|
עבודות [1-9] מתוך 48
:: [עמוד 1 מתוך 6]
|
|
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6
:: עמוד הבא >>
|
תוצאות חיפוש "חוזים": |
| עבודה מס'
60433 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
מבחן הקיפוח בחוק החוזים האחידים, 2001.
בחינת הנושא לאור האופן שבו יושם החוק בפסיקת ביה"ד לחוזים אחידים ובתיהמ"ש, בנוסף לבחינת מבחן הקיפוח לאור גישות ותיאוריות שונות וכמו"כ בהשוואה למושגים אחרים רלוונטיים. |
| 8,747 מילים (כ-27 עמודים), 14 מקורות, 309.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
מבחן הקיפוח בחוק החוזים האחידים
תוכן העניינים:
1. מבוא כללי לנושא- הצגת הסמינריון.
2. סקירה היסטורית של תולדות החוק.
3. ביה"ד לחוזים אחידים.
4. סקירה תיאורטית של מבחן הקיפוח לאור הגישות הבאות:
4.1 חוק החוזים האחידים כאחד המכשולים הניצבים בפני התנאה על הדין הדיספוזיטיבי.
4.2 החשיבות הציבורית של פיקוח משפטי על תוכן חוזים בכלל ותוכן חוזים אחידים בפרט.
4.3 הגשמת רצונם האמיתי של הצדדים לחוזה האחיד- יישום תיאוריית פריד.
4.4 חוזים אחידים והגישה הכלכלית- התמודדות עם כשלי שוק, הקצאת סיכונים, תקינה
קוגנטית של תוכן.
4.5 חוזים אחידים כמכשיר לחלוקה מחדש של עושר וכוח.
4.6 חוזים אחידים ופטרנליזם.
4.7 חוזים אחידים ושיקולי צדק, הוגנות ושקילות בתמורות.
4.8 חוזים אחידים והגישה הסוציולוגית.
5. יישום החוק והפסיקה- הצגת פסקי דין מרכזיים, ובחינת ניתוח ויישום ביהמ"ש את התיאוריות
הנדונות.
6. סיכום.
הערת מערכת: בעבודה זו נכתבו הערות שוליים אך לא נכתבה רשימה ביבליוגרפית.
מבוא כללי לנושא:
מרבית חוזי המכר הנכרתים כיום הם חוזים אחידים. ח"א קיימים בכל תחום ובכל גזרה של
הפעילות המשקית. המאפיין חוזים אלה הוא שהתנאים הסטנדרטיים אשר בהם מנוסחים מראש
ע"י אחד הצדדים, מתוך ציפייה שהם יחייבו את כל מי שיתקשר עמו בעתיד. במציאות אין
המתקשר הפוטנציאלי יכול להתמקח על תנאי החוזה. הברירה בפניו היא: TAKE IT OR
LEAVE IT. אלו הם "חוזי הצטרפות", כאשר הצד המנסח את החוזה מנצל את יתרונו כדי לנסחו
לטובתו. חוק החוזים האחידים הוא אחד המכשירים המרכזיים לפיקוח על תוכנם של חוזים
בישראל. מטרתו מוצהרת בס' 1 -ס' המטרות שבו: "...להגן על לקוחות מפני תנאים מקפחים
בח"א...". מקובל לראות בפסה"ד צים נ' מזיאר את פסה"ד הראשון שבו נדונה סוגיית החוזים
האחידים. שם בוטלה תניית פטור מאחריות על בסיס עקרון הפגיעה בתקה"צ, שכן בעת שניתן
פסה"ד עדיין לא היה קיים חוק מיוחד בעניין. בשנת 1964 נחקק חוק החוזים האחידים שמטרתו
הייתה לתת הגנה רחבה לצרכנים המתקשרים עם גוף כלשהוא בח"א מפני תנאים מקפחים. היקף
השתרעותו של החוק, הן מבחינת לשונו והן מבחינת הפרשנות שניתנה לו בפסיקה היה מוגבל.
בעקבות ביקורת הוחק חוק חדש בשנת 1982 חוק בעל תחולה רחבה למדי. ישנה הרחבת ההגדרה של
ח"א וכן קובע החוק מהו תנאי מקפח. כאמור, מושג מרכזי בחוק הוא מושג הקיפוח. אין בחוק
הגדרה של מונח הקיפוח ,אך יש בו 10 סוגי תנאים אשר במידה והם מופיעים בח"א, חזקה שהם
מקפחים ובמקרה כזה עובר לכתפי הספק הנטל להוכיח שאין הם כאלה. זוהי לא רשימה סגורה של
תנאים. התנאים מתוארים לפי תוכנם, באמצעות מבחני סבירות ובאמצעות השוואתם לדין שהיה חל
אלמלא אותם תנאים. מכוח החוק הוקם מנגנון פיקוחי כפול: ביה"ד לחוזים אחידים ומנגנון נלווה
לאישור ח"א מראש. ביה"ד רשאי לדון גם בבקשה של היועמ"ש לממשלה או של ארגוני צרכנים
לפסול תנאי מקפח בח"א. ובמקביל לביה"ד קיים כמובן ביהמ"ש. לחוק החדש שנוסח באופן מרחיב
התלוותה פרשנות פסיקתית מרחיבה לא פחות (פס"ד ארגון שחקני הכדורגל, קרן גמלאות חברי אגד,
קשת ועוד). השאלה המרכזית היא מהו קיפוח לקוחות ומהו יתרון בלתי הוגן של הספק. כאמור
נקבע כי השאלה מהו תנאי מקפח תוכרע עפ"י מבחן ההגינות והסבירות (פס"ד חברת קדישא נ'
קסטנבאום).
במסגרת הדיון נתמקד בעניינים הבאים:
1. סקירה היסטורית של תולדות החוק על גלגוליו השונים, כולל דרך יישום בפסיקה, ביקורת
שהועלתה, סקירת מונחים מרכזיים בחוק, ההגדרות שבחוק, ההסדרים הנובעים מכוח החוק:
מבחן הקיפוח ושיטת הפיקוח. נסקור בקצרה את מוסד ביה"ד לחוזים אחידים.
2. סקירה תיאורטית של מבחן הקיפוח לאור הגישות הבאות:
* חוק החוזים האחידים כאחד המכשולים הניצבים בפני התנאה על הדין הדיספוזיטיבי
* החשיבות הציבורית של פיקוח משפטי על תוכן חוזים בכלל ותוכן חוזים אחידים בפרט
* הגשמת רצונם האמיתי של הצדדים לחוזה האחיד- יישום תיאוריית פריד
* חוזים אחידים והגישה הכלכלית- התמודדות עם כשלי שוק, הקצאת סיכונים, תקינת קוגנטית
תוכן.
