|
עבודות [1-9] מתוך 73
:: [עמוד 1 מתוך 9]
|
|
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9
:: עמוד הבא >>
|
תוצאות חיפוש "מיסים": |
|
| עבודה מס'
61136 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
הזיקה בין מס שבח ומס רווח הון והוראות התפר שבפקודה ובחוק מיסוי מקרקעין., 2002.
|
| 8,341 מילים (כ-25.5 עמודים), 18 מקורות, 319.95 ש"ח |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן עניינים
מבוא
חלק א - הזיקה בין מס ריווח הון למס שבח מקרקעין:
פרשנות חוק מיסוי מקרקעין והדין הכללי
עצמאות חוק מיסוי מקרקעין
חלק ב - הוראות "התפר" בפקודת מס הכנסה ובחוק מיסוי מקרקעין:
כללי
קיזוז הפסדים לאור הפקודה וחוק מיסוי מקרקעין
פריסת הרווח הריאלי
שיעורי המס שבפקודה ובחוק מיסוי מקרקעין
האם הפטורים שבפקודת מס הכנסה חלים על שבח מקרקעין
שיחלוף נכסים בראי תיקון 50 לחוק מיסוי מקרקעין
ניכוי הוצאות ריבית ריאלית
חישוב מאוחד וחישוב נפרד לבני הזוג
הליכי מס שבח לעומת הליכי מס הכנסה
סוף דבר
ביבליוגרפיה
מבוא
בתקופת המנדט מס הכנסה הוטל רק על הכנסות פירותיות. הסיבה לאי מיסוי רווחי הון הייתה מערכת היחסים המתוחה בין הבריטים לערבים. החוק האנגלי הטיל מס רק על הכנסות פירותיות וזאת כתוצאה מהרצון לממש יעד חברתי כלכלי שהוא צמיחה במשק ועידוד רכישת נכסי הון. בשנת 1952 הוסף סעיף 5א וממנו התפתח חלק ה' לפקודה בשנת . 1965
חוק מס שבח מקרקעים תש"ט1949 - הטיל מס רק על רווחי הון מנכסי מקרקעין משום שעיקר הפעילות ההונית הייתה בתחום המקרקעין. חוק זה אופיין כחוק פרוץ אשר מאפשר להימנע מתשלום מס. הפרצה הגדולה בחוק הייתה מכירת מקרקעין באמצעות חברות. חברות אלו נקראו "גוש-חלקה".
החוק הטיל מס רק על העברת מניות באיגוד מקרקעין, אך לא על הקצאה של מניות חדשות באיגודים אלה או על הפיכת מניות קיימות למניות נדחות משוללות כל זכות.
עקיפת החוק הייתה מתבצעת על ידי הקמת חברה והעברת נכסי מקרקעין בפטור ממס לחברה. על מנת להתחמק מחבות במס שבח הוקצו מניות לקונה והפכו את מניות המוכר למניות נדחות על ידי שלילת כל זכויותיהן, ולבסוף משיכת המזומנים על ידי בעל המניות הראשון בפטור ממס .
פעולה זו של הקצאה והדחה לא חייבת במס משום שהחוק הטיל מס רק על העברת מניות באיגוד מקרקעין אך לא על הקצאתן של מניות חדשות .
בשל הפרצות בחוק אשר היוו פתח רחב להעלמת מס או לתכנון קל חוקק חוק חדש - חוק מס שבח מקרקעין. חוק זה בא להחליף את החוק הישן ואפשר לפרק חברות גוש חלקה. החוק אפשר לפרק חברות אלה תוך שנה ממועד פרסומו ללא חבות במס במטרה שחברות אלו ייעלמו מהמנוף המיסויי בישראל .
|
| |
| עבודה מס'
65339 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
תכנוני מס אגרסיביים לפי תיקון 147 לפקודת מס הכנסה, 2007.
סקירת 13 תכנוני המס שנכנסו לתוקף החל מסוף 2006 וההשלכות של התכנונים על הנישומים ועל אנשי המקצוע. |
| 8,058 מילים (כ-25 עמודים), 21 מקורות, 419.95 ש"ח |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
1.1 זכותו של הנישום לתכנון מס (1)
זכות הנישום לתכנוני מס הנה זכות בסיסית לתכנן עסקיו בחבות מס אופטימאלית בכפוף לתנאי בסיסי ומקדמי שהאמצעים שיינקטו להגשמת מטרה לגיטימית זו הינם חוקיים.
