סיקור חיסולו של סאלח שחאדה

תקציר העבודה:

ביקשתי להתמקד בכמה היבטים בסוגיה. ראשית, כיצד סיקרה התקשורת הישראלית, המודפסת והמקוונת כאחד, את ההחלטות שהביאו להקמת ועדת חקירה במקרה חיסול שחאדה? ושנית, מה הם הגורמים האפשריים שהשפיעו על צורת הסיקור?
השערת המחקר שלי בנוגע לצורת סיקור הפרשה היא שהתקשורת הישראלית סיקרה את ההחלטה להקים ועדת חקירה בצורה שטחית ומועטה תוך אימוץ קו פטריוטי וחד צדדי המשרת את צה"ל ומדיניות השלטון. התקשורת לא העלתה ביקורת כלפי האירוע והתמקדה נקודתית באירוע ובאנשים ללא עיסוק במדיניות הסיכולים.
מבחינת הגורמים האפשריים שהשפיעו על הסיקור בחרתי להתמקד בשניים מרכזיים: אילוצים אידיאולוגיים של העיתונאים- קרי התגייסות ביטחונית של התקשורת מתוך הזדהות וכן תפיסה אינטואיטיבית של עיתונאים "שזה מה שהציבור מעוניין לשמוע".
הסיבה שבחרתי במקרה זה לעבודתי נובעת מהאופי החריג והיוצא דופן של פרשת חיסולו של שחאדה בנוף הישראלי וזאת בשל היותו בין החיסולים הראשונים אשר בו הסבה פעולה של צה"ל מספר רב של נפגעים חפים מפשע. לאחר האירוע התעוררו הדים רבים של מחאה גם בארץ וגם בזירה הבינלאומית, שהתבטאו בין היתר בתביעות כנגד מעורבים בפרשה ודרישה לחקור את האירוע החמור, תהליך שלא הגיע לסיומו גם היום, יותר משמונה שנים אחרי החיסול. מקרה החיסול בשל עוצמתו, המחיר הכבד בנפש והתגובה לה זכה, הפך בעיני במידה מסוימת לדוגמא להשלכותיה הבעייתיות של מדיניות הסיכולים "הממוקדים" של מדינת ישראל ובשל לכך לטעמי, למקרה שמעניין במיוחד לחקור מבחינה תקשורתית.
למרות שלא פעם בציבור הרחב רבים זעמו על התקשורת כאשר פרסמה מידע או דעות שחלקו על צדקת היעדים הממשלתיים, בעיקר בתחום המדיני-בטחוני, שכן תפסו אותה כמחבלת ב'אינטרס הלאומי'. עדיין ישנה חשיבות עליונה לחקור מקרים כמו פרשת שחאדה על מנת למנוע מצבים בהם יתקבלו החלטות ביטחוניות ומדיניות מאחורי דלתיים סגורות ויתבצעו פעולות שלא מול עיני הציבור בצורה שלא מאפשרת לו לשפוט או להביע את דעתו בנידון (נגבי, 1995).
בחרתי במתודולוגיה של ניתוח שיח, כלומר, ניתוח טקסט בקונטקסט תוך הצגת סדר יום, מסגור, בולטות ושחקנים. מתוך ניתוח זה אבצע ניתוח כמותי ואיכותני של כתבות שפורסמו בעיתון "הארץ" וכן בעיתונות המקוונת- Ynetו- Nrg.
בחירת הכתבות תהיה בהקשר לפרשה, תוך התמקדות במספר מוקדי תאריכים עיקריים עליהם אפרט בפרק המתודולוגיה.
בנוסף לניתוח התוכן אני מתכוונת לקיים ראיונות עומק חצי מובנים עם גורמים מעורבים בניהם: התובע הראשי יואב הס מ"יש גבול", שמואל מיטלמן כתב במעריב ו-nrg שעסק רבות בפרשה וכן מיכל גולדברג מ"ידיעות אחרונות" אשר פרסמה ידיעה בנוגע לפרשה.
תחילה אציג רקע אשר עיקרו הצגת הנושא ברמה העובדתית- מהם סיכולים ממוקדים, הצגת הפרשה, האיש, התגובה הציבורית, ההתנהלות המשפטית ששיאה בהחלטה להקים את ועדת החקירה. לאחר מכן, אציג את סקירת הספרות שלי, קרי, הסיקור התקשורתי ברמה התיאורטית: תקשורת כמעצבת מציאות, תקשורת בתקופות קונפליקט וטרור, עיסוק בנרטיבים ומסגרות, במאבק בין לאומיות לאובייקטיביות, התמקדות בתקשורת הישראלית, סיקור הפגיעה באחר, סיקור סיכולים ממוקדים ולסיום בחינת ההיבטים האתיים. לאחר מכן, אגש למתודולוגיה ולמחקר שערכתי ולבסוף אדון בממצאים ובמסקנות אליהם הגעתי.

תוכן העניינים:
מבוא
רקע
סקירת ספרות
מתודולוגיה
הצגת הממצאים וניתוחם
דיון
סיכום
ביבליוגרפיה
נספחים

* הערת מערכת: בקובץ העבודה חסרים דפי הקידוד.

קטע מהעבודה:

תגים:

סאלח שחאדה · טרור · תקשורת · טרור ומלחמה · תקשורת מגויסת · כותרות · סכסוך · סיכול ממוקד · סיכולים ממוקדים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "סיקור חיסולו של סאלח שחאדה ", סמינריון אודות "סיקור חיסולו של סאלח שחאדה " או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.