עבודות [1-9] מתוך 43 :: [עמוד 1 מתוך 5]
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 :: עמוד הבא >>

תוצאות חיפוש "יהודה עמיחי":

WordSuggestions
עמיחי מוחי מיקי משיחי מיחס

עבודה מס' 67848 SHOPPING CART DISABLED
יהודה עמיחי - ניתוח שני שירים, 2009.
מכנה משותף: ניתוח השירים "אבי" ו-"ראי, אנחנו שנינו מספרים".
2,687 מילים (כ-8.5 עמודים), 9 מקורות, 98.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
כתיבתו של עמיחי נעה בין שירים על חוויות המלחמה שעיצבו אותו ובין שירת אהבה פשוטה ואנושית, כדוגמת שני השירים שבחרתי לנתח בעבודה זו. עמיחי עיצב את החוויות הטעונות הללו בחומרים יומיומיים, באמצעות בני אדם ותוך שימוש בפרטים הקטנים שמרכיבים את עולמם. כמשורר כתב עמיחי ישירות על עצמו ועל הסובב אותו, הזכיר תאריכים קונקרטיים, ציין לעתים את גילו בעת כתיבת השיר ודיבר שוב ושוב על האנשים והמאורעות שקבעו את דרך חייו בילדותו ובנעוריו(2).
משום כך נחשב עמיחי למשורר שנוגע בקהל רחב. שירתו אנושית בכוונותיה ובהישגיה, לא מנסה לפרוץ את גבולות האנושי - אלא לנסח אותם באומץ הגדול ביותר, באכזריות העצמית החדה ביותר. שתי הדוגמאות שינותחו להלן מהוות דוגמא מצוינת לניתוח העצמי הכואב, האכזרי, הנוגע במקומות האנושיים והאישיים ביותר - יחסי אדם עם הוריו ועם בן-זוגו.
עמיחי היה מהפכן וחדשן, אבל מהפכן "שקט", בן מורד שלא ניתק מעולם את הקשר העמוק והמזין עם דמות אב, מעניקה חסות ושופעת טוב. בהקשר האישי, זיקה חיונית זו לאב מנעה משירת עמיחי את החשדנות והקדרות האופייניות לפרקים מרכזיים בשירת שנות ה-50. בהקשר החברתי מנעה הזיקה לדמויות אב תחושת ניכור ואי-שייכות, הגדרת זהות העצמי כהיפוכה של זהות חברתית מקובלת. הוא היה "מהפכן עם אבא" .

בחרתי לנתח שני שירים אישיים של עמיחי, "אבי" ו-"ראי, אנחנו שניים מספרים", שהופיעו שניהם בקובץ השירים הראשון שפירסם. שני השירים נוגעים לליבי בדרך בה הם מביעים עוצמת רגשות כה גדולה בתמציתיות ובאלגנטיות, תוך שימוש בהומור אופייני לעמיחי ובמטאפורות מפתיעות.

מתוך העבודה:
כאמור, עמיחי הרבה להתייחס בשיריו לדמות הוריו, אם באופן אישי-פרטי ("אימי אפתה לי את כל העולם", שירים 1948-1962) ואם באופן כוללני-לאומי ("מטבעות החסד שהורישה לנו אמא", אלוהים מרחם על ילדי הגן). דמויות ההורים בשיריו שופעות חום, דאגה ואהבה. אביו של עמיחי נפטר בהיותו נער, והוא מתרפק על זכרו ועורך עמו פגישות ושיחות דמיוניות. בשיר "אבי" מועלה דמות האב בשלוש תמונות נפרדות, היוצרות יחד דמות אהובה ורבת-השפעה על המשורר.
 
עבודה מס' 50411 SHOPPING CART DISABLED
ההתייחסות לאליעזר בן יהודה בכתב העת "קתדרה", 2000.
עבודה זו סוקרת 11 מאמרים בכתב העת ובודקת מאילו בחינות הם מתייחסים לבן יהודה (שפה, בלשנות, היסטוריה וכו').
4,743 מילים (כ-14.5 עמודים), 8 מקורות, 168.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
אליעזר בן יהודה, יסכים כל אחד, נחשב לאחד האנשים בעלי החשיבות הגדולה ביותר בתולדות השפה העברית והישוב היהודי.
בזמנים שלפני מדינת ישראל, אגדות רבות, ספרים, ומאמרים אין ספור נכתבו ונרקמו סביב אישיותו של מחייה השפה העברית.
אין ספק כי אליעזר בן יהודה, הפך לדמות בעלת הילה מיוחדת בחייו ויותר במותו.

