|
עבודות [1-9] מתוך 48
:: [עמוד 1 מתוך 6]
|
|
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6
:: עמוד הבא >>
|
תוצאות חיפוש "ביטוח": |
| עבודה מס'
67598 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
מוצר ביטוח חדש-ביטוח מזונות לגרושים, 2008.
תוכנית שיווקית עבור מוצר ביטוחי חדש - הצורך במוצר, בחינת הביקוש למוצר החדש והצעת הפיתרון הנבחר. |
| 2,920 מילים (כ-9 עמודים), 8 מקורות, 119.95 ש"ח |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
נתבקשנו לבנות תוכנית שיווקית עבור מוצר ביטוחי חדש תוך שימוש באלמנטים מרכזיים שנלמדו. בניית העבודה התמקדה באותם מרכיבים שסייעו לנו להגדיר את הבעיה הקיימת ועימה הצורך במוצר, בחינת הביקוש למוצר החדש והצעת הפיתרון הנבחר. תבנית זו הנחתה אותנו לאורך כתיבת העבודה עבור המוצר הביטוחי - "ביטוח מזונות לגרושים".
לשם פיתוח המוצר נעזרנו בתקנות המוסד לביטוח לאומי אשר מהווה את הגוף הציבורי היחיד המשלם מזונות בעת הצורך. כפי שיפורט בהמשך, ניתוח נתוני המל"ל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הובילו אותנו למסקנה כי קיים צורך אמיתי בכיסוי מסוג זה וכי הביקוש לתשלום מזונות מהמוסדות הציבוריים תופח מדי שנה.
במהלך העבודה נוכחנו לדעת כי גם כאשר הבעל מובטל ונותר ללא הכנסה כלל, הוא חב במזונות לילדיו. נוסף לזאת, עליו לספק את כל הצרכים החיוניים של ילדיו כחובה מוחלטת ואין באפשרותו לחמוק מחובה זו. לאור זאת, הסקנו כי מצב של אובדן הכנסה בשל פיטורים, ימי מחלה, נכות ומוות אינו חס על משלמי המזונות ומכאן המוצר עתיד לשרת את האינטרסים של שני הצדדים, האב והאם, כאחד.
בחרנו במודל ה- 4P's המקובל כקו מנחה בבניית התוכנית השיווקית ואף הרחבנו את מרכיביו לשישה הכוללים את:
* הצגת הבעיה - The Problem
* קהל היעד - Population
* תיאור המוצר - The Product
* תמחור הפוליסה - Pricing
* ערוצי ההפצה וקידום המכירות - Place & Promotion
מתוך העבודה:
המוצר אותו בחרנו להציג הינו פוליסה הזהה לכל שאר הפוליסות המונפקות על-ידי חברות הביטוח. כפי שהוזכר, הפוליסה מכסה על פרטים אשר משלמים את דמי המזונות כיום אך מעוניינים בכיסוי בו בזמן ויעמדו בקשיים בתשלומי המזונות החודשיים.
אם נכנס לעומקו של המוצר ונרצה לעשות השוואה בין הזכויות הניתנות כיום מהמוסד לביטוח לאומי לעומת הפוליסה הקיימת, נוכל לראות באילו מצבים הפוליסה תכנס לפעולה. |
| |
| עבודה מס'
41431 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
הפסיקה במקרה של סתירה בין הצעה לביטוח ובין פוליסת הביטוח, 1997.
הסתירה בחוק הישראלי, בחוק האמריקאי ובחוק האנגלי. |
| 3,520 מילים (כ-11 עמודים), 13 מקורות, 168.95 ש"ח |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
בעבודה זאת אעסוק באחד הנושאים המורכבים המסובכים ביותר בביטוח, נושא שלעיתים קרובות ביותר מובא לדיון בבית המשפט: באיזה מידה משקפת פוליסת הביטוח כפי שהיא מוצאת לבסוף בידי סוכן הביטוח והחברה אותה הוא מייצג את ההסכמה המקורית אליה היגיעו הסוכן והלקוח (המבוטח) בעת הדיונים המוקדמים בינהם.
כפי שהראו מקרים רבים שהיגיעו לדיון בבית המשפט לא תמיד שיקפה הפוליסה את ההסכמה (שהיא לעיתים קיימת כבר בכתב כחוזה חתום ולעיתים רק בעל פה) המקורית ולעיתים סתרה אותה בבירור.
חוזה הביטוח הוא חוזה ייחודי אשר הפוליסה הינה העדות לקיומו. חברת הביטוח מזמינה את המבוטח על ידי טופס ההצעה להציע לה לבטח אותו. בסיום העסקה לאחר שהחברה קיבלה על עצמה את הסיכון (לא תמיד מוצאת החברה לנכון לבטח אדם אם הסיכון במקרה שלו נראה גדול מידי) מורכב החוזה הסופי בין שני הצדדים משני חלקים : טופס ההצעה עליו חתום המבוטח והפוליסה עליה חתומה חברת הביטוח. שני מסמכים אלה יחד מהוים את חוזה הביטוח הסופי.