* חוזים אחידים כמכשיר לחלוקה מחדש של עושר וכוח
* חוזים אחידים ופטרנליזם
* חוזים אחידים ושיקולי צדק, הוגנות ושקילות בתמורות
3. יישום החוק בפסיקה-הצגת פסדי"ם מרכזיים תוך מתן דגש לאופן יישום התיאוריות הנדונות ע"י
השופטים.
|
| |
| עבודה מס'
50916 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
דיני עסקים, 2000.
סקירה כללית (מההיבט של מנהל עסקים) של הדינים הקשורים בעולם העסקים, כגון דיני חברות, דיני חוזים, דיני עבודה וכו'. |
| 8,883 מילים (כ-27.5 עמודים), 5 מקורות, 208.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
דיני עסקים
תוכן העניינים hg0916
1. מבוא
2. דיני חברות ותאגידים
3. ניהול עסק באמצעות תאגיד
4. שותפויות
5. דיני חברות
6. דיני חוזים
7. דיני עבודה
8. שטרות ושיקים לסוגיהם
9. סיכום
10. ביבליוגרפיה
מבוא
בעבודתי זו אתייחס להיבט המשפטי של דיני העסקים השונים. את דיני עסקים חילקתי למספר
נושאים והם:
* דיני תאגידים, שותפות וחברות
* דיני חוזים
* דיני עבודה
* שטרות ושיקים לסוגיהם.
מסתבר כי לא ניתן לנהל עסק או חברה ללא ידיעה ושליטה בהיבטים המשפטיים הקבועים בחוק
לגבי דיני עסקים השונים והמרובים.
אחת השאלות המכריעות ביותר העומדות בפני מי שרוצה לפתוח עסקים או להקים חברה היא באיזו
דרך לעשות זאת. האם לנהל את החברה לבד או באמצעות תאגיד? האם חברה פרטית או חברה
בע"מ?
המונח "תאגיד" מוגדר בחוק הישראלי כ"גוף משפטי כשר לחיובים, לזכויות ולפעולות משפטיות" -
ובקיצור: אישיות משפטית עצמאית ונפרדת מן האנשים שהקימו אותו.
בניהול עצמאי של העסק או החברה יש מס' יתרונות וחסרונות. אדם המנהל בעצמו את עסקו הוא
אדון לעצמו. הוא רשאי לפעול כמיטב הבנתו ורצונו, הן ביחס לנכסיו (למכור, להשכיר, ללוות
ולהלוות) והן ביחס לגורמים השונים עימם הוא בא במגע.
אך כנגד זה עומדים לו חסרונות רבים. האדם הפרטי מממן בעצמו את העסק, הוא אישית משלם את
מס ההכנסה ושאר המסים השוטפים של החברה, ובמקרה של הפסדים - הוא זה הנושא בהם, או
אפילו ילדיו או יורשיו. למעשה, במצב זה משמש היחיד כערב לחברה, ללא כל הגבלות או סייגים,
בכל רכושו בהווה ובעתיד. כשהחברה מתרחבת, הפעלתם של אנשים אחרים במסגרתה אפשרית רק
באמצעות שכירתם כעובדים, אם יגרמו העובדים נזק לצד שלישי ישא בהם האיש עצמו -- כמעבידם.
ולבסוף, אם תימנע ממנו האפשרות להמשיך לנהל את החברה, עלולה החברה לגווע יחד אתו.
אפשרות טובה יותר היא ניהול החברה באמצעות תאגיד, הנושא בכל הזכויות והחובות שלו, ויש לו
אישיות משפטית נפרדת ועצמאית משלו. עצם יצירת התאגיד פירושה שכל מערכת הזכויות והחובות
של החברה הינם של התאגיד, ואילו האדם המנהל את התאגיד - אינו אלא עובד או נציג שלה.
התאגידים הפרטיים המקובלים בישראל הם השותפות והחברה, אליהם אתייחס ביתר פירוט
בעבודה.
דיני החוזים, הנהוגים עוד בטרם הוקמה המדינה ואשר קיבלו תוקף חוקי לאחר הקמתה, בעצם
מתבססים על מה שהיה נהוג בתקופת השלטון המנדטורי. משפט זה בעצמו מתבסס על השלטון
הקודם לו, והוא השלטון העותומני, אך משנת 1965 ואילך חל שינוי יסודי בתולדות החקיקה
הישראלית בדיני החוזים. ב1973 - נחקק חוק החוזים (חלק כללי). דיני החוזים מתייחסים למהותם
של הסכמי החוזים השונים. החוזה הוא הסכם היוצר חובות, שהחוק מקנה להן תוקף. כלומר, חוזה
הוא הסכם היכול לשמש יסוד לתביעה משפטית. ועליהם ארחיב ואפרט בגוף העבודה.
לגבי דיני העבודה - אלו הם חוקים שנחלקים לשני סוגים. הראשון - חוקי מגן, שמטרתם להגן על
סוגי עובדים חלשים הזקוקים להגנה מיוחדת, כגון: חוק הגנת השכר, חוק חופשה שנתית, חוק
פיצויי פיטורים, חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק דמי מחלה, חוק שכר מינימום.
כמו כן קיימים חוקים הנוגעים לזכויות נוספות של העובד וחלקם לזכויות המעביד (כגון: החתמת
העובד על הסכם עבודה הכולל סעיף המטיל עליו הגבלת חופש עיסוק לאחר הפסקת יחסי עובד-
מעביד ששררו ביניהם ) ואלה החוקים:
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, חוק הביטוח הלאומי, חוק שווה לעובד ועובדת, חוק עובדים זרים,
חוק עבודת נוער וחוק עבודת נשים.
בחלק האחרון של עבודתי אתייחס לשטרות ושיקים. גם דיני השטרות בישראל מבוססים על החוק
האנגלי שבהם מובע הרעיון המרכזי ובהוא רעיון הסחירות. כלומר, האפשרות להעביר שטר מיד ליד,
כשלמקבל השטר מידי נותנו מוקנות כל הזכויות שהיו לנותן השטר, ולעיתים אף זכויות רבות יותר.
