היישום אינו מחובר לאינטרנט

קריאת התורה בציבור - מקור התקנה והתפתחותה

עבודה מס' 069377

מחיר: 217.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: השתלשלות תקנת קריאת התורה מימי משה רבינו ועד לימינו.

6,051 מילים ,14 מקורות ,2012

תקציר העבודה:

קריאת התורה היא תקנה קדומה, אלא שהיא לא מוסדה בתקופה אחת אלא התגבשה לאורך תקופות שונות. בעבודה זו יש ניסיון להתחקות אחרי ההתפתחויות שחלו בקריאת התורה וההפטרה. בידנו מקורות שמייחסים את תקנת הקריאה בתורה הראשונית למשה רבנו, תוספת לתקנתו של משה, מיוחסת לעזרא הסופר ובית דינו. עוד נראה כי בית הכנסת בעת העתיקה ביום השבת יועד לתפילות ולדרשות. כך שהיה צורך למלא בתוכן את השהות בבית הכנסת.
הקריאה הציבורית והתרגום לארמית לפני העם מיוחסת לעזרא. על כך נאמר במסכת מגילה (מגילה כט, ע"ב): 'ויקראו בספר תורת האלוקים זה מקרא, מפורש זה תרגום'. אלא שהחוקרים סבורים שקריאת התורה קדמה לזמנו של עזרא. על כן נדון בשלבים בהתפתחות הקריאה. יש להניח שבתחילה קראו רק בחגים ובשבתות מיוחדות כמו ארבעת הפרשות. ורק בשלב מאוחר יותר נתקנה קריאת התורה גם בתפילת מנחה של שבת ובימים שני וחמישי.
באשר להתגבשות מחזור קריאת התורה, אנו קוראים בתלמוד (מגילה כט, ע"ב): 'לבני מערבא דמסקי לאורייתא בתלת שנין", דהיינו, התלמוד מעיד על כך שבא"י היה מחזור קבוע של שלוש שנים. עלינו לברר כיצד פעל הלכה למעשה מחזור זה של שלוש שנים, או שמא יותר. לשם כך נזדקק למקורות הבתר תלמודיים. לפי מקורות אלו מתברר שהיו חילוקים במחזור הארץ ישאלי. מנהג אחר הוא מנהג בבל, הם שלפיו סיימו את הקריאה בשנה אחת. גם הקריאות בחגים, שהן הקריאות היותר עתיקות עברו שינויים, שכן בתחילה קראו קריאות קצרות המכילות מספר פסוקים מצומצם ואשר תוכנן הוא דיני החג, אך במשך הזמן התרחבו הקריאות לפרקים שלמים.
שאלה נוספת בה נעסוק היא מהו מספר הקרואים לתורה, ומי קרא בתורה, האם העולים קראו או שמא הממונה קרא. כמו כן נשאל, האם נוסחו כללים לגבי מקומות ההפסק בקריאה, כגון הכלל 'אין מפסיקין בקללות'. כלל אחר קבע שהקורא יפתח בטוב ויסיים בטוב. נעסוק בתרגום הקריאה בתורה, האם תרגמו את הקריאה תרגום מילולי, או שמא הרחיבו את התרגום כדי לקשור את העם אל התורה.
חלק אחר בעבודה יעסוק בהפטרה, מה הן הסיבות שהביאו להנהגת הקריאה בספרי הנביאים. גם כאן נשאל האם היו שלבים בהתפתחות המנהג, האם ישנם צדדים שווים ושונים בקריאת התורה וההפטרה.

תוכן העניינים:
הקדמה
מבוא
המקור לקריאת התורה
שלבים במנהגי קריאת התורה בציבור
מועד תקנת הקריאה בתורה
התפתחות הקריאות בשבתות ובחגים
מספר הקרואים לתורה
סיכום
ביבליוגרפיה

הערת מערכת: העבודה נכתבה במסגרת מכללה תורנית.

קטע מהעבודה:

סקירת המקורות בנושא קריאת התורה בציבור מעלה מספר סתירות, לא ברור מי תיקן, ומה תיקן. פרידמן לומד מהסתירה במסכת בבא קמא, שקריאת התורה הייתה נוהגת, אבל עדיין לא היה סדר לקריאה, וסדר זה נקבע מאוחר יותר. עיקר תקנת עזרא היא בכמות הפסוקים שיקראו והוא עשרה. בתחילה קראו ג' פסוקים. 'ולא הודיעו לנו בזה דבר שהיה מקובל בידם, אלא לשכך הלב אמרו שבכך יש לתרץ סתירות הבריתות'. (איש שלום, חלוקת התורה, עמ' 100.)

תגים:

תלמוד · קריאת התורה · תורה שבעל פה · משה רבינו · יהדות · שבת

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "קריאת התורה בציבור - מקור התקנה והתפתחותה", סמינריון אודות "קריאת התורה בציבור - מקור התקנה והתפתחותה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.