אך למעשה עוד לפני שמוצאת הפוליסה כבר מגיעים הסוכן והמבוטח להסכם בינהם אשר הפוליסה באופן תיאורטי אמורה להיות רק הגושפנקה הרשמית והסופית שלו . אך מה קורה אם לא כך הוא? מה קורה אם לאחר שמוצאת הפוליסה מוצא המבוטח כי יש בה תנאים וסייגים שלא היו קיימים כלל בהסכם המקורי שלו עם סוכן הביטוח? מה יחשב במקרה זה כמסמך המחייב , הסכם ההצעה המקורית או הפוליסה?.ואין לשכוח שלא פעם (ואפילו לעיתים קרובות) הפוליסה מנוסחת בצורה מסורבלת ביותר שלא תמיד מובנת ללקוח , ולא תמיד ברור לו אם היא תואמת את ההצעה המקורית או שהיא סותרת אותה, ולעיתים מתברר שניסוח הפוליסה הוא כזה שהוא אכן סותר את מה שהתכוון לו המבוטח מלכתחילה.
נושא זה מטבע הדברים מעורר בעיות משפטניות רבות ומערכות המשפט בארצות שונות מתייחסות לבעיה זאת בדרכים שונות. בעבודה זאת אתן תחילה סקירה של נושא הוצאת הסכם הוצאת הפוליסה מבחינת החוק הישראלי וכיצד הוא מתייחס לנושא אפשרות הסתירה בין ההסכם המקורי והפוליסה. בפרק השני אתן סקירה משוה של הצורה בה מתייחסות שתי מערכות חוקים אחרות , החוק האמריקני , והחוק האנגלי לגבי אותה הבעיה ונראה אם הפתרונות שאותם מציאות מערכות המשפט האלה הם זהות לאלה של מערכת המשפט הישראלי או שהן שונות באופן משמעותי.
תוכן עניינים:
1. הקדמה
2. פרק 1: סתירה בין הצעה ופוליסת הביטוח בחוק הישראלי
3.פרק 2: סתירה בין הצעה ופוליסת הביטוח בחוק האמריקני ובחוק האנגלי
4 . סיכום
מראי מקומות
ביבליוגרפיה
|
| |
| עבודה מס'
40275 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
ביטוח שער וסיכוני סחר חוץ.
הסיבות והגורמים לקיומו, תכנית ביטוח המט"ח וניתוח ביטוח סיכוני סחר חוץ תחת אמות המידה של הביטוח המסחרי הרגיל. |
| 1,771 מילים (כ-5.5 עמודים), 0 מקורות, 88.95 ש"ח |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
ביטוח שער וסיכוני סחר חוץ
תוכן הענייניםhc0275-
1. מבוא
2. מטרות ביטוח שער והתכנית המונהגת בישראל
3. אמצעים לביטוח שער בשוק הפרטי ובעולם
4. בחינת תכניות לביטוח סיכוני סחר חוץ מול תכניות ביטוח מסחרי
5. סיכום
מבוא
המאמר הבא יסקור בקצרה את נושא ביטוח סיכוני סחר חוץ, המאמר יפתח
בתיאור הנושא ופירוט הגורמים והסיבות לביטוח סיכונים זה.
בהמשך תובא בקצרה תכנית ביטוח המט"ח הנהוגה בישראל.
הפרק האחרון יעסוק בניתוח ביטוח סיכוני סחר חוץ תחת אמות המידה של
הביטוח המסחרי הרגיל, על מנת להדגיש את ההבדלים בין השניים.
מטרות ביטוח שער והתכנית המונהגת בישראל בניגוד לאשראי הבנקאי
המסחרי, ביטוח ליצוא מובטח לכל יצואן שאינו מסוגל לספק בטחונות
מתאימים למלווים. לכן, המבטח עומד בפני הסתברות גבוהה להפסד . בקרת
הסיכונים על ידי המבוטח משמעותה שינוי ההסתברות לתדירות
ההפסד,וההסתברות פיזור גודל ההפסד. נראה כי בקרת הסיכונים יעילה יותר
ממימונם. הסיכונים יכולים להיות מבוקרים באמצעות אחת המטכניקות
הבאות:
.1הימנעות מפעילות - תתבצע רק במקרים חריגים.
2.נטילת סיכון - נמצאת בשימוש כאשר שיטות אחרות אינן אפשריות, אינן
מספיקות או יקרות מדי. היא מומלצת במקרים בהם תדירות ההפסד גבוהה
יחסית וגודלו קטן יחסית, בהם הסיכון אינו מאיים והביטוח יקר מדי .
3.העברה - יעילה בבקרת סיכונים פוליטיים. לדוגמא, נטילת סיכון משותף עם
חברות מקומיות במדינה המיבאת, שימוש במימון מקומי, שימוש בחכירה
במקום בבעלות, וכו.'
4.מניעה - את רוב הסיכונים מעשי ידי האדם, שאינם מנוהלים ע"י ממשלות,
ניתן למנוע:
- התבססות על התאמת תזרים המזומנים במטבע המקומי לתזרים המזומנים
במט"ח ע"מ להקטין את סיכון חוסר האפשרות להמיר מטבעות.
- הגנה על טכנולוגיות מיוצאות.
- השענות חזקה על שווקים חיצוניים למכירת מוצרים סופיים.
- שימוש בסימנים מסחריים עולמיים ע"מ להוריד את הרווחים הפוליטיים של
ממשלות מפקיעות.
