|
עבודות [1-9] מתוך 16
:: [עמוד 1 מתוך 2]
|
|
עבור לעמוד: 1 2
:: עמוד הבא >>
|
תוצאות חיפוש "גלובליזציה": |
| עבודה מס'
64718 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
גלובליזציה ופשיעה, 2006.
בחינת הקשר בין גלובליזציה לבין התרחבות והתפשטות הפשע המאורגן ותופעת הסמים |
| 3,718 מילים (כ-11.5 עמודים), 16 מקורות, 149.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
הגלובליזציה הינה אחד מהנושאים המדוברים והטעונים ביותר שעל סדר היום העולמי. עם נפילת חומת ברלין (1989) קרס "מסך הברזל" שהפריד בין מערב אירופה למזרחה ואת עידן המלחמה הקרה החליף עידן חדש - עידן הגלובליזציה. התהליך הלך והתגבר בשנת 1991 כאשר האימפריה הסובייטית התפרקה והקומוניזם הסובייטי התמוטט לגמרי.
הגלובליזציה מובילה למצבים חיוביים כמו גם מצבים שנתפסים כשליליים. כאשר השוק אינו מאורגן והופך תהליך של הפרטה אלמנטים רבים בשוק כזה מצליחים לחדור אליו. אחד התחומים הוא הסחר בסמים. שוק בלתי מאורגן, מפורט = גלובלי מאפשר לתעשיית הסמים להתפשט ברחבי העולם, לפתוח נתיבים לסחר עולמי של סמים ובכך להחדיר לכלכלה החוקית אלמנטים הנחשבים כבלתי חוקיים, קרי פשע בינלאומי (Williams, 1999).
עבודה זו עוסקת בקשר שבין תהליך הגלובליזציה שהחל בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 לבין התרחבות והתפשטות של הפשע המאורגן בכלל וסחר הסמים בפרט בעולם כולו.
מתוך העבודה:
עפ"י מילון ההווה (בהט, מישור, 1995) המושג גלובליזציה פירושו כוללניות.
עפ"י Pergher (1998) המושג גלובליזציה מתייחס בד"כ לאינטגרציה הכלכלית ההולכת ומתרחבת אל מחוץ לגבולות של המדינות. ריבוי סחורות והון מקבלים תאוצה בהיקף הגלובלי של השוק ומטופחים ע"י הדוקטרינה הניאוליברלית של כלכלה ליברלית ורציונאלית.
ההגדרה המקובלת לגלובליזציה היא הרחבה מואצת של נפח הפעילויות הכלכלית הבינלאומית בשנים האחרונות. בין השאר ניתן לזהות את השפעתה בעיקר במישור המסחר הבינלאומי - גידול משמעותי בהיקפי היבוא והיצוא בין המדינות בעולם ועליית מרכזי על פיננסיים כמוקד פעילות כלכלי בינלאומי זינוק טכנולוגי בתחומי התקשורת והתחבורה. במבט רחב יותר, הגלובליזציה היא מערכת המשלבת בין כלכלה, תרבות, מדיניות ממשלתית וארגונים פוליטיים בינלאומיים. |
| |
| עבודה מס'
68801 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
גלובליזציה של מערכת הסחר העולמית: סחר בינלאומי והשקעות בינלאומיות, 2006.
גלובליזציה של מערכת הסחר העולמית ובחינת המקרה של ישראל. |
| 2,062 מילים (כ-6.5 עמודים), 5 מקורות, 124.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תהליך הגלובליזציה המואץ יצר מציאות חדשה של תחרות בלתי פוסקת בין מדינות על השקעות זרות. מדובר ב"משחק סכום אפס" אשר משמעותו זכייה של שחקן אחד על חשבון שחקן אחר והמחייב את השחקנים במערכת לנקוט אמצעים מגוונים לשם משיכת השקעות זרות לתחומם.
בסוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים בעקבות תהליך הדה- קלוניזציה הסתמנה תנועת השקעות החוץ רק מהמדינות המפותחות אל המדינות המתפתחות שזה עתה קיבלו את עצמאותן, תנועה בכיוון ההפוך כמעט ולא הייתה.
