|
עבודות [1-9] מתוך 21
:: [עמוד 1 מתוך 3]
|
|
עבור לעמוד: 1 2 3
:: עמוד הבא >>
|
תוצאות חיפוש "מחאה": |
| עבודה מס'
20591 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
מחאה חילונית לעומת מחאה דתית-חרדית, 1995.
סקירת צורות המחאה בארץ, ההבדלים בין המחאה החילונית לדתית, ההתארגנות, תיאור פעולת המחאה, מחקר אמפירי ועוד. |
| 5,031 מילים (כ-15.5 עמודים), 15 מקורות, 188.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
מטרת עבודה זו היא לסקור את צורות המחאה בארץ תוך השוואה למחאה של הציבור הדתי בארץ מול המחאה של הציבור החילוני. תכלית העבודה היא להעריך האם למחאות דתיות יש תגובות או תוצאות אחרות.
הצגת הנושא
מחאה באה למעשה על מנת לשנות את עמדות הצד השני, ולגשר על פערים, והאמור הוא במיוחד במחאה דתית. הנתק בין "דתיים" ל"חילוניים" הוא עמוק ואולי אף העמוק והקשה ביותר לתיקון מבין כל הנתקים שנתהוו בדורנו בעם היהודי.
ראשיתו של נתק זה הוא במאה ה-18 והגורם הישיר לו היה המפגש בין מסורת יהודית תורנית שעיצבה במשך דורות את המסגרות, את אורחות החיים ואת האמונה של העם, לבין התרבות החילונית האירופאית, כפי שבאה לידי ביטוי במוסדות המדינה. בארגון החברה ובמוסרה, במדעים, בטכנולוגיה, במקצועות הכלכלה ובהבעה היצירתית לסוגיה.
חומרת העימות בין שתי קבוצות אלה נובעת מבסיסן האידאולוגי. שתי הקבוצות חלוקות על רוב ההיבטים הקיומיים של חיי היום יום מה מותר ומה אסור לאזרח לעשות? האם צריכים לשלוט במדינה כללי המוסר וקובץ החוקים הדתיים או האזרחיים? מערכות אלה קובעות את אורח החיים של כל אזרח ואזרח. לפיכך נודעת להן חשיבות רבה. הקושי הינו שבשני אורחות חיים אלה ישנם רכיבים רבים שאינם ניתנים לגישור, שכל אחד מהם מושתת על בסיס ערכי או דתי מסויים שעליו אין כמובן הסכמה בין הקבוצות. המאפיין המיוחד והפרדוקסלי של היחסים בין שתי הקבוצות הוא שקבוצת הרוב מסכימה שקבוצת המיעוט תנהג ע"פי אורח החיים וכללי ההתנהגות שלה ואילו קבוצת המיעוט דורשת כי אורח חייה, לפחות בצדדיו הציבוריים יהיה לחוק המדינה ולתקן ההתנהגות של האוכלוסיה כולה.
מנקודת מבט פסיכולוגית חברתית רוב חברי שתי הקבוצות חיים בנפרד אלה מאלה מבחינה פיסית ונפשית כאחד. בכללו של דבר קיימות קהילות ושכונות נפרדות לשתי הקבוצות.
ראשי פרקים:
1.מבוא
2.התארגנות ומחאה חברתית
3.יחסי דתיים חילוניים
4.תאור פעילויות המחאה
5.מחקר אמפירי
א.המטרה
ב.השיטה
ג.התוצאות
6.סיכום העבודה
7.ביבליוגרפיה
|
| |
| עבודה מס'
68464 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
צ'רלי צ'פלין - קומדיה ומחאה, 2006.
בחינת אמירותיו ומחאותיו של צ'פלין כנגד המשטר והממשל והאופן הקומי שבו הוא עושה זאת. |
| 9,396 מילים (כ-29 עמודים), 11 מקורות, 349.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
צ'רלי צ'פלין היה אחד מגדולי הבמאים אשר טבע את חותמו בתחום הקולנוע בכלל ובתחום הסרטים האילמים והקומיים בפרט. כשרונו המיוחד כפנטומימאי וכשחקן הובילו אותו משחקן בסרטיו הקומיים של מק סנט להפיק ולביים סרטים בעצמו. יש שאומרים שהוא אף היה אדם קשה לעבודה וכי כל פרט ופרט קטן היה נמדד שוב ושוב עד אשר היתה מתקבלת התוצאה הרצויה. הקו המנחה את סרטיו של צ'פלין, הן בתקופת סרטיו הקצרים והן בתקופת סרטיו הארוכים והעלילתיים הוא הקומדיה והספלסטיק. מכיוון שעברו גדוש במשחק קומי כך גם סרטיו מציגים את רעיונותיו. צ'פלין מצליח להעביר את רעיונותיו, אשר יש בינהם מכנה משותף, באמצעות הומור וצחוק.