- יצירת אווירה טובה כיבואן, מעסיק וסייען לכלכלה המקומית באמצעות
פעילות או בעלות משותפת עם אנשי עסקים מקומיים, שמירה על יחסים -
טובים עם הרשויות, וכו.'
- פעילות דרך פירמה הרשומה במדינה המיבאת )נטישת הביטוח ומימון
הסיכונים.(
- שמירת איכות הסביבה במדינה המיבאת.
- התעסקות עם תחומי יצוא פוגעים ומסוכנים פחות, המנעות מהשתלטות
גדולה מדי על מפעלים מקומיים ומניעת תלותיות.
- שימוש בהסכמי סחר חליפין דו-צדדיים.
עם סיכונים שקשה למנוע ניתן להתמודד באמצעות מימונם או ביטוחם:
1.עם סיכונים מוניטריים, כגון, אינפלציה, שערי ריבית או תנודות בשער
החליפין, ניתן להתמודד באמצעות טכניקות מאזנות סיכונים.
2.שימוש בחוזים עתידיים ואופציות, בתנאי שאין מגבלות חוקיות המונעות
זאת.
3.שימוש בביטוח סיכונים .
אחד האמצעים להגן על היצואנים הוא ביטוח שער מטבע חוץ. ביטוח זה נועד
להגן על היצואנים מפני שחיקת הכנסותיהם במטבע חוץ, ולהגן על רווחיותם.
זהו מכשיר כלכלי שמטרתו לבטח מפני פיגור אפשרי של פיחות המטבע המקומי
כלפי סל המטבעות לעומת האינפלציה המקומית.
|
| |
| עבודה מס'
65189 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
ביטוח אבטלה ואבטלה בישראל, 2005.
אמידת הקשר בין ביטוח ואבטלה בישראל וסקירת את המגמות לאורך השנים והשפעתן על המשק הישראלי. העבודה תתמקד בשנים 1990-2002. |
| 13,110 מילים (כ-40.5 עמודים), 25 מקורות, 258.95 ש"ח |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
נושא האבטלה הינו נושא כאוב בכל סוגי המשטרים החברתיים, והוא מהווה תופעה הכוללת מגוון רחב מאוד של תחומים.
ההיסטוריה האנושית רצופה ניסיונות לרפורמות כלכליות וחברתיות שנועדו לנסות ולמגר את התופעה או לפחות לנסות ולהפחית אותה עד למינימום האפשרי. לשיעורי אבטלה גבוהים ומתמשכים, שמהווים נזק חמור לחברה ולמשק, יש השלכות כלכליות וחברתיות הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. האבטלה יוצרת בעיות של אי שוויון בהכנסות, מגבירה בעיות סוציו-אקונומיות, פגיעות טראומטיות, נפשיות וכלכליות בפרט.
מסיבות אלה ואחרות נתקבל בכנסת בשנת 1973 חוק ביטוח אבטלה. כתוצאה מחוק זה התעוררו לדיון אקדמי בעיות שונות ומגוונות שנוצרו מביטוח אבטלה. מרבית הבעיות שנוצרו כתוצאה מחוק זה גלויות לעין ואנו עדים אליהן כל חודש בחודשו למשל: הארכת תהליך חיפוש העבודה, גידול מסוים ברמת האבטלה, הקלה בהחלטה של עובדים ומעבידים להתפטר ולפטר, יצירת לחץ להעלאת שכר המינימום ועוד. חשיבותו של חוק ביטוח אבטלה הוא בכך שהוא מאפשר לבלתי מועסקים פתרון זמני עד למציאת מקום עבודה חדש, ואין מטרתו לאפשר ניצול לרעה של תשלומיו ע"י הארכת תקופת אבטלה.
כיום, למדינת ישראל ישנה רגישות רבה לנושא האבטלה ותוצאותיו בגלל העובדה שיש לו השלכות רבות בין היתר בתחומים של קליטת עליה וצמצום הפערים בין האוכלוסיות השונות.
שיעורי האבטלה הגבוהים בתחילת שנות השמונים בארץ ובמדינות מערב אירופה ובנוסף לכך שיעור אבטלה גבוה גם בתקופות של אינפלציה גבוהה מעלים, מחדש את השאלות הבאות: האם ההשפעה של ביטוח אבטלה היא חיובית? האם היא בעצם לא גורמת לתוצאה הפוכה ומעלה את שיעורי האבטלה? האם ביטוח אבטלה גורם לכך שחיפוש עבודה ייעשה בעצמה קטנה יותר? התשובות לשאלות אלה מורכות ואינן חד משמעיות.
שאלות כאלו ואחרות הובילו רבים מהחוקרים בארץ ובעולם לבחון את שיטת ביטוח אבטלה ולאמוד את הקשר בינה לבין האבטלה.
מטרת עבודתי היא לאמוד את הקשר בין ביטוח ואבטלה בישראל ולסקור את המגמות לאורך השנים והשפעתן על המשק הישראלי, העבודה תתמקד בין השנים 1990-2002.
בתחילת העבודה אציג הגדרות בסיסיות שבהן השתמשתי בעבודה, לאחר הסבר של חוק ביטוח אבטלה בישראל, אציג את התיאוריה הגורסת ששיטת ביטוח אבטלה במהותה גורמת במודע להארכה של משך חיפוש העבודה ולגידול בשיעור האבטלה.