בכתב העת "קתדרה" נכתבו מאמרים רבים בהקשרו של אליעזר בן יהודה. על מנת לבחון  את ההתייחסויות השונות לאליעזר בן יהודה בחרתי ב-11 מאמרים מתוך כתב העת "קתדרה",  בהם תופס אליעזר בן יהודה מקום נכבד. בתוך המאמרים בחנתי כיצד מתייחסים לדמותו של אליעזר בן יהודה ובאיזה הקשר. האם בהקשר השפה, בהקשר של סוגיות בלשניות, בהקשר של היסטוריה וכו'. בחנתי האם כותבי המאמר התייחסו למאמר אחר או האם המאמר נכתב בפני עצמו והשוואתי את ההתייחסויות והתפיסות השונות של כל כותב מאמר לאליעזר בן יהודה.

ישנם מאמרים העוסקים בפועלו של אליעזר בן יהודה כנושא ראשי וישנם מאמרים העוסקים בנושא כללי השייך לתקופתו של אליעזר בן יהודה ומאזכרים אותו בהקשר לאותו נושא.

בעבודה, אציג את המאמרים שבחרתי, ואנסה לסווגם לקבוצות ולאפיין אתם בקווי רוחב מבחינת ההתייחסות לאליעזר בן יהודה. את סיכומי המאמרים והצגת טענות הכותבים בתוכם, אצרף כנספחים לעבודה.

תוכן עניינים:
מבוא
הצגת המאמרים
בחינת ההתייחסויות במאמרים
ניתוח השוואתי
סיכום
רשימת מאמרים לפי סדר
נספח א': סכום המאמרים
 
עבודה מס' 63046 SHOPPING CART DISABLED
הסיבות המדיניות למותו של יאשיהו מלך יהודה, 2004.
הרקע ההיסטורי למותו של יאשיהו, הקרב במגידו - האם באמת התרחש? כיצד השפיע מותו של יאשיהו על ממלכת יהודה?
3,407 מילים (כ-10.5 עמודים), 7 מקורות, 209.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
מל"ב כג 29 הוא הפסוק היחיד בספר מלכים, המוסר אינפורמציה בעניין יחסיו של יאשיהו עם שכניו. בפסוק זה נאמר שיאשיהו יצא למגידו לקראת מלך מצרים, פרעה נכה, אולם אין כל אינפורמציה באשר למניעיו לעשות כן. נראה כי מחברו של ספר מלכים רצה להצניע ככל יכולתו את תיאור מותו של מי שנחשב בעיניו למלך מצוין, אולי הטוב ביותר שהיה. עם זאת, לרשות חוקרי המקרא מקורות נוספים פרט לאותו פסוק בודד בספר מלכים. בדה"ב לה  24-20 מופיעה גרסה מורחבת לתיאור מותו של יאשיהו. שנית, ניתן להסתמך על חומר אפיגראפי מן התקופה, ובעיקר הכרוניקה הבבלית, שנחשבת לאובייקטיבית בהשוואה לכתובות המלכותיות.
את אמינות הכרוניקות ניתן להדגים באמצעות נקודה חשובה: בדברי הימים לא נאמר שפרעה נכה עלה על אשור, אלא שעלה להלחם "בכרכמיש על נהר פרת". הכרוניקה הבבלית מאשרת פרט זה וטוענת כי בסיס הצבא המצרי במלחמתו נגד בבל היה בכרכמיש". מצרים היתה בעלת ברית לאשור במלחמה קשה וממושכת נגד בבל ההולכת ומתחזקת.
סוגית מותו של יאשיהו מעלה שאלות רבות. מדוע יצא יאשיהו לקראת פרעה נכה? מה היו כוונותיו? מדוע נערכה הפגישה דווקא במגידו? האם באמת התחולל שם קרב? מדוע המית פרעה נכה את יאשיהו "כראותו אותו"? בעבודתי אתייחס לשאלות אלה ואשתדל לנסוך ולו מעט אור על הסוגיות שציינתי.

