה בגיל ההתבגרות, כגון: השפעת
הייחודיות של גיל ההתבגרות על קליטה חברתית, רכישת השפה, יחסי גומלין בתוך
המשפחה העולה. בנוסף לכך אנסה, במידת האפשר, להאיר כיצד משפיע מיצבם
הסוציו-אקונומי של עולים חדשים על הקליטה של ילדיהם המתבגרים.
מן הראוי לנמק את סקרנותי בנושא שנבחר. בהיותי עולה חדש בגיל ההתבגרות
חוויתי את תהליך הקליטה בשלמותו. חרף העובדה שהתקופה ההיא כבר מאחוריי,
נותרו שאלות פתוחות שממשיכות להעסיק אותי. סיבה נוספת לבחירתי היא בכך שהן
בשדה החינוך והן בחיי החברה אני פוגש מתבגרים עולים רבים שזקוקים לסיוע מצד
אנשי החינוך שמבינים את בעיותיהם לאשורן. למרות שלמערכת החינוך ישנן
הצלחות רבות בקליטת מתבגרים עולים אין להתעלם מהעובדה כי בנסיבות
המשתנות (המצב הביטחוני והכלכלי בארץ, היקף העלייה, מיצבם החברתי-כלכלי
של עולים חדשים וכד') היא לא תמיד נותנת מענה הולם לסוגיות הקשורות לנושא
ועקב כך לאחרונה הועלו למוקד הדיון הציבורי תופעות מעוררות דאגה, כגון: נשירת
מתבגרים עולים ממסגרות לימודיות, התנכרות מתבגרים עולים אל החברה
הישראלית, הידרדרותם לפשע.
מהנאמר לעיל נובע, כי בעבודה זו ייעשה ניסיון להקיף, עד כמה שניתן, את מכלול
התופעות הקשורות לקשיי ההסתגלות של מתבגרים עולים ולנתחו על סמך ידע
תיאורטי ומחקרי. בהתאם למטרה זו נמצא לנכון בפרק הראשון של העבודה להתרכז
בתיאוריות שמבליטות היבטים שונים של גיל ההתבגרות. על מנת להבין במה
מתבטאת הייחודיות של גיל ההתבגרות בהמשך יובאו נקודות מרכזיות ורלוונטיות
לנושא מן התיאוריה של אריק אריקסון שכידוע מתייחד בהדגשת הגורמים
החברתיים. הדגש יושם על כך שבתקופת "החיפוש אחרי זהות-אני" ו"משבר הזהות"
הטבעי נאלצים מתבגרים עולים להתמודד עם משבר זהות נוסף הקשור לנורמות
ולערכים של התרבות החדשה. הקשר בין המשברים יפותח בהרחבה בפרק המוקדש
לעולם החברתי של מתבגר עולה.
חלק מהפרק הראשון יבוסס על הנקודות הרלוונטיות לנושא מן התיאוריה של ז'אן
פיאג'ה. במרכז של התיאוריה עומדת התיזה כי התפתחות שכלית היא תהליך של
הסתגלות פעילה לסביבה. נעלה מכל ספק כי בהסתמך על התיאוריה ניתן להדגים את
הקושי שנובע מהפער בין התפתחות יכולתו השכלית של מתבגר עולה (לפי פיאג'ה
חשיבתו של המתבגר מורכבת ועשירה) לבין שליטתו הלא מושלמת בשפה שבה הוא
משתמש לצורך ההסתגלות לסביבה.
בעבודה זו תובא סקירה קצרה על תיאוריות ומחקרים בנושא הגירה ועלייה, כאשר
תשומת לב עיקרית תופנה לנושא "התבגרות והגירה".
אין עוררין על כך שהסתגלות מוצלחת של עולים חדשים תלויה באופן ניכר ברכישת
השפה. בעבודה זו לא רק יאוזכרו הקשיים הייחודיים ברכישת השפה, אלא גם ייעשה
ניסיון לעקוב אחר דרכי ההתמודדות עמם והמצב הנוכחי במתן סיוע לתלמידים
עולים.
בפרק שיוקצה לעולם החברתי של מתבגר עולה יועלו נקודות הבאות: חוויית אובדן
ו"משבר זהות כפול", ההשלכות של הקליטה החברתית הלא מוצלחת, המדיניות של
משרד החינוך בסוגיית קליטה חברתית ויישומה.