אני אסקור ממצאים של מחקרים ממצאים אמפיריים של מחקרים קודמים, בארץ ובעולם, הנוגעים להשפעת מערכת הביטוח על התנהגות חיפוש העבודה, ושיעור האבטלה. הממצאים האמפיריים הנ"ל, תומכים במסקנות הניתוח התיאורטי, לפיהן גורמת מערכת ביטוח האבטלה לעליה בשיעור האבטלה במשק דרך הארכת משך האבטלה.
העבודה ומסקנותיה יתבססו על מחקרים שנבדקו בנושא הנבדק.
תוכן עניינים:
פרק 1: רשימת לוחות וגרפים ומבוא העבודה
1.1 רשימת לוחות וגרפים
1.2 מבוא
פרק 2: הגדרות ורקע תיאורטי
2.1 הגדרות
2.2 התפתחות היסטורית של ביטוח אבטלה
2.3 חוק ביטוח אבטלה בישראל
2.4 השפעת ביטוח אבטלה על האבטלה-תיאוריה והשערות
פרק 3: סקירת הספרות
3.1 סקירה על הקשר בין ביטוח אבטלה ואבטלה - ממצאים אמפיריים של מחקרים קודמים
3.2 חוק ביטוח אבטלה - השוואה בינלאומית
פרק 4: נתונים וממצאים
4.1 הצגת נתונים וממצאים
4.2 ניתוח הממצאים
פרק 5: דיון(סיכום ומסקנות)
פרק 6: ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
כוח העבודה האזרחי: הם אנשים בני 15 ומעלה, שהיו "מועסקים" או "בלתי מועסקים" ב"שבוע הקובע", לפי ההגדרות המפורטות להלן:
א. מועסקים - הם אנשים שעבדו לפחות שעה אחת בשבוע הקובע בעבודה כלשהי תמורת שכר, רווח או תמורה אחרת; כל העובדים בקיבוצים; בני משפחה שעבדו ללא תשלום 15 שעות ויותר בשבוע; אנשים השוהים במוסדות שעבדו 15 שעות ויותר בשבוע.
קבוצת "המועסקים" מורכבת משלוש קבוצות משנה: |
| |
| עבודה מס'
41056 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
ניתוח וסקירה של ביטוחי בריאות לסוגיהם-יתרונות וחסרונות, 1996.
הבעיות,שינת הסיכון,הסיכון האנדוגני,ביטוח ציבורי,מודלים וההשלכות על מערכת הבריאות הישראלית. |
| 8,192 מילים (כ-25 עמודים), 3 מקורות, 258.95 ש"ח |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן עניינים
1. מבוא
2. סקירת הבעיות המתעוררות בביטוח בריאות
3. הרעיון של ביטוח בריאות - שינת הסיכון
4. הסיכון האנדוגני - The moral hazard
5. האם נותני שירותי בריאות אמורים להיות מלכ"ר?
6. הקשר בין הביקוש לביטוח בריאות לבין הביקוש לשירותי הבריאות
7. שוק תחרותי וכשל השוק
8. ההבדלים בצריכת שירותי מערכת הבריאות בין המבוטחים לבין אלו אשר אינם מבוטחים
9. השפעת ביטוח בריאות על פערים חברתיים
10. ביטוח בריאות ציבורי
11. מודלים נבחרים לביקוש לשירותי רפואה ולביטוח רפואי
12. על בסיס תשלום בעת קבלת שירות על בסיס תשלום קבוע (פרמיה)
13. שילוב של שני הנ"ל
14. השלכות לגבי מערכת הבריאות בישראל
15. חוק ביטוח בריאות ממשלתי
16. סקר שימוש בשירותי הבריאות: ממצאים עיקריים
17. סיכום ומסקנות
18. ביבליוגרפיה
תמצית
מגוון סוגים של ביטוח בריאות קיימים בעולם, ולפעמים אף באותה מדינה אנחנו מסוגלים למצוא גישות שונות כלפי התשלומים, כיסוי ההוצאות וכו'. השאלה הראשונה שמתעוררת היא: האם קיימת שיטה אחת, יציבה ואוניברסלית,
המסוגלת לתפקד ולפתור את כל הבעיות הקשורות במערכת הבריאות בצורה היעילה ביותר, כך שכל המדינות יוכלו לקיימה?
התשובה כרוכה באופי (או מבנה) הקשרים בין הביקוש לשירותי הבריאות לבין הביקוש לביטוח הבריאות והבריאות עצמו. כלומר, האם ביטוח הבריאות משפיע על הביקוש לשירותי הבריאות? התשובה היא כן, וזאת, בעצם, הבעיה העיקרית של כל מערכת בריאות ללא קשר למדינה ולווריאציות בשיטה שאותה מדינה מקיימת.
כבר מזמן שירותי הבריאות (בתי חולים, טיפול רפואי, תרופות וכו') הם מהיקרים ביותר ורק קבוצה מאוד מוגבלת של אנשים יכולה לצרוך את השירותים על ידי תשלום ישיר עבור השירותים האלו. לפיכך אנשים מעדיפים לשלם דמי ביטוח כל תקופת זמן מסוימת (למשל, חודש). הביטוח אמור לכסות את כל הוצאותיהם של האנשים על שירותי הבריאות, כאשר צריך להשתמש בהם.