תוכן העניינים:
1. מבוא
2. המצב המדיני בישראל ערב מותו של יאשיהו
3. תיאור מות יאשיהו בספר מלכים לעומת דברי הימים
4. הקרב במגידו
5. ההשלכות המדיניות של מות יאשיהו
6. סיכום
7. רשימה ביבליוגרפית
 
עבודה מס' 40464 SHOPPING CART DISABLED
פחוות יהודה ושכנותיה בתקופה הפרסית.
מקורות המחקר ההיסטוריוגרפי, גיאוגרפיה היסטורית, אדמיניסטרציה, יהוד,המדיניות הפרסית ותיאור שכנותיה של יהודה.
6,008 מילים (כ-18.5 עמודים), 18 מקורות, 208.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
פחוות יהודה ושכנותיה בתקופה הפרסית

מבואhc0464-
עבודה זו תתמקד בתיאור פחוות יהודה ושכנותיה בתקופה הפרסית.
כל ניסיון לשחזר תמונה היסטורית משמעותית דומה במקצת להרכבת פסיפס. נחוצים
כל המרכיבים על מנת לקבל תמונה מלאה. אובדן של פרטים היסטוריים גורם נזק
בלתי הפיך לתמונה השלמה. בהתבוננות על תולדות עם ישראל וארץ ישראל בעת
העתיקה, אנו מגלים שהתקופה הזאת שופעת "כתמים לבנים" שנוצרו בשל דלותם של
המקורות. זה יוצר בעיה היסטוריוגרפית קשה, כיוון שמחקר רציני חייב להתבסס על
ניתוח שיטתי של נתונים. נתונים אלה ניתנים להשגה ממקורות אחדים:  מקורות
ספרותיים, אפיגראפיים וארכיאולוגיים.
התקופה הפרסית היתה שלב חשוב בתולדות הארץ והעם. חשיבותו של שלב זה טמונה
בתמורות הרוחניות והחברתיות שהתחוללו בו, לדפוסים שיצרה בו למשך הדורות,
ולערכים רבי השפעה במורשת של עם ישראל שחרגו הרבה מעבר לתחומה של
התקופה. למרות כל זאת נתקפחה התקופה במחקר ההסטוריוגראפי. "הזנחה" זו
נובעת מהפיצול וההתמחות במחקר וממציאות מתסכלת של דלות אינפורמציה לגבי
התקופה. הארכיאולוגים החוקרים את ארץ ישראל רואים בה את אחת התקופות
הסתומות ביותר לגביהם. בעבודה זו, אדון בפרק מיוחד במקורות בבעייתיות שלהם,
ובהתייחסות המיוחדת של החוקרים השונים למקורות.
כיון שדיון היסטורי הוא רחב מאוד ודן בקשת רחבה של אספקטים החל מסוגיות
דתיות-פוליטיות וכלה בתחומים הכלכליים חומריים, והקף של עבודה סמינריונית
אינו מספיק לכך, בחרתי לצמצם את הנושא בו אדון, לאספקטים הגיאוגרפיים
היסטוריים של פחוות יהודה בתקופה הפרסית.
אבדוק איפה את היקפה ומעמדה של "יהוד מדינתא" בתקופה הפרסית ומי היו
שכנותיה. אנסה למפות את החלוקה הפנימית של הפחווה, וסדרי המנהל ששררו בה.
אתמודד עם שאלת מעמד יהוד כפי שהיא עולה בהיסטוריוגרפיה המודרנית בעיקר
בוויכוח של אלט ומתנגדיו.
אנסה לצייר את גבולות יהוד על פי נתונים העולים מן המקורות ולתאר את
אוכלוסייתה. אבדוק את מערכות המנהל הפנימי ביהודה ואת מדיניות השלטונות
הפרסיים כלפיה. פרק מיוחד אקדיש
לשכנותיה, מתוך ראיה שהיחסים איתן קבעו את הגבולות ואת יחס השלטון הפרסי
ליהודה. אענה על השאלה האם היה שינוי במבנה "יהוד מדינתא" תחת השלטון
הפרסי ואם כן האם לטובה או לרעה וזאת מבחינת מרחבה הגיאוגרפי, הזכויות
והאוטונומיה.