במחקר זה נתחקה אחר סרטיו של צ'רלי צ'פלין וננסה לבחון את אמירותיו ומחאותיו כנגד המשטר והממשל, וכן נבחן את האופן הקומי שבו הוא עושה זאת. ננסה לבחון ולהעריך מדוע צ'רלי צ'פלין מעביר את מחאותיו בסרטים בצורה הומוריסטית וסאטירית. נבדוק את ההשפעות השונות של החיים המודרנים, הדמוקרטיים על צ'פלין וכיצד הן באות לידי ביטוי ביצירותיו השונות.
בעקבות צפייה בסרטיו של צ'רלי צ'פלין ננסה להוכיח כי צ'פלין ניסה להעביר מסרים חדים מאוד ואף מחאתיים בסרטיו. צ'פלין משתמש ביכולותיו הקומיות על מנת להעביר את מגוון המסרים שלו, הוא מעמיד את דמות ה"נווד" במגוון רב של מצבים וסיטואציות שבהם אנו מגלים את הממשל ועוונותיו, וכיצד הוא מתייחס לחלשים ולאזרחים בכלל.
לצורך מחקרנו נבחן ונחקור את הסרטים הבאים: "חיי כלב" 1918, "יום המשכורת" 1922, "אורות הכרך" 1932, "זמנים מודרניים" 1936, :"הדיקטטור הגדול" 1940, "מלך בניו-יורק" 1957.
הסרטים שנבדקו הינם סרטים מתקופות שונות בחייו של צ'פלין אשר נוגעים בנושאים שונים. הבחירה בסרטים הם לפי נושא הסרט אשר נבדק לפני הבחירה וידע כללי אשר היה לנו לפני שהגענו לעשות את המחקר.
אנו נתאר בכל סרט את העלילה וכן נתאר את רגעי הקומדיה וההומור כפי שצ'פלין מציג אותם. בין אם זה בהומור בפנטומימה בסרט האילם "יום המשכורת" ובין אם זה בסרטים המדברים והמאוחרים שלו כאשר ההומור מתבטא בכתיבה שנונה ובהבעות פניו של צ'פלין.
תוכן עניינים:
1. מבוא
2. רקע תיאורטי
תפיסת האחריות החברתית
ריאליזם בקולנוע
סאטירה והומור בקולנוע
הקולנוע האמריקאי- המשבר הכלכלי
התפתחות הקולנוע כמדיום בארה"ב
תאורית ה"אוטר"
צ'רלי צ'פלין התקופה הראשונה
התקופה השנייה
3. מערך המחקר
מטרת המחקר
שאלת המחקר
אוכלוסיית המחקר
4. הצגת הממצאים
חיי כלב A dogs life 1918 1
יום המשכורת PAY DAY 1922
אורות הכרך City Lights 1931
זמנים מודרניים Modern Times 1936
הדיקטאטור הגדול The Great Dictator 1940
מלך בניו יורק A King in New York 1957
5. דיון ומסקנות
סיכום
ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
צפלין חוזר למועדון ומהמם את ארו של אחד הגנבים, ובסצנה משעשעת ביותר הוא הופך להיות הידיים של הגנב וגורם לגנב השני להעביר אליו בחזרה את הכסף. לאחר מרדף של הגנבים ובעל המועדון בליווי של יריות על בעל דוכן לנקניקיות, הארנק עם הכסף מגיע לצ'פלין והוא ואוהבתו הזמרת עוברים לגור בכפר. בסרט אנו צופים בדמות השוטרים הרעים אשר צ'פלין בורח מהם וגורם להם להתנהג באופן מצחיק ומבדח (הוא גורם להם לרוץ ממקום למקום, ובועט לאחד מהם בישבן). וכן הוא מציג את האופן הקפיטליסטי שבו העסקים עובדים. הזמרת לא גורמת לקהל להוציא כסף ולקנות ולכן היא מפוטרת. |
| |
| עבודה מס'
21134 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
ההתנועה הקומוניסטית בישראל כתנועת מחאה.