ללא הביטוח האנשים היו בוחרים את הטיפול הזול ביותר (או זו, המתאים ביותר לצורכיהם), מכיוון שהטיפולים הרפואיים הם יקרים מאוד. לעתים, האדם היה מעדיף לא לפנות לרופא בכלל. במצב שהאדם מבוטח, הוא לא יחשוב האם לפנות לרופא או לא, והרופא המטפל לא יתחשב במחיר הטיפול או התרופות, מתוך ידיעה שהאדם עצמו לא משלם עבורם.
קל לראות כי נוצר מצב שבו קיימת צריכת יתר של שירותי הבריאות. כל פרט רואה את עצמו כ"קטן", אשר לא יכול להשפיע על המערכת כולה, ומכיוון שהוא ממקסם את פונקצית התועלת שלו, בוודאי יבחר בשירותי בריאות הטובים ביותר ויתכן היקרים ביותר בין אלו הקיימים בשוק, אם הדבר מתאפשר לו. הבעיה נקראת "moral hazard" והיא נוצרת תמיד, כאשר לצרכן קיימת ברירה "לנשוע חופשי" על חשבון המערכת.
מאוד קשה לפקח את התנהגותם של צרכני מערכת הבריאות ולהגבילם בתחום צריכת התרופות וטיפולים רפואיים. יכול להיות שצריכתן של שירותים מסוימים הנחשבים כיקרים היא מוצדקת לאדם אחד, אך לא מוצדקת בכלל לאדם אחר אשר, בהינתן מחלתו, יכול להסתפק בטיפול זול יותר.
במילים אחרות, אנחנו רואים, כי פרט לסיכון ישיר, הקשור לאופי ביטוח הבריאות (המערכת לוקחת על עצמה את הסיכון שתצטרך לשלם עבור שירותי הבריאות שאדם משתמש בהם) המערכת אמורה להתמודד גם עם הסיכון העקיף, המתעורר עקב .moral hazard
בפרק הבא נסקור את הבעיות העומדות בפני מערכת ביטוח הבריאות. כפי שראינו, בעיית moral hazard עלולה לייקר בצורה ניכרת הן את תשלומי הביטוח הרפואי והן את שירותי הבריאות עצמם (הצרכנים מגדילים את הביקוש לשירותי הבריאות מכיוון שהם אינם משלמים עבור שירותים אלו). עקב כך, השוק יכול להיכשל. השאלה שנשאלת היא, באיזה צורה מערכת ביטוח הבריאות יכולה לשרוד ובנוסף לכך להביא את השוק לפתרון האופטימלי? נראה, האם מלכ"ר הוא המוסד הפותר את הבעיה בצורה היעילה ביותר.
הפרק השלישי דן בבעיות מסוג אחר. בגלל האסימטרייה באינפורמציה (הצרכן בטוח יודע יותר על מצב בריאותו מאשר המבטח) השוק התחרותי לא תמיד מספק פתרון יציב ויעיל (פרטו אופטימלי) ולפעמים השוק יכול להיכשל. נדון
בפתרונות האפשריים האמורים לפתור את הבעיה.
בנוסף לטיפול בבעיית שינת הסיכון, לביטוח בריאות יש היבט חשוב נוסף. כפי שאמרנו, שירותי הבריאות הם יקרים מאוד ולא כל אחד מסוגל להרשות לעצמו (מבחינה פיננסית) להשתמש בהם באופן ישיר. בכך, ביטוח הבריאות משחק תפקיד חשוב בצמצום הפערים החברתיים: אנשים עניים יחסית (המבוטחים) יכולים לצרוך אותם שירותי הבריאות שהעשירים צורכים.
בפרק הרביעי נדון במודלים הנבחרים המסבירים את התנהגותם של צרכני ביטוח הבריאות ואת הבעיות הכרוכות בהתנהגות זו. נסקור את הגורמים המשפיעים על הבריאות וביחד עם זאת נראה, כיצד גורמים אלו אמורים להשפיע על הביקוש לשירותי הבריאות וכיצד מערכת ביטוח הבריאות מגיבה על כך.
הפרק החמישי דן במערכת הבריאות ובמערכת ביטוח הבריאות בישראל ובבעיות הקיימות במערכות אלה על רקע התיאוריות הנדונות לעיל.
|
| |
| עבודה מס'
41221 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
חוזה הביטוח לתאונות רכב וצד ג'.
סקירה כללית, חוזה ביטוח הרכב, טענות ההגנה של המבטח וקיזוז חובות מהתביעה. |
| 4,761 מילים (כ-14.5 עמודים), 11 מקורות, 188.95 ש"ח |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
חוזה הביטוח לתאונות רכב וצד ג'.
תוכן עניינים: hc1221 -
1. הקדמה
2. פרק 1- מבוא : חוזה ביטוח הרכב
3. פרק 2: חברת הביטוח וצד ג
4. סיכום
מראי מקומות
ביבליוגרפיה
הקדמה
בעבודה זאת אעסוק באחד המקרים הנפוצים ביותר שבהם צריכה לעסוק חברת הביטוח
בצורך לבטח בעלי מכוניות למקרה שיסתבכו בתאונות שבהם יפגעו או הם עצמם
או/ו יפגע מישהו אחר ( להלן הצד השלישי או צד ג' ) .
