היישום אינו מחובר לאינטרנט

הסרת האנונימיות של גולשי אינטרנט אשר נתבעו בגין לשון הרע

עבודה מס' 066916

מחיר: 423.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: מהם המבחנים המצויים ומהו המבחן הראוי להיעתר לבקשה לחשיפת שמותיהם של גולשים אנונימיים אשר התבטאו בצורה פוגענית באינטרנט, במטרה לתבוע אותם בגין לשון הרע?

9,524 מילים ,103 מקורות ,2008

תקציר העבודה:

בתאריך 3.3.06 פרסם העיתונאי אריה אבנרי באתר התחקירים Nfc כתבה שכותרתה "כך הפך אולמרט למיליונר"(1). בצמוד לכתבה פורסמו 95 תגוביות ("טוקבקים"), לא כולל תגוביות שפורסמו בתגובה לתגוביות "מקוריות". כך למשל, הגולש "בקר טוב למתעוררים" כתב "אולמרט מושחת לא מהיום". כתב גולש בשם "גלילי" ציין: "מושחת מילא, אבל מסוכן... שני בנים שלא שירתו בצבא ופועלים נגד המדינה ובת שמפגינה נגד צה"ל במחסומים ורעיה שהיא שמאל קיצוני יסתובבו חופשי בלשכת ראש הממשלה ויהיו חשופים לכל סודות המדינה? מצמרר". "מה שהמדינה צריכה כעת" כתב "זה ראש ממשלה מניפולטור, ממזר וערום". הגולש XMD כתב "העובדה שאולמרט לא מגיש תביעה על לשון הרע אומר [הטעות במקור - הערת המחברים] דרשני. וכל טיהור שמו ע"י פקידים התלויים בו לא יעזרו לנקות אותו".
האם ראש הממשלה יכול לתבוע בלשון הרע (בצורה פלילית או אזרחית) את מפרסמי הטוקבקים הנ"ל? ייתכן שכן וייתכן שלא. אולם גם אם יבקש לעשות זאת, ייתקל בבעיה: אין לו מושג מיהם "בקר טוב למתעוררים", "גלילי", "מה שהמדינה צריכה כעת" ו-"XMD". היכולת להגיע לאותם אנשים אמיתיים שהסתתרו מאחורי מסך האנונימיות והשתמשו בשמות אלו קיימת, אך הגוף היחיד שרשאי להורות על חשיפתם הוא ביהמ"ש. מהו המבחן בו נוקט ביהמ"ש בבואו להחליט האם לחשוף את שמות הגולשים? והאם ישנם תנאים פרוצדוראליים שיחויב אהוד אולמרט למלא לפני שתאושר בקשתו? בשאלות אלו, בתמצית, תעסוק עבודה זו.
למעשה, כדי לענות על שאלות אלו עלינו לאזן בין שני גורמים מתנגשים. מצד אחד, זכותו לשם טוב (או כבודו) של התובע. מצד שני, אנונימיות הגולש שהתבטא באינטרנט. בפרק הראשון בעבודה זו אבחן את תכלית דיני לשון הרע, הדין המצוי בישראל בנדון, ותחולתו על פרסומים הנעשים באינטרנט. תכלית דיני לשון הרע היא האינטרס הראשון שיונח על כפות המאזניים. בפרק השני אבחן את הערכים העומדים מאחורי אנונימיות הגולש. אלו יונחו מצידם השני של כפות המאזניים. בפרק השלישי אבחן הצעות שונות הנוגעות לאיזון הראוי בין האינטרסים. אתמקד בפסיקה שניתנה בישראל בנושא, אך אביא גם מספר הצעות חוק ואת מבחני הדין האמריקאי. בפרק הרביעי אחווה דעה אישית לגבי השאלה העומדת על הפרק, בהסתמך ובתגובה להצעות השונות שהובאו בפרק השלישי.
לפני פתיחה, מספר הערות מתודולוגיות. היריעה צרה, ולכן העבודה תתוחם לשאלה הצרה של המבחן הראוי (על היבטיו המהותיים והפרוצדוראליים) לחשיפת שמות גולשים אנונימיים אשר קיים רצון לתבעם בלשון הרע. כלומר, לא יידון עניינים של גולשים לא-אנונימיים או של מפרסמים המשויכים למערכת אתר האינטרנט. כמו כן, לא יידון באופן נורמטיבי האיזון הכללי שעושה חוק לשון הרע, אלא הדיון יהיה פוזיטיבי גרידא (למעט כשיצוין במפורש אחרת) כיוון שהוא נועד לשמש אותנו ככלי להמשך העבודה ולא כשאלה העומדת על הפרק. לבסוף, העבודה גם לא תעסוק בנושא הכללי של אחריות ספקי גישה לאינטרנט על דברים שכתבו גולשים ה"שייכים" לאותם ספקים, אלא באחריות הישירה של אותם גולשים עצמם.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק א': דיני לשון הרע בישראל
א. תכלית דיני לשון הרע והאיזון בין האינטרסים הנוגדים
ב. הדין המצוי
ב.1. כללי
ב.2. ההפרדה בין ההליך הפלילי להליך האזרחי
ב.3. סעדים וסנקציות
ב.4. הגנות
ג. תחולת חוק לשון הרע על פרסומים באינטרנט
פרק ב': ערכי האנונימיות באינטרנט
א. האנונימיות כחלק מהזכות לחופש הביטוי
א.1. רקע כללי: הזכות לחופש ביטוי
א.2. על חופש ביטוי ואנונימיות באינטרנט
ב. אנונימיות כחלק מהזכות לפרטיות
ב.1. רקע כללי: הזכות לפרטיות
ב.2. על פרטיות ואנונימיות באינטרנט
ג. יחסיות האנונימיות ומעמדה בפסיקה הישראלית
פרק ג': האיזון בין אינטרס התובע לאינטרס הגולש האנונימי
הקדמה - רקע טכני לפרוצדורה לחשיפת הגולש האנונימי
א. הצעות חוק ותזכיר חוק מסחר אלקטרוני
ב. מבחני הדין האמריקאי
ג. הפסיקה בישראל
ג.1. פסיקה בענייני מהות: המבחן לחשיפת שם הגולש
ג.2. פסיקה בענייני פרוצדורה: סיווג ההליך וסמכות השיפוט
ג.3. צירוף הגולש להליך
ד. סיכום
פרק ד': דעה אישית
א. עקרונות בקביעת האיזון הראוי
א.1. העיקרון המנחה
א.2. ה"התאמה" לאנונימיות: היבטים שלא הודגשו בפסיקה
ב. האיזון הראוי
ב.1. המבחן לחשיפת שם הגולש
ב.2. סיווג ההליך וסמכות השיפוט
ב.3. צירוף הגולש להליך
ב.4. סיכום
סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