סקירת התנועה תוך עמידה על מאפיניה, פעולותיה ומארג היחסים עם מפלגות אחרות תוך בדיקה מאפייני תנועת מחאה. |
| 4,764 מילים (כ-14.5 עמודים), 17 מקורות, 188.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
המערכת השלטונית בארץ הינה מערכת די צעירה. היא הוקמה למעשה עוד לפני קום המדינה אולם החלה לפעול בצורה עצמאית רק בשנת 1948.
רוב מקימי המערכת השלטונית היו אנשים אשר קיבלו את חינוכם במוסדות בחו"ל וינקו אידיאולוגיות שונות אשר ראו בארצות מגוריהם. רוב אנשי השלטון בארץ היו עולי רוסיה או פולין אשר ידעו את טעמו של המרקסיזם-לניניזם ואת צפוניו ולכן נהו לעיתים אחריו.
המפלגה הקומוניסטית הישראלית והמשכיה (והתנועה הקומוניסטית בישראל) היא מפלגה אשר שורשיה עמוקים משורשי המערכת בארץ וגם רעיונותיה הינם רעיונות יותר עמוקים. מאחורי התפיסה הכלכלית, ביטחונית לאומית וסוציולוגית עומדת האידיאולוגיה המרכסיסטית אשר היוותה לא אחת עילה להתנגשות עם הימין הקיצוני או אפילו עם השמאל המתון בארץ.
מק"י הוקמה עוד לפני הקמת המדינה ופעלה במישורים רבים. באותו זמן היה לה גישה גם למפלגת השלטון ברוסיה והיא שאבה ממנו חלק מרעיונותיה האידיאולוגים. בשנת 1956 הוקמה רק"ח האשר גם היא היתה מפלגה אנטי מערכתית . ב-1977 נוסדה חד"ש- גוש אלקטורלי שבמרכזו עמדה רק"ח ואשר השתתפו בה קבוצה יהודית של פנתרים שחורים וקבוצה ערבית לא קומוניסטית. שתי מפלגות אלו היו בעלות אוריאנטציה חילונית ברורה, ולכן יכלו להגמיש עצמן ברבות השנים .
מטרת עבודתי היא לסקור את תולדות התנועה הקומוניסטית הישראלית על מנת לעמוד על מאפייניה, פעולותיה, ומארג יחסיה עם המפלגות האחרות ולראות כיצד מאפיינים תיאורטיים של תנועות מחאה מתקיימים בתנועה זו.
לסיכום אנסה להעריך האם המפלגה הקומוניסטית ורעיון הקומוניזם נעלם מהמערכת הפוליטית הישראלית.
ראשי פרקים:
1. מבוא והצגת הנושא
2. הקדמה- אידיאולוגיה קבוצתית ומהותה
3. היווצרות תנועת מחאה
4. התנועה הקומוניסטית בישראל
א. מקימי התנועה והשפעת בריה"מ עליה
ב. הופעתה של מק"י
ג. פילוג מק"י והקמת רק"ח
ד. עלייתה של חד"ש
ה. יציבות בתנועות הקומוניסטיות
ו. מדיניות השמאל
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה
|
| |
| עבודה מס'
64370 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
המשמעות של שירי מחאה מזרחיים , 2000.
האם שירים בעלי גוון מחאתי יוצרים אסוציאציות שונות אצל ספרדים (יוצאי עדות המזרח) המרגישים מקופחי לעומת אשכנזים, שלכאורה הם המקפחים. |
| 7,290 מילים (כ-22.5 עמודים), 29 מקורות, 238.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
מטרת העבודה הנוכחית היא לבדוק האם שירים בעלי גוון מחאתי יוצרים אסוציאציות שונות אצל ספרדים (יוצאי עדות המזרח) המרגישים מקופחי לעומת אשכנזים, שלכאורה הם המקפחים.
שני שירים שידונו להלן, לדוגמא, הם השירים: "איזו מדינה" מאת אלי לוזון בו הוא מתלונן על צורת ניהול של המדינה. השיר השני הוא "קוראים אותי בבר" מאת מוטי גלעדי- בו הוא שר על זמר מרוקאי ששיריו אינם מושמעים ברדיו בשל "ביורוקרטיה אשכנזית".
