הקושי בשילובם ובקליטתם של מהגרים חדשים

תקציר העבודה:

עלייתם וקליטתם של יהודי בריה"מ נחשבת כקליטה הגדולה ביותר בתולדות המדינה לאחר העלייה החמישית. עלייה זו אופיינה בשני גלי עלייה גדולים בשנות השבעים ובשנות התשעים. בשנת 1990 הסתמנה לראשונה פריצת הדרך לעלייתם של יהודי ברה"מ לארץ בעלייה, עלייה שלא היה כדוגמתה מאז קום המדינה. בתשעת החודשים הראשונים של עלייה זו עלו לישראל כמעט 100,000 עולים מבריה"מ- גידול של 763% בהשוואה לשנת 1989. מספר זה של עולים מבריה"מ הגיע לישראל בעשרים השנה עד לעלייה זו (רוזנבאום, 1994).
השתלבותם של עולי ברה"מ בארץ, והתערותם בחברה הישראלית, ידעה קשיים לא מעטים, ועל אף מגוון דרכי העזרה לכל עולה והניסיון להקל על היקלטותם בארץ, לא כל העולים היו מרוצים בארץ מהיבטים שונים. חלקם לא מרוצים מצורת הקליטה וחלקם לא היו מרוצים מהמשך הטיפול בהם או מהצלחתם בקליטה ובהתערות הפנימית.
במסגרת עבודתי זו אתמקד בבעיית הקושי בשילובם ובקליטתם של מהגרים חדשים, המאוגדים בקהילייה אחת וגרים בשכנות מגורים אחת, בארץ, אולם למרות זאת הם לא מצליחים להיקלט ולהיות חלק מהחברה הישראלית, להיות חלק מהמסגרות החברתיות והתעסוקתיות, הן בשל קשיי היו יום בו נתקל כל עולה ועולה והן בשל בעיות של השוני החברתי והתרבותי.
שאלות המחקר הן:
* מהם הגורמים המעכבים התערות חברתית בין הישראלים ?
* האם העובדה כי אדם נמצא בקהילייה סגורה מעכבת את התערותו בחברה הכללית ?
* מהם מאפייני הקהילייה הגורמים יותר לסגירות מול החברה הכללית ?
מטרת המחקר היא בדיקת הגורמים המזרזים או מעכבים את התערות העולים החדשים, יוצאי קוקז, בהתערות בחברה הישראלית. אוכלוסייה זו נבחרה בשל מאפייני הקהילתיות שלה, והעובדה כי רבים מהם גרים בשכונה אחת, באחת השכונות הדרומיות של נתניה- דורה.

שכונת דורה היא אחת השכונות העניות בעיר נתניה, היא נמצאת ברשימת שיקום השכונות. רוב שכונות המצוקה הוקמו עוד בשנות העלייה הגדולה, עת היה צריך לשכן מאות אלפי עולים. השמאל עמד בראש השלטון המרכזי וחלש על המשאבים. עובדה זו סייעה למנוע שינוי בתמונה הפוליטית, למרות שרבים מהמתיישבים היו בעלי עמדות מסורתיות או בעלי אורינטציה שאינה סוציאליסטית (רגב, 1987).
מטרתו של פרויקט 'שיקום שכונות' הוא בשיפור תנאי הדיור והתשתית הפיזיים בשכונות המצוקה, שיפור איכות השירותים החברתיים והקמת מבני הציבור, הנדרשים להפעלתם של שירותים אלו, שיפור סיכויי המוביליות החברתית והכלכלית של תושבי השכונות, בעיקר באמצעות הרחבת הזדמנויות להישגים לימודים ולהכשרת מקצועית.