ביבליוגרפיה
1. זאב בן-דורי, משה. "קובץ מקורות בדיני עסקים" - הוצאת "מודום" - יעוץ והכוונה
בע"מ, .1998
2. השופט י. גביזון, השופט י. גלעדי (עדכון: עו"ד שגב יורם) "פרקים בדיני עסקים
ועבודה" בהוצאת מכללת עמק -יזרעאל, ספטמבר .1997
3. אקשטיין גרשון, "יוזמים עסק", ייזום והוצ' לאור - חב' הכוון שירותים כלכליים בע"מ
.1996 -
4. אקשטיין גרשון, "מנהלים עסק", ייזום והוצ' לאור - חב' הכוון שירותים כלכליים בע"מ
.1994 -
5. אקשטיין גרשון, "קונים\מוכרים עסק", ייזום והוצ' לאור - חב' הכוון שירותים כלכליים
בע"מ - נובמבר .1996
|
| |
| עבודה מס'
60480 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
סודות מסחריים מול הגבלת חופש העיסוק בחוזה העבודה לאור הפסיקה בעניין צ'קפוינט., 2001.
|
| 25,288 מילים (כ-78 עמודים), 160 מקורות, 209.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
סודות מסחריים מול הגבלת חופש העיסוק בחוזה העבודה -
לאור פסיקה אחרונה
תוכן העניינים:
פתח דבר
דיני הקניין הרוחני והאיזון בין האינטרסים השונים
1. מבוא
2. האינטרסים השונים - מהם?
2.1 חופש העיסוק
2.2 חופש החוזים
2.3 תחרות חופשית
2.4 עידוד אמצאות ויצירות
2.5 ניצול יעיל של מידע ושל חופש הרעיונות
2.6 הגנה על אינטרסים קנייניים ורכושיים
3. האיזון בין האינטרסים השונים, כפי שהוא מצוי בדיני הקניין הרוחני הממוסדים ובדיני סודות
המסחר בפרט
3.1 האינטרסים השונים וההגנות במסגרת דיני הקניין הרוחני
3.2. מערכת האיזונים בדיני סודות המסחר והגבלת חופש העיסוק, ונפקות המהפכה
החוקתית
הסוד המסחרי מהו?
1. מבוא
2. סודות מסחר בדין האנגלי
2.1 מבוא
2.2 הבחנה בין ידע השייך למעביד לבין ידע השייך לעובד
2.3 מידע המצוי בנחלת הכלל
2.4 הדגרה מדויקת של מידע סודי
2.5 צורת המידע הסודי ותוכנו
Know How 2.6
2.7 מידע קונפידנציאלי
2.8 הגנה על מידע שהושג בדרכים פסולות
2.9 פרשת Faccenda
3. סודות מסחר בדין האמריקאי
3.1 מבוא
3.2 סעיף 757 לRestatement (First) Of Torts -
Uniform Trade Secret Act 3.3
Restatement (Third) of Unfair Competition 3.4
3.5 הגנה על מידע קונפידנציאלי
Know How 3.6
4. סודות מסחר בדין הישראלי
4.1 מבוא - מבוא - הפסיקה בישראל כפי שעוצבה עד לפסקי הדין בעניין צ'קפוינט וסער
4.2 תוכנו של מידע סודי בפסיקה
4.3 מידע קונפידנציאלי
4.4 נספח Trips
ההתפתחות הפסיקתית בשנתיים האחרונות ומגמות במשפט
1. מבוא למגמות בדיון בכל הנוגע להגנה על המעביד
2. המהפכה של פסק דין צ'קפוינט - ההיית או חלמתי חלום
2.1 הרקע העובדתי של פסק הדין בעניין צ'קפוינט
2.2 שינוי המגמה שמבוטא בפסק הדין בעניין צ'קפוינט
2.3 מתודת הדיון בפסק הדין בעניין צ'קפוינט
2.3.1. מדוע אין להגביל את חופש העיסוק?
2.3.2. באילו נסיבות יש להגביל את חופש העיסוק של העובד?
2.3.3. הגנה על סודות מסחריים וקניין רוחני
2.3.4. דיון במושג "סוד מסחרי"
2.3.5. אימתי ייקבע כי עובד יעשה שימוש ב"סוד המסחרי" המצוי בידו במסגרת מקום
עבודתו החדש?
2.4 האמירה בשולי פסק דין צ'קפוינט
3. פסק דין סער - הליכה בתלם של צ'קפוינט, או סטייה הימנו?
3.1. הרקע העובדתי של פסק הדין בעניין משה סער
3.2. הקביעות הערכיות בפרשת משה סער
3.3. האם אימץ בית המשפט העליון את הלכת צ'קפוינט בפסק דין סער?
3.3.1. האם אימץ הנשיא ברק את הלכת צ'קפוינט?
3.3.2. האם אין אימוץ בכל הנוגע לנטלי ראיה על המעביד?
4. הפרקטיקה הנוהגת לאחר פסק הדין בעניין צ'קפוינט
4.1. האם אכן תנייה להגבלת חופש עיסוק בטלה?
4.2 נטל ההוכחה על המעביד הולך ונהייה מכביד יותר בשני מישורים
4.3. פסקי דין נוספים אשר הלכו בדרך שהתווה פסק-דין צ'קפוינט
4.3.1. פרשת תוכנה בע"מ
4.3.2. פרשת השמירה בע"מ
4.3.3. פרשת אונקל
4.3.4. פרשת אריה נצר
4.3.5. פרשת אירוקה אינטרנשיונל
4.4. הכיוון - כרסום במתן הגנה לסודות מסחר
השלכות פסק-דין צ'קפוינט על נושא סודות המסחר והגבלת חופש העיסוק
1. השלכות בהווה והשלכות אפשריות של פסק דין צ'קפוינט
2. האם ניתן למצוא דרך ביניים להגן על סודות מסחר גם בלי להיזקק לפסק-דין צ'קפוינט?
2.1. חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999
2.2. עוולת תחרות בלתי הוגנת
2.2.1. במה תסייע עוולת התחרות הבלתי הוגנת בידנו במקרים בהם נטענת טענת קיומו
של סוד מסחרי שנגזל?
סוף דבר
הערת מערכת: בעבודה נכתבו הערות שוליים אך לא נכתבה רשימה ביבליוגרפית.
פתח דבר
מבין נשואי הקניין הרוחני, דומה כי זהו מגדר הקניין הרוחני אשר ניתן להעיד עליו כי הוא ה"נחבא
אל הכלים" מכולם. הדיון בסוד המסחרי מתעורר ביתר שאת בעשור האחרון, עם התעצמות
הטכנולוגיות, תעשיית ההיי-טק, וכחלק בלתי נפרד מכך - הריגול התעשייתי.