 
עבודה מס' 65687 SHOPPING CART DISABLED
יהודה אריה ממודנה- השקפתו על האינטלקטואליזם, 2001.
סקירת תולדותיו ותקופתו של יהודה אריה ממודנה והערכת התייחסותו למושג אינלקטואליות על פי כתביו.
4,901 מילים (כ-15 עמודים), 9 מקורות, 198.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
יהודה אריה ממודנה היה פילוסוף שכתב ספרים ומסות אודות תקופתו ובנושאים רוחניים שונים. בחייו הסוערים של הרב ויצירתו הרבגונות מתמזגים רבים מן הקווים המאפיינים את מאווייהם ותרבותם של יהודי ונציה בחצית הראשונה של המאה הי"ז.
מטרת העבודה הנוכחית היא לסקור בקצרה את תולדותיו ואת תקופתו, ולאחר מכן להעריך את התייחסותו למושג אינטלקטואליות, על פי כתביו.

היהודים באיטליה היו נתונים תחת שלטון נוקשה שהפלה אותם בשל היותם יהודים. למעשה, חוץ מכלכלה, הם היו מנודים מכל פעילות אחרת.
האפשרות היחידה שלהם להשתלב  היתה באמצעות המרת דת. המרות הדת באיטליה מצביעות על הלחץ שהפעיל העולם הנוצרי על היהודים וגם על האדישות הדתית, המאיצים מדרך הטבע לבחור בחירה אופורטוניסטית בתחום הדת, כידוע גם בתקופה הנוכחית.
כמו במקומות אחרים ובזמנים אחרים, כך גם באיטליה של העת החדשה התקיימו כל הגורמים האלה. אין איפוא להתפלא אם מספר המבכרים לנטוש את היהדות באיטליה היה גבוה יותר מהמספר שרשם הזיכרון הקולקטיבי. אין מחקרים משווים הנוגעים לאיטליה ולשאר ארצות המערב, אך עובדה אחת בולטת בבירור: המרת הדת היתה תופעה בעלת מימדים גדולים. לעיתים קרובות המדובר בעלובי נפש אשר שגו באשליה שיש בכוחם של מי הטבילה להוציא אותם ממצבם הקשה: קבצנים שהמירו את דתם, ובמקרים אחרים אף חזרו פעמים במקומות שונים על טקס המרת הדת ועל הטבילה, כדי לקבל מעות מגמילות החסד המיסיונרית.
בליבורנו היהודים היו מוגנים מפני המרה בצ'רטר שפורסם בשנת 1593 הוקדשה פסקה שלימה לבעיה זו ובא נאמר כי ילדים יהודים יכולים להיטבל בניגוד לרצון הוריהם אם הם מעל לגיל 13, וגם אם קרוביהם צריכים לדאוג להם, ולתמוך בהם עד שיבצעו את הצעד הסופי. אחרי שהמירו דתם, אין לילדים זכות לתביעה נגד הוריהם (פרט לירושה ונדוניה). אין להם רשות להביע רגשותיהם כלפיהם וכלפי דתם הישנה ולהעיד בבית משפט נגדם או בעדם(1).
--------------------------------------------------------------------
1. סנדרס מרים, המומרים באיטליה במאה הט"ז, יחסם ליהודים וליהדות בהלכה ובמעשה עמודים 36-54.

תוכן  עניינים:
מבוא
1.1 מטרת העבודה
1.2 חיי היהודים באיטליה במאה הי"ז
קורות חייו
2.1 תולדותיו
2.2 משפחתו
2.3 כתיבתו
2.4 רמתם הדתית של היהודים
מיהו האינטלקטואל היהודי
3.1 חובת הנחלת המורשת והרעיונות
3.2 אינטלקטואליזם נוצרי
3.3 התפלמסות עם אוריאל אקוסטא
3.4 חוכמה חיצונית
3.5 ריא"מ כשומר מפני פריצת גדר
סיכום העבודה
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
יהודה אריה ממודנה (להלן ריא"מ) היה רב, סופר וחוקר באיטליה. הוא נולד בונציה בן למשפחה מכובדת.
מגיל צעיר הפתיע בכשרונותיו הבלתי מצויים ובידיעותיו הרבות. בן שנתיים וחצי קרא בעל פה את ההפטרות ובן שלוש תרגם לאיטלקית קטעים מהתורה. אביו, התברך בכשרונותיו הטובים של הילד, ונתן לו חינוך מקיף.
בן ארבע עשרה כתב קונטרס נגד המשחק בקלפים- "סור מרע". אך הוא עצמו היה שטוף במשחק זה, שהמיט עליו תלאות רבות. כדי לחלץ עצמו ממצוקה חומרית נאלץ לנצל את כשרונותיו הרב צדדים ושימש חליפות כמורה, דרשן, מגיה, חזן ורב(3).
--------------------------------------------------------------------
3. האנציקלופדיה העברית, ערך יהודה אריה ממודנה.
 