ראשי פרקים:
מבוא
מידת התערותם של עולים בחברה הישראלית
מדינת ישראל כמדינה קולטת עלייה
מאפייני קהיליית קווקז בשכונת דורה בנתניה
מתודולוגיה
שיטת המחקר
שיטת הניתוח
תוצאות המחקר
סיכום
ביבליוגרפיה
נספח- שאלון

קטע מהעבודה:

מקורות:

Lower 95%
P-value
t Stat
Standard Error
Coefficients
 
1.166425
0.00034
3.8362
0.67225
2.48314
Intercept
-0.06608
0.050221
1.66234
0.177544
0.295139
מידת עזרת הקהילה
F (33)= 4.74 P 0.05 ולכן יש קשר מובהק בין המשתנים.
סיכום
עבודה זו עסקה בהתערותם ובשביעות רצונם של עולים חדשים הגרים בשכנות אחת בשכונת מצוקה בנתניה. העולים גרים בשכונה אחת ויצרו לעצמם רשת חברתית. רשתות חברתיות מפתחות מכניזם ליצירת קשר בין פעילות רבות של העיר. ריבוי קשרים של הפרט והקהילה סיפק פוטנציאל במקרים רבים להשיג נגישות לטווח משאבים רחב יותר מאשר
ניתן אחרת. הגמישות האינטגרלית במבנה הרשת מסוגלת להתמודד עם מצבים שבהם מערך הדוק של ישויות חייב לפעול יחד בתיאום הדוק, וכן מצבים שבהם יש לפזר את ההשפעה באמצעות קשרים לא ישירים בין ישויות הקשורות בצורה רופפת. על הרשתות להתקיים לטווח ארוך, עליהן לכלול קשרים חזקים או חלשים, או שילוב. ישנם קשרי רשת
המופעלים כל יום, אחרים אינם מופעלים אלא בשעת הצורך. כושר ההסתגלות המבנה ותהליכי של הרשת מתאים אותה לתפקיד כעקרון ארגוני מרכזי בחיי העיר.
העולים בשכונה הם ממוצא שונה, אולם חלק גדול מהם הם עולים קווקזים, בעלי מסורת ארוכת שנים ומושרשת היטב בעולים. גם אלו שאינם דתיים שומרים על המסורת האדוקה ומנסים לשמור על צביון דתי. בשכונה יש קשר טוב יחסית בין השכנים.
המחקר לעיל נערך על 35 נשאלים אשר ענו על שאלון סגור. השערות המחקר היו:
שביעות הרצון מהחיים בקהילה תהיה גבוהה לאור הלכידות הרבה.
יש קשר שלילי בין שביעות הרצון מהחיים בקהילה לבין הרצון להתערות בחברה הישראלית.
יש קשר חיובי בין רמת העזרה הקהילתית לבין שביעות הרצון מהחיים בקהילה.
ההשערות הראשונה והשלישית אוששו.ההשערה השניה לא אוששה, אולי בשל מגבלות המחקר, או בשל רמת המובהקות הגבוהה שנדרשה. מכל מקום, המחקר מוכיח כי יש משמעות ללכידות החברתית-עדתית בשכונות וככל שהיא גבוהה יותר, תושבי השכונה יותר שבעי רצון ממנה. לעזרה הקהילתית יש סיבה ויש תכלית, והיא מצליחה להעלות את שביעות
רצון התושבים ממקום המגורים. בעיתון תל אביב מספרים זוג תושבי אנטוורפן שאיבדו את בנם באסון הצונמי כי "בישראל מבינים שכשמישהו במצב קשה דבר ראשון צריך לעזור לו... לידנו באנטוורפן גרה אישה פלמית עם תינוק בגיל של מתן. כל בוקר היא הייתה פוגשת אותי במדרגות עם העגלה. כשהיא ילדה. היא ראתה אותי לפני שבועיים
ולא אמרה מלה. היא הסתכלה עלי כאילו יש לי איידס... זה סוג האנשים בבלגיה... ".
לדעתי, את ההתערות ניתן להגביר בעיקר באמצעות התקשורת. אין הכוונה בעבודה זו להרחיב בנושא תפקיד אמצעי התקשורת בחברה, אולם חשוב להזכיר כי אמצעי התקשורת מתווכים ומקשרים בין חלקי החברה. אמצעי התקשורת גורמים שמתפקידם לתאם וליצור הרמוניה בין הכוחות והגופים השונים בחברה. רבים רואים בתקשורת כמתווכת בין מרכז