לנישום עומדת הזכות לתכנון וביצוע עסקאות "דלות מס" המהווה רובד חשוב ואינטגראלי לזכות הקניין של הנישום המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. זכות זו הוכרה בפסיקה במספר רב של פסקי דין: בפרשת בראונר(2) קבע השופט י. כהן: "מוסכם על הכל שמותר לכל אדם לתכנן את דרך ניהול עסקיו באופן שהחבות במס תוקטן, ... כל עוד התכנון הוא חוקי" .בפרשת תמיר (3) קבע השופט ויתקון: "אשליה היא להניח שהאזרח אינו ער לתוצאות הפיסקליות של מעשיו ומחדליו ולדרוש ממנו להיות תם. בדרך זו רק נחנך אותו לצביעות". זכותו של הנישום אף להיעזר במומחי מס כדברי הנשיא לשעבר שמגר אשר התיר נאמנות כתכנון מס בפרשת חזון(4) : "זכותם ואף חובתם של מומחים בענייני מיסים לתכנן עסקאות משפטיות כך שלא תהיינה עתירות מס". לא אחת קורה שרשויות המס עצמן מאפשרות תכנון עסקה דלת מס או מכשירה התכנון בדיעבד. לדוגמא, בעניין א.ח.א גולדשטיין(5) בו עלתה סוגיה באשר להטבות על פי חוק עידוד התעשייה (מסים) קבע השופט ד. לוין: "המערער (רשות המס) לא טען בדרגה הראשונה ואף לא בפנינו כי ההחלטה של החב' האחות לשלם דמי ניהול למשיבה היא מלאכותית ו/או בדויה במובן ס' 86 לפקודה. נהפוך הוא: המערער הכיר בתכנון מס זה כמותר". במקרה דנן ובמקרים אחרים מכירות רשויות המס במתכונת עסקית מסוימת שהגיונה המרכזי נובע משיקולי מס גרידא.
--------------------------------------------------------------------
1. מתוך הרצאה של עו"ד יוסי דולן, כנס רו"ח יולי 2005 .
2. ע"א 545/79 בראונר נ' דיאמסלס, פ"ד לח(2) 191, 202.
3. ע"א 26/65 מנהל מס שבח מקרקעין תל אביב נ' עליזה וחיים תמיר פ"ד כ(1) 695.
4. ע"א 4639/91 מנהל מס שבח נ' חזון , פ"ד מח(3) 156, 168 : "אדם רשאי לנצל לטובתו כל הוראה שבדין הפוטרת ממס או המקלה בו, שהרי לשם כך היא נוצרה, והוא כמובן, כל עוד אינו מנסה לעוות במעשיו את כוונת המחוקק או לעשות מעשה כלשהו שלא כדין כדי להיכנס לתחומי פטור או הקלה שלא נועדו לו" .
5. ע"א 615/85 פקיד השומה חיפה נ' א.ח.א גולדשטיין בע"מ פ"ד יח 424.
תוכן עניינים:
פרק 1: עקרונות יסוד ויישומם במשפט
1.1 זכותו של הנישום לתכנון מס
1.2 מדוע ישנם תכנוני מס?
1.3 האיזון בפרשנות תכנוני מס לאור עקרונות כלכליים ומשפטיים
פרק 2: גבולות תכנון המס
2.1 מהו תכנון מס אגרסיבי?
2.2 התפתחויות בהערכות רשות המסים באשר לטיפול בתכנוני מס בלתי לגיטימיים
2.3 יישום חקיקתי - מהי חובת הדיווח שנכנסה בתיקון 147
פרק 3: הטיפול בתכנוני מס בלתי לגיטימיים בארץ ובעולם
3.1 דרכי התמודדות עם הנושא האמור במדינות נוספות בעולם
3.2 דיון בחובת הגילוי והדיווח בהשוואה לארה"ב
פרק 4: בעיות חקיקה
4.1 מטרת התיקון
4.2 בעיות בחקיקה ובישומה
פרק 5: יישום תכנונים החייבים בדיווח
5.1 פירוט פעולה 8 עליה יש לדווח בעת הגשת הדוח
5.2 פירוט פעולה 11 עליה יש לדווח בעת הגשת הדוח
פרק 6: דעות מ"שדה הקרב"
6.1 הקדמה
6.2 תשובות ומסקנות
פרק 7: סיכום
7.1 סיכום ומסקנות
7.2 התפתחויות צפויות (לדעתנו)
פרק 9: ביבליוגרפיה
נספח א' - שאלון
נספח ב' - גבולות תכנון המס
נספח ג' - כתבות
מתוך העבודה:
לאורך השנים מתאפיינת הפסיקה באשר לפרשנות תכנוני המס במספר פנים ובצד עקרונות הפרשנות הכלליים ניתן לזהות אפיונים מיוחדים כגון: פסיקה על פי רוח כלכלית ולא לפי לשון החוק, סטייה מלשון החוק לשם עשיית צדק, הכרה בהוצאות על סמך עקרונות חשבונאים ושלילת עקרונות חשבונאים במקרים אחרים. באופן כללי ניתן לאבחן כדלקמן: קיים בפסיקה איזון בין עקרונות חשבונאים למילות החוק. במקרים רבים גוברים עקרונות כלכליים על עקרונות מיסויים. "מהותה של עסקה נקבעת לצורך דיני המס על פי המהות הכלכלית האמיתית של העסקה" ואכן, בית-משפט זה ייחס לא אחת משקל לבחינתה של עסקה על-פי מהותה הכלכלית ופירש את הוראות המס בהתחשב בהגיונן הכלכלי(11) .
--------------------------------------------------------------------
11. ע"א 1240/00 - פקיד שומה תל-אביב 1 נ' יצחק סיוון . תק-על 2005(1), 28. |
| |
| עבודה מס'
65146 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
החבות במס רכישה בעסקאות לפי החלטת מינהל מקרקעי ישראל מס' 737, 2003.