עבודה מס' 41019 SHOPPING CART DISABLED
כתר, מלוכה, כהונה ותורה בימי ממלכת יהודה החשמונאית, 1992.
רקע היסטורי, יהודה החשמונאית עד לימי יוחנן הורקנוס ובזמנו ותקופתו של אלכסנדר ינאי.
3,898 מילים (כ-12 עמודים), 6 מקורות, 168.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בית חשמונאים נמנה על שושלת של כהונה גדולה, נשיאות, ומלוכה, אשר שלטה והנהיגה את העם בישראל בתקופת בית שני , במאה הראשונה והשניה לפני הספירה.
החשמונאים נמנו על מעמד הכוהנים.
אבי השושלת היה מתיתיהו בן יוחנן החשמונאי , אשר היה הראשון שהנהיג את המרד המזויין נגד אנטיוכוס. שלשה מבניו המשיכו את המרד: יהודה המכבי שטיהר את בית המקדש והביא לביטול הגזרות שהטיל אנטיוכוס על היהודים, יונתן אשר הביא לאוטונומיה בארץ יהודה והרחבת גבולותיה ולקח לעצמו את כתר הכהונה הגדולה, ושמעון אשר השיג את הכרת מלך סוריה בעצמאותה של יהודה, והתמנה מטעם העם והחכמים לכהן גדול, נשיא ושר-צבא, תפקידים אשר ניתנו לו ולזרעו אחריו.

לפי יוסף בן מתיתיהו, יהודה אריסטובולוס בנו של יוחנן הורקנוס היה הראשון שנטל לעצמו כתר מלכות, אך יש חוקרים שמייחסים את כתר המלוכה כבר ליוחנן הורקנוס.
איחוד כתר המלוכה וכתר הכהונה הגדולה בידי בית חשמונאי עורר תרעומת בלב העם והחכמים, רובם מקרב חוגי הפרושים,  אשר ראו את הזכות לכתר המלוכה כשייכת אך ורק לבית-דוד ואת הזכות לכתר הכהונה כנתונה לזרע אהרון.
החשש העיקרי של החכמים היה שיעבוד כתר תורה לשלטון אוטונומי שאופיו חילוני, וכמו כן הביעו את הסתייגותם ממעשה החשמונאים - עצם נטילת המלוכה האסורה עליהם ככוהנים.
החכמים היו צריכים להכריע בבעיות הקשורות למידת עצמאותו של המלך החשמונאי ביחס ל'כתר כהונה' ובעיקר ביחס ל'כתר תורה'. עם התפתחותה של התורה שבעל-פה, והתפשטות לימוד התורה בכל שכבות העם, נוצר חשש בקרב החכמים פן תיעצר התפשטותה של התורה, בעקבות התחזקותו של מעמד המלוכה.
בעיה נוספת שהיו צריכים החכמים להתמודד עימה היא קביעת מעמדם ההלכתי של המלכים שמוצאם שלא מבית דוד, וכן כיצד יש להתייחס לביקורת המלך בהיעדר מוסד הנבואה, שכן נהוג היה כי הנביאים הם אלה שמתחו בקורת על מעשי המלך והחלטותיו.
בעיה נוספת היתה עצם ההמלכה אשר נעשתה לא על פי בית דין גדול ולא על פי  מוסד הנבואה.
לפי מקורות תלמודיים וכן לפי כתבי יוסיפוס פלביוס בספר קדמוניות היהודים מסופר על קרע שהתרחש בין החשמונאים ובין הפרושים.
אחד הגורמים לקרע בעם היה קשור לאי הפרדת סמכויות של המלך החשמונאי אשר היה גם מנהיג צבאי וגם שימש ככוהן גדול.
לפי ספר קדמוניות היהודים מדובר בתקופתו של יוחנן הורקנוס, אך לפי המקורות התלמודיים מדובר בתקופתו של אלכסנדר ינאי.
כך או כך, הקרע נוצר ופרצה מלחמת אחים אשר הסתיימה בדיכוי המרד.