הסוד המסחרי קשור בקשרי עבותות אל נושא חופש העיסוק משחר ימיו. לא זו אף זו - הרציונלים
העומדים בבסיס ההגנה על הסוד המסחרי נוגדים, מטבעם, את הרציונלים העומדים בבסיס ההגנה
על חופש העיסוק. נדמה כי אף מערכת השפיטה, בינה לבין עצמה, עדיין מתחבטת בשאלה כיצד יש
לגבש כללים תקפים ושרירים המתאימים לכל המקרים המובאים בפניהם - ונראה כי היא עומדת
באוזלת יד מסוימת, שעה שהיא מנסה לגבש כלל אחיד ותקף, שיהיה גם כלל משפטי יציב.
ראשית כל אדון באבני היסוד של השיטה המשפטית: דיני הקניין הרוחני והאיזון בין האינטרסים
הנוגדים הגלומים בסוד המסחרי ובחופש העיסוק. כמו כן אשאל כיצד השפיעה המהפכה החוקתית
על התפיסה של מערכת האיזונים - האם היא שינתה את תכניה הפנימיים של מערכת האיזונים, או
שבעצם הזיזה את מערכת האיזונים כולה דרגה אחת למעלה?
שנית אעבור לדון בהגדרת הסוד המסחרי. כאן אטפל בהגדרת הסוד המסחרי בישראל ובמשפט
המשווה בחתך חקיקה והתפתחות פסיקתית. כמו כן אתייחס לחוק עוולות מסחריות, ולפתרון
הגלום בו בנוגע להגדרה. במסגרת זו אדון גם בקריטריונים אשר נדרשים מהדבר הערטילאי- משהו,
על מנת שייכנס תחת כנפי ההגנה המוענקת לסוד מסחרי.
שלישית - אדון בהתפתחות הפסיקתית האחרונה בנושא הסוד המסחרי למול חופש העיסוק. אדון
בגישות הפסיקתיות המסורתיות לטיפול בסוד המסחרי: 1) הגישה הקניינית; 2) הגישה החוזית; (3
הגישה של חובת הנאמנות. בהקשר זה אשאל האם יש אכן לעידן ההיי-טק והאינטרנט השפעה על
החשיבה המשפטית? במסגרת שאלה זו אעבור לדון בשני פסקי-הדין המהפכניים (האכן?) בענייני
צ'קפוינט וסער.
רביעית - אנה ואנה אנו באים? מהן ההשלכות החברתיות, כלכליות ומשפטיות של פסקי-הדין בעניין
צ'קפוינט וסער? האם ישנו שינוי בשטח, ומה יש לפרקטיקה של המשפט להגיד בעניין? האם יש עוד
צורך בהלכות צ'קפוינט וסער? האם לא די בחוק עוולות מסחריות? האם חוק עוולות מסחריות
מציע לנו פתרונות טובים מאשר אלו של פסקי-הדין בעניין צ'קפוינט וסער? והאם ישנם בדין הכללי
פתרונות אשר יוכלו, באופן משלים לחוק עוולות מסחריות, לטפל בנושא הסוד המסחרי והגבלת
חופש העיסוק? (לדוגמא: עשיית עושר ולא במשפט, עוולה כללית של רשלנות בנוגע להתחרות בלתי-
הוגנת וכו').
|
| |
| עבודה מס'
60557 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
מהו התנאי המקפח בחוזים אחידים, 2001.
הצורך בהתערבות בית המשפט בתנאים מקפחים הקיימים בחוזים אחידים. |
| 8,388 מילים (כ-26 עמודים), 22 מקורות, 308.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
מהות התנאי המקפח בחוזים אחידים
תוכן העניינים
מבוא
פרק א'- מהות החוזה האחיד ומגבלותיו
חוק החוזים האחידים
1.1. משמעות הקיפוח בחוזה אחיד (בישראל ובארה"ב(
1.2. משמעות הקיפוח בחוזה האחיד במצרים
פרק ב': חופש החוזים וסכנת ההגבל העסקי
2.1. חופש החוזים
2.2. ההגבל העסקי - מונופולים וקרטלים
פרק ג': הגישה הקפיטליסטית מול גישת ההגנה על החלש
סיכום
ביבליוגרפיה
מבוא
עבודה זו אמורה לדון בחוזה האחיד בכלל ובפרט, בשוני שבין החוזים האחידים הנהוגים
בישראל ובארצות הברית לבין החוזים האחידים הנהוגים במצרים על פי הקודקס האזרחי החדש
הנהוג במצרים.
יש לזכור כי חוזה אחיד הוא חוזה לכל דבר. הוא כפוף לחלק הכללי של חוק החוזים
וחלות עליו הדוקטרינות החוזיות. יחד עם זאת, הוא חוזה מיוחד, שכן הוא כפוף לחוק החוזים
האחידים. סעיף 2 בחוק החוזים האחידים מציין כי חוזה אחיד הינו "נוסח של חוזה שתנאיו,
כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים במספרם או בזהותם"1. על פי הסעיף האמור, אין משמעות לעובדה אם הספק או
הלקוח קובע את תנאי החוזה, כאשר הדגש הינו על מי שמציע שההתקשרות תהיה לפי חוזה
אחיד. כאשר יש בחוזה האחיד תנאי מקפח, שמשמעותו תנאי המקפח לקוחות או מקנה יתרון
בלתי הוגן לספק, כשהדבר עלול להביא לידי קיפוח לקוחות, רשאי בית המשפט או בית הדין
לחוזים אחידים לבטל או לשנות את התנאי המקפח .2
לראשונה חוקק חוק החוזים האחידים, תשכ"ד1964-, שהעניק לבית המשפט סמכויות
עקרוניות דומות לאלו הקיימות בידיהם כיום, אולם היתה אי בהירות לגבי הגדרת תנאי בחוזה
אחיד כמקפח. בחוק החדש, היינו חוק החוזים האחידים, התשמ"ג1982- נקבעה הקמתו של בית
דין לחוזים אחידים, שהוענקו לו סמכויות מיוחדות שאינן בידי בית המשפט הרגיל3. חוקי החוזים
האחידים והתייחסותם לתנאים מקפחים דומים בישראל ובמדינות רבות בארה"ב .4
יחד עם זאת, קיימת בעיה במתן רשות התערבות לבית המשפט, הן בישראל והן בארה"ב,
בחוזה האחיד, שכן החוזה האחיד, כהגדרתו לעיל, הינו חוזה לכל דבר ועצם ההתערבות בו הינה
פגיעה בחופש החוזים5. עיקרון חופש החוזים נולד כחלק מתורתו הכלכלית-חברתית של אדם
סמית, הטוענת לשוק חופשי, נקי מהתערבות של זרועות הממשל, היוצר מצב של רווחה כלכלית
מרבית. תורה זו שוללת כל הגבלה המוטלת על פעילות אנושית. חופש החוזים התפתח לצד
התאוריה הקפיטליסטית ולצד התאוריה התועלתנית האינדיבידואליסטית. חופש החוזים,
המאפשר להתקשר בתנאים הטובים ביותר לפרט, הפך ליסוד הכלכלה החופשית במאה ה .6 -19
עקרון חופש החוזים מנוגד לאפשרות שבית המשפט יתערב בעשיית חוזה שערכו צדדים מתוך
חופש התקשרות וחופש עיצוב. למרות זאת נעשית התערבות בית המשפט בחוזים אחידים, מכוח
הסמכת המחוקק בחוק החוזים האחידים, התשמ"ג1982-, כשמטרותיו הינן: מניעת עוול, עשיית
צדק ותום לב .7
סוגיית ההתערבות בחוזים אחידים מעוררת מחלוקת, באשר היא פוגעת בחופש החוזים
מחד, אך מחייבת הגנה על הלקוחות מאידך. הגישה לחוזים אחידים ביקורתית עוד יותר במצרים.