בפרק האחרון אתמקד בתופעות המתרחשות במשפחתו של המתבגר. אפרט בקצרה
מהן
נקודות ההתייחסות: מבנה המשפחתי (הרכב וחלוקת תפקידים), ניכור בין מתבגרים
עולים להוריהם או תלות יתר של המתבגרים בהוריהם, הייחודיות של היחסים
במשפחה המורחבת. במרכז הפרק תועמד השאלה: כיצד הגורמים המשפחתיים
משפיעים על הסתגלותם של מתבגרים עולים בישראל.
|
| |
| עבודה מס'
61584 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
עבריינות בקרב נוער יוצאי אתיופיה, 2001.
תיאור הקשיים שהנוער העולה נתקל בהם. |
| 7,015 מילים (כ-21.5 עמודים), 21 מקורות, 249.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים:
מבוא
רקע תיאורטי
הקשר בין משפחה ועבריינות
תנאים וגורמים כלכליים
הגירה ופשיעה
תמונת מצב של עולי אתיופיה
משפחה
קליטה בתחום הדיור
קליטה בתחום החינוך
דיון ומסקנות
ביבליוגרפיה
מבוא
מאז ומתמיד היתה קיימת אצל יהודי אתיופיה כמיהה עצומה לעלות לארץ אבותם, ארץ ישראל.
במשך השנים היו ניסיונות של קבוצות או בודדים לנסות את מזלם ולעלות לארץ, חלקם אכן
הצליחו אבל היו כאלה שלא הצליחו וחזרו לכפרים או מצאו את מותם בדרך.
העלייה המאסיבית החלה בתחילת שנות ה80- וכמות העולים היתה גדולה. רוב העולים שוכנו
במרכזי קליטה, באתרי קרוואנים או בבתי מלון, אשר הביאו להפרדה מוחלטת משאר האוכלוסייה.
הפיקוח וההתערבות של העובדים במרכזים היתה גדולה ורבה, רוב העובדים לא היו בעלי הכשרה
כלשהי לטפל באוכלוסייה בעלת שונות תרבותית גדולה. השונות הזו פורשה אחרת ע"י משרדים
ממשלתיים שונים, אשר החליטו לקבל החלטות הנוגעות לעולים, מבלי לחכות ולשאול האם
החלטות אלה אכן מתאימות להם ונכוות לדפוסי החיים שלהם.
היום אנו רואים את תוצאות החלטות אלה בתחום החינוך, הדיור והעלייה בפשיעת בני נוער, ובני
נוער רבים נמצאים מחוץ למסגרות חינוכיות ומשוטטים ברחובות או בתחנה המרכזית בת"א. זו
תמונת המצב של עולי אתיופיה בארץ.
מטרת המחקר היא להראות את מכלול הקשיים שהנוער העולה נתקל בהם, השוני שחל במערך
היחסים בתוך המשפחה מאז העלייה, ההורים עסוקים בחיפוש אחר מקומות עבודה ומציאת
פתרונות בבעיות הקליטה, כך שרמת מעורבותם בחיי הילדים היא מועטה. יתר על כן, רוב בני הנוער
מתחנכים במסגרות פנימיתיות דתיות, עקב כך קל לנערים לסטות מדרך הישר ולהתחבר אל
חבורות רחוב ולבצע מעשי אלימות וונדליזם.
הנערים הללו מושפעים מן המעבר אל חברה מודרנית מתועשת שהיא בעייתית ומעוררת אצלם
בעיות חדשות אשר לא נתקלו בהן ואין בידם כלים נכונים למצוא פתרונות וזאת מפני שהכלים
שלהם אינם יעילים לחברה מסוג זה.
עליהם להתמודד עם הדחייה והסגרגרציה של החברה וללמוד במערכות חינוך דתיות, שר מטילות
ספק ביהדותם, למרות שעמי פדהצור סבור שאין בסיס להאשמה זו ושיש גזעניות כלפי עולים
אתיופים. הם צריכים גם להיות פה להורים שלהם, מערך התפקידים התהפך. פתאום הם אלה
שצריכים לעזור להורים, לתמוך ולהסביר להם את מערך התפקידים של החברה הישראלית. לנערים
רבים קשה להתמודד עם התלות של ההורים בהם.