נושא עבודה זאת הוא לנסות להסביר את הגורמים השונים שהביאו לקרע בעם, ואת המחלוקת הקשורה לניסיון לאחד בין כתר מלכות, כהונה ותורה.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. יהודה החשמונאית עד לימיו של יוחנן הורקנוס
3. תקופתו של יוחנן הורקנוס
4. תקופתו של אלכסנדר ינאי (103-76 לפנה"ס)
5. סיכום
6. מקורות
 
עבודה מס' 40086 SHOPPING CART DISABLED
עלייתה של יהודה לאחר מרד בר-כוכבא (220-170) והמעבר לגליל, 1992.
הרכב האוכלוסיה בגליל טרם בואם של פליטי יהודה, טמיעתם וחלקם במרד "בר-כוכבא".
5,489 מילים (כ-17 עמודים), 8 מקורות, 149.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
באמצע תקופת המשנה עבר מרכז הכובד של של החיים היהודיים בארץ ישראל, שהיה עד אז ביהודה אל איזור הגליל. לאור עובדה זו ניתן לבחון את מיקומם של מרכזי התרבות היהודיים וההיררכיה בחשיבותם. תושבי יהודה אשר היו עד אז נושאי דגל התרבות נאלצו להתקפל בפני פעילותם הנמרצת של החכמים, שבחרו את הגליל לזירת פעילותם העיקרית. הסיבה לתופעה הייתה המעורבות הגבוהה של תושבי יהודה במרד בר כוכבא, מעורבות שגרמה לאכיפת ידה החזקה של רומי השלטת על ידי צעדי נקמה כלכליים אותם יישמה בתוקף על איזור המרד - יהודה.

כשהחלה יהודה להתאושש גילתה שהיא עברה בעצם למקום השני בסדר החשיבות התרבותית היהודית והיישוב בה זקוק לעזרה בתחומים שונים על מנת שיצליח לקום על רגליו. עזרה זו הגיעה ישירות מהגליל והאחראי העיקרי לה היה רבי יהודה הנשיא שלקח על עצמו לאשש ולחזק את יהודה המתנערת לאיטה מן הגזירות. המרכז הרוחני בלוד היה הבולט ביותר ביהודה, וחכמיו הגיעו מכל האיזור. עבודה זו תדון במרכז בגליל, במרכז בלוד ובתהליכי התחזקותו בתקופת רבי יהודה הנשיא ובדור המעבר לתקופת האמוראים וקצת לאחר מכן בדור הראשון של האמוראים. נבדוק את שאלת היחסים בין המרכזים וניגע גם בקצרה במקומות אחרים מיושבים ביהודה (בית גוברין), בקהילת אשקלון ובמרכז הרוחני בקיסריה, שהתחזק לאחר שנחלש המרכז בלוד.
 
עבודה מס' 63113 SHOPPING CART DISABLED
האם היתה לרבי יהודה הנשיא אופוזיציה בקרב חכמים, 2004.
יחסי הגומלין שבין חכמים לבין רבי יהודה הנשיא, ובאופוזיציה שקמה לו.
12,634 מילים (כ-39 עמודים), 15 מקורות, 498.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
ביסוד חלק הארי של המסורות על רבי נמצאת ההשקפה שרבי היה לא רק גדול בתורה, עורך המשנה ומורה בעל שיעור קומה, אלא הוא מי שעמד בראשות דורו והנהיגו.
דמות ההנהגה של רבי היא שילוב של הנהגה לאומית-מדינית עם הנהגה רוחנית, הנהגה שייצגה את העם היהודי כלפי השלטון הרומי, והנהגה שפניה פנימה: הוראת התורה, בירור ההלכה, שמירת האידיאלים של עולם החכמים והפצתם בקרב העם. החותם שהטביעה פעילותו בתחום המדיני בא לידי ביטוי בעיקר בשורת המסורות על קשריו עם אנטונינוס.1
חלק מפעולותיו של רבי יהודה בניסיון לבצר את מעמדו כנשיא, נחשבו מרחיקות לכת בעיני חכמים והיו כרוכות במתחים עם עמיתיו החכמים.
בעבודתי אבקש להתמקד ביחסי הגומלין שבין חכמים לבין רבי יהודה הנשיא, ובאופוזיציה שקמה לו. אולם, על מנת שנבין היטב את שורשי המתחים שליוו את יחסיהם, שומה עלינו להתחקות אחר דמותו של רבי יהודה הנשיא.