באותה העת עיקר ההשקעות היו בפיתוח משאבי טבע ותעשיות בסיסיות שהיו אמורים להוות את התשתית עליה תתבססנה המדינות המתפתחות את כלכלותיהן.
כיום מאפשרות כמעט כל המדינות השקעות חוץ בתחומן והן נבדלות זו מזו במידת הפתיחות שלהן ובהיקף המגבלות שהן מציבות בדרכם של משקיעי החוץ.
הליברליזציה במשטר ההשקעות ובעיקר הסרת מחסומי השקעה שונים ויצירת סטנדרטים למניעת אפליה בין המדינות הביאו לכך שגם מהמדינות המתפתחות החלו לזרום השקעות. מושגים חדשים כמו "טיפול לאומי" ועקרון "האומה המועדפת", אשר תכליתם להבטיח יחס הוגן ושיוויוני כלפי משקיעי חוץ בארצות היעד, הנם כיום חלק בלתי נפרד ממערכת ההסכמים הבילטרליים של הגנה על השקעות חוץ (בונה, 1999).
מטרת העבודה: הבנת תהליכי גלובליזציה של מערכת הסחר העולמית ובחינת המקרה ישראלי.
תוכן העניינים:
מבוא
השקעות חוץ במערכת הסחר הבינלאומית: בחינת המקרה הישראלי
הצעות לשינויים בחוק לעידוד השקעות הון
משיכת השקעות זרות: תחום המיסוי
סיכום
ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
בחינת סעיפי החוק שהובא לעיל והתקנות הנלוות אליו מגלה כי גלומים בהם שני סוגי תמריצים -
1. תמריצים לצמיחה המכוונים לעודד השקעות במשק כולו כדי להשיג מטרות שהן בתמציתן עידוד הצמיחה ושיפור מאזן התשלומים המדינתי.
2. תמריצים למיקום אשר נועדו להשפיע על פיזור התעשייה ברחבי הארץ לכיוון אזורי הפיתוח במטרה לעודד בהם השקעות ובעיקר להגדיל בפריפריות את חלקם של הענפים המתקדמים. |
| |
| עבודה מס'
63560 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
גלובליזציה ושיתוף עובדים, 2005.
האם חלה ירידה במגמות השיתוף במקומות העבודה נוכח השפעות הגלובליזציה. |
| 6,664 מילים (כ-20.5 עמודים), 16 מקורות, 288.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
במשך אלפי שנים הושפע תחום יחסי העבודה מתפיסות חברתיות של העבודה והעובדים, והשתנה בהתאם לשינויים שחלו בתפיסות כלכליות, פוליטיות, דתיות ותרבותיות (כספי וקסטיאל, 2005). רעיון העבודה כמוצר לא עמד במבחן המציאות היומיומית של יחסי העבודה, ועל כן לאורך ההיסטוריה נרשמו השפעות אידיאולוגיות וחברתיות שונות על תחום יחסי העבודה ותפיסת העבודה בחברה.
מאה השנים האחרונות היו שנות תמורות ושינויים מרחיקי לכת ביחסי העבודה בעולם כולו.
המאה הקודמת נפתחה בקול תרועת המהפכה התעשייתית אשר הביאה לשינוי תפיסה וגישה בכל הקשור לתנאי העבודה, זכויות העובד, שיתוף עובדים בניהול וזכות העובדים להתאגד באיגוד מקצועי. הקמתם של האיגודים המקצועיים כשחקן מרכזי ובעל יכולות במערכת יחסי העבודה מבטאת את שינוי גישה זו. אולם, רוחות הקידמה והשינוי לא הפסיקו לנשוב בעולם המודרני של אחרי מלחמת העולם השנייה. האידיאולוגיה הסוציאליסטית ממזרח השפיעה על גישות שיתופיות חדשות בניהול ארגונים ומפעלים. השפעותיה של הגישה הסוציאליסטית- אידיאולוגית השפיעו גם על מדינות המערב. זירת יחסי העבודה בשוק העולמי רוותה גישות שונות ושיטות שונות לשיתוף עובדים במקום העבודה הן ממניעם אידיאולוגיים והן ממניעים פרקטיים.