להערכתי מתבגרים שמאזינים למוסיקה פופולרית (פופ/רוק) הינם בעלי עמדות תרבות שמרניות יותר, ממתבגרים ששומעים מוסיקה אחרת- מזרחית.
את השערתי אבדוק באמצעות שאלון עמדות, שיבדוק את עמדותיהם והעדפותיהם המוזיקליות של הנבדקים.
כמו כן, השאלון יבדוק האם גם הנבדקים משייכים את עמדותיהם להעדפה מוזיקלית מסוימת.
אוכלוסיית המחקר כלל האנשים שפגשתי בתאריכים 15 בינואר 2001 ועד 31 בינואר 2001. המדגם היה על 100 איש.
השערות המחקר העיקריות הן:
- יש הבדל בין אשכנזים למזרחיים בתפיסת המחאה המושמעת בשירים.
- השירים יהיו בעלי משמעות רבה עבור המזרחיים.
- יש קשר בין כמות ההאזנה לשירים לבין תפיסת המחאה המושמעת בהם.
ראשי פרקים:
מבוא
הקדמה- השפעת המוסיקה
השסע התרבותי בישראל
המוסיקה כסוכן חיברות
שיטת המחקר
שיטת המחקר
מגבלות המחקר
השערות המחקר
תוצאות
סיכום העבודה
ביבליוגרפיה
נספח- דוגמת השאלון
מתוך העבודה:
אחד האלמנטים עלהם התבססו החוקרים היתה כמות הדציבלים אותה שומעים אנשים. רעש של רחוב רגיל מגיע ל- 80 דציבלים, וניתן להניח כי לרעש כזה אנו מתרגלים. לעומת זאת, רעש גבוה יותר מן הסתם יעורר את חושינו.
גורם נוסף בקול הוא המקצב. למספר המקצבים במוסיקה יש יכולת לסחוף אותנו, להרים אותנו לרמה חדשה של מודעות חושית. צורות כאלו של מוסיקה, על פי קרל סישו יוצרות צורה מתונה של אקסטזה או צורה של חופש. לצורך מקצביות אחרת, ביחוד לפעימה מקוטעת הקיימת בצורות מסוימות של מוסיקת רוק יש השפעה מחלישה או מרוקנת על גוף האדם. המקצב המסוים הזה גורם לאובדן האיזון שבין שני חלקי המוח, וכתוצאה מכך נוצרים קשיי תפיסה קשים וכן מספר תופעות המציינות ראשיתה של חרדה. במקרה כזה כל הגוף נכנס למצב של מתח וחרדה. |
| |
| עבודה מס'
62405 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
ביטויין של תנועות מחאה ישראליות בתקשורת בעשרים השנים האחרונות, 2003.
ניתוח שלושה אירועים מרכזיים. |
| 12,533 מילים (כ-38.5 עמודים), 18 מקורות, 328.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן עניינים
1. מבוא
2. הצגת הנושא ושאלות המחקר
3. רקע מתודולוגי
4. חלק תאורטי
4.1 מלחמת לבנון - הרקע למלחמה ולנוכחות הישראלית בלבנון
4.2 תנועות חברתיות - תנועות מחאה
4.3 תנועת "שלום עכשיו" - רקע להקמתה ולפעילותה
4.4 תנועת "ארבע אמהות" - רקע להקמתה ולפעילותה
4.5 מודלים בתקשורת - התקשורת והמשחק הפוליטי
4.6 תנועות חברתיות ואמצעי התקשורת
4.7 תקשורת מגוייסת\מתגייסת
5. חלק מעשי
5.1 "שלום עכשיו" ו"הפגנת ה"-400000,
5.2 "ענבי זעם", הטעות הטראגית בכפר כנא והמחאה בעקבותיה
5.3 תנועת "ארבע אמהות" והנסיגה מלבנון
6. סיכום ומסקנות
7. ביבליוגרפיה
8. נספחים
עבודתי זו עוסקת בנושא ביטויין של קבוצות מחאה חברתיות ישראליות בתקשורת בעשרים השנים
האחרונות, תוך התמקדות בפעילויות תנועות המחאה השונות בזמן מלחמת לבנון, מלחמה שגרמה
לשיח ציבורי נרחב ולויכוחים רבים בקרב הציבור הישראלי משך עשרים השנים האחרונות - החל
מפריצת המלחמה בחודש יוני 1982 ועד ליציאתו של צה"ל מלבנון בשנת .2000
משך התקופה המדוברת היו פעילויות מחאה רבות בארץ, משום כך בחרתי בשלושה אירועים
מרכזיים שהיוו נקודות שיא מבחינת פעילויות המחאה וחשיפתן באמצעי התקשורת.