שם מכונים חוזים אלה "חוזי ציות", כשהכוונה לחוזה אחיד שאינו פתוח לדיון וניתן לקבלו באופן
מוחלט או לדחותו באופן מוחלט, מבלי להכניס תיקון כלשהו8. הקודקס המצרי קובע גם כי "אין
לפרש לרעת הצד המציית את המשפטים המעורפלים [הנמצאים] בחוזה הציות"9. משמעות הדבר
כי ניסוח מטושטש של החוזה, בין שהוא מכוון או שהוא לא מכוון, יפורש כנגדו.
בעבודתי אטען לצורך בהתערבות בית המשפט בתנאים מקפחים הקיימים בחוזים
אחידים. לצורך כך יש להבהיר את משמעות הקיפוח. מטרת עבודה זו הינה להגדיר את המושג
"תנאי מקפח", אשר יהווה את הקריטריון להתערבותו של בית המשפט, לצורך ביטולו או שינויו
של תנאי כזה. זאת כדי להגדיר את הצורך בהתערבותו של בית המשפט בחוזים אחידים. על מנת
להגדיר מושג זה, אערוך השוואה של דיני החוזים האחידים בישראל ובארצות הברית עם דיני
החוזים האחידים [חוזה הציות] במצרים, תוך התייחסות לנימוקים השונים המגדירים תנאי
קיפוח בכל אחת מהדוקטרינות.
לצורך כך אתייחס בפרק הראשון למהותו של החוזה האחיד, למהות התנאי המקפח בישראל
ובארצות הברית וכן למהות התנאי המקפח במצרים. בפרק השני אדון בסוגיית חופש החוזים, תוך
התייחסות לסכנת המונופול וההתאגדות הקרטלית העלולה ליצור תנאים מקפחים בחוזים
אחידים. דיון זה יעשה לצורך הצדקת טענתי בדבר חשיבות התערבותו של בית המשפט במקרה
של תנאי מקפח בחוזה אחיד. בפרק השלישי אעמיד לדיון את הטיעונים להתערבות מינימלית של
בית המשפט, על פי הגישה הקפיטליסטית מול הטיעונים להתערבות מעמיקה של בית המשפט
ברוח הקודקס המצרי. את הסינתזה של המסקנות מהפרקים שלעיל אערוך בסיכום, שבו גם אציע
את הגדרתי למושג "תנאי מקפח".
-------------------------------------
1. מ. כהן ור. דלומי, דיני חוזים, משפטים, תל אביב, 1994, עמ' .78
2. שם, עמ' .78-79
3 א. פורת, "שיקולי צדק בין הצדדים לחוזה ושיקולים של הכוונת התנהגויות בדיני החוזים
של ישראל", עיוני משפט כב(1999 ,(3, עמ' .667-668
.4 Deutch, 1977, pp. 20-24, 44-46
5 שם, עמ' .19-23
6 ג. שלו, "מה נותר מחופש החוזים?", משפטים יז, תשמ"ח, עמ' .467
7שם, עמ' .471-472
8ג. בכור, הקודקס האזרחי המצרי: בחיפוש אחר סדר חברתי 1949-1933, חיבור לשם קבלת
התואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב, 1998, עמ' .139
9 שם, עמ' .140
|
| |
| עבודה מס'
68556 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
סוף מלחמת העולם הראשונה - הסכם לוקארנו, 2003.
סקירה קצרה של הגורמים והנסיבות שהביאו לחתימה על "חוזה לוקארנו", אבחון הצלחותיו, כישלונותיו ומבחן התוצאה. |
| 1,384 מילים (כ-4.5 עמודים), 3 מקורות, 119.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
סיום מלחמת העולם הראשונה הותירה את יבשת אירופה הרוסה, מפולגת ומותשת ממלחמות. בשנות העשרים של המאה העשרים התחוללו באירופה שינויים, שלאור העובדה שאירופה היא היבשת המשמעותית באותה עת, היוו גורם מכריע בסכסוך בזירה הבינלאומית. היחסים בין רבות ממדינות המובילות באירופה, לאחר מלחמת העולם הראשונה, היו מתוחים. צרפת, בריטניה, גרמניה, רוסיה, ואיטליה היו דומיננטיות ביבשת, והיוו הציר המרכזי לסכסוכים.
המצב באירופה הביא את המעצמות המובילות למסקנה שרק על ידי השכנת שלום ושיתוף פעולה יביאו את אירופה תוכל להשתקם ולהתאושש מהנזק הכלכלי שגרמה המלחמה, ואכן, באותם שנים נחתמו מספר חוזי שלום ואמנות בין מדינות. אחד ההסכמים המרכזיים הוא חוזה לוקארנו, בו אדון בעבודה זו.
תוכן עניינים:
מבוא
אירופה לאחר המלחמה
יבשת בדיפלומטיה
יתרונות וחסרונות ההסכם
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
מתוך העבודה:
סיום מלחמת העולם הראשונה חשף מספר גורמים למתיחות ביבשת האירופית. את הסכנה הגדולה ביותר ליציבות באירופה סיפקה גרמניה, או כפי שכינוה "הסכנה הגרמנית". בתום המלחמה, יזמו המדינות המנצחות את "חוזה וורסאי", שהביא על גרמניה מספר לא מבוטל של גזירות כלכליות שהתבססו על תשלומי פיצויים למדינות המנצחות. גם ברמה הצבאית הוגבל צבאה וצומצם, ובנוסף הייתה תחת פיקוח מדינות שונות בכדי שלא תשוב להתחמש בצורה שתסכן את אירופה שוב(1). |
| |
| עבודה מס'
67057 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
דוקטרינת האשם תורם בדיני חוזים, 2008.