שלושת העשורים האחרונים מבשרים על רוח שינוי חדשה הנושבת בתחום יחסי העבודה.
שוק העבודה נתון תחת מכבש של שינויים עמוקים בארגון העבודה ובדפוסי שיתוף העובדים בניהול הכללי של הארגון ובקבלת החלטות הנוגעות לביצוע העבודה. העולם נכנס למרוץ מסחרר של פיתוח ורכישת טכנולוגיות חדשות, בתוך כל התפתחות טכנולוגיות המידע. החל להיווצר סדר עולמי חדש בכלכלה ובפוליטיקה - המכונה גלובליזציה.
תהליכי הגלובליזציה והתמורות ביחסי העבודה קשורים זה לזה בקשר הדוק. תהליכים אלו תרמו תרומה מכרעת להתפתחותם של דפוסי השיתוף הישירים ולדחיקתם שלדפוסי השיתוף העקיפים, וכפועל יוצא לירידת כוחם של האיגודים המקצועיים.
מטרת עבודה זו לבחון את השפעת תהליכי הגלובליזציה על דפוסי שיתוף העובדים במקום העבודה וכן בחינת השלכותיה על כוחם של האיגודים המקצועיים. עם זאת ראוי לציין, כי מטרת רוב תוכניות השיתוף הישירות היא הגברת פריון העבודה וכושר התחרות של החברה, ומשום כך כל דיון בשיתוף ישיר של העובדים כרוך בהתייחסות לסוגיות אלה. רוב רובם של המחקרים שהתפרסמו בנושא השיתוף עוסקים בתרומתם של תוכניות השיתוף למדדים שונים של ביצוע, תחרותיות ורווחים. משום כך, ניתן לומר, שעל אף שחלק מתוכניות השיתוף הישיר ומעורבות העובדים הציבו כיעד את הגברת שביעות רצון העובדים, את מחויבותם והמוטיבציה שלהם - מדדים אלו נתפסו באופן כללי כמשניים למדדי הביצוע.
תוכניות לשיתוף עובדים, ישירות ועקיפות, הן חלק מהתפיסה הכוללת של דמוקרטיה תעשייתית. עקב מגבלות היריעה, עבודה זו לא מרחיבה בנושא הדמוקרטיה התעשייתית ומתייחסת לעיקרי התפיסה הכוללת של דמוקרטיה תעשייתית כידועים ומובנים.
בפרק השני אסקור את נושא שיתוף העובדים ואבחן את שיטות שיתוף העובדים השונות המקובלות בתחום יחסי העבודה. התוכניות לשיתוף עובדים מחולקות לשני "דורות", בהתאם לחלוקה עניינית על ציר הזמן וכן בהתאם להתפתחויות התקופתיות במערכת יחסי העבודה.
בפרק השלישי אסקור את צמיחתם של האיגודים המקצועיים, תפקידיהם והשוואתם לגופי שיתוף ייצוגי אחרים.
בפרק הרביעי אסקור את מגמות הגלובליזציה בעשורים האחרונים והשפעותיה הישירות והעקיפות על יחסי העבודה. אבחן את השפעת השינויים המבניים על דפוסי שיתוף העובדים וכן על מעמדם ותפקידם של האיגודים המקצועיים בעידן הגלובלי החדש. כמו כן, אבדוק האם יש מקום ביחסי העבודה הגלובליים לחיזוקם של ארגוני העובדים הבינלאומיים ומה תפקידם בזירה העולמית. אבחן את חשיבותם של הסכמי העבודה הגלובליים ומערכת היחסים
המתפתחת בין ארגוני העובדים הבינלאומיים ובין תאגידי הענק הרב-לאומיים. לסיכום הפרק אציג את תיאור מקרה "saturn", והשלכותיו האפשריות על יחסי העבודה בעידן הגלובליזציה.
בסיכום העבודה אנסה לבדוק את עמידות השערת העבודה - האם אכן חלה ירידה במגמות שיתוף העובדים במקומות העבודה נוכח השפעות הגלובליזציה, והאם בגלובליזציה טמונות הסיבות לירידת כוחם של האיגודים המקצועיים.