האם חב היזם/קבלן במס רכישה כרוכש זכות במקרקעין או אולי הוא קבלן המעניק שירותי בנייה? |
| 8,592 מילים (כ-26.5 עמודים), 32 מקורות, 238.95 ש"ח |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
החלטת מועצת מינהל מקרקעי ישראל מס' 737 (להלן:"החלטה 737") העניקה, ליישובים עליהם היא חלה, את הזכות להמליץ בפני מינהל מקרקעי ישראל (להלן:"המינהל") על חברים חדשים (להלן: "המשתכנים") אשר יהיו זכאים לחכור מן המינהל מגרשים בשטחי היישוב (להלן: "מגרשי ההרחבה" בהנחה ניכרת.
שיעור ההנחה אותו קיבל החבר הינו בין היתר, נגזרת של מיקומו הגאוגרפי ושל מצבו הביטחוני של היישוב. יישובי קו העימות זכו להנחה מלאה בתשלום דמי החכירה למינהל.
החלטה 737 הותירה בידיו של המינהל את הסמכות לאשר או לא לאשר את המלצת היישוב. המינהל רשאי היה להחכיר על פי שיקול דעתו את הקרקע למשתכן המומלץ.
חלק מן היישובים התקשרו עם חברות יזמיות בתחום הנדל"ן לשם מימוש החלטה זו, תוך מטרות של שמירה על אופיה של השכונה הקהילתית כשכונה הומוגנית ואחידה, יעילות הבנייה, שמירה על לוחות זמנים, ביצוע הבנייה עבור המשתכנים באמצעות יזם/קבלן ידוע ועתיר ניסיון.
נקבע כי ליזם/קבלן לא תינתן כל בעלות במגרשי ההרחבה וכי מעמדו יהא כשל קבלן מבצע בלבד.
מקור הזכויות לפי החלטה 737, מאפשר העברת הזכויות למשתכנים בלבד.
כך נחתמו עסקאות ב-2 חוזים: חוזה בין המשתכן לבין היזם/קבלן להספקת שירותי בנייה.
וחוזה בין המשתכן לבין הקיבוץ בקשר עם המלצת היישוב על המשתכן.
מאידך, מנהלי מס שבח, ראו ביזם/קבלן כרוכש זכויות במקרקעין של היישוב ולפיכך הנפיקו הודעות שומה ליזם/קבלן כרוכש מקרקעין, למשתכן -הונפקה שומת מס רכישה, וליישוב -שומת מס שבח בגין זכות ההמלצה או ההרשאה כ"זכות במקרקעין".
עבודה זו תידון באספקטים של משולש מס הרכישה שנוצר בעסקה במסגרת החלטה 737:
המלצה על משתכן ו/או התחייבות להמליץ על משתכן האם עולה כדי "מכירה" של זכות במקרקעין ולכן בהכרח היישוב קנה זכויות מהמינהל וצריך לשום אותו במס רכישה?
האם היזם/ קבלן- רכש זכויות מהיישוב וחב במס רכישה?
המשתכן- אכן רכש זכות במקרקעין ולכן חייב במס רכישה.
בעבודתנו נבחן בעיקר שתי סוגיות מרכזיות: האם חב היזם/קבלן במס רכישה כרוכש זכות במקרקעין או אולי הוא קבלן המעניק שירותי בנייה?
האם היישוב רכש זכויות מהמינהל- לחילופין, האם הזכות ההמלצה או ההרשאה הינה זכות במקרקעין- החייבת במס.
תוכן העניינים:
*תמצית מנהלים
*הקדמה
*מבנה העסקה
מיסוי זכות ההמלצה
זכות ההמלצה כ"זכות במקרקעין"
זכות ההפניה כ"מכירה"
*חבות היזם במס ביישום החלטה 737- מערכת חוזים של הזמנת בניה
מבחני הסיכון והכוח
עסקאות בעלות מאפיינים דומים
א. עסקאות הזמנת בנייה על קרקע של הבעלים
ב. עיסקאות בהן הקבלן ממליץ על התקשרות עם הרוכשים
ג. סיכום ומסקנות
*מעמד האגודה/ישוב בהחלטת 737
החבות במס שבח
קביעת שווי המכירה
מס השבח החזוי
*סיכום עבודה
מקורות
מתוך העבודה:
ביום 17.12.95 פרסם המנהל את החלטה 737 ( להלן-"החלטה 737") שעניינה בהפשרת קרקעות חקלאיות של מושבים וקיבוצים לצורך הרחבות למגורים. ההחלטה נועדה לאפשר הרחבת המושב או הקיבוץ, על ידי שינוי ייעוד של חלק מהקרקעות החקלאיות שיופשרו למגורים. חלוקת הקרקע לחברים החדשים (להלן-"המומלצים" או "הרוכשים") נעשית על ידי הגשת "רשימת מומלצים" על ידי האגודה או על ידי בעלי הנחלות, המקבלים מהאגודה את הזכות להמליץ על משתכן אחד. רשימה זו מוגשת למינהל, אשר מחכיר למומלצים את הקרקע תמורת דמי היוון. החלטה 737 הותירה בידי המנהל את הסמכות לאשר או לא לאשר את המלצת הישוב, כך שהמנהל רשאי להחכיר על פי שיקול דעתו את הקרקע לרוכש המומלץ. |
| |
| עבודה מס'
61538 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
תכנון מס לחברת משלח יד זרה לאור הרפורמה במס (מצגת)., 2003.
|
| 0 מילים (כ-0 עמודים), 0 מקורות, 249.95 ש"ח |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
עבודת גמר בתכנון מס בתואר שני.