שאלת המחקר
משום שרבי יהודה היה איש מקובל, עשיר ואיש מעשה, אנו סוברים כי היתה לו אופוזיציה בקרב חכמים, ולכן שאלת המחקר תהיה:
האם היתה לרבי יהודה הנשיא אופוזיציה בקרב חכמים?

שיטת המחקר
השאלה תיבדק על סמך סקירת ספרים על תקופתו של רבי, וכן מקורות העוסקים בכך.

השערת המחקר
למרות גדולתו של רבי, חוכמתו ותקיפותו הרבה היו חכמים שהתנגדו לו ושאכן היתה לו אופוזיציה בקרב חכמים.
-------------------------------------------------------------------------------
1. [להלן: מאיר] מאיר, עמ' 263.

תוכן העניינים:
מבוא
רבי יהודה הנשיא
           אישיותו
           רבי ואנטונינוס קיסר
           מעמדו הכלכלי
           ההשלכות של עושרו
           סמכויותיו של רבי יהודה הנשיא
           עריכת המשנה
רבי וחכמים
           מתנגדיו של רבי
           רבי חייא ובניו
           רבי חייא
           בר קפרא
           רבי פנחס בן יאיר
           רבי אלעזר ברבי שמעון
תקנות והיתרים
           ביטול השמיטה
           ביטול הצומות
דיון ומסקנות
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
על אף מעמדו הרם בקרב השלטון הרומאי ובקרב הציבור היהודי, ועל-אף גילויי ההערצה והסממנים המשיחיים שנקשרו בדמותו התעוררה לפעמים התנגדות כלפיו בחוגי החכמים.
חיצי ההתנגדות כוונו בעיקר לשני תחומים:
1. רמה אישית - התנגדות לגינוני השררה שנקט בהם רבי והתקרבותו לחוגי העשירים, תקיפי הערים.
2. רמה הלכתית - התנגדות למקצת מתקנותיו שנתפסו אצל החכמים מרחיקות לכת.
 
עבודה מס' 31103 SHOPPING CART DISABLED
ניתוח דמותה של תמר אשת יהודה.
קווים לדמותו של יהודה, וסקירת ספרות בנושא.
3,625 מילים (כ-11 עמודים), 8 מקורות, 168.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
מטרת עבודתי היא סקירת דמותה של תמר, הסיפור המקראי וניתוחו, בעזרת ספרות בנושא.
סקירת הספרות כוללת את מאמרם של אלטר, שפירא, אבן שושן, יעקבוסון ועוד...



מתוך העבודה:
הדמות המעניינת בסיפור, לדעתי, היא דמותה של תמר, באכספוזציה של הסיפור מוזכרת תחילה אשת יהודה בת שוע (בראשית ל"ח, 2). המספר המקראי מבליט את הניגוד שבין תמר לאשת יהודה, ע"י אמצעי ספרותי פשוט והוא העלמת שמה של אשת יהודה והזכרת שם תמר שלוש פעמים בשישה פסוקים (ל"ח 6-11).

אשת יהודה נקראת: "בת איש כנעני" - "בת שוע", "אשת יהודה". המספר לא מציין את שמה לדעת יעקובסון (6, עמ' -45 46). המספר מציג את בת שוע כאישה אנונימית כביכול שהתפקיד שלה מתחיל ונגמר בהולדת שלושה בנים ליהודה.

בניגוד לה תמר היא סמל לעצמאות להעזה, אינה בוחלת בשום אמצעי כדי להשיג את מטרתה.
 
סל קניות
סה"כ: 0.00 ₪

** עכשיו במבצע **
עבודה שניה ב – 40% הנחה*
בתוקף עד 30/10/2014
*) הזולה מבינהן

חפש עבודות
מדריך החיפוש
חפש על פי המילים:
קטגוריה:
עבודה מס':

אפשרויות חיפוש
הצג עבודות שאורכן
מ- עמ' עד עמ'
הצג תוצאות בכל עמוד

הכנס את קוד הקופון:
עבודות [1-9] מתוך 43 :: [עמוד 1 מתוך 5]
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 :: עמוד הבא >>