בעבודה זו סקרתי בקצרה את דפוסי שיתוף העובדים במקומות העבודה, תוך התייחסות היסטורית לגורמי הנעת תהליכי השיתוף וכן סקירת התפתחות דפוסי השיתוף במאה השנים האחרונות. בהמשך בחנה העבודה את תהליך הקמתם וצמיחתם של ארגוני העובדים היציגים ותפקידיהם השונים. הגלובליזציה והשינויים המבניים שחלו בעקבותיה הותירו את רישומן העמוק במערכת יחסי העבודה במשק העולמי וחייבו את ה'שחקנים' הלוא הם האיגודים המקצועיים, איגודי המעסיקים והממשלות להתאים את מדיניותם, מבניהם ותפיסת תפקידם למציאות המשתנה.
תוכן עניינים:
1. מבוא והצגת השערת העבודה
2. שיתוף עובדים במקום העבודה
2.1 מהו שיתוף עובדים ?
2.2 גישות עיוניות לשיתוף עובדים
2.3 שני דורות של תוכניות שיתוף עובדים
2.3.1 תוכניות לשיתוף עובדים - הדור הראשון
2.3.2 תוכניות לשיתוף עובדים - הדור השני
3. איגודים מקצועיים
3.1 צמיחת האיגודים המקצועיים
3.2 תפקידי האיגודים המקצועיים
3.3 איגודי עובדים לעומת גופי שיתוף ייצוגי
4. מגמות גלובליות ביחסי העבודה
4.1 הגלובליזציה - מגמות עיקריות
4.2 הגלובליזציה ושיתוף עובדים
4.3 השפעת השינויים על האיגודים המקצועיים
4.4 ארגוני עובדים בינלאומיים
4.4.1 האם יש צורך בהתאגדות עובדים על בסיס בינלאומי?
4.4.2 הסכמי עבודה גלובליים
4.5 שיתוף פיננסי
4.6 תיאור מקרה SATURN
4. סיכום ומסקנות
5. ביבליוגרפיה
|
| |
| עבודה מס'
66607 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
גלובליזציה ואי שיוויון, 2008.
האם הגלובליזציה מגדילה או מקטינה את אי השיוויון בעולם? |
| 2,076 מילים (כ-6.5 עמודים), 5 מקורות, 118.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
הגלובליזציה היא אינטגרציה כלכלית עולמית של מדינות ואנשים, הודות להוזלה של עלויות תחבורה ותקשורת, והסרת חסמים מלאכותיים על זרימת סחורות ושירותים, הון פיננסי, מפעלים, ידע, ובמידה פחותה- עובדים. לגלובליזציה 3 מנועים: טכנולוגי, פוליטי וכלכלי.
המונח "אי-שוויון" מתייחס לאי השוויון בהכנסה .
טענתי היא כי הגלובליזציה מגבירה את אי השוויון בעולם. זאת אוכיח תוך התמקדות ב- 4 נושאים מרכזיים המושפעים מהגלובליזציה: אי השוויון הכלכלי בין בעלי הון אנושי רב לבעלי הון אנושי דל, אי השוויון בין המעמדות, אי השוויון בין מדינות ואי השוויון המגדרי, וב- 5 נושאי אי שוויון נוספים, כגון: גזע, אמונה, עירוני מול כפרי, קבוצות גיל ונכים ואנשים עם מוגבלויות.
הערת מערכת: בעבודה לא צויינו מראי מקום.
מתוך העבודה:
1. אי השוויון הכלכלי בין בעלי הון אנושי רב לבעלי הון אנושי דל :
כתוצאה ממחקרים שנערכו בעשור האחרון סביב הקשר בין השכלה, צמיחה כלכלית ואי-שוויון- הצטברו ממצאים המעידים כי רמת ההשכלה היא הגורם הדומיננטי המסביר הבדלים בקצב צמיחה. בהתאם לכך, ההבדל המרכזי בין משקים שוויוניים ואי-שוויוניים הוא רמת ההשכלה. ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר, כך המשק יאופיין בצמיחה ובשוויון.
הגלובליזציה מעמיקה את אי השוויון הכלכלי בין בעלי הון אנושי רב לבעלי הון אנושי דל.