האם אכן דוקטרינת האשם תורם ראויה לחול אף בדיני החוזים? |
| 11,144 מילים (כ-34.5 עמודים), 25 מקורות, 499.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
אחד מחידושי הצעת דיני ממונות הינה החלת הגנת אשם תורם אף בדיני חוזים. סעיף 461 להצעה מגדיר הגנה זו, כדלקמן " התרשלות תורמת - בית המשפט רשאי להפחית מהפיצויים המגיעים לנפגע סכום שיקבע בהתחשב במידת אשמתם היחסית לגרימת הנזק ובאופי אחריותו של המפר ומטרותיה.....".
דוקטרינה זו מוכרת לנו מתחום דיני הנזיקין אך בתחום דיני החוזים הינה בגדר חידוש . כמו כל דבר המוגדר כחידוש, טבעי שמחד תגרור אחריה תומכים נלהבים המצדדים ברעיון חדשני זה ואף מעניקים טעמים להצדקתו, ומאידך מתנגדים הרואים בחידוש זה כטעות ביסודה ואף להם טעמים לאי קבלת חידוש זה. במסגרת עבודה זו אבקש להראות שהגנת אשם תורם אכן ראויה לחול אף בדיני החוזים תוך מתן מענה מספק למתנגדים לדוקטרינה זו. כנגזרת מתבקשת לסוגיית התחולה אבקש להראות שלא זו בלבד שהיא ראויה לדיני החוזים, אלא אף יתרה מכך, מעמדה בדינים הללו לא יהיה כרוב החקיקה המסדירה תחום זה, קרי דיספוזיטיבי, אלא היא תהווה חקיקה קוגנטית בדינים אילו.
תוכן עניינים:
מבוא
רקע והגדרת הדוקטרינה
הצגת שאלת המחקר
אשם תורם אל מול הדוקטרינות החוזיות
אחריות מוחלטת בדיני חוזים
תורת הרצון
הסתמכות, וודאות משפטית
האסכולה המוסרית של דיני החוזים
מגמת הפסיקה בישראל
משפט משווה
סיווג מעמד הדוקטרינה
ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
שאלה זו מתבקשת לנוכח עיגון הדוקטרינה בהצעת דיני ממונות, הדין כיום איננו מכיל דוקטרינה זו בדיני החוזים אלא רק במסגרת פקודת הנזיקין סעיף 68, דא עקא היא, שאף לא ניתן להחיל מכוח סעיף זה את הדוקטרינה בדיני החוזים, היות וע"פ סעיף 64 לפקודה, המגדיר "גרם נזק באשם" -"אשם" הוא מעשהו או מחדלו של אדם שהם עוולה לפי פקודה זו...".
מכאן נובע שהדוקטרינה המוסדרת בפקודה מבקשת להחיל עצמה אך ורק על עוולות שבפקודת הנזיקין ועליהן בלבד, כך שלגבי חוזים במידה וישנו אשם תורם שאיננו עוולה או הפרת חובה חקוקה הרי שהחוק הקיים איננו מבקש לחול בה.עם זאת ניכר שהפסיקה הכירה בדוקטרינת האשם תורם בדיני החוזים וכיום אף דיני הממונות מבקשים לעגן דוקטרינה זו במסגרת החוזית, תמורות אילו בפסיקה ואף בדין המוצע מעלות את השאלה, לנוכח ההבדל המובנה שבין דיני הנזקין לדיני החוזים, האם אכן ראויה דוקטרינה זו לחול אף בדיני החוזים? |
| |
| עבודה מס'
50444 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
דיני החוזים והתקשרויות באינטרנט-בחינת שלב כריתת החוזה, 2000.
ההיבט החוזי בהתקשרויות דרך האינטרנט והתמקדות בשלב יצירת הקשר החוזי. |
| 10,480 מילים (כ-32 עמודים), 9 מקורות, 308.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
דומה כי אין צורך להכביר במילים כדי לתאר את המהפכה הגדולה העוברת על עולם הידע והתקשורת בגלל השימוש העצום באינטרנט, על כל יישומיו. בשלב מסוים של ההתפתחות החלו להשתמש במדיום זה לצרכים מסחריים, כאשר חלק, ולעיתים אף כל ההיבטים של ההתקשרות העסקית, לרבות אספקת השירות והתשלום, נעשים באמצעות האינטרנט. השימוש באינטרנט בהתקשרויות עסקיות מעורר שורה ארוכה של שאלות משפטיות לא רק בגלל הטכנולוגיה התקשורתית המיוחדת; היא מעוררת סיבוכים נוספים כיוון שמציאותה של רשת האינטרנט יצרה בקרב המשתמשים תת-תרבות יחודית הדוגלת, בין השאר בחוסר פורמליות. מטבע הדברים, לעיתים חוסר פורמליות זה מתנגש חזיתית עם הפורמליות והדרישות הצורניות המאפיינות את גישת המשפט.
בגלל נושא הסמינריון, עבודה זו תעסוק כמובן אך ורק בדיני חוזים, ולא בסוגיות המשפטיות האחרות הכרוכות בהתקשרות באמצעות האינטרנט. זאת ועוד, בגלל קוצר היריעה היא תתרכז בגזרה אחת של ההתקשרות החוזית - שלב יצירת הקשר החוזי. פרק א' ישמש מבוא לעבודה, ובו יוסברו עיקרי רשת האינטרנט, שלבי התפתחותה ויישומיה השונים הרלוונטיים לעבודה. כמו כן, יופנה זרקור לעבר סוגיות בשטחי משפט שונים אשר דורשות התייחסות מיוחדת בגלל התפתחות הרשת. פרק ב' יעסוק בחוזים מסחריים באינטרנט באופן כללי ובעיות משפטיות העולות בהקשר של התקשרויות חוזיות באינטרנט. פרק ג' ידון בכריתת החוזה באינטרנט ובהשלכות המשפט הישראלי על שלב זה בהתקשרות. פרק ד' יתמקד בסוגיית מועד כריתת החוזה ברשת. פרק ה' יציג את המקרה המיוחד של החוזה האחיד באינטרנט.
כאן המקום לציין כי לאורך העבודה אדרש מפעם לפעם להסביר מושגים ומונחים טכניים הקשורים לאינטרנט.