לכאורה המצב במקרה זה הוא פשוט וברור . החוק קובע שעל חברת הביטוח של
מבצע התאונה לפצות את הנפגעים ככל הנידרש, ולשם כך הוכנסו בחוקים
הרלבנטיים תיקונים שונים לאורך השנים שמטרתם לשמור על זכויותיו של צד ג'
הצד הנפגע, גם אם אינו נוכח בעת ניסוח וחתימת החוזה בין המבטח והמבוטח .
אך לאמיתו של דבר לאורך השנים היו בחוזה הביטוח ומבחינת חברת הביטוח
"חורים" שונים בהתחייבויותיהם שכתוצאה מהם יכלו להימנע מלשלם את מלוא
תשלום הפיצויים או אף את כולו לצד ג' ולא כל החורים האלה תוקנו במהלך
התיקונים השונים אותם עברו החוקים הרלבנטיים במשך השנים.
נשאלת השאלה מה יכולות להיות טענות ההגנה של המבטח כנגד צד ג' הנפגע
בתאונה שלכאורה החוק עומד לצידו ועל זכותו לקבל את כל הפיצויים המגיעים
לו? ומה יכול צד ג' לעשות כדי לתקן את המעוות כתוצאה ממחדלים שונים של
המבוטח המשמשים כהגנה למבטח ?
והאם זכאי המבטח לקזז נגד צד ג' חובות המגיעים לו מהמבוטח וכך לפגוע
בפיצויים המגיעים לו?
בעבודה זאת אתן תחילה סקירה כללית על מהות חוזה ביטוח הנהג ברכב
והשינויים השונים שעבר החוזה לאורך השנים .
בפרק השני אדון בחורים שונים שהיו קיימים לאורך השנים בחוזה זה מבחינת
צורך של חברת הביטוח לשלם לצד ג' ומה שיכול היה לעשות צד ג' כדי לתקנם .
וכן אדון בפרק זה בבעית הקיזוזים השונים אותם יכול המבטח או אף המבוטח
לקזז בכספים המגיעים לצד ג' כתוצאה מהתאונה.
|
| |
| עבודה מס'
41668 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
באג אלפיים-ההיבט הביטוחי והאחריות המשפטית.
רקע, תביעות בנושא באג אלפיים, אחריות נושאי משרה, מקצועות בעלי סיכון גבוה לתביעות וסוגיות בביטוח. |
| 4,544 מילים (כ-14 עמודים), 20 מקורות, 188.95 ש"ח |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
באג אלפיים-ההיבט הביטוחי והאחריות המשפטית
תוכן עניינים: hc1668
1. מבוא
2. תביעות בנושא באג אלפיים
הגבלות חוקיות:
תביעות נגד נושאי המשרה:
גורם ספציפי להפסד
3. אחריות נושאי משרה
4. מקצועות בעלי סיכון גבוהה לתביעות
5. סוגיות בביטוח
פוליסות חדשות
חובת גילוי
6. סיכום
7. ביבליוגרפיה
מבוא
מאמר זה יעסוק בנושא באג אלפיים משני היבטים מרכזיים, ההיבט הביטוחי
והאחריות המשפטית הנגזרת ממנו.
באג שנת 2000, ובקיצור באג 2000 (או כשל המילניום, Y2K ועוד), נגרם בשל
מערכות מחשב (תוכנה וחומרה כאחת) המשתמשות בשתי ספרות כדי לייצג את
השנה בתאריכון הפנימי שלהן - קרי "98" במקום "1998". כך למשל, בלילה שבין
ה31 - בדצמבר 1999 ל1 - בינואר 2000, תקבענה המערכות האמורות כי השנה היא
שנת 1900 או 2100 ולעתים אף 1980 - הכל על בסיס שתי הספרות "00". עם זאת,
כיום כבר מובן, שבעיות באג 2000 עלולות להתגלות כבר במהלך שנת 1999 ואף
לאחר תחילת שנת 2000, בין אם בשל הזדקקות מערכות שונות לתאריכים
עתידיים ובין אם בשל תקלות אחרות (ואין זה המקום להרחיב בהיבט הטכני של
הדברים). כן ידוע, שבעיית כשל המילניום עלולה להתגלות גם במערכות משובצות
שבבי מחשב (כגון מכשירי חשמל, פסי ייצור, מכוניות, וכו'). מובן, כי היקף פגיעתו
של הבאג עלול להיות אדיר ולמעשה חסר תקדים.
במקרה הטוב, תפסקנה מערכות המחשבים לעבוד, ותשתקנה כל ארגון המסתמך
על פעולתן. מדוע במקרה הטוב? משום שזהו נזק טוטאלי ומשום כך - היקפו ברור
וכך גם, טכנית, ניתן להיערך לקראתו. במקרה הרע, תפקנה המערכות שאינן
תואמות 2000 נתונים בתבנית זהה ממש לזו שהן נוהגות להפיק בימים כתיקונם,
אלא שנתונים אלה יהיו שגויים, כולם או חלקם, וספק אם תמצא הדרך לקבוע
אילו נתונים עוותו כתוצאה מבאג .2000
כיום מובן, כי לכשל המילניום השלכות משפטיות בתחומים רבים; כשלים
שמקורם באי תאימות לשנת 2000 עלולים לשתק מערכות או לפגוע ביכולתן
לתפקד וכך ברור הוא, שתיגרמנה הפרות חוזים ופגיעה בפעילות העסקית. הנזקים
שיגרמו מעלים, בהכרח, שאלות הנוגעות לאחריות מבטחים ולהיבטים שונים
שמקורם בדיני נזיקין. ההשלכות רחבות ההיקף של סוגיית כשל המילניום מעלות
שאלות של חובת גילוי, חובת פעולה בשקידה נאותה ע"י מנהלים ונושאי משרה,
תביעות בעלי מניות ומשקיעים וכיו"ב סוגיות משפטיות. כן מובן הוא, שלתקלות
הנובעות מבאג 2000 ולניסיונות לתקנן היבטים של דיני הקניין הרוחני (זכויות
יוצרים, תנאי רשיונות תכנה וכד').
|
| |
| עבודה מס'
67585 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
פיתוח מוצר ביטוחי לגרושים/ גרושות, 2007.
בניית מוצר ביטוחי ובדיקת פלח השוק באמצעות שאלון. |
| 3,686 מילים (כ-11.5 עמודים), 0 מקורות, 119.95 ש"ח |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
העבודה הנה סיכום של קורס בו למדנו כיצד לפתח מוצר ביטוחי בהתאם לצורכי השוק המתפתחים. השתמשנו ביסודות השיווק כך שבתחילה ע"י ידע אישי וסקרי שוק הגענו למס' מוצרים שאולי נדרשים בשוק הביטוח הדינאמי אך עדיין לא קיימים בו או קיימים בצורה חלקית.
ניסינו לחשוב על מוצרים בתחומים הקרובים לנו אך בכל פעם שהעלינו רעיון וזאת אפשר להבין מהעבודה, הרעיון נפל בצורה זו או אחרת.
לבסוף נבחר רעיון מתחום ביטוח החיים, מוצר בסיסי שקיים אך לא ענה בדיוק לצורכי פלח השוק הספציפי שביקשנו לחקור.
את המוצר - ביטוח הכנסה למשפחה (ביטוח חיים שנותן סכום ביטוח או קצבה שנקבעו מתחילת הביטוח למשפחה בה המפרנס הראשי נפטר) - עטפנו בכיסויים נוספים כמו תשלום נוסף בגין אירועים נוספים בהם אובדן כושר עבודה עקב תאונה או מחלה וכן נכות חלקית או מלאה עקב מחלה או תאונה בו ישולם למשפחת המבוטח סכום הביטוח כנגד מוות או נכות של המפרנס הראשי.
את המוצר בידלנו מהמוצר המרכזי בכך שנתנו לו שם חדש - ביטוח לגרושים/ות - וכן הכנסנו כיסויים נוספים שמתאימים לפלח שוק זה.
הביטוח למעשה קיים בשוק הביטוח בצורה מסוימת אך הוא מיועד לקהל הכללי. בפרויקט שלנו ניסינו לתת לביטוח פן נוסף שפונה לאוכלוסייה ספציפית זו.
ניסינו ע"י שאלונים שהפצנו, לגרות את התעניינותם בביטוח מסוג זה ע"י כך שהשאלות שנשאלו היו נוקבות בעיקר בתחום הקשה ביותר לאוכלוסייה זו והוא נושא הכספים הכאוב - בעקבות התלות הרבה הקיימת במזונות למחייתה של הגרושה (בד"כ) ושל הילדים.
ע"י "גירוי החושים" נתנו לאוכלוסייה זו להבין שקיימים פתרונות מעשיים אחרים ממה שמוכרים להם, למשל במוסד לביטוח לאומי.
תוצאות השאלונים הראו שקיים צורך ממשי וכן ביקוש במחיר סביר קיים. לכן בנוסף לכיסויים הרגילים של הפוליסה, הוספנו כיסויים נוספים.
תוכן עניינים:
תקציר
חלק ראשון - גוף העבודה
מתודולוגיה
שלב השאלונים
תוצאות השאלונים
השגות
ברושורים
סיכום ומסקנות
דו"ח מצב
מתוך העבודה:
על מנת לקדם את הנושא הכנו שתי סוגי פרוספקטים / ברושורים, אחד שצריך לפנות לגרוש / גרושה שמחזיק בילדים ואילו השני פונה לצד שמשלם את המזונות ואותו נצטרך לבטח.
ברושור זה אנו מתכננים למסור לבעלי מקצוע שיש להם נגיעה לאוכלוסייה זו כגון: עורכי דין המתמחים בדיני משפחה, עובדות סוציאליות במרכזים קהילתיים, ולידידים / קרובים וכו' היכולים לעזור ולהיעזר בפוליסה מסוג זה.
ברושור זה ניתן יהיה להגיש כאשר נגיע לפגישת מכירה (למי שלא ראה זאת לפני פגישת המכירה) להבנת הצורך של הביטוח. |
| |
| עבודה מס'
62926 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
ביטוח פיקדונות בנקאיים, 2004.
