היישום אינו מחובר לאינטרנט

התפתחות הביקורת השיפוטית של בית המשפט העליון על בתי הדין הרבניים

עבודה מס' 067423

מחיר: 392.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: סקירה של התפתחות הביקורת על שלביה השונים, המצב כפי שהוא משתקף היום, וניסיון "לנבא" את המצב בעתיד.

9,396 מילים ,40 מקורות ,2009

תקציר העבודה:

הביקורת השיפוטית ההולכת וגוברת, כשלצידה הרצון של בית המשפט העליון לכונן מערכת דיני משפחה עצמאית-אזרחית-חלופית משל עצמו, היא למעשה הנושא העיקרי בו עוסקת עבודה זו.
טרם ניגשתי למלאכת הכתיבה, עברתי על עשרות פסקי דין ומאמרים שונים שנכתבו בנושא, על מנת ללמוד את עיקרו מקרוב, להבין את מקומה של מערכת בתי הדין הרבניים בארץ כיום, לאור מערכת היחסים ההפכפכה שלה עם בית המשפט העליון. בגוף העבודה, עמדתי על התמורות שחלו בסמכויותיו של בית הדין הרבני בעבר לעומת המצב בהווה. עסקתי בהרחבה בשלושת השלבים העיקריים של התפתחות הביקורת השיפוטית על בתי הדין הרבניים, מצידו של בית המשפט העליון, ואת הסיבות שהביאו לכך.
את המסקנות השארתי לסוף העבודה, ואולם כבר עתה אוכל להגיד שככל שהתעמקתי יותר בנבכי אותה מערכת יחסים סבוכה, בין בית המשפט העליון לבין בתי הדין הרבניים, לא מצאתי מערכת סטאטית יציבה, אם כי מערכת שמצויה בשינוי מתמיד. מצב בו בית המשפט העליון מוציא מידיו פסקי דין המכרסמים בסמכויותיו של בית הדין הרבני ללא לאות, וגורם בעיקר לדין להיות לא וודאי אלא כי כזה שנתון לשינוי מתמיד ולפרשנות מתחלפת.
ניתן לומר היום בביטחון כמעט מלא, שגם בתי הדין הרבניים ספגו את מהלומת המהפכה החוקתית של השופט אהרן ברק, כפי שגם נראה בהמשך, ובעוד שכוחם של בתי הדין הרבניים נחלש כל העת הזו, גדל כוחו של בית המשפט העליון כמכוון את הדין הרצוי, ובעצמו מפתח מערכת דיני משפחה עצמאית שעתידה להיות חלופה אזרחית למערכת של בתי הדין הרבניים.

אינני בטוח שבית המשפט העליון, שמפתח בעצמו מערכת אזרחית חלופית על חשבון בתי הדין הרבניים, הוא המצב האידיאלי במדינה דמוקרטית מתוקנת. היה נכון למחוקק לקום ולהגיד את דברו, לבקר את המהלכים של בית המשפט העליון, או לחילופין לעגן אותם בחקיקה מתאימה. עם זאת, נדמה שהרצון של המחוקק לשמור על הסטאטוס קוו הקיים עם האוכלוסייה החרדית, כמו גם החשש לשנות ולו דבר במצב העדין הזה ממילא, הביאו את המחוקק לעמוד מהצד ולתת לבית המשפט לעשות את עבודתו שלו.
קשה להשלים עם המצב הקיים כיום, בו בית המשפט העליון מוציא הלכות חדשות, שמשנות ללא הרף את הדין הקיים והנוהג בבתי הדין הרבניים, ובכך גורם למעשה לפגיעה קשה באמון מצד אלה הבאים להתדיין לפני המערכת הדתית, שכן הדין פעמים שהוא ידוע יכול להתחלף ולהשתנות בערכאה של העליון. נראה כי בית המשפט העליון הפך כל אבן בדרך והכתיב לבית הדין הרבני את הדין לפיו יש לנהוג, גם על כך ישנה התייחסות רחבה בגוף העבודה.
אין ספק שהמחשבה שעמדה מאחורי כל המהלכים השונים של בית המשפט העליון, היא מחשבה ראויה שרואה את אינטרס המתדיין לנגד עיניה, כמו גם את זכויותיו ורצונותיו בכפוף לחופש המצפון וכבוד האדם וחירותו. נדמה שכן, הגיעה השעה לכונן מערכת אזרחית חלופית בארץ, כזאת שלא תקפח את תושביה בגלל דתם ותאפשר נישואין וגירושין אזרחיים בתוך גבולותיה של המדינה. אולם, לדעת כותב שורות אלה, מהלך זה ראוי שיצא מכנסת ישראל ולא מבית המשפט העליון.