העבודה בנויה משני חלקים: בחלקה הראשון - החלק התאורטי, אדון ואבהיר מספר מונחים
ומושגים הקשורים בעבודה זו וביניהם - מהן בכלל תנועות חברתיות ותנועות מחאה, אתן רקע כללי
על מלחמת לבנון שהתפרסה על פני משך כמעט עשרים שנה, אדון בהשפעתם ההדדית של התנועות
החברתיות ואמצעי התקשורת אלו על אלו, אבחן מהי תקשורת בזמן מלחמה - כיצד נוטים להתנהג
אמצעי התקשורת בעיתות משבר, וכן אתן רקע כללי על שתי תנועות המחאה העיקריות בהן אעסוק
- תנועת "שלום עכשיו" ותנועת "ארבע אמהות".
בחלקה המעשי של העבודה אנתח כאמור שלושה אירועים מרכזיים אותם בחרתי, אירועים שהיו
נקודות שיא בתקופת מלחמת לבנון ומשך שהיית צה"ל בלבנון בעשרים השנים האחרונות.
נקודת השיא הראשונה הינה הטבח במחנות הפליטים בסברה ובשתילה - אנתח את השפעת
האירועים ואת השפעתה של המחאה העממית שפרצה בעקבותיהם על שינוי המדיניות והרכב
האליטה הפוליטית במדינת ישראל.
פרקו השני של החלק המעשי בעבודה יעסוק בתקופת מבצע "ענבי זעם" והטעות הטראגית של
נפילת פגז צה"ל בכפר כנא במהלך המבצע, טעות שגרמה אף היא לקולות מחאה רמים.
פרקה האחרון של העבודה ידון בהשפעת תנועת "ארבע אמהות" על נסיגת צה"ל מלבנון בחודש מאי
2000, אבחן את פעילויות התנועה, אבדוק כיצד באו אלה לדי ביטוי תקשורתי והאם השפיעו במידה
זו או אחרת על ההחלטה להוציא את צה"ל מלבנון.
|
| |
| עבודה מס'
60076 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
שלום עכשיו כתנועת שלום/מחאה פוליטית-אליטה חדשה או יצוג אותנטי של דעת הקהל, 1999.
הצגת התנועה כמקרה מבחן להשתתפות פוליטית חוץ פרלמנטרית. |
| 3,263 מילים (כ-10 עמודים), 12 מקורות, 159.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
לאחר כיבוש השטחים ע"י ישראל במלחמת ששת הימים, התלבטה ישראל לגבי עתידם ולמרות שלא חשבה על התפשטות טריטוריאלית- ויתור על שטחים בא בחשבון, לפי תפיסת המנהיגות הפוליטית, רק כתוצאה ממו"מ ישיר לשלום.
מס' תהליכים החלו לתפוס תאוצה ולהכשיר את הקרקע לעלייתן של תנועות חוץ ממסדיות: הדילמות האידיאולוגיות- פוליטיות ביחס לעתיד השטחים, כרסום במעמדה של מפא"י כמפלגה דומיננטית, פרשת "לבון", הקמת רפ"י ב-1965, מחדלי מלחמת יום הכיפורים שקושרו ישירות לשלטון הותיק והתחזקות הגוש הימני- חירות עד להפיכתו לגורם לגיטימי (כולל השתתפותו בממשלת איחוד לאומי במשך שלוש שנים בשנים 1970-1967) היכול למשול ויש לו עוצמה אלקטוראלית משלו שהוכחה בבחירות 1977.
זאת ועוד, אמצעי התקשורת ההמוניים סייעו לקבוצות אינטרס נוספות ותנועות מחאה רבות לבוא לידי ביטוי בד בבד עם הקיטוב הפוליטי: במישור החברתי "הפנתרים השחורים", ובמישור האידיאולוגי- לאומי "גוש אמונים" וישנן דוגמאות נוספות.