עד כניסת הרפורמה לתוקף עקיפת סעיף 1) 5) לפקודה נעשתה באופן הבא:
* הקמת חברה בחו"ל - במדינת .Tax haven
* החברה שוכרת את בעל המניות לעסוק עבורה במשלח היד המיוחד, השכר
המשולם נמוך, בגובה ההוצאות המותרות בניכוי בחו"ל. יתר ההכנסות מוזרמות
לחברה הזרה.
* על פי פס"ד בז'ה וטאומן אין החלה על שכירים של סעיף 1) 5) קרי אין תוקף לתיקון
59והחלתו על שכירים. הכסף נמשך מהחברה באמצעות דיבידנד המתקבל לראשונה
בחו"ל (פס"ד ברונפמן).
בעקבות הרפורמה הוגדרה "חברת משלח יד זרה" וסעיף 5 סעיפים (4) - (1) בוטלו.
* הגדרת חברת משלח יד זרה בסעיף 5 לפקודה:
* חבר בני אדם תושבי חוץ שמתקיימים בו כל אלה:
- הוא חברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76(א);
- לפחות %75 באחד או יותר מאמצעי השליטה בו מוחזקים, במישרין או בעקיפין,
בידי יחידים תושבי ישראל או בידי תושבי האזור כהגדרתו בסעיף 3א;
- מרבית בעלי השליטה או קרוביהם עוסקים בעבור החברה במשלח יד מיוחד,
במישרין או באמצעות חברה שבה הם מחזיקים במישרין או בעקיפין, באמצעי
שליטה של %50 לפחות;
- מרבית הכנסתה או רווחיה של החברה בשנת המס, למעט רווחי והפסדי אקוויטי
ושינויים בערכם של ניירות הערך, מקורם במשלח יד מיוחד;
* משלח יד מיוחד הגדרה - עיסוק או מקצוע שנקבע על ידי שר האוצר, באישור ועדת
הכספים של הכנסת.
|
| |
| עבודה מס'
41182 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
תיקון 94 לסעיף 105 לפקודת מס הכנסה-בדיקת מדיניות המיסים הרצויה וניתוח סעיפי החוק.
דרכים לפיצול חברות, פטור ממיסים, תנאים לזכאות ועוד. |
| 5,133 מילים (כ-16 עמודים), 6 מקורות, 188.95 ש"ח |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תיקון מספר 94 לפקודת מס הכנסה (מיזוגים ופיצולים(
לסעיפים 105 103-לפקודה חלק א'
הטבות מס בביצוע מיזוגים, פיצולים והעברות נכסים.
תמצית hc1182
עד כה מיזוגים היו אפשריים בפטור ממס רק בין שתי חברות תעשיתיות ,וזאת במסגרת פקודת מס הכנסה,
ועל פי פקודת החברות מיזוגים יתכנו בשני אופנים:
1. מאגודה שיתופית לחברה.
2. מחברה נוכרית לחברה ישראלית .
עד תיקון 94 העברת נכסים כנגד מניות היו אפשריים על פי סעיף 95 לפקודה בלבד ופיצול חברות לא היה
אפשרי כלל .
כאשר חברה עוברת אירגון מחדש אשר במהלכו מתבצע פיצול החברה הישנה ויצירת חברות חדשות זאת
לשם מהלך עסקים תקין, התפתחות החברה והמשך הפעילות כלכלית .
מס הכנסה פונה לעזרת החברה המתפצלת ועל ידי תיקון 94 לסעיף 105 לפקודה מתיר הטבות מס ומורה
על דרך הפיצול, הטיפול החשבונאי למס הכנסה הנדרש ועל ההגבלות אשר מופיעות בסעיף הנ"ל.
עבודה זו עסקה בעיקרה בניתוח והסבר תיקון 94 לסעיף 105 לפקודת מס הכנסה -פיצול חברות, כיצד מס
הכנסה מתייחס לפיצולים בכלל ולסיטואציות העשויות להתרחש בעקבות הפיצול בפרט. וכל זאת
בהתרחש שני סוגי פיצול אנכי ואופקי. כמו כן הובאו עיקרי החוק האמריקאי והטיפול שם בנושא זה.
פיצול חברות הינה טכניקה מענינת המאפשרת התפתחות וקידום החברה תוך ניצול הטבות המס הניתנות
במסגרת הפקודה בשמירה על ההגבלים אשר קובע הנציב ומציבה הפקודה.
|
| |
| עבודה מס'
65837 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
עקרונות מס במדינה המודרנית - מיסוי אופציות לעובדים, 2006.