לפריפריה וכבעלת השפעה רבה על יחסי הגומלין והקשר ביניהם. זו אף מהווה לעיתים קרובות את מקור המידע העיקרי לרבים על הנעשה בפריפריה ועל פי התקשורת נוצר לרוב דימויה של הפריפריה. כמקשרת בין כוחות שונים בחברה, כלומר בין המרכז ומוקדי העוצמה הפוליטית מחד לפריפריה מאידך, משמשת התקשורת אמצעי מתווך ביניהם.
מבחינה זו יכולה הפריפריה (=השכונה) לשמש לא רק מקום מרוחק גיאוגרפית, אלא גם חברתי או אתני.
ביבליוגרפיה
אליצור ד. להישאר או לרדת? המחלקה לקליטת עלייה בסוכנות ירושלים 1957.
בייט מרום רות (1986), שיטות מחקר במדעי החברה: עקרונות המחקר וסגנונותיו, יחידות 1-3, האוניברסיטה הפתוחה.
בירנבאום מנוחה, (1995), מי מפחד מעבודות מחקר?, מפעלים אוניברסיטאים.
ברנע מרים ויהודה אמיר (1982), "עמדות הדדיות של דתיים וחילוניים ושינויים בעקבות מפגש בינהן", מגמות, כז'.
זוזוליה מ., (2000) הצלחת הקליטה והתערות עולי קווקז בחברה ישראלית האוניברסיטה העברית, המחלקה לפסיכולוגיה.
לרר זאב (1994), הפסיכולוגיה של ההגירה, ירושלים.
נחמיאס דוד נחמיאס חווה (1992), שיטות מחקר במדעי החברה, רשף.
סיקרון משה (1995) העלייה לישראל, ירושלים.
עלייה וקליטה, התפתחות ומגמות, סדרת דע את ישראל 1984.
פלוג קרנית קליטה בתעסוקה של עולי בריה"מ בשנת 1990 והלאה: היבטים של שמירה והחלפת משלחי יד,בנק ישראל,מחלקת המחקר,אפריל 1991, עמוד 2.
רגב לוקר, נ (1987), הגירה פנים עירונית במטרופולין של חיפה, חיפה: הטכניון.
רוזנבאום יהודית (1991) שני גלי עלייה, עולי בריה"מ בשנות השבעים ובראשית שנות התשעים אפיונים דמוגרפיים וסוציו-כלכליים, המשרד לקליטת עלייה, האגף לתכנון ומחקר, ינואר.
רוזנבאום יהודית (1994), מעקב אחר הנקלטים במסלול הקליטה הישירה, המשרד לקליטת עלייה, אוגוסט.
שובל י., (1983), דפוסי ההסתגלות של עולי בריה"מ ירושלים.
שיק ד., (1992), השפעת הגורמים לשביעות רצון של עולים מברית המועצות, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, האוניברסיטה העברית.
Berry J W (1990) "immigrwatiion, acculturation and adaptation" applied psychology: an international review 46, pp. 5-34
Chiswick r. Barry (1997), "henre usage: determinants and effect on earning among immigrants in israel", the maurice falk institute for economic reAserch in israel", jerusalem,.
Giles Howard, (1994) "Communication Length As A Behavioral Index Of Accent Prejudice", International Journal Of Sociology Of Language.
Grinberg L, "A Psychoanalystic Study Of Migration: Its Normal And Pathological Aspects", Journal Of The American Psychoanalystic Association, 32: Pp.13-38.
Grinberg L, (2000) "A Psychoanalystic Study Of Migration: Its Normal And Pathological Aspects", Journal Of The American Psychoanalystic Association, 32: Pp.13-38.
Settle R B,(2001) Planning your survey, American Demographics, Ithaca, Aug, 1995.
Zaharna R.S., (1998) "Self Shock: The Double- Binding Challenge Of Identity", International Journal Of Intercultural Relations, 13, Pp.501-525.