לא בכדי בחרתי להתמקד במשפט ההשוואתי הנוהג כיום במצרים.
כמונו, גם להם נשארו שרידים מהמנדט הבריטי של דבר המלך במועצתו, וגם אצלם כמו אצלנו יש התנגדות מטעמים דתיים לשינוי המצב הקיים. עם זאת, מצרים הצליחה לעשות רפורמה מקיפה בכל דיני המעמד האישי, וזאת על דרך הפרוצדורה ולא בדרך המהות, עוד על כך בהמשך העבודה.

הנושא של התפתחות הביקורת השיפוטית של בית המשפט העליון על בתי הדין הרבניים הוא רחב יריעה, מרתק וכולל בו רבדים רבים. מאבקים סמויים וגלויים על צדקת הדרך וכמובן השלב השלישי בהתפתחותה של אותה ביקורת, שלב שטרם הושלם ושאת תוצאותיו אנחנו עתידים לראות בעתיד הלא רחוק.
בעבודה ניסיתי לסנן חומרים ולהיות תכליתי עד כמה שניתן, אני מודה שהדבר היה קשה מנשוא, עקב הפסיקה העצומה שיש בנושא, כמו גם דעות של מלומדים.
התוצר הסופי של העבודה הוא מה שאני מקווה שיקוף של התפתחותה של הביקורת השיפוטית על בתי הדין הרבניים, על כל שלביה וניסיונותיה לעשות מהפכה בדיני המשפחה בארץ.

תוכן עניינים:
הקדמה
בג"צ פלונית
פרק א- סמכויותיו של בית הדין הרבני אז והיום
פרק ב- התפתחות הביקורת השיפוטית של בית המשפט העליון על בתי הדין הרבניים
השלב הראשון- הגדרת גבולות הסמכות
השלב השני- כיפוף בית הדין הדתי לדין האזרחי
השלב השלישי- הרחבת המערכת האזרחית למערכת עצמאית חלופית
פרק ג- משפט השוואתי- משפט השריעה האסלאמית במצרים
פרק ד- מסקנות והמשכו הישיר של השלב השלישי- "תזת אי ההכרה"
פרק ה- ביקורת
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

המאפיין העיקרי של דיני המשפחה בישראל הוא העדר דין טריטוריאלי אחד, החל על כל בני הדתות בארץ. ההסדר המשפטי של התחום, שמקורו בדבר המלך במועצה על א"י 1947-1922, מאופיין בפיצול- הן של הדין והן של הדיין. כך מרבית הנושאים המוגדרים כחלק מ"ענייני המעמד האישי" מוסדרים על ידי הדין האישי של בעלי הדין , שהוא למעשה הדין הדתי של העדה אליה הם משתייכים, ולגבי אזרחים זרים חוק מדינת אזרחותם . במקביל, השיפוט באותם "ענייני המעמד האישי" נתון לבתי הדין הדתיים, אם בתור שיפוט ייחודי ואם בתור שיפוט מקביל לשיפוטו של בהמ"ש האזרחי, זהו למעשה הפיצול השני, בין הדין האזרחי הטריטוריאלי לבין הדין הדתי. לפי פרופ' שיפמן נקודת המוצא של המדינה הייתה בשעתו, שעליה להרכין ראש בפני הדין האישי, תוך וויתור על תחולתו של החוק האזרחי בתחום זה. למעשה המחוקק משך את ידיו ממתן תשובה משל עצמו בעניינים אלה ויצא מידי חובה בהמצאת הכתובת שאליה יש לפנות.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "התפתחות הביקורת השיפוטית של בית המשפט העליון על בתי הדין הרבניים", סמינריון אודות "התפתחות הביקורת השיפוטית של בית המשפט העליון על בתי הדין הרבניים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.