להלן מספר דוגמאות: |
| |
| עבודה מס'
62469 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
גלובליזציה, מקומיות ומדינת הלאום, 2003.
מקרה בוחן - יפן. |
| 5,382 מילים (כ-16.5 עמודים), 15 מקורות, 218.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים
מבוא
פרק תיאורטי
פרק רקע - יפן
פרק יישומי
* יפן כמדינת לאום מול השפעות הגלובליזציה
* קבוצות המיעוטים ביפן כמדינת לאום
סיכום
ביבליוגרפיה
מבוא
בעבודה זו ננסה לתאר ולנתח את תופעות הגלובליזציה והמקומיות והשפעתן על יפן, מקרה הבוחן
בו בחרנו, כמדינת לאום ועל תרבותה.
ביפן אחוז מינורי וזניח של מיעוטים, דבר הגורם להגדרתה המקובלת של יפן כמדינת לאום
קלאסית. על כן, תעסוק העבודה בהתמודדותה של התרבות והחברה היפנית בכללותה, כנגד
השפעותיה של הגלובליזציה מבית ומחוץ.
בפרק התיאורטי, נביא ממאמריהם של חוקרים שונים ובהם תומס אריקסן, ברוך זיסר, תומס
פרידמן, אורי רם ושאהיד שהידולה. בפרק זה יסקרו הגדרות שונות לגלובליזציה, תגובות הנגד
כלפיה (מקומיות), והשפעתה של הגלובליזציה על מדינת הלאום ועל התרבות המקומית, מהיבטים
כלכליים, תרבותיים, תקשורתיים, ביטחוניים ואחרים.
בפרק היישומי ננתח את מקרה הבוחן, באופן שיכלול התייחסות לנושאים הבאים:
* המרכיבים הבולטים של הלאומיות ביפן.
* יחסי הגומלין בין הלאומיות ללגיטימיות, גלובליזציה ומדינה מודרנית.
* יחסי הגומלין בין יפן לקבוצות לאומיות בתוכה.
* מידת תרומתה של הלאומיות ליציבות המשטר ביפן.
הערת מערכת: בפרק היישומי לא נכתבו מראי מקום.
|
| |
| עבודה מס'
62544 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
גלובליזציה, מקומיות ומדינת הלאום, 2003.
המיעוט הצרפתי בקנדה (קוויבק) . |
| 5,145 מילים (כ-16 עמודים), 33 מקורות, 299.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן עניינים
פרק א': מבוא
פרק ב': פרק תיאורטי
פרק ג': פרק רקע למקרה הבוחן
פרק ד': פרק יישומי
פרק ה': סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה ((11
אינטרנט ((22
מבוא
הגלובליזציה היא תופעה שנויה במחלוקת. מצד אחד היא גורמת למוצרים, הון, בני- אדם,
טכנולוגיה ורעיונות לחצות גבולות בתהליך שסופו הוא איחוד העולם וביטול הגבולות הלאומיים
ומצד שני, אנשים במקומות שונים בעולם עדיין מסתמכים על השתייכותם המגדרית, הגזעית,
הלאומית וחוסר השוויון בין קטגוריות חברתיות שונות ממשיך להתקיים.
המיעוט הצרפתי בקנדה יושב במחוז קוויבק ומנסה לשמור על אורח חיים בדלני- צרפתי. כחלק
מהניסיון להגשים מטרה זו נעשים מהלכים מזה שנים רבות להיפרד מקנדה ולקבלת ריבונות.
שאלת המחקר בעבודה זו היא, האם וכיצד תהליכי הגלובליזציה משפיעים על המיעוט הצרפתי
בקנדה- קוויבק.
לעבודה זו שתי מטרות עיקריות. הראשונה- תיאור וניתוח של תופעות הגלובליזציה והמקומיות,
והשפעתן על קנדה. המטרה השנייה- תיאור וניתוח יחסי הגומלין בין המיעוט הצרפתי בקוויבק
לבין תופעות הגלובליזציה.
