מעמדו של חופש הדת והמצפון מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו בנושא

תקציר העבודה:

תוכן העניינים
1. מבוא
2. הצגת השאלה המשפטית בפירוט: האם ההסדר של קבורה אזרחית ראוי במ"י לאור חקיקת
חו"י כאו"ח?
3. מעמדו החוקתי של חופש הדת והמצפון מכח חו"י כאו"ח
4. גישות השופטים השונים לחופש הדת והמצפון.
5. המודלים של ברק לחופש הדת והמצפון.
6. פרשת גדעון-קסטנבאום
7. חוק: הזכות לקבורה אזרחית חלופית
8. האיזון בין עקרון חופש הדת של החברה קדישא ושל שומרי תורה ומצוות לבין עקרון
החירות של קרובי הנפטר לנהוג על פי השקפת עולמם, המבקשים לטמון את יקרהם בקבורה
אזרחית.
9. משפט משווה- ארה"ב: דיון על החוקה האמריקאית וסקירה של פס"ד בנושא.
10. משפט משווה- משפט עברי
11. סיכום

מבוא
מ"י מצטיירת כמדינה דמוקרטית, המשותף לכל המדינות הדמוקרטיות הליברליות אינו הפרדת
הדת מהמדינה אלא זכותם של האזרחים לחופש הדת ולחופש מדת. אעמוד על ההבדל בין חופש
הדת לחופש מדת. חופש הדת- זכותו של כל אדם לדבוק בדתו ובאמונתו ולקיים את מצוותיה
ופולחנה ללא הפרעה (החופש למלא את אשר הדת מצווה) וכן הזכות להמרת דת. לעומת חופש
מדת- חירותו של כל אדם לא לקיים מצוות, לא להיות כפוף לחוקי הדת ומצוותיה ולא להיזקק
לשירות של רשות דתית למימוש זכויות וחירויות בסיסיות (כגון נישואין, גירושין וקבורה)
הכוונה לאנשים הבלתי דתיים ואלה שאינם שומרי מצוות אשר תובעים את החופש לנהוג
כרצונם.
לאור הבחנה זו, כיבוד חופש הדת ע"י המדינה הוא התרחיש האידיאלי בין דת ומדינה,
הבעיתיות מתעוררת כשהשלטון הדמוקרטי דוגל בעיקרון יחסיות הזכויות, נאלץ להגביל זכות זו
לטובת זכויות אחרות.
אדגיש כי קיימת בעיה בהבחנה בין חופש הדת הקיים בישראל לבין חופש מדת שאינו מצוי בה.
הרי חופש המצפון והדת מחייב, כי לאדם תהא אפשרות מעשית ומשפטית להגשים את זכויותיו -
כגון זכות הנישואין, והזכות לקבל שירותים ציבוריים, כגון שירותי קבורה - מבלי שיאלץ
להיזקק לנורמות דתיות, לטקסים דתיים ולרשויות דתיות. מעניין לציין כי עפ"י החוק כל אזרחי
מ"י כפופים לסמכותו של הממסד הדתי בענייני נישואין וגירושין- מצב העומד בסתירה לגדם
הליברלי ולהצהרה של זכויות האדם. כפיית עקרונות הליכתיים גם אם הדבר נעשה באמצעות
חוקי המדינה שהתקבלו בכנסת כדת וכדין היא בעיה. אין ספק שמצב חוקי זה פוגע פגיעה של
ממש בחופש המצפון של מי שאינם מאמינים. אי קיומה של חלופה אזרחית לנישואין דתיים
היא חריגה צורמת מהנהוג בעולם הליברלי דמוקרטי. כמו גם בלעדיותיו של הממסד
האורתודוקסי במתן שירותי קבורה (חברה קדישא) אף היא אינה עולה בקנה אחד עם העיקרון
הליברלי של פלורליזים וחופש בחירה. ידוע כי מ"י אינה יכולה לקיים את החופש בענייני דת
במלאו, כנהוג במערב הדמוקרטי, שכן דין התורה הוא חוק המדינה בתחום האישיות.
החשש העיקרי של הסיעות הדתיות בכנסת היה כי חקיקת חוקי היסוד יביאו לשינוי באופיה של
המדינה,
שהרי חוקי היסוד, כמסמך חוקתי, תכליתם להגביל את הכנסת כרשות מחוקקת. המשמעות
הפוליטית של הגבלה זו היא כי כוח המיקוח של הסיעות הדתיות בכנסת יוגבל, שהרי חוקי
היסוד עשויים להגביל את האפשרות להטות את הסטטוס קוו לכיוון הדתי על חשבון זכויות
הפרט. (כדי לטפל בקושי זה הוסף לחוקי היסוד סעיף "שמירת הדינים", שלפיו אין בחוק היסוד
כדי לפגוע בדין שהיה קיים ערב תחולתו של חוק היסוד). בכך לא תמו הקשיים, שכן הסיעות
הדתיות חששו מפני הגבלת האפשרות לקבל חוקים חדשים, המחזקים את מעמדה של הדת על
חשבון זכויות הפרט. הפתרון שנמצא לשם כך הוא הגדרת המדינה בחוקי היסוד החדשים
כ"יהודית ודמוקרטית". הגדרה זו התקבלה בהסכמה כללית: הסיעות הדתיות ראו בה הגדרה
שתאפשר זיקה של המדינה ליהדות, ואילו השמאל החילוני ראה בהגדרה משום הגנה על חופש
הדת.
כל אלו הובילו אותי לבדוק את מעמד הקבורה האזרחית במ"י כחלק מחופש הדת והמצפון.
בחרתי להתמקד בשאלה משפטית מעניינת, מרתקת וחדשה יחסית אשר רלוונטית לימנו: האם
הסדר הקבורה האזרחית במ"י ראוי לאור חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו (להלן: חו"י
כאו"ח). בעבודתי זו, אבדוק את מעמד חופש הדת והמצפון לאחר כינונם של חוקי היסוד
החדשים שכן, לא ברור האם ההגנה בחוקי היסוד חלה על אותם זכויות שאינן מנויות (חופש
הדת והמצפון). בנוסף, אציג את הסטטוס המשפטי של חופש הדת והפולחן, כפי שעולה מחקיקה
ופסיקה במ"י ובמשפט המשווה- ארה"ב והמשפט העברי.

תגים:

אמונה · ממסד · דתי · רבנות · ומצפון · חופש

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מעמדו של חופש הדת והמצפון מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו בנושא", סמינריון אודות "מעמדו של חופש הדת והמצפון מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו בנושא" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.