תוכן העניינים:
פתיחה
פרק א' - מבוא
1. מהי רשת האינטרנט
2. הישומים הרלוונטים לסוגיית כריתת החוזה
2.1 דואר אלקטרוני ((E-mail
2.2 לוחות מודעות אלקטרונים \ קבוצות דיון
Web/WWW) World Wide Web 2.3)
3. רשת האינטרנט והמשפט
3.1 שאלת האחריות בנזיקין ברשת
3.2 בעיות מתחום המשפט הבינלאומי הפרטי
3.3 בעיות מתחום דיני התקשורת וחופש הביטוי
פרק ב' - חוזים והתקשרויות מסחריות ברשת האינטרנט
1. שלבים בהתפתחות התקשרויות מסחריות באינטרנט
1.1 שיווק
1.2 חוזה אלקטרוני
1.3 קניה מקוונת ורכישה בכסף אלקטרוני
1.4 מסחר אלקטרוני מלא
2. סוגיות חוזיות הקשורות בסחר באמצעות רשת האינטרנט
3. מסגרת לדיון
פרק ג' - כריתת החוזה באינטרנט
1.היסודות הדרושים לכריתת חוזה
2. גמירת דעת
2.1 רצון וכוונה
2.2 בעיית התקשורת הבלתי פורמלית
2.3 בעיית זיהוי הצדדים המתקשרים
2.4 העדה על גמירת דעת
3. מסוימות
4. הצעה
4.1 הצעה רגילה
4.2 הצעה לציבור
4.3 חזרה מהצעה
5. קיבול
5.1 כללי
5.2 קיבול בהתנהגות
5.3 קיבול בשתיקה
5.4 קיבול תוך שינוי
פרק ד' - מועד יצירת החוזה
1. כללי
1.1 חוזה בין נעדרים
1.2 חוזה בין "נוכחים"
2. סיווג הקשר באינטרנט
2.1 תאור הבעיה
2.2 קביעת מועד מסירת שדר אלקטרוני
2.3 קביעת מועד שיגור שדר אלקטרוני
2.4 האם האינטרנט מהווה קשר מיידי?
2.5 האם רשת האינטרנט דו-צדדית?
3. מועד כריתת החוזה באינטרנט
4. מדיניות חלוקת הסיכון
פרק ה' - התקשרות חוזית באינטרנט - המקרה המיוחד של חוזה אחיד
סיכום
|
| |
| עבודה מס'
41280 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
השימוש הנאצי בדמוקרטיה הויימארית בדרכם לשלטון.
חוזה ורסאי, הרקע החברתי בגרמניה, הניצול של חוקת ויימר ויחסן של המדינות המנצחות כגורם לעלית הנאצים. |
| 4,889 מילים (כ-15 עמודים), 10 מקורות, 188.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
על רפובליקת ויימר נאמר כי "נולדה כשהיא מתה". פעמים רבות עולה הטענה כי למרות אופייה וחוקתה הדמוקרטיים של רפובליקת ויימאר, הרי שהיא חסרה את האופי החברתי המאפיין דמוקרטיה, וכי אזרחי גרמניה כלל לא הבינו את משמעותה של הדמוקרטיה. בעבודה זו ניבחן את הנסיבות אשר הובילו לעלייתם של הנאצים לשלטון ב1933, תוך שימת דגש מרכזי על אופן ניצולה של המפלגה הנאצית את מה שכונה "הדמוקרטיה של רפובליקת ויימאר" בדרך אל השלטון.
חוזה ורסאי שנחתם ב-28.6.1919 הביא לסיום מלחמת העולם הראשונה. מעבר למטרה להביא שלום באירופה, נועד גם לצמצם את הפוטנציאל הצבאי של גרמניה ולצמצם עד למינימום, אם לא לבטל את האיום של מדינה זו כלפי שכנותיה ביבשת האירופית. הממשלה הגרמנית מבינה מתוך כתב הכניעה שחוזה השלום הוא למעשה פגיעה בוטה בעם הגרמני ובגרמנים, אך אין להם שום אמצעים ושום יכולת להתנגד, הכוחות העומדים בפניהם עדיפים בצורה משמעותית, אך הם שומרים לעצמם את הזכות להביע את אשר עם ליבם כי נגרם להם עוול חסר תקדים מבחינה מדינית והיסטורית.
התנאים המגבילים שנכפו על גרמניה בחוזה ורסאי היו בעצם לא רק קשים, אלא אפילו מכבידים ביותר. אם לתמצת את מכלול תנאי החוזה הרי שמדובר בשלושה נושאים והם צמצום צבאה, נגיסת שטחים מהטריטוריה הגרמנית והפיצויים שגרמניה חויבה בהם כלפי אותן מדינות שנפגעו וניזוקו מהמלחמה שהיא הייתה יוזמתה.
מבחינתה של גרמניה לתנאים מגבילים וכובלים אלה היו מספר משמעויות מרחיקות לכת ובלתי נסבלות. הם נאלצו לוותר לצרפת על שטחים מספר, מדינה שהיו לה איתה עימותים מדיניים וצבאיים קשים במשך מאות שנים, מה עוד שאזור הסאר היה אזור בעל משמעות כלכלית אדירה אזור עשיר במכרות ברזלו מסירתו לצרפתים תפגע בכלכלת המדינה ויכביד עליה בהשתקמותה. אותו חלק משלזיה העשיר במכרות פחם הוצא גם כן מידיה. כן נחסמו בפניה מספר גישות לים הבלטי ולכן לא יכלה להשתמש בנמלים השוכנים לחופו של ים זה ובכך נחסמו בפניה מספר דרכי יצוא ויבוא.
אמנם אותם יחידות טריטוריאליות שהוצאו מידיה, נלקחו ממנה בעקבות משא לידיעת קהל, אך העלבון היה גדול יותר משעה שנאסר על גרמניה להתאחד עם אוסטריה שכל תושביה הם גרמנים. הגרמנים הרגישו שקוטעים איברים מגופם.
מדינה שנאסר עליה להחזיק צבא, בעצם אומרים לה שהריבונות שלה מוגבלת.
נוטלים ממנה את היכולת להתגונן והיא הופכת לתלויה באחרים. גרמניה כאילו נשארה עירומה.