ניתוח ההטבה "אופציות לעובדים", דיון בשאלה האם הכנסה פירותית או הונית, מיסוי ההטבה, ניתוח הסעיפים הרלבנטים בפקודת מס הכנסה, ניתוח השאלה האם מיסוי אופציות לעובדים עומד בהיבט מטרות המס (פשטות, יעילות והגינות). |
| 7,207 מילים (כ-22 עמודים), 8 מקורות, 274.95 ש"ח |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
סוגיית תגמול עובדים הייתה מאז ומתמיד אחת השאלות החשובות והמכריעות מבחינת המעביד. תחום זה הפך לבעל משמעות במרוצת המאה העשרים, עם התפתחות התעשייה והייצור, ובפרט - לאחר מלחמת העולם השנייה, עם ההתפרצות הטכנולוגית, שהונעה על-ידי כוח אדם איכותי ומובחר - מנהלים, אנשי שיווק, כספים ומו"פ. מטבע הדברים, קובעי המדיניות בחברות ראו לנגד עיניהם את הצורך לתגמל עובדים אלה ולגרום להם להיצמד למקום עבודתם ולהשיא את רווחי המפעל.
נחלק את מכלול התגמול לעובדים לשלושה תחומים:
1) משכורת שוטפת - על המשכורת להתאים לסוג העבודה, לדרגת המיומנות הכללית הנדרשת מהעובד, לוותק, וכיו"ב.
2) בונוס תקופתי - מתקבל, לרוב, אחת לשנה. ברוב המקרים, הבונוס סובייקטיבי ונקבע על ידי המעביד בהתאם להישגים האישיים של העובד. לעיתים הוא מבוסס על נוסחאות ספציפיות שמטרתן להביא לתגמול שמבוסס על מדדים ביצועיים.
3) תכנית תגמול לטווח ארוך - תכניות תגמול אלו עשויות לכלול אופציות למניות, מניות או מנגנונים אחרים. המייחד את תכניות התגמול הוא שהן מיועדות להשיג יעדים בטווח הארוך.
בתוך התחומים הללו מתקיימים ארבעה יסודות עיקריים של התגמול:
1) מזומן - שכר, תמריצים תלויי יעדים, מענקי הצטיינות, פנסיה, הבראה, רכב/תחליף שכר.
2) הטבות אחרות - ביטוחי בריאות, כלי עבודה חדשניים, זמן פנוי, לימוד ואימון, פעילויות חברתיות.
3) ניירות ערך - הענקתם, רכישתם או מתן אופציה לרכישתם.
4) זמן ומקום - חופשה בתשלום/ללא תשלום, מיקום ואווירה נוחים, "ערך" המקום.
בתוך סוגיית תגמול עובדים, נושא החלוקה לעובדים של אופציות למניות החברה המעסיקה הפך למקובל הן בישראל והן בעולם כולו. ראשית דרכן של התכניות המאפשרות לעובדים לרכוש מניות הייתה בארה"ב בתחילת שנות ה-50, אולם הרעיון תפס תאוצה והתפשט ברחבי העולם רק בשני העשורים האחרונים. עד לפני כעשור, מספרם של עובדים המחזיקים מניות של החברות בהן הם מועסקים, היה זעום. התופעה נראתה במספר חברות קטנות, בעיקר כאלה המתמחות באלקטרוניקה.
תוכן עניינים
פרק 1 - מבוא
כללי
היבט המיסוי
פרק 2 - הקצאת אופציות לעובדים טרם הרפורמה
מיסוי עפ"י סעיף 2(2) ו-3(ט)
טיפול במיסוי ההטבה לעובד עפ"י ס' 3(ט)
מיסוי עפ"י ס' 102
טבלת השוואה בין הדין לפי ס' 2(2) ולפי ס' 102
פרק 3 - סוגיות העולות במקרה בו ניירות הערך המוקצים נחשבים ניירות ערך זרים
רישום המניות למסחר
שיעורי מס במכירת ניירות ערך הרשומים למסחר בחו"ל
פרק 4 - הקצאת אופציות לעובדים לאחר הרפורמה
כללי
הקצאה באמצעות נאמן
הקצאה שלא באמצעות נאמן
קביעת עתידיות אפשריות
פרק 5 - מיסוי אופציות לעובדים בהיבט מטרות המס
הגינות
יעילות
פשטות
פרק 6 - סיכום
ביבליוגרפיה
הערת מערכת: בעבודה לא צויינו מראי מקום.
מתוך העבודה:
כפי שכבר הוזכר לעיל, ערך האופציה קשור במישרין למידת הצלחתה של החברה, ולכן, ובפרט - בתקופות צמיחה, העובד עשוי לזכות בריווח משמעותי ביותר, לאחר שיממש את האופציה למניה וימכור אותה בשוק. עניין זה נכון בפרט לגבי העובדים הבכירים. מנכ"לים נכנסים מעדיפים נתח השפעה בחברה יותר מאשר תוספת מזומנים למשכורותיהם. מסיבה זו חלק הארי של שכר הבכירים, ובפרט - בענף סטארט-אף, מורכב מחבילות אופציות.