המעבר הביא עימו בעיות של זהות ומשבר. הנערים אינם יודעים איך עליהם להתנהג - כישראלים
לכל דבר או כאתיופים ובכך לשמור בנחישות ובנוקשות על המשכיותה של המסורת האתיופית.
מבחינת חינוך המצב קשה. נערים רבים נושרים מהלימודים, רבים מהם מחפשים אלטרנטיבות
וחלקם מפסיקים ללמוד. הפתרונות המוצעים יעילים. נערים רבים מגיעים להחלטות של המשך
לימודים במוסדות להשכלה גבוהה. מוסדות רבים נרתמים לעזרה, כגון: צה"ל - השלמת בגרויות,
העצמה וכו'. (ידיעות נגט, (2000
|
| |
| עבודה מס'
61835 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
חקר קהילת סטודנטים עולים, 2002.
החוויות, הקשיים והבעיות של אוכלוסייה זו. |
| 2,034 מילים (כ-6.5 עמודים), 11 מקורות, 179.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים:
מבוא
מי האנשים האלה, העולים-הסטודנטים?
הגדרת המשבר ושלבי המשבר
תוכנית התערבות (מקורות תמיכה וצורות עזרה)
ביבליוגרפיה
מבוא
בחירת הנושא של משבר בקרב עולים-סטודנטים לא הייתה מקרית. הסיבה הראשונה היא שזהו נושא מעניין ויחסית לא נחקר הרבה. שנית, זהו נושא שנוגע לנו אישית, מאחר ועברנו משבר זה בעצמנו, היינו במקום הזה וחווינו את כל הקשיים והלחצים.
למעשה, ציפינו כי יהיה הרבה חומר עזר על הנושא, אך מצאנו רק מאמרים ספורים לגבי משבר בקרב עולים-סטודנטים ויותר חומר על משבר עלייה ועל עולים חדשים בכלל. ניסינו לעשות אינטגרציה בין החומר הקיים לנושא הספציפי שלנו וגם הוספנו את חוויותינו האישיות וכן ראיינו כמה עולים סטודנטים, על מנת לשמוע ולהתרשם מתגובות ומחשבות של אנשים אחרים. בשילוב הדברים הללו נכתבה העבודה.
|
| |
| עבודה מס'
61854 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
דפוסי הצבעת העולים והסיבות להתרסקות מפלגת ישראל בעלייה (תרגיל)., 2003.
|
| 1,957 מילים (כ-6 עמודים), 12 מקורות, 169.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
"שישה מנדטים הם הצלחה. שלושה יהיו כישלון"- דברים אלו אמר יולי אדלשטיין שעות ספורות
לפני פרסום מדגמי הטלוויזיה. בפועל קיבלה מפלגת ישראל בעלייה 2 מנדטים בלבד, תוצאה שללא
ספק מהווה כישלון חמור עבורה.
בין השנים 1999 - 1989 עלו לישראל כ1137,.947 - עולים מתוכם יותר מ750000, - בני אדם עלו
מהמדינות שנכללו בברית המועצות לשעבר1. העלייה הייתה מורכבת, בחלקה הגדול, מאוכלוסייה
עירונית בעלת מקצועות חופשיים ובעלת השכלה. מפלגת "ישראל בעליה" הוקמה בשנת 1996 ע"י
קבוצת עולים זו ובראשה עמד נתן שרנסקי. ניתן להצביע על מספר גורמים אשר הביאו להקמתה
של מפלגה זו; לאחר בחירות 1992 תחושת העולים הייתה כי הם אלו שגרמו למהפך בשלטון.
תחושה זו הקנתה להם ביטחון פוליטי ואמונה ביכולתם להשפיע ובעקבות כך להקים מפלגה אשר
תייצג את האינטרסים שלהם, כוחם המספרי ורמת השכלתם היו להם לעזר בהתגבשות זו.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
17.4.03/www.moia.gov.il .1
|
| |
| עבודה מס'
61992 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
תרבות פולקלוריסטית של דימויים וסטריאוטיפים של עולים בעיני ותיקים ושל ותיקים בעיני עולים, 2001.