נספח- שאלון
במסגרת לימודי באוניברסיטת דרבי, התבקשתי לבחון את עמדות התושבים בנושאים הקשורים לשכונה. אודה לעזרתך באם תקדיש/י מספר דקות במילוי מספר שאלות. חשוב להשיב על כל שאלה על פי סדר הופעתה, בבהירות ובכנות ככל שניתן.
עם מילוי השאלון, אודה לך באם תחזיר/י בהקדם.
לידיעתך, השאלון חסוי לחלוטין, ולא יועבר לאף גורם
הקפ/י בעיגול את התשובה הנכונה:
חלק א' : פרטי רקע לצורך סטטיסטיקה בלבד:
1. מין: זכר / נקבה
2. גיל: ___________
3. מצב משפחתי:
1. רווק/ה
2. נשוא/ה
3. גרוש/ה
4. אלמנ/ה
4. שנות לימוד:
פחות משמונה
בין 8-12.
מעל 12 שנים.
5. מספר נפשות במשק הבית:
1. 1
2. 2
3. 3
4. 4
5. 5 +
6. שנת עלייה: __________
7. האם הנך עובד ?
1. משרה מלאה
2. משרה חלקית
3. לא עובד כלל
8. כמה שנים אתה גר בשכונה ?
1. שנתיים או פחות
2. שנתיים עד חמש שנים
3. חמש עד עשר שנים
4. מעל עשר שנים
5. מעל 15 שנה
9. תחום העיסוק:
1. חקלאות
2. תעשיה
3. שירותים
4. אחר _____________
10. בהשוואה לשכר מקובל בתחום עיסוקך, שכרך הוא:
1. מעל הממוצע
2. ממוצע
3. מתחת לממוצע
11. האם אתה מרוצה מהקשרים שלך עם החברה הישראלית
כלל לא מרוצה.
לא מרוצה
לא כל כך מרוצה
מרוצה
מאוד מרוצה
12. האם אתה מעורה בחברה הישראלית
כלל לא
לא
לא כל כך
כן
מאוד
חלק ב- חווה את דעתך לגבי שכונת דורה והשירותים הניתנים בה:
יש לסמן את הספרה המתאימה, כאשר:
1 = מסכים במידה מועטה מאוד
5 = מסכים במידה רבה מאוד
ציין את מידת שביעות רצונך לגבי הפרמטרים הבאים:
1= כלל לא
2= במידה מועטה
3= במידה בינונית
4= במידה רבה
5= במידה רבה מאד
13. גידול ילדים בשכונה
14. רמת השירותים הקהילתיים
15. רמת החינוך במקום
16.מלחמה בפשיעה בשכונה
17. רמת שירותי רווחה
18. שביעות הרצון ממגורים בקהילה
19.קיום פעילויות פנאי (חוגים)
20. תמיכה לימודית,שיעורי עזר
21. רמת שירותי הבריאות
22. רצון להישארות בשכונה
עזרת הקהילה:
כלל לא
במידה מועטה
במידה בינונית
במידה רבה
במידה רבה מאד
23. האם הקהילה עוזרת במציאת עבודה
24. האם הקהילה עוזרת בטיפול מול רשויות הרווחה
25. האם יש עזרה מסודרת בנושאים מול העריה
26. האם יש שיעורים פרטיים לילדים מתקשים
27. האם יש עורך דין המטפל בנושאים חשובים של חברי הקהילה
28. האם עשירי הקהילה תומכים במקרים סוציאליים
Organization for Economic Cooperation and Development (OECD), Trends in International Migration: Continuous Reporting System on Migration, Annual Report (SOPEMI), 2002 Addition, Paris 2003, pp. 17-51.
www.kavkaz.org.il
זוהי טבלא המופקת באקסל ונותנת את כל הנתונים על הרגרסיה.
אברמוב אתי "יש לנו כל כך הרבה אהבה להעניק ואין לנו למי" מוסף תל אביב, 4.2.2005. עמודים 42-44
29

תגים:

מהגרים · שילוב · חברתי · עולים · עלייה · קליטה · רוסיה · רוסים · קווקזים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הקושי בשילובם ובקליטתם של מהגרים חדשים", סמינריון אודות "הקושי בשילובם ובקליטתם של מהגרים חדשים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.