נוצרה מערכת פוליטית לא יציבה, כאשר המפלגה השלטת בקואליציה (מפלגת המערך ולאחר מכן הליכוד) חסרת וטו על ההתרחשויות הפוליטיות ואינה בעלת עוצמה רבה כפי שהייתה מפא"י, גולדברג מכנה תקופה זו בשם בתר- דומיננטיות (1974-1981), ולאחר מכן תקופת הדו- גושיות (1981 ואילך), וטוען שאובדן הדומיננטיות השתקף גם באובדן יכולת ההכרעה של הממשלה בתחום המדיניות החשוב ביותר- גורל השטחים והביטחון הלאומי.1
התפתח אגף "יוני"- שינוי, ר"ץ, של"י, הרשימה המתקדמת לשלום, רשימת לובה אליאב ו -"שלום עכשיו" במטרה ליצור דינמיקה שתביא לתוכנית שלום על בסיס פשרה טריטוריאלית.
----------------------------------------------------------------------------
המפלגות בישראל: ממפלגות המון למפלגות אלקטוראליות/ גיורא גולדברג, הוצאת רמות, 1992, עמ' 41-40.
תוכן עניינים:
פרק א: רקע תיאורטי:
רקע כללי לתנועות המחאה/ תנועות חברתיות
פרק ב: הצגת מקרה המבחן:
1. רקע כללי לתנועות המחאה בארץ
2. דרכה של "שלום עכשיו"
פרק ג: דיון אנליטי וניתוח מקרה המבחן:
1. ניתוח מבנה התנועה וערכיה
2. אפיון הרכב התנועה והאידיאולוגיה שלה
פרק ד: סיכום
סיכומי הטיעונים
פרק ה: ביבליוגרפיה
|
| |
| עבודה מס'
63141 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
השפעת התקשורת על דפוסי מחאה - חקר מקרה, 2003.
תנועת שלום עכשיו. |
| 9,870 מילים (כ-30.5 עמודים), 26 מקורות, 289.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן עניינים
שדה המחקר
שאלת המחקר
השערת המחקר
רקע תיאורטי
תיאוריות מרכזיות
רקע תיאורטי
תנועה חברתית
הגדרת המושג
מאפייני תנועות חברתיות
גישות לעלייתן של תנועות חברתיות
גישת גיוס המשאבים
דפוסי גיוס משאבים
סוגים של ציבורי תומכים
מאפייני התנועות החברתיות החדשות
בתחום הערכים
בתחום התרבות הפוליטית
דיוקנם של פעילים
מאפיינים סוציו-דמוגרפיים של פעילי תנועות חברתיות
דפוסי השתתפות פוליטית
שימוש באמצעים ואפיקי פעולה לא ממסדיים
חקר ארגוני ומקורות עוצמה
דעת קהל
תנאים להתהוותה של דעת קהל
השפעה על דעת קהל
תקשורת המונים
מאפיינים של תקשורת המונים
מאפייני הנמען
תיעול התקשורת
"שלום עכשיו" - חקר המקרה
רקע על "שלום עכשיו"
"שלום עכשיו" מבנה ארגוני
מאפייני תנועת "שלום עכשיו" כתנועה חברתית
שלב גיוס המשאבים
"שלום עכשיו" כתנועה חברתית חדשה
דיוקנם של פעילי תנועת "שלום עכשיו"
שימוש באמצעים ואפיקי פעולה לא ממסדיים
דרכי השפעה על דעת קהל ואמצעי התקשורת
אמצעי התקשורת
דעת הקהל
תיעול התקשורת
השלכות
הפגנת ה400- אלף
מהפסגה - לגלישה במדרון
סיכום
ביבליוגרפיה
התנועות החברתיות הן דפוס הפעולה המאורגן והיציב ביותר מבין כל סוגי הפעילויות
הפוליטיות החוץ - ממסדיות. למעשה, בנסיבות מסוימות דפוס זה נמצא על "קו התפר" בין
השתתפות פוליטית ממסדית וחוץ-ממסדית ואכן, תנועות חברתיות רבות עוברות תהליך הדרגתי
של מיסוד ואף נכנסות למערכת הממסדית. מה שמאפשר להן לעשות זאת, זהו השכלול הארגוני
והאידיאולוגי היחסי של תנועות אלה - בהשוואה לדפוסי השתתפות פוליטיים חוץ - ממסדיים
אחרים כמובן. שכלול יחסי זה הוא הבסיס לטענה, כי הן יכולות לשמש גשר מוצק ואפיק
תקשורת יעיל בין האזרחים לבין הממסד הפוליטי.