תיאוריות מתחום הפסיכולוגיה החברתית הנוגעות למושגים "סטריאוטיפים", "עמדות" ו"דעות קדומות". |
| 5,916 מילים (כ-18 עמודים), 48 מקורות, 298.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים
מבוא
תולדות היחסים הבין-עדתיים בישראל
תיאוריית הסטריאוטיפים בהקשר לנושא
א. כללי
ב. דימוי סטריאוטיפי
ג. הגדרת סטריאוטיפ
ד. האלמנטים השליליים שבסטריאוטיפים
ה. הסכנה שבסטריאוטיפים
ו. סטריאוטיפים אתנוצנטריות וגזענות
תיאוריית הזהות האישית-חברתית
"איום סימבולי" ו"גזענות סימבולית"
תיאוריית העמדות בהקשר לנושא
א. מהן עמדות?
ב. מרכיבי העמדות
ג. קריטריונים להבחנת עמדות
ד. היווצרות עמדות חברתיות
ה. היווצרות עמדות שליליות - מודלים תיאורטיים
ו. היווצרות עמדות כלפי השונה
תהליך רפלקטיבי
סיכום
ביבליוגרפיה
מבוא
מאז התחדשה העלייה לארץ ישראל, ברבע האחרון של הי"ט, התפתחה בארץ (כמו בארצות הגירה
אחרות), מה שניתן לכנות תרבות פולקלוריסטית של דימויים וסטריאוטיפים של עולים בעיני
ותיקים ושל ותיקים בעיני עולים. איכותם החיובית או השלילית של הסטריאוטיפים הייתה פרי
מידת הקרבה או הזרות בין הקולטים והנקלטים וכן של המתחים והחיכוכים שהתפתחו ביניהם על
רקע תרבותי-אידיאולוגי, פוליטי או כלכלי. מטבעות-לשון כגון 'בועזים', 'יחפנים', 'ספקולנטים',
'פרנקים', 'יקים', באו לייצג, כביכול, מכלול תכונות של קבוצות חברתיות מסוימות בעיני זולתן.
ברבות השנים הפכו דימויים אלה חלק ממערכת התקשורת בין הקבוצות השונות, שבמרבית
המקרים לא ראו בכינויים אלה פסול עקרוני, למרות אופיים העוקצני והקנטרני.
עולים בכל שנות היובל האחרון לא חמקו גם הם ממגמות התיוג השלילי. בצד ההתלהבות הכנה
מעצם העלייה ההמונית ומהנתונים הסטטיסטיים שפורסמו לעתים תכופות, החלו להישמע כבר
בשלבים מוקדמים הרהורים והסתייגויות מאיכות החומר האנושי שהגיע לארץ עם פתיחת שעריה.
הביטויים הראשונים היו בבחינת מסורת בעל פה, שקשה לשחזרה. במקביל, אם כי ברמה
מתוחכמת יותר, באו מגמות אלה לידי ביטוי בוויכוח ציבורי על הסכנות הנשקפות למורשה
היישובית נוכח גלי העלייה. דומה, כי מגמות התיוג השלילי, אך שראשיתו הייתה שנים רבות טרם
הקמת המדינה, הגיעו אז, ואף היום, לממדים ניכרים, הן בקרב המנגנון הקולט והן בקרב
האוכלוסייה הוותיקה בכלל. כבר בראשית המפגש עם העלייה ההמונית החלו הרינונים אודות
"נחשלות", "פרימיטיביות" "לבנטיניות" ו"נצלנות" של עולים'. עצמתו של תיוג זה, הן במפגש הבין-
אישי והן בביטויים פומביים. המתחים הם מאפיין נפוץ במפגש בין קבוצות הטרוגניות ואלו לא
פסחו על יהודים מקבוצות שונות במהלך יובל השנים האחרונות. (שטאל, 1979).
