מנהל בית הספר כמנהיג חינוכי

תקציר העבודה:

הספרות המקצועית התלבטה בשנים האחרונות בתיאור עבודתו של המנהל. מהתיאור עולה, כי המנהל נדרש להיות מעין "סופרמן" (שמואלי, 1986): מנהיג חינוכי, מדריך ויועץ למורים, להורים ולתלמידים, עורך את מערכת הלימודים וממונה עליה, מופקד על התקציב, עוסק ביחסי ציבור ובעבודה קהילתית ועוד. אם נוסיף את המציאות הישראלית, הרי נמצא שמצופה מהמנהל להשיג תקנים, לעסוק בבעיות ביטחון, חינוך חברתי, קשרים עם העירייה ועם משרד החינוך והתרבות. (פרידמן, 1992)
למרות זאת בעבר לא נדרשה בישראל מהמועמד לניהול בית ספר שום הכשרה ייחודית לתפקידו. מורים ותיקים ובעלי ניסיון, שגילו עניין במילוי תפקידים ניהוליים וזכו להמלצת המנהל ולאישור המפקח והרשויות הציבוריות והחינוכיות, נתקבלו לתפקידי ניהול, גישה זו נבעה מאותה השקפה כי החינוך בישראל נתפס כמשימה חברתית לאומית, לפיה בית הספר הוא האמצעי להגשמת הערכים של מגזרי חברה שונים. לנוכח השקפה זו, היה מנהל בית הספר צריך להיות בעל שליחות חברתית, אף ללא מומחיות פרופסיונלית במינהל חינוכי.
אולם, התפתחותה הדינמית של החברה בעשורים האחרונים, אשר התאפיינה בשינויים מהירים ודרמטיים בכל התחומים (הדמוגרפיה, כלכלה, תקשורת, הביוטכנולוגיה ועוד), הביאו לתמורות מרחיקות-לכת אשר להן השלכות על ארגונים, כמי שנאלצים להתמודד בסביבה משתנה ובכלל זה אף מערכת החינוך כארגון. (פרידמן, 1993)
משרד החינוך בישראל, אשר היה ער מבעוד מועד לכך, נתן ביטוי רשמי לדרישה להכשרה אקדמית בחוזר מנכ"ל מ1983- (משרד החינוך והתרבות, 1983). שם נאמר כי לשם מתן היתר להגשת מועמדות לתפקיד של מנהל בית ספר יסודי, נדרשות התכונות הבאות: השכלה אקדמית, תעודת הוראה או רשיון הוראה, ניסיון בהוראה של חמש שנים לפחות, כושר הדרכה בעבודות פדגוגיות וכושר ניהולי. ממועמד לתפקיד של מנהל חטיבת ביניים ובית ספר על-יסודי, נדרש גם כושר הבעה בכתב ובעל פה, כושר בניהול צוות ובקיום יחסי עבודה תקינים וידיעה של עקרונות מינהל החינוך, תקנות החינוך וחוקי החינוך.
לאור ההתפתחות של מחקר המנהל החינוכי. הבינו קובעי המדיניות החינוכית וחוקרים במנהל החינוך את הצורך לעצב את המנהלים לקראת התמודדות עם אתגרים של עולם שבו מתחוללים שינויים רבים, ולהגדיר מחדש את תפקידו של המנהל כ"מדען אירגוני" בעