היישום אינו מחובר לאינטרנט

נוהל חניבעל

עבודה מס' 070635

מחיר: 389.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: התנהלות מדינת ישראל בעת ולאחר מבצע "צוק איתן" בעקבות הפעלת "נוהל חניבעל" - אוג' 2014.

8,767 מילים ,30 מקורות ,2018

תקציר העבודה:

מבצע "צוק איתן" היה אירוע בעל משמעויות אסטרטגיות למדינת ישראל. הוא מאפשר למדינת ישראל ללמוד את המורכבות של מלחמות עתידיות ומחייב בחינה מחדש של מרכיבים חשובים בתפיסת הביטחון של מדינה דמוקרטית, כולל בתחומי בניין הכוח הצבאי והפעלתו, בהיערכות בעורף האזרחי ובקביעת נורמות התנהגות בעת הפעלת כוח כנגד אוכלוסייה אזרחית. ניתוח המבצע והפקת לקחיו הושפעו מהפעלת "נוהל חניבעל" באירוע חטיפת החייל הדר גולדין ב-1 אוגוסט 2014. ארחיב ואדבר על התנהלות הצבא בזמן הפעלת הנוהל ואת אופן השפעתו לאחר הפעלת הנוהל.
נוהל חניבעל הוא נוהל הבא להדריך את הפעילות הצבאית נוכח ניסיון של האויב לחטוף חייל או חשש שמתרחש ניסיון כזה. מטרת הפעילות הצבאית לסיכול ניסיון חטיפה של חייל אמורה להיות פעולה לטובת החייל,בנוסף בשל החשש מחייל חטוף, שיוביל לעסקת חילופי שבויים שבה ישוחררו מחבלים רבים, שעתידים לשוב ולרצוח אזרחים רבים ועדיפות של המדינה שלא לעמוד מול מו"ם להחזרת שבויים. התכלית העיקרית שלה היא לא "לנצח" את האויב, אלא להחזיר את החייל ליחידתו ולביתו. כיוון שהחוטפים חמושים, הדעת נותנת שסיכול החטיפה חייב להיות כרוך בירי על החוטפים. כיוון שהחטוף נמצא בקרבת החוטפים, ירי על החוטפים עלול לסכן את החטוף. במסגרת הנוהל ביצע צה"ל ירי כבד לאזור למניעת בריחה של החוטפים. הפלסטינים דיווחו על עשרות הרוגים ומאות פצועים בתקיפות צה"ל כתוצאה מהירי שנה לאחר המבצע חשף פרופ' אסא כשר, כי חייל צה"ל נהרג במהלכו כתוצאה מנוהל חניבעל. למרות העובדה שצה"ל פיזר במשך השנים ערפל סביב תוכנו המדויק של הנוהל, הוא עורר פולמוס לא קטן בעיקר ביחס למוסריותו.
ארגוני זכויות אדם והאגודה לזכויות האזרח ביניהם פנתה אל היועץ המשפטי לממשלה בנושא ודרשה לחקור את נוהל חניבעל. לכך התייחסו מבקר המדינה אליעזר שפירא וראש החטיבה הביטחונית במשרדו תת אלוף (מיל) יוסי ביינהורן כשקבעו שבמקרה של חטיפה בזמן לחימה יש מקום להתחשב בעקרונות של הדין הבינלאומי, כמו עיקרון האבחנה המורה להבחין בין אזרחים ללוחמים, ועיקרון המידתיות המחייב הלימה בין מחיר הפגיעה של פעולה צבאית ובין המטרה הצבאית אותה הפעולה מבקשת להשיג.
שאלת המחקר: האם "נוהל חניבעל" מתיישב עם זכויות האדם? והאם מדינת ישראל הצליחה לשמור על זכויות האדם בזמן הפעלת נוהל חניבעל במבצע צוק איתן ולאחריו ? אני מציעה עכשיו להתחיל בשאלה עקרונית לגבי הנוהל עצמו ולהמשיך בשאלה הספציפית לגבי הפעלתו באירוע המסוים. השאלה העקרונית היא, הסיבה להצעתי זו היא בשל המחלוקת לגבי הפרשנויות של הנוהל.
את התשובה לשאלת המחקר אחלק לשניים א' - בעת אירוע הפעלת נוהל חניבעל שבו נחטף החייל הדר גולדין, ב'- לאחר האירוע וסיום מבצע צוק איתן. בשלב זה אטען כי מדינת ישראל לאחר מבצע "צוק איתן" פיתחה מענה שיצר איזון בין שמירה על ביטחון המדינה והאינטרסים הביטחוני לבין שמירה על זכויות אדם בקרב האוכלוסייה האזרחית בעזה. לגבי הפעלת נוהל אטען כי הפעלת נוהל חניבעל אינו מתיישב עם זכויות אדם בשל המחלוקת הקיימת לגבי הפרשנות של הנוהל אך עם זאת פגיעה בזכויות האדם בעת מבצע "צוק איתן סותרת את ערכיה דמוקרטיים של מדינת ישראל.
שדה המחקר :
תיחום שדה המחקר הוא בין השנים 2014 - 2018. מבצע צוק איתן היה מבצע צבאי רחב-היקף שהוביל צה"ל ברצועת עזה בין ה-8 ביולי 2014 ל-26 באוגוסט במשך 50 ימי לחימה. במהלך הלחימה הופעל נוהל חניבעל,לאחר סיום הלחימה כאמור עלו טענות ותלונות מצד ארגוני זכויות אדם שמדינת ישראל נדרשה להם וביצעה הפקת לקחים מהמבצע עד לשנת 2018. חקר המקרה הנוכחי נועד להציג את מקרה הפעלת נוהל חניבעל על מנת להעמיד את הקונפליקט בין פגיעה בזכויות האדם בעת מבצע "צוק איתן " לבין ערכיה דמוקרטיים של מדינת ישראל. לצורך חקר המקרה הנוכחי, אעזר בספרות מחקרית אקדמית, דוחות וועדות חקירה של הצבא, משרד החוץ וכן ממצאי דוח האו"ם לחקר מבצע "צוק איתן" אבדוק את השאלה באמצעות ניתוח תוכן איכותני של מקורות ראשוניים ובהם דוח מבקר המדינה והחוקים הבינלאומיים הרלוונטיים ודיונים משפטיים בנושאים אלה, על מנת להבין את הקונפליקט הנדון להסיק מסקנות.

