הוראת השואה באופן חוויתי

תקציר העבודה:

בין החוקרים, אנשי החינוך, המורים, אנשי ציבור, פוליטיקאים ובני הדור הראשון והשני לשואה אין תמימות דעים באשר להוראת השואה. נכון כי הוראת השואה עוגנה בחוק כבר ב-1980 אך למעשה מאז הסתיימה השואה ועד ימינו חלוקות הדעות כיצד יש להורות את הנושא.
מהדעה הקיצונית הטוענת כי אין להורות את הנושא כלל משום "טריותו" ולהסתפק בהנצחה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, עבור בגישה הרציונלית הטוענת להוראת השואה במסגרת שיעורי ההיסטוריה הרגילים, המשך בגישה הקושרת קשר הדוק בין הלקח ההיסטורי והציונות ועד גישות אינגרטיביות יותר המרחיבות את נושא הוראת השואה מעבר לכתלי הכיתה ומעבר לשיעורי ההיסטוריה.

עבודה זו תעסוק בגישות האינטגרטיביות תוך שימת דגש על הרגישות והזהירות המתבקשת בהוראת השואה. כלומר, נשאלת כאן השאלה כיצד ניתן ללמד את השואה מלבד בשיעורי ההיסטוריה? האם ניתן לשלב את הידע ההיסטורי עם נושאים אחרים? מה הסכנות בלימוד אינטגרטיבי? מה היתרונות? כיצד יש ללמד את השואה?. האם כחלק מההיסטוריה של העמים? של היהודים? של הקמת מדינת ישראל? האם ניתן לתפוס באופן רציונלי את השואה? האם ניתן לשמור על גישה "אקדמית-אוביקטיבית"?

השואה היא נושא הלימוד היחיד שחובת הוראתו מעוגנת בחוק חינוך ממלכתי (מ-1980). אולם, דרכי ההוראה, התכנים והדגשים נתונים לויכוח מתמשך. מחד גיסא הטוענים לייחודה של השואה ולתפקידה החיוני בבניית הזהות הלאומית של החברה הישראלית ומאידך גיסא מצדדי הפרשנות האוניברסלית המוסרית לשואה, שהתעקשו על הוראתה במסגרת כוללת של לימודי ההיסטוריה. מלבד ההבדלים בפרשנות האוניברסלית או הפרטיקולרית ישנם גם הבדלי גישה מהותיים בין החוקרים ההיסטוריוגרפיים לבין האפשרויות שטומנות בחובן הטכנולוגיות המתקדמות. החוקרים עדיין מתמקדים בסוגיות מהותיות, לעומתם, בעזרת הטכנולוגיות המתקדמות ניתן להביא עדויות מוקלטות של ניצולי שואה למרכז השיח הציבורי. נוצר כאן מתח מתמיד בין סימני השאלה שמעמידים ההיסטוריונים, לבין סימני הקריאה שמציבים אנשי ציבור, פוליטיקאים ואנשי חינוך ובכללם גם בני הדור הראשון והשני לשואה.

שאלת המחקר שעבודה זו באה לבדוק היא: האם הוראת השואה צריכה להעשות במסגרת שיעורי ההיסטוריה בלבד, או שיש אפשרויות אחרות?
להערכתי מן הראוי ללמד את נושא השואה בדרכים רבות ומגוונות ולא רק בשיעורי ההיסטוריה. בעבודה זו אציג בקיצור את הגישות השונות והדגשים השונים העומדים ביסודה של כל גישה. בנוסף אביא דוגמאות משלי להוראת הנושא ואת דעתי בסוגיה הנדונה. חשוב כאן לציין לדעתי כי עובדת היותי מורה לאמנות, מורת עברית בכיתת קלט ובאולפן למבוגרים, חניכה ומדריכה בשומר הצעיר, השפיעו על דעותי הראשוניות בנושא, דעות שאולי התעשרו, התרחבו והתנסחו בעקבות העבודה והקורס, אולם לא השתנו מבחינה מהותית. עוד חשוב לי לציין כאן שלאורך כל העבודה (וגם לעומקה ורוחבה) התלבטתי מה 'להכניס' לכאן? מה אקדמי ומה לא עומד בדרישות האקדמיות? מה אפשר להכניס לכאן מנסיוני ומה לא שייך? מה אולי רגשני או רגשי מדי? באיזו מידה דעותי, רגשותי, אמונותי משפיעות ואולי מטות את הטיעונים?
דומה כי כל ההתלבטויות הללו קשורות קשר בל ינתק לנושא הזהות (השמו"צניקית, הקיבוצניקית, הגלילית, הישראלית, היהודית, האנושית...) שלי בכלל ולנושא הוראת השואה בפרט, בשלב זה של המבוא הן יוותרו ללא תשובה.

תוכן העניינים:
מבוא
הוראת השואה - היסטורית \ ערכית \ רגשית
הוראת השואה בתחומי דעת שונים
סיכום
נספחים
ביבליוגרפיה

מקורות:

אורון יאיר, מכאוב הדעת, סוגיות בהוראת השואה והג'נוסייד, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה,2003.
גבירטיג מרדכי, העירה בוערת, בהוצאת 'מורשת' בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ ו'ספרית פועלים' בשיתוף עם קרן וינפר-מורגנשטרן, ישראל, תשכ"ז - 1967.
גולדברגר דב, (עורך)הפעלופדיה, אנציקלופדיה לפעילות חברתית, כרך ח' - יום הזיכרון לשואה ולגבורה, הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד, מהדורה שניה 1996.
גורי-רוזנבליט שרה, נעמה צבר בן-יהושע, "הערכת שינויים קוגניטיביים ואפקטיביים אצל בני נוער בנושא השואה בעקבות הוראה בשיטת 'אימוץ קהילה' ", הלכה למעשה בתכנון לימודים (3), תש"מ (1980), עמודים 113-132.
וולקוב חנה, אבא קובנר, (עורכים), אין פרפרים פה, ציורים ושירים של ילדי גיטו טרזינשטדט, מורשת (בית עדות על שם מרדכי אנילביץ') וספרית פועלים בע"מ, נדפס בצ'כוסלובקיה, תשכ"ג / 1963.
כרמון אריה, "הוראת השואה כחינוך לערכים", הלכה למעשה בתכנון לימודים (3), תש"מ (1980), עמודים 97-112 .
עמיחי יהודה, "מי יזכור את הזוכרים", בתוך : פתוח סגור פתוח, ירושלים ותל אביב : שוקן, תשנ"ח (1998), עמודים 173-177.
פופובסקי מיכל, תעודה וזהות 1938-1946, השואה בראי הספרות, תל אביב : המרכז לטכנולוגיה חינוכית, תשנ"ה (1994), עמודים 44-57.
פראנקל ויקטור, מבוא ללוגותראפיה, האדם מחפש משמעות, ממחנות המוות אל האכסיסטנציאליזם, הוצאת דביר, הדפסה אחת-עשרה, 1981.
קובנר אבא, "מדור לדור", ילקוט מורשת (נ), 1991 , עמודים 13-16 .

תגים:

הומניסטי · היסטוריה · חוויה · חינוך · ערכי · שואה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הוראת השואה באופן חוויתי", סמינריון אודות "הוראת השואה באופן חוויתי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.