קבלת אופציות אינה כרוכה בסיכונים כלשהם מבחינת העובד. לכל הפחות, העובד לא יממש את האופציה, אם היא תהיה מחוץ לכסף (תשלום המימוש גבוה מערך המניה בשוק). החסרון הוא בכך, שאופציה ניתנת בד"כ במקום חלק מהמשכורת, ובכך אולי גלום הפסד מסוים במקרה שהאופציה לא תמומש. |
| |
| עבודה מס'
67332 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
ביקורת שיפוטית על רפורמת המס- מידתית או פוגעת בזכויות קניין?, 2008.
בחינת לגיטימיות מוסד הביקורת השיפוטית על חקיקה בכלל ועל חוקי מס בפרט, תוך התייחסות לזכויות החוקתיות הרלוונטיות לחקיקת מס ולאופן בחינתן למול תכלית החוק. |
| 3,333 מילים (כ-10.5 עמודים), 18 מקורות, 299.95 ש"ח |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
ההכרעה בדבר הצדקת הביקורת השיפוטית רגישה מנקודת-ראות דמוקרטית, ולכן הכרחי שתהא בחינה בהירה דיו של קריטריונים מצד בית-המשפט העליון בתפקידו כגורם מפקח. כלומר, המנגנון החוקתי חייב להכיל הסדרים שישקלו הרגישות לעומת מעורבות ביקורתית בהכרעות המחוקק.
מטרת עבודתי היא לבחון לגיטימיות מוסד הביקורת השיפוטית על חקיקה בכלל ועל חוקי מס בפרט, תוך התייחסות לזכויות החוקתיות הרלוונטיות לחקיקת מס ולאופן בחינתן למול תכלית החוק.
בפרק הראשון, אתאר מטרות חוקי המס במדינה דמוקרטית, שנועדו בעיקרם לממן תקציב המדינה ולמלא יעדיה הכלכליים-חברתיים. בנוסף, אדון בהיקף זכויות האדם החוקתיות והפגיעה המותרת בהן לאור חקיקת המס.
בפרק השני, אבחן סמכות מוסד הביקורת השיפוטית לפני המהפכה החוקתית בשנת 1992 ולאחריה. אתאר מטרות הביקורת על חקיקה, כאמצעי לאיזון הולם בין הוראת החוק לזכויות הרלוונטיות, תוך שימת דגש על אותן זכויות חוקתיות העלולות להיפגע כתוצאה מהוראת מס נבחרת. כמו-כן, אתאר נורמת המידתיות, נורמת הסבירות והאיזון הראוי המהווים תנאים הכרחיים לעמידה בדרישות פסקת ההגבלה של חוק-היסוד.
בנוסף, אציג התיאוריות להצדקת מוסד הביקורת השיפוטית, שעיקרן מבוססות על ההסכמה שהביקורת משרתת רצון העם, בעוד שבאשר לזכות ההשתתפות חלוקות הן בדעותיהן. מנגד, אדון בנימוקי המתנגדים לפעילותו, המבוססים בעיקרם על הפגיעה בזכות ההשתתפות בהליך הפוליטי. בסיכום דבריי, אציג דוגמא להתערבות לגיטימית מצד בית-המשפט בעניין מיסוי רטרואקטיבי.
בפרק האחרון, אדון בהתפתחות רפורמת המס בעשור האחרון, תוך בחינת הוועדות הממשלתיות שהוקמו לשם בחינת מערכת המס. אתאר וועדת בן-בסט, שהיוותה בסיס להתהוות וועדת רבינוביץ', בזמן ששתיהן לא צלחו מטרות הרפורמה בשלמותן. לסיכום, אציג הצעות עדכניות לשינוי מערכת המס, כשטיבן זהה לקודמתן- הגדלת ההכנסה הפנויה וצמיחה כלכלית במשק- אלא שאופן החלתן והאמצעי לממשו שונה.
תוכן עניינים
מבוא
פרק א': "היקף הזכויות החוקתיות ביחס לחוק המס"
· מטרות המס.
· הזכויות החוקתיות המוגנות, שעלולות להיפגע על-ידי חוק המס.
פרק ב': "ההצדקה הדמוקרטית לביקורת שיפוטית "
· הביקורת השיפוטית לפני המהפכה החוקתית ולאחריה.
· מבחן המידתיות והפגיעה בזכויות חוקתיות מוגנות.
· תיאוריות להצדקת קיום מוסד הביקורת השיפוטית.
· מיסוי רטרואקטיבי כדוגמא להצדקת הביקורת השיפוטית.
פרק ג': "התפתחות רפורמת המס בעשור האחרון"
· השפעת מערכת המס בעולם על ישראל.
· המצוי והרצוי בין וועדת בן-בסט לרבינוביץ'.
· הצעות רפורמה עכשוויות.
סיכום
מתוך העבודה:
לגביית המס בישראל חשיבות רבה בתפקוד המדינה. עיקרו בסיוע מימון פעולות הממשלה, וכן במימוש מטרות שאינן כלכליות גרידא אלא גם חברתיות(3). המס מוגדר כתשלום חובה שמוטל על-ידי רשות שלטונית מכוח החוק, שאין כנגדו תמורה ישירה המוחזרת למשלם המיסים, אלא תמורה בשירותים ציבוריים מטעם המדינה.