הסטריאוטיפים שנוצרו ממפגש זה הם שקבעו וקיבעו את מערכת היחסים לאורך יובל השנים
האחרונות בין האוכלוסייה הקולטת לבין האוכלוסייה הנקלטת, בין ותיקים לחדשים, בין דתיים
לחילוניים, בין ימין לשמאל ובין ערבים ליהודים. המיתוס-האתוס של "כור-היתוך" כל-יכול וכל
מרפא, בו האמינו תמיד, כי בישראל עתידה להיווצר חברה פלורליסטית וסובלנית, שבה יהיה מקום
לשונות ולאחרות. חברה שכזאת מחייבת קיומם של זהות ואתוס קולקטיבי משותפים לכל מרכיביה
השונים של המדינה ואזרחיה, נשאר לרוב רק כמשאלת לב. תוכניות ההתערבות לשיפור היחסים בין
קבוצות חברתיות בישראל לא פתרו את הבעיה לחלוטין. תוכניות אשר פעלו לצמצום הפערים
החברתיים-כלכליים, תוכניות למידה שיתופיות (אינטגרציה) שבהן תלמידים משתי קבוצות פועלים
יחד למימוש משימות משותפות, תרמו לשיפור מה ביחסים. הבסיס למתחים בין דתיים לחילוניים
הוא בשוני אידיאולוגי הפערים אינם ניתנים כמעט לגישור ותמורות אפשריות רק ברמת המאקרו
(שינוי תפיסתי וערכי). יתר על כן מתחוללת בימים אלה "מלחמת תרבות" על נפשה וזהותה של
החברה הישראלית, אשר פרצה במלוא עוזה במערכות הבחירות של מאי 1996 ומאי 1999 בהן
התנהלה כמלחמת תרבויות לכל דבר, והבליטה את הקבוצות הנלחמות זו בזו, בקיטוב ברור של
קבוצות אתנו-פוליטיות, כמעט קסטות.
המטרה
1. במאמר זה התרכזתי בעיקר בבחינת התיאוריות בתחום הפסיכולוגיה החברתית, הנוגעות
למושגים "סטריאוטיפים" "עמדות" תוך התמקדות בהצגת הבעיה, ליבונה והתפתחותה.
2. יישום המושגים הנ"ל ע"י הקשרם לעימות הבין עדתי בין קבוצתי מאז הקמת מדינת ישראל.
3. הערכה רפלקטיבית מזווית ראיה אישית את החומר הנלמד בקורס וספרות אקדמית נוספת.
|
| |
| עבודה מס'
66351 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
פטור ממס רכישה ע"פ תקנות חוק מסוי מקרקעין, 2007.
הפטורים ממס רכישה כגון פטור ממס רכישה של עולה וכן של נכים, מכירת מקרקעין לבן משפחה, פטור מהעברה מתאגיד לתאגיד וכו'. |
| 13,015 מילים (כ-40 עמודים), 55 מקורות, 249.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
עסקה אינה פטורה ממס רכישה ללא הוראה מפורשת בתקנות הפטור בהן דנו בעבודה זו, אף אם היא פטורה ממס שבח וממס מכירה.
מס הרכישה בשיעורו המלא הוא כיום 5% ובתקנות מס רכישה נקבעו הוראות המעניקות פטור מלא ממס רכישה,מס מופחת לרוב בשיעור 0.5% או חיוב בשיעור של 1/3 בלבד מגובה המס המקורי.
בניגוד למס שבח,רשימת הפטורים המתייחסים למס רכישה מצומצמת ביותר אולם אסור להקל בכך ראש. פטור זה,מלא או חלקי,יכול להסתכם לעיתים בסכומים גדולים ולכן חשוב לתכנן את העסקה מראש.
בעבודתנו חילקנו את הפטורים ל-4 קבוצות ובניהם:
1. פטור לתאגידים או לגופים סטטוטוריים בעלי מעמד מיוחד.
2. פטורים על בסיס מצבו או מעמדו של רוכש הנכס.
3. פטור בגין טיב העסקה וסוגה.
4. פטור ממס רכישה לחלק מהמכירות הפטורות ממס שבח
בקבוצה הראשונה נדונו פטורים לרשויות שונים וגופים שהוקמו מכוח החוק. לרוב הפטור מתבטא בצורה של הקלה ע"י חיוב נמוך בגובה של 0.5% אך מוסדות לאומיים,כמו קק"ל והסוכנות היהודית יזכו בפטור מלא ממס הרכישה.