לצורך כך נחלק את העבודה לשלושה חלקים:
בחלק הראשון, התיאורטי, ננתח את המושג גלובליזציה בהתבסס על החוקרים וודס ושאהידולה
(,Nandi & Shahidullah, 1998 2000; Woods). בחלק זה אנו נתייחס, בנוסף, לנקודות
הבאות:
1. תגובות נגד הגלובליזציה.
2. השפעות הגלובליזציה על מדינת הלאום.
בחלק השני, נסקור בקצרה את הרקע למקרה הבוחן- המיעוט הצרפתי בקנדה- הקוויבקים.
בחלק השלישי, היישומי, נתמקד בניתוח שני היבטים:
1. המרכיבים הבולטים של הגלובליזציה ושל המקומיות בקנדה.
2. השתקפות המרכיבים בסעיף 1 ביחסים בין המיעוט הצרפתי בקנדה לגלובליזציה.
|
| |
| עבודה מס'
63708 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
גלובליזציה ומפת התקשורת בישראל, 2003.
בחינה של מספר היבטים של הגלובליזציה אשר להם יש נגיעה למפת התקשורת בישראל. |
| 6,114 מילים (כ-19 עמודים), 15 מקורות, 298.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן הענינים:
פרק 1: מבוא
פרק 2: גישות: תומכים ומתנגדים - תרבות ומדינת הלאום
פרק 3 : גלובליזציה וזהות לאומית
פרק 4: גלובליזציה: השלכות על מפת התקשורת בישראל
פרק 5: סיכום
ביבליוגרפיה
גלובליזציה משמעה מיזוג של הון, טכנולוגיה ומידע חוצי גבולות לאומיים, באופן שיוצר שוק
גלובלי אחד ובמידה מסוימת - 'כפר גלובלי'. רבים מייחסים לגלובליזציה חשיבות כלכלית
בלבד, אך אין זה כך - הגלובליזציה כשלעצמה, אינה עניין כלכלי מעיקרו. גלובליזציה היא עניין
חברתי, תרבותי, פוליטי ובהחלט לא רק כלכלי.
בעבודה זו אדון במספר היבטים של הגלובליזציה אשר להם יש נגיעה למפת התקשורת בישראל.
ההיבט החברתי יידון בפרק על גלובליזציה וזהות לאומית תוך התייחסות לסוגיית השפעת
הגלובליזציה בתחום התקשורת על מיעוטים אתניים. ההיבט התרבותי יידון בפרק הגישות,
כאשר כאן אתייחס לגישות גלובליזציה בין לאומיות, מהן ניתן להשליך על ישראל. כמו כן,
אתייחס בפרק זה להיבטים חיוביים ושליליים של תהליך הגלובליזציה, תוך סקירת עמדותיהם
של תומכים ומתנגדים לגלובליזציה. בנוסף, אתייחס לכלל ההשלכות של הגלובליזציה על
התקשורת המקומית בישראל בכלל ועל השידור הציבורי בפרט.
|
| |
| עבודה מס'
65988 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
גלובליזציה, מקומיות ומדינות הלאום- המקרה של סין, 2002.
תופעת הגלובליזציה והשפעותיה על סין |
| 3,265 מילים (כ-10 עמודים), 14 מקורות, 178.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
העבודה הנוכחית עוסקת בהשפעות הגלובליזציה על מדיניות הלאום. העבודה תבדוק כיצד השפיעו הגלובליזציה, הפתיחות והתקשורת הכלל עולמית על מדינות סגורות, תוך התיחסות ספציפית לסין.
אבחן את המקרה על פי מספר תאוריות וגישות אולם בעיקר על פי גישתו של פרידמן (2000) הגורס כי פעילות המערכת הגלובלית קראה דרור לכוחות אדירים של התפתחות ולהומוגניזציה בנוסח סרטי דיסני, ואם אלו לא יהיו נתונים לבדיקה וביקורת (כפי שהם כיום) ברבות הימים הם עלולים להרוס את הסביבה ולעקור את התרבות בקצב שלא נראה כמותו בהיסטוריה האנושית. נקודה נוספת היא העובדה כי ישנו ערבוב בין הדיסציפלינות השונות: פוליטיקה, תרבות וטכנולוגיה. אי אפשר להסביר את האחד מהם בלי להסביר את האחרים. ואם חברה מסוימת אינה יכולה להתמודד עם כל הקשרים, היא לא תוכל ליצור יחסים עם חברות אחרות.