א. תכלית דיני לשון הרע והאיזון בין האינטרסים הנוגדים
ברור כי הזכות ה"מרוסנת" ע"י דיני לשון הרע היא הזכות לחופש ביטוי(2). השאלה על איזה ערך מגן הדין "מפני" חופש הביטוי. לפי הגישה המסורתית בפסיקה, מטרת דיני לשון הרע היא להגן על שמו הטוב של אדם(3). השם הטוב חשוב לאדם לעתים כחיים עצמם(4) וכבר נאמר במקורות כי "טוב שם משמן טוב"(5). לכל אדם זכות יסוד לשם טוב (בעלת היבט אישי והיבט רכושי כאחד) המקיפה את האינטרס בכבוד אישי, גאווה אישית והכרה אישית בין בני-אדם(6). ההגנה היא על השם הטוב במובנו המוחשי-ממשי (הכבוד החיצוני), דהיינו הערכתו של הפרט בעיני האחרים, ולא על רגש הכבוד (הכבוד הפנימי), דהיינו הערכתו האישית בעיני עצמו(7).

תגים:

אינטרנט · טוקבקים · טוקבקיסטים · חופש הביטוי · פרטיות · משפט אינטרנט

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הסרת האנונימיות של גולשי אינטרנט אשר נתבעו בגין לשון הרע", סמינריון אודות "הסרת האנונימיות של גולשי אינטרנט אשר נתבעו בגין לשון הרע" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.