תנועת "שלום עכשיו" היא תנועה חברתית חוץ - פרלמנטרית לא מפלגתית. היא הוקמה במרץ
1978 לאחר ש350 - קציני מילואים, פנו בכתב לראש הממשלה דאז מנחם בגין, וביקשו ממנו
שימשיך בדרך השלום. אותה פנייה קיבלה לאחר מכן בתקשורת את השם "מכתב הקצינים".
לאחר הסכם השלום עם מצרים, המשיכה "שלום עכשיו" לפעול למען קידום תהליך ההתקרבות
בנינו לבין שכנינו כאשר היא משתמשת רבות באמצעים כמו עצרות, הפגנות, מכתבים ואסיפות.
מתחילת דרכה טענה התנועה שהמשך הכיבוש בגדה המערבית וברצועת עזה סותר את יעד
השלום והציעה ארבעה עקרונות שעל בסיסם יש לנהל משא ומתן:
1. עקרון הפשרה הטריטוריאלית שעל פיו יוותר כל צד על חלק מזכויותיו ההיסטוריות.
2. הכרה בזכותה של מדינת ישראל לקיום ריבוני בגבולות בטוחים ומקובלים על שני
הצדדים.
3. הכרה מצד ישראל בזכותו של העם הפלשתינאי לקיום לאומי.
4. הצורך בהסדרים שיבטיחו את צורכי הביטחון במכלול האינטרסים הדתיים והלאומיים.
תנועת "שלום עכשיו" בהגדרתה כתנועה חברתית חדשה, אכן שמה לה למטרה לבסס את
מעמדה של החברה האזרחית מול המדינה בתחום שהוגדר מאז הקמתה של המדינה כ"פרה
קדושה", התחום הביטחוני, ואשר משליכה השלכה ישירה על יעדם המרכזי כינון השלום. אופי
המחאה הראשוני של התנועה בתחום זה היה אכן רדיקלי במהותו אך דמוקרטי באופיו, חוקי
ופלורליסטי.
שדה המחקר
דמוקרטיה וביטחון לאומי בישראל.
שאלת המחקר
כיצד מתעלת תנועת מחאה את התקשורת לצורך השפעה על מדיניות ציבורית?
השערת המחקר
תנועת המחאה תנקוט באמצעים רדיקליים יותר ככל שהתקשורת תגלה בה פחות עניין וזאת
כדי להמשיך לנסות להשפיע על המדיניות הציבורית .
|
| |
| עבודה מס'
63307 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
סרגל זמן של תנועות מחאה מזרחיות בישראל, 2004.
תיאור המחאה המזרחית תוך התייחסות לשלושה ציוני דרך - אירועי ואדי סאליב, פעילות הפנתרים השחורים ופעילותה של מפלגת ש"ס. |
| 5,643 מילים (כ-17.5 עמודים), 27 מקורות, 349.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן עניינים
הקדמה
מבוא
אירועי ואדי סאליב
הפנתרים השחורים
מפלגת ש"ס
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
נספחים
הקדמה
מחאה חברתית בישראל היא כלי אחד מבין רבים המאפשר שינוי יחסי הכוחות החברתיים.
אולם, לא כל מחאה חברתית מצליחה לסחוף אהדה מהחברה ומהשלטון ובכך נפגמת השפעתה.