העבודה תסקור ראשית את תופעת גלובליזציה, לאחר מכן תערך סקירה על מקרה הבוחן- סין במקרה הנדון, ובשלב האחרון איישם את התאוריות על המדינה בניסיון לבדוק את ההשפעות השונות של התופעה על המדינה.
תוכן עניינים:
1. מבוא
2. הגלובליזציה ומאפייניה
3. תאור סין
4. דיון- השפעת הגלובליזציה על סין
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
סין ידעה תהפוכות רבות במאה ה-20. שושלת הקיסרים האחרונה, המנצ'ואית שלטה במדינה עד 1912. באותה שנה היתה סין לרפובליקה. תוך שנים אחדות השתלטו הקומוניסטים על רוב שטחה של הארץ. סין, בראשות מאו צה-דונג אימצה את התאוריה המרכסיסטית. הארץ הפכה לקומוניסטית, אולם קומוניזם שונה מאשר ברוסיה, מבחינה אידיאולוגית (קרוג, 1991).
התאוריה האוטופיסטית הבסיסית צבעה את העולם בוורוד. הסוציאליזם הזה הוא נאיבי ונובע מפרץ של הומניזם, מזעקת מחאה נוכח מצב האזרחים בסין בתחילת המאה הנוכחית. אי לכך ראו את הבורגנים, ואת העושר הפרטי כבלתי נחוצים ואף כמזיקים. רק בשנות השמונים של המאה הקודמת, כמה שנים לאחר מות מאו, סין נפתחה להשפעות זרות, כלכליות ותרבותיות, ובכלל זה לתרבות המערב. אולם בהיותה ארץ עניה מחד ומעניינת מאידך, היא יצאה תרבות וכח עבודה למערב, שמצא בה כח עבודה זול. |
| |
| עבודה מס'
65509 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
גלובליזציה ומקדונלד'ס, 2007.
האם הגלובליזציה מובילה לאחידות תרבותית אוניברסאלית או משאירה מקום לפרטיקולריזם ולגיוון תרבותי? חברת "מקדונלדס" כמקרה הבוחן. |
| 1,523 מילים (כ-4.5 עמודים), 5 מקורות, 149.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
הגלובליזציה מביאה לשבירת המסגרות הלאומיות ויוצרת מסגרות על-לאומיות. היא כוח שמאחד את כל המשקים הלאומיים למשק אחד עולמי, חופשי ממעורבות ממשלתית, שאין בו מגבלות אדמיניסטרטיביות. החברה האמריקאית "מקדונלדס" המספקת מזון מהיר היא הדוגמא עליה יתבסס מחקרנו, אשר מתארת מחד גיסא את הגלובליזציה כמעין איחוד תרבותי ואוניברסאלי אך מאידך משאירה עדיין מקום לפרטיקולריזם וגיוון תרבותי.
מתוך העבודה:
לפי שנהב (2002), לפחות 200 שנה מתקיימת כלכלת שוק בקנה מידה עולמי, או "גלובלי". חוקרים לא מעטים גורסים שהגלובליזציה, בצורה זו או אחרת התקיימה כאשר השתלטה האימפריה הרומאית על העולם, כמו גם כאשר הנצרות התפשטה וכן תקופת שלטונו של שרל הגדול, מלך הפרנקים, אך בעיקר מקובל לעשות אנלוגיה בין הגלובליזציה למהפכה התעשייתית ולמלחמה הקרה. אך למרות הדוגמאות שהובאו לעיל, הגלובליזציה היא עניין חדש יחסית. השם "גלובליזציה" נגזר מהמילה "גלובוס" והוא מבטא תהליך כלל-עולמי שבו רעיונות, תפיסות, ערכים מגשרים על פערים גיאוגרפיים וכתוצאה נוצר שוק ואורח חיים דומה או כפי שנהוג לכנותו, "כפר גלובלי" המשפיע על הכלכלה, התרבות, החברה והפוליטיקה (יצחקי, מירן, נחום-לוי, ווייס, 2003). |
| |
|
|