על קבוצת התקנות השנייה נמנים פטורים או הקלות הניתנים על בסיס מעמד הרוכש- קבוצה זו עוסקת בין היתר במתן הקלות לנכים, נפגעים או בן משפחה של חייל שנספה במערכה, כמו גם עולים, מוסדות ציבוריים תושבי חוץ ומדינות חוץ וכן הקלות להעברות בין קרובים,כאשר בעניין זה נכנס חידוש משמעותי אשר עניינו הכרה במעמדם של ידועים בציבור כ"בני זוג" לצורך התקנות ולפיכך הרחבת ההקלה במס גם בהעברה של נכסים שאינם "דירת מגורים". קביעה זו ניתנה בפסה"ד המהפכני עליזה לבנון.
בקבוצת הפטורים השלישית נדונו פטורים והקלות על בסיס טיב העסקה וסוגה.
כך למשל קובעת תקנה 16 כי במכירת זכות במקרקעין לשם ייסוד "משק חקלאי" או קיומו ישולם מס הרכישה כאילו מדובר בשתי מכירות- מס רכישה ישולם בנפרד על דירת המגורים ומס על המשק החקלאי ישולם לפי מדרגות.
ולסיום, בקבוצה הרביעית נדונו פטורים פטורים ממס רכישה למכירות מסוימות הפטורות ממס שבח בחוק מיסוי מקרקעין.
כך למשל ניתן פטור על הפקעה ע"י רשות שתמורתה ניתנה זכות מקרקעין.
סוגי הפטורים רחבים ומגוונים הם וכל נישום צריך להיכנס להגדרות המדויקות ולתנאים המדויקים של התקנות ע"מ ליהנות מן הפטור המוענק, כמובן הכל בכפוף לפרשנות הפסיקה לכל תקנה ותקנה.
נושא הפטורים זוכה לדיונים וחידושים תמידיים הן בפסיקה והן בחקיקה כאשר המגמה היא ליצור שוויון בין כל סוגי הנישומים, בכל מעמד, מצב משפחתי(ידועים בציבור), בריאותי (נכים) וכיוצא בזה.
תוכן עניינים:
חלק א'
מבוא
חלק ב'
קבוצות הפטורים השונות
פטור לתאגידים או לגופים סטטוטוריים בעלי מעמד מיוחד
פטור למוסדות לאומיים ותאגידים ציבוריים
פטור לרשות מקומית
פטור למוסד ציבורי
פטור על בסיס מעמדו או מצבו של רוכש הנכס
פטור לנכה, לנפגע או בן משפחה של חייל שנספה במערכה
פטור לעולה
הקלות למדינות חוץ ולמוסד ציבורי תושב חוץ
הקלה במס רכישה בעת מכירת מקרקעין מיחיד לקרובו
מכירת מקרקעין לבן זוג או לילד
מכירה לחייב בפשיטת רגל
פטור בגין טיב העסקה וסוגה
העברה לאזור פיתוח
העברת זכות במקרקעין המוקנים ע"פ חוק
משק חקלאי
חלוקה, פיצול או איחוד של קרקע חקלאית
הקלה בעת העברת מקרקעין בין תאגידים קשורים
שינוי מבנה ומיזוג
פטור בהעברה מתאגיד לתאגיד
ויתור על זכות במקרקעין שהתקבלה בירושה
חלוקת קרקע
קרקע ומחוברים עליה
פטור ממס רכישה לחלק מהמכירות הפטורות ממס שבח
פטור במכירות מסוימות
סיכום
ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
לשם הבנת מהותו של הפטור, יש להגדיר,ראשית, מהו מס רכישה.
מס רכישה, הוא מס המוטל על רוכש הזכות, כאשר יום הרכישה- כיום הקובע לצורך הטלת המס, הוא יום ההתקשרות בין הצדדים, דהיינו יום החתימה על חוזה הרכישה. אולם אם קדמו לחתימה על החוזה חתימה על זיכרון דברים או תשלום ראשון,אזי יהוו אלו את יום ההתקשרות למרות שנעשו טרם חתימת חוזה הרכישה.
זכות במקרקעין מוגדרת בסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין (להלן: החוק), להלן:
"זכות במקרקעין" - בעלות, או חכירה לתקופה העולה על עשרים וחמש שנים, בין שבדין ובין שביושר לרבות הרשאה להשתמש במקרקעין, שניתן לראות בה מבחינת תכנה בעלות או חכירה לתקופה כאמור; ולענין הרשאה במקרקעי ישראל - אפילו אם ניתנה ההרשאה לתקופה הקצרה מעשרים וחמש." |
| |
|
|