למרות היותו תשלום חובה, אשרור המס מחויב בהסכמה קולקטיבית(4). חובה זו נובעת מסעיף 1 לחוק-היסוד(5), לפיו מיסים לא יוטלו אלא בחוק ועל-פיו. לצד דרישת ההסכמה לשם קביעת חוקתיות המס, נדרשת עמידה בתנאי פסקת ההגבלה, לרבות בשאלת היותו "לתכלית ראויה", מידתי ו"הולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית"(6).
|
| |
| עבודה מס'
61016 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
חוק מס ערך מוסף, 2002.
היבטיו השונים של מס התשומות כפי שבאים לידי ביטוי בסעיף 43 א לחוק מס ערך מוסף. |
| 6,163 מילים (כ-19 עמודים), 13 מקורות, 279.95 ש"ח |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
חוק מס ערך מוסף
ראשי פרקים
1. מבוא
2. פרק א': חבות במס- עסקת אקראי.
2.1 תיקון מספר 3
2.2 מכירת מקרקעין ע"י גוף פרטי.
2.3 מכירת מקרקעין ע"י עוסק במקרקעין.
2.4 מכירת מקרקעין ע"י עוסק שאין עיסוקו במקרקעין.
2.5 מכירת מקרקעין ע"י מלכ"ר או מוסד כספי.
2.6 מכירת מקרקעין ע"י מלכ"ר למלכ"ר.
2.7 טבלת סיכום עסקאות אקראי.
3 פרק ב': הניכויים.
3.1 כללי.
3.2 ניכוי מס תשומות ע"י מלכ"ר.
3.3 ניכוי מס תשומות בעסקת אקראי.
3.4 ניכוי מס תשומות בעסקת אקראי במקרקעין.
3.5 ניכוי מס תשומות מלכרי"ם ומוסדות כספיים המוכרים מקרקעין.
3.5.1 מס ששולם בשל רכישת המקרקעין.
3.5.2 ערך ההשבה.
3.6 ניכוי מס תשומות מלכרי"ם ומוסדות כספיים הרוכשים מקרקעין.
4. סיכום.
5. ביבליוגרפיה.
משמעות "עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי" כוללת בין אלו החייבים במס על הכנסה
מעסק גם את הפועל באופן לא קבוע אך מסחרי. בתיקון מס' 3 משנת 1979 נקבע כי
מכר מקרקעין הינו "מכירת מקרקעין לעוסק בידי אדם שאין עיסוקו במכירת
מקרקעין וכן מכירת מקרקעין בידי אדם כאמור למעט מכירת דירת מגורים למלכ"ר
או מוסד ציבורי". היוצא מכך כי למרות שחוק מע"מ הכיר גם בפועל באופן מסחרי
אך לא קבוע ככזה הכלול בין הנישומים החייבים לשלם מס על הכנסה מעסק הרי
בתיקון 3 נותק מכר המקרקעין וקיבל את הגדרתו שהינה טכנית מעיקרה.
עפ"י ההגדרה החדשה המתווספת לתקנה 6 ב לתקנות מע"מ הרי מוטל מס על מלכ"ר
גם כרוכש מקרקעין וגם כמוכרם וכן במקרה בו מלכ"ר מוכר למלכ"ר. פעמים תוצאה
זו הינה הגיונית למשל כאשר המלכ"ר הינו צרכן סופי כמו במקרה שרוכש הוא
מקרקעין מעוסק והוא הנושא בנטל המע"מ. יש פעמים בהם אין נשמר מעמדו של
המלכ"ר כצרכן סופי ובמקרים אלו יש להטיל ספק בטעמו של המחוקק. לשם הבנת
הנושא נציג מספר מקרים הממחישים את הבעיתיות שיצר המחוקק.
1. רשות מקומית מפקיעה מקרקעין הרי ההפקעה בגדר מכר וחייבת במס
והחבות הינה במועד תשלום התמורה.
2. דוגמא נוספת הינה מתנה שהרי אדם פרטי התורם קרקע למלכ"ר חייב
המלכ"ר במע"מ על שוויה של המתנה שהרי הגדרת מכר כוללת גם מתנה.
3. מלכ"ר המוכר מקרקעין תלויה חבותו בסוגו של הקונה (יבואר בהמשך
במסגרת עיסקת אקראי במקרקעין) במידה והקונה הינו עוסק הרי חיוב
המע"מ ניתן לקיזוז אם הקונה הינו מלכ"ר אחר הרי המע"מ יחול ולא
ניתן לקיזוז אלא בשעת המכירה מכוח סעיף 43א לחוק.
מלבד השאלה שעוררנו קודם בדבר מעמדו של המלכ"ר כצרכן סופי והמשמעויות
הנגזרות מכך מתעוררת גם השאלה מדוע כרוכה חבותו של אחד בסוגו של השני,
שהרי אם משום מה יתוקן באופן רטרואקטיבי מעמדו של האחרון עלולה חבותו של
הראשון להשתנות.
בעבודה זו נבחן את היבטיו השונים של מס התשומות כפי שבאים לידי ביטוי בסעיף
43 א לחוק מס ערך מוסף. נבחן את התפתחות החוק תיקון מס' 3 ותיקון מס' 6 ואת
השפעתם על סעיף זה.