ארגון חברתי או מחאה חברתית של קבוצה, נבחנים בהשפעתם על השיח הציבורי ובעמידתם
מול הממסד הפוליטי ומדיניותו. עבודה זו עוסקת במחאה חברתית-מזרחית של קבוצות שונות
ומציגה סרגל זמן של תנועות מחאה מזרחיות ספציפיות בישראל. שאלות המחקר הנבחנות
בעבודתי הן כיצד השתנה אופי המחאה המזרחית בישראל והאם קיים חוט מקשר בין מחאות
המזרחים השונות משנות ה50 - עד שנות ה .80 -
המחאה המזרחית בישראל תתואר בעבודתי על ידי התמקדות בשלושה ציוני דרך עיקריים:
אירועי ואדי סאליב ב1959 -, פעילותם של "הפנתרים השחורים" בשנות ה70 - ופעילותה של
מפלגת ש"ס משנות ה80 -. הפעילות המחאתית-מזרחית שהעלתה את הנושא העדתי לדיון ציבורי
ואף הפכה אותו ללגיטימי בשיח הפוליטי, עברה דרך ארוכה במשך השנים. מחקרי עוסק
בשאלת השתנות אופי המחאה- מגילויי אלימות ספונטניים כנגד המשטרה ועד לפעילות פוליטית
ממוסדת הפונה לכלל האזורים בארץ. העבודה מנסה לבחון האם קיים דמיון בין המחאות
לאורך השנים והאם יש ביניהן חוט מקשר בנוגע למטרות, אופן הפעילות, היכן צמחה המחאה
וכיצד השפיעה מבחינה ציבורית ופוליטית.
שיטת המחקר שלפיה בחרתי לפעול בעבודה זו היא על ידי חתך רוחב בנושא המחאה
המזרחית לאורך השנים וכן מחקר איכותני שיש בו שימוש במקורות ביבליוגרפים ספרותיים
שונים העוסקים בסוגי המחאה שבחרתי לבחון. מעבר למקורות ספרות ישנו שימוש במפות,
תמונות, מקורות אינטרנט ועוד על מנת להעשיר ולרבד את העבודה. בתהליך מחקר זה, למרות
ניסיוני לחקור שלושה מקרים ספציפיים במחאה המזרחית בישראל, אציג רקע כללי בנושא
המחאה העדתית בישראל ומקורותיה, מתוך הבנה שלא ניתן לנתק את המקרים הללו מהסביבה
או מהתנאים מהם צמחו. מכאן, שמחקרי יוגדר כדדוקטיבי ומתיאור כללי אגיע למחקר שלושה
מקרים ספציפיים.
מבנה העבודה כולל תחילה מבוא ובו רקע ספציפי לנושא העבודה המציג בקווים כלליים את
התפתחות תנועות המחאה בישראל. לאחריו, פרק העוסק באירועי ואדי סאליב, פרק העוסק
בתנועת "הפנתרים השחורים", פרק העוסק בתנועת ש"ס וסיכום שבו אנסה לבחון את סוגי
המחאה לאורך השנים, השתנות אופן פעילותן, ההישגים ותוצאות פעילותם בהשוואה אחד לשני
ועוד, במטרה לבחון האם קיים חוט מקשר בין קו המחאה המזרחית לאורך השנים.
|
| |
| עבודה מס'
10325 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
מחאה חברתית.
דור ראשון מול דור שני- סקירת המחאה החברתית בדורות הראשונים והשניים, השנים בהם עלו העולים ארצה לעומת שנות השיבעים תחילת שנות השמונים. |
| 4,938 מילים (כ-15 עמודים), 15 מקורות, 168.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
נושא העבודה הוא לבדוק את המחאה חברתית בדור ראשון והמחאה בדור שני. תכליתה הוא לערוך השוואה בין שתי התקופות: 1954-1949 בה הגיעו העולים לארץ ושוכנו ישירות במעברותלעומת שנות השיבעים ותחילת השמונים על מנת לראות מהם המאפיינים של כל תקופה.
העבודה תתחלק לשלושה חלקים:
חלק ראשון- סקירת מחאת הדור הראשון (מחאת העולים בקליטתם).
חלק שני- מחאת הדור השני משנת .1976 -1971
החלק השלישי ישווה בין שתי התקופות: בסיס המחאה, הסיבות לה, מיהם המוחאים, האם הצליחה ומדוע, האם נכשלה ובאיזו מידה.
כמו כן תושוה מידת הצלחתם כאשר הקריטריון העיקרי יהיה הפניית תשומת הלב החברתית אליהם ובעקבותיה הפניית משאבים חברתיים כלכליים לאותה קבוצה.
ראשי פרקים:
1. הצגת הנושא
2. פעילות מחאה והמסגרת שלה
3. פעילות מחאה בדור ראשון (מחאת קליטה) (1948-1954)
4. פעילות מחאה בדור שני (1971-1976)
5. דיון- השוואה בין השניים
א.בסיס ניתוח
ב.הניתוח
6. סיכום
7. ביבליוגרפיה
|
| |
|
|