לאור לקחי ה"פוטש" של 1923 נקט היטלר בדרכים אחרות, הוא בנה את עצמו ואת מפלגתו כאליטה שתיתן מענה עתידי לבעיותיה של גרמניה, אם הוא יקבל את השלטון לידיו. להשגת יעד זה ליכד את מעמד הביניים ואת המעמד הנמוך, כדי להשיג את תמיכתם. אם עד כה מעמדות לא הרגישו את עצמם כשייכים לאיזו שהיא מסגרת פוליטית, עתה נתנה להם מסגרת זו. הוא ניצל את החוקה עצמה כך שיכנס לפעילות פוליטית פרלמנטרית בדרך לגיטימית מתוך מטרה להימנע מעימות עם הצבא וניסה להשיג את תמיכת הימין המסורתי. התעשיינים והבנקאים הגרמנים שמבחינה פוליטית היו לאומנים שמרנים.
תוכן עניינים:
מבוא: חוזה ורסאי כבסיס להתבססות הנאצים
גרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה כרקע חברתי לנאציזם
אסטרטגיות ניצול נאצי את חוקת ויימר
יחס המדינות המנצחות לגרמניה כגורם לעליית הנאצים
סיכום
מראה מקום ומקורות
ביבליוגרפיה
|
| |
| עבודה מס'
68086 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
חיובי המשכיר בחוזה שכירות מקרקעין, 2009.
תיאור חיובי המשכיר בחוזה שכירות מקרקעין, כפי שהם מצויים בדין, וכן דיון באשר לסוגיות הנלוות לחיובים אלו. |
| 9,387 מילים (כ-29 עמודים), 17 מקורות, 349.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
עבודה זו, מטרתה לסקור את חיוביו של המשכיר נכס מקרקעין כלפי השוכר.
אדון בארבעה חיובים עיקריים, שמקורם בדין, היינו, בחוק השכירות והשאילה .
החוק קובע חיובים שהם ברובם דיספוזיטיביים, כך שישנן אינספור וריאציות אחרות של חיובים, אשר ניתן להטיל על המשכיר בהסכם השכירות עצמו. מובן, כי לא אוכל לדון בכל סוגי החיובים הנוצרים מאומד דעת הצדדים ולכן מיקדתי את עבודתי בחיובים הבאים (שמקורם כאמור בדין):
בדיון בחובת מסירת המושכר, אתייחס למהות החובה ולמצבים בהם המשכיר נחשב ככזה שהפר את חובת המסירה (כגון הסגת גבול של אדם זר לנכס) לעומת מצבים בהם המשכיר מילא אחר חובתו זו (למשל כשהשוכר אינו נענה להודעת המסירה של המשכיר ומסרב ליטול את המושכר לחזקתו). בנוסף אתייחס לתחולת הדין במצב בו המושכר נמסר לשוכר באיחור.
בדיון שיערך בקשר לחובת ההתאמה למושכר, אעמוד על מהות החיוב, אבחין בין "אי התאמה" ל"פגם" בנכס, תוך התייחסות לפסיקה רלוונטית, אדון בסוגיות שונות אשר עולות בקשר לעילת אי התאמה, כגון האם אי התאמה בסביבתו של המושכר נחשבת כ"אי התאמה" לפי החוק? האם המשכיר יחשב כמי שלא קיים את חיוב ההתאמה אם מסר נכס שאינו מתאים לביצוע המטרה אותה ייעד השוכר לנכס? האם המשכיר יחשב כמי שמסר נכס לא מתאים אם העביר לשוכר נכס שאינו נקי מזכויות נוגדות? בנוסף, אפרט מהם הסייגים להסתמכות השוכר על עילת אי ההתאמה.
באשר לחובת התיקון של פגמים אשר נתגלעו במושכר, אבחן את התנאים לגיבוש העילה בשלה המשכיר חב בתיקון המושכר ואת הסייגים לחובת התיקון.
ולבסוף, אדון בחובת המשכיר או מי מטעמו להימנע מהפרעות לשימוש במושכר תוך התייחסות לתיאור מקרים ספציפיים בפסיקה.
להשלמת התמונה, אציג את הדין המצוי בחוק השכירות והשאילה המתייחס לחיובים הנ"ל, אל מול הדין הרצוי בדמות הקודקס האזרחי (תזכיר חוק דיני ממונות) ואעמוד על השינויים שמבקש הקודקס האזרחי לחולל באשר לחיובי המשכיר.
לבסוף, אשווה את הדין הזר, הנהוג בשתי מדינות בדרום ארצות הברית (מיסיסיפי ואלבאמה) לדין הישראלי.
תוכן עניינים:
מבוא
פרק א' - מסירת המושכר
פרק ב' - חיובי התאמה
ב.1. חובת התאמה למוסכם - כללי
ב.2. בין "אי התאמה" ל"פגם"
ב.3. סוגיות העולות בקשר לעילת אי התאמה
ב.4. סייגים להסתמכות על "אי התאמה"
פרק ג' - חובת תיקון המושכר
ג.1. חובת התיקון - יסודה והיקפה
ג.2. סייגים לחובת התיקון
פרק ד' חובת הימנעות מהפרעות
פרק ה' - חיובי המשכיר כלפי השוכר לאור הוראות הקודקס האזרחי
פרק ו' משפט משווה: חיובי המשכיר על-פי הדין האמריקאי
סיכום
ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
חבותו של המשכיר למסור את המושכר לשוכר קבועה בסעיף 5 לחוק השכירות והשאילה :
"המסירה, מועדה ומקומה:
(א) המשכיר חייב למסור את המושכר לשוכר בהעמדת המושכר לרשותו.
(ב) הוסכם על מסירה תוך תקופה פלונית, רשאי המשכיר לקבוע את מועד המסירה בתוך אותה תקופה; לא הוסכם על מועד המסירה, תהא המסירה זמן סביר לאחר כריתת החוזה; במקרים אלה על המשכיר להודיע לשוכר זמן סביר מראש על מועד המסירה.
(ג) המסירה תהא במקום שבו נמצא המושכר בזמן כריתת החוזה."
החובה החלה על המשכיר הינה, כאמור, להעמיד את המושכר לרשות השוכר ואולם, אין זה מלמד על כך שהמשכיר חייב להעביר לשוכר את המושכר להחזקתו בהיעדר שיתוף פעולה מצד השוכר - נהפכו, כאשר המשכיר מודיע לשוכר על מועד המסירה (במקרים המחייבים הודעה כזו, כנדרש בסעיף 5(ב) לחוק) אך השוכר אינו נענה להודעה ולא נוטל את המושכר לחזקתו, אזי במצב זה קיים המשכיר את חובת המסירה המוטלת עליו ונחשב כמי שמסר את הנכס לשוכר כדין, אף על פי שהנכס מצוי עדיין בהחזקתו. |
| |
|
|