תוכן העניינים:
פרק 1 - מבוא
פרק 2 - תשתית תאורטית
פרק 3 - רקע היסטורי
פרק 4 - ניתוח אירוע / מהלך אירוע
פרק 5 - אחרי האירוע
פרק 6- דיון
פרק 7 - סיכום ומסקנות

קטע מהעבודה:

דיני המשפט הבינלאומי:
דיני הלחימה מבוססים על מספר עקרונות יסוד, ובראשן הוא כי יש לכוון התקפות צבאיות רק כלפי מטרות צבאיות ולוחמי אויב עקרון הנחיצות הצבאית ועקרון ההבחנה. בהתאם לדיני המלחמה חל איסור לכוון מתקפות לעבר אזרחים חפים מפשע. עקרון נוסף הוא עקרון המידתיות, שלפיו אסורה התקפה הצפויה לגרום נזק אגבי לאזרחים ולאובייקטים אזרחיים, שיהיה מופרז ביחס ליתרון הצבאי. דיני הלחימה מחייבים לנקוט אמצעי זהירות על מנת להעריך את מידת הפגיעה הצפויה וכמו כן נדרש להתחשב בכל האזרחים הצפויים להיפגע. לפיכך, אם ניתנה אזהרה אך אזרחים לא התפנו מן המקום, למרות שהייתה להם הזדמנות לעשות זאת, עדיין יש להביא אותם בחשבון בבחינת המידתיות של הפעולה. דוגמא יפה היא נוהל "הקש בגג", אותו נוהל הוא למעשה שיגור טיל סרק טרם שיגור טיל בעל ראש נפץ וזה על מנת להתריע שהולכת להיות פגיעה ביעד מסוים וזה מאפשר פרק זמן סביר לאותם אזרחים להימלט מהמקום.

תגים:

בטחון לאומי · דמוקרטיה · מבצע · ישראל · לחימה · זכויות אדם · הרתעה · הסדרה · פשעי מלחמה · בטחון לאומי · עזה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "נוהל חניבעל", סמינריון אודות "נוהל חניבעל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.