היישום אינו מחובר לאינטרנט

יהודים וגרמניה עפ"י "בהרלינאי האחרון" / יורם קניוק.

עבודה מס' 066516

מחיר: 241.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: הגורמים ליחס המפלה של הגרמנים ליהודים ולמיעוטים אחרים, והגורם ללהיטות הרבה שמגלים יהודים רבים, לשוב לגרמניה ולחזור להיות מקובלים בה כבעבר.

3,099 מילים ,11 מקורות ,2006

תקציר העבודה:

לא ברור אם הבסיס למה שמניע את האנשים הוא ההביטוס, המקובל מבחינתם כשגרת יומם(1), או שמא ההשפעה הסביבתית על ידי סוכנים, הפזורים בכל פינה. אלה מעוצבים על ידי החברה ולמאפייניה ההוליסטיים מונופול מוחלט על הסיבתיות. הסוכנים אינם משפיעים אמנם על אינדיווידואליסטים, אלא שאלה במיעוט(2). מכל מקום, ברור כי מרבית האנשים, גם אלה החושבים כי הם חיים בחברה אינדיווידואליסטית, חיים ללא יוצא מן הכלל בחברות קולקטיביסטיות, כאשר השוני הינו רק במינון הקולקטיביזם. אמירות בסיסיוןת אלו, אמורות להעניק לנו מבט ברור בעת העיון בספר "הברלינאי האחרון".

ספרו של יורם קניוק, "הברלינאי האחרון"(3), עוסק במסעו של הסופר לגרמניה, לברלין ובאינטראקציה, הקשה למדי, המתחוללת בינו לבין הגרמנים. מצד אחד קיימת ההתרסה והציניות של המספר, כאשר מנגד קיימת מצידם של יהודים הערצה עזה לגרמנים. הערצה המתווספת לזו של הגרמנים. הקשר העמוק וההזדהות הרבה של יהודים עם התרבות הגרמנית, אינם חדשים במאה העשרים, אולם אל נוכח השואה, ניתן היה לצפות לחרם כמעט מוחלט של היהודים כנגד גרמניה. בפועל זה שונה ויהודים, חלקם כאלה הקשורים לממסד הישראלי או היהודי, מגלים אמפתיה לדמויות מפתח במשטר הנאצי.

בעבודה זו אבקש לברר, בהתאם לתיאוריות השונות, מהם הגורמים ליחס המפלה, עד כדי השמדה, אשר לעתים כלל לא היה מובן להם, של הגרמנים ליהודים ולמיעוטים אחרים. כמו כן אבקש להבין, מהו הגורם ללהיטות הרבה שמגלים יהודים רבים, לשוב לגרמניה ולחזור להיות מקובלים בה כבעבר, למרות מוראות השואה וההשמדה.

תוכן העניינים:
1. מבוא קצר
2. המיקרו והמקרו
3. תפקיד הסוכן במבנה
4. המבנה והסדר
5. השיח הגרמני
6. השדה והמנגנון
7. סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

בימי מלחמת העולם השניה, עד לשנת 1942, פיארו יומני הקולנוע בארצות הברית את הישגי הטכנולוגיה והפיתוח הגרמניים(4). כוחות הייצור שנתפתחו היו הבסיס לבורגנות, יחד עם הייצור. לכך התווסף ייצור הנשק ובהמשך גם אלה שאחזו בו הפכו לתעשיה בפני עצמה. הבורגנות יצרה את האדם שחדל לחשוב, אך הירבה לצרוך. בעוד החברה כולה נתפסה כמתקדמת, הרי שהפרטים בה היו רק ברגים בתוך המכלול. לא ניתן היה להתייחס להתפתחותה של החברה דרך הפריזמה של הפרט, שכן דרך קבע קיים קונפליקט בין תיאוריות האינדיווידואליזם לקולקטיביזם, אשר לדברי ג'פרי אלכסנדר הפך לקונפליקט בין תיאוריות המיקרו והמאקרו(5).

תגים:

שואה · תרבות · גרמנית · יהדות · גרמניה · היטלר · נאציזם · מרקס

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "יהודים וגרמניה עפ"י "בהרלינאי האחרון" / יורם קניוק.", סמינריון אודות "יהודים וגרמניה עפ"י "בהרלינאי האחרון" / יורם קניוק." או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.