האם יש מקום להנהיג בישראל ביטוח פיקדונות. |
| 11,179 מילים (כ-34.5 עמודים), 18 מקורות, 449.95 ש"ח |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן עניינים
1. מבוא
2. רקע על מערכת ביטוח פיקדונות
3. סקירת מערכות של ביטוח פיקדונות בארה"ב
4. סקירת מערכות ביטוח פיקדונות במדינות האיחוד האירופי
5. סקירה היסטורית ותמונת מצב לניסיונות הנהגת ביטוח פיקדונות בישראל
6. פרשת הבנק למסחר
7. שיקולים מיוחדים להנהגת ביטוח פיקדונות בישראל
8. סיכום ומסקנות
9. ביבליוגרפיה
מהו למעשה ביטוח פיקדונות?
ביטוח פיקדונות זהו תהליך של העברת הסיכון ממפקיד בבנק לגוף המבטח,במקרה והבנק אינו
יכול לעמוד בהתחיביותיו כלפי המפקידים, במקרה זה נכנס לתמונה המבטח שמפצה את
המפקיד הקטן בהתאם לקריטריונים שנקבעו מראש.
לשם מה נועד ביטוח הפיקדונות?
א. מצידו של המפקיד (המפקיד הקטן והבינוני) זהו מעיין שקט נפשי, שהגוף המבטח מעניק
לו תמורת פרמיה כלשהי שהוא משלם לאותו גוף.
ב. מבחינת המשק (הכלכלי) הדבר משרה אוירת בטחון, מושך משקיעים זרים ומבטא פיקוח
על לקיחת הסיכונים של מערכת הבנקאות.
ג. מבחינת הממשלה הדבר נותן בטחון מפניי "תופעת הדומינו" (התמוטטות בנק אחר בנק),
כמו כן בכל מצב של התמוטטות הבנק, הממשלה לא תצטרך להתערב ולערוב לכספיי
המפקידים מכיסו של משלם המסים.
סקירה היסטורית על ניסיונות הנהגת ביטוח פקדונות בישראל
הצעות להנהגת ביטוח פקדונות הועלו בישראל מס' פעמים בעקבות פשיטות רגל של הבנקים
שכספיי מפקידיהם הוחזרו ע"י בנק ישראל , כלומר, מכספיי משלם המיסים. להלן מספר
דוגמאות: לראשונה הדבר הוצע בשנת 1969 לאחר נפילתם של הבנקים - י.ל.פוייכטוונגר, אלרן
וקרדיט.
בשנית הוצע הדבר בשנת1972-, אך 3 הבנקים הגדולים התנגדו לכך, סיבוב נוסף להנהגת ביטוח
פקדונות החל בעקבות התמוטטות בנק א"י- בריטניה בשנת 1974, יוזמה נוספת הייתה הצעת
חוק פרטית של ח"כ הירשזון בשנת 2002 בעקבות נפילת הבנק למסחר.
כידוע כל ההצעות הללו נדחו כתוצאה מסיבות רבות ושונות ובעיקרם שיקולים פוליטיים
וחילופי שילטון תכופים למדיי.
*כל הצעת חוק שלא עוברת ב3- קריאות בכהונתה של כנסת, מבוטלת וחקיקתו של החוק לא
נמשכת בכנסת שאחריה, למעט מקרים מיוחדים. משפט זה בנוסף לחילופיי השילטון התכופים
מסביר את חוסר ההצלחה להעביר ולחוקק את חוק ביטוח הפקדונות הבנקאיים בישראל.
הצעה נוכחית של בנק ישראל
לאחר נפילתו של הבנק למסחר, בנק ישראל גיבש והמליץ על תוכנית להנהגת ביטוח פקדונות,
שפרטיי הביטוח המוצע בנויים, לפי מיטב דעתנו, כראוי ובהתאמה לצרכים של מע' הבנקאות
והציבור בישראל.
לסיכום
המצב בישראל נראה די יציב עקב ידיעת הציבור, כי כביכול כספם של המפקידים יוחזר אם
אחד מהבנקים בישראל לא יעמוד בהתחיביותיו, אין הציבור מודע לעובדה ששיטת "הדה-
פקטו" לא מחייבת את הממשלה ובנק ישראל לפעול כפי שפעלו בעבר, כמו כן אם יתממש
הסיכון בבנק גדול או במס' בנקים יחדיו, אין תקציב המדינה יאפשר לפצות את המפקידים
והדבר עלול להביא לסיום עידן הכלכלה המפותחת בישראל, לכן חשוב ובהקדם להפעיל מערכת
ביטוח פקדונות פורמלית ומסודרת שעקרונותיה יתאימו לא רק לבנק ישראל ולממשלה, אלא
יגנו על האינטרסים של המפקידים. על פרטי ביטוח הפיקדונות להיות מותאמים לצרכים
המיוחדים של מערכת הבנקאות הישראלית, המאופיינת בריכוזיות גבוהה, אוליגופוליסטיות
ומגזריי תיווך פיננסים מיוחדים. הדבר צריך לבוא לידי ביטוי בגובה הסכום המבוטח , בגובה
הפרמיה ובהתאמתה לסיכון, אך יש לעשות זאת בהדרגה, תוך הימנעות מסבסוד צולב בגביית
פרמיה מפקדונות לא מבוטחים שעלולה לגרום לזעזועים ולמעבר המשקיעים בין הבנקים
השונים. תוכנו של ביטוח הפקדונות צריך להיות קל להבנה וליישום, לבנקים וכמובן לציבור
הרחב.
|
| |
|
|