נראה את הצורך האמיתי בחיקוקו של סעיף 43א מחד וננסה לבחון האם הסעיף
במתכונתו הנוכחית עונה על הצורך לשמו נחקק.
בעבודה זו נלך צעד אחר צעד ונברר את מרכיביו השונים של הסעיף וזאת במטרה
שבחינת משמעות הסעיף תעשה בצורה רחבה ועמוקה.
|
| |
| עבודה מס'
20567 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
תקנות המס בוועד ארבע ארצות.
סקירת הוועד ותקנותיו הכלכליות, קבלת החלטות, חלוקת נטל המס, פטור ממס , תעודות אודות נטל המס ועוד. |
| 3,351 מילים (כ-10.5 עמודים), 12 מקורות, 168.95 ש"ח |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תקנות המס בועד ארבע ארצות
ראשי פרקים hy0567 -
1.מבוא והצגת הנושא
2.תקנות כלכליות של הוועד
א.קבלת החלטות
ב.אובייקטים לתשלום מס
ג.חלוקת נטל המס
ד.פטורים ממס
3.תעודות אודות נטל המס
4.סיכום
5.ביבליוגרפיה
מבוא והצגת הנושא
ועד ארבע הארצות, שפעל כגוף אוטונומי לחלוטין היה בבחינת חידוש בתקופתו,
תקופה בה היהודים בארצות הגולה היו כפופים כמעט בכל עניני הפנים להחלטות
זרים. זו היתה הפעם הראשונה בה ניתנה ליהודים אוטונומיה כמעט מוחלטת בעניני
הפנים אשר בה יכלו להחליט על חלוקת הנטל בינהם כלפי הממשלה, על פי חוקי
ההלכה וכך ביטא זאת בער מבוליחוב, יהודי פולני בן המאה הי"ח בתארו את ועד
ארבע הארצות :"והיה זאת לבני ישראל גאולה קטנה ומעט כבוד".
סיבות חיצוניות ופנימיות גם יחד גרמו לכך שהצורך לרכוז השלטון האוטונומי
היהודי הלך וגבר ולכן ועד ארבע ארצות קם וצמח במידה רבה, הודות לתנאים
ששררו במלכות פולין ובדרכי התפתחותו של הקיבוץ היהודי בפולין בזמן גיבושו. כמו
כן, התפוררותו של הועד באה מאותן סיבות: התפוררותה של פולין עקב החולשות
הפנימיות.
ועד ארבע הקהילות היה קיים כ200- שנה, והינו אחד משני ועדי ארצות שהיו קימים
באותה תקופה, כאשר השני הוא ועד מדינת ליטא. שיאו היה בתקופת פרעות ת"ח
ות"ט ולאחר מכן הוא נחלש עד לשנת 1772, שנת פירוד פולין.
השם המקובל- "ועד ארבע הארצות" בא לציין את ארבע ארצות המיסים,
שגבולותיהם היו שווי בדרך כלל לגבולות ה"ארצות" ההיסטוריות:
1.גלילות פולין גדול שמרכזה בעיר פוזנא.
2.פולין קטן, שמרכזה בערים קרקוי ולובלין.
3.רוסיה האדומה ופודוליא שמרכזה לבוב.
4.ווהלין שבירתה אוסטרו ומרכזה בעיר לודמיר וקרמנץ.
לקהילות אלו היו את מירב הסמכויות בועד אולם גם לקהילות הקטנות נתנו לעיתים
זכויות בעיני מיסים או בעניני פנים, להבדיל מועד קהילות פולין שהיה יותר
אוטונומי.
בתקופות אלו יהודי פולין היו חוכרי אדמות ועל כך היתה עיקר פרנסתם. המלכים
והאצילים בעלי האחוזות היו בעד היהודים.
המלכים, מכיון שקיבלו מהם הכנסות ממסי המדינה וכן מכיון שקיבלו מהיהודים
חוכרי המכס המסים והאחוזות, סכומים גדולים בצורת דמי קדימה או הלוואות.
האצילים הגנו על היהודים מכיון שהעריכו את ההכנסה שקיבלו מהיהודים שחכרו
את אחוזותיהם, וגם קנו את יבול אדמתם. מלאכות שהפריצים לא עסקו בהם
בעצמם אלא רק נהנו מהרווח. הגורמים המתנגדים היו העירוניים הסוחרים ובעלי
המלאכה שהיהודים התחרו בהם וכן הכמרים הקאתוליים.
אלו למעשה הגורמים שפעולתם המשותפת הגדירה את המצב הסוציאלי והמשפטי
של יהודי פולין ליטא במאה השש עשרה עד אמצע המאה השבע עשרה שאז הגיע
פולין לשיא התפתחותה המדינית.
מטרת עבודתי זו היא לסקור ולתאר את תקנות הכלכליות של ועד ארבע ארצות, תוך
הבאת דוגמאות המוכיחות סקירה זו.
אשתמש בעבודתי במקורות ראשוניים כמו פנקס הועד וכיו"ב אולם גם במקורות
מחקריים.
|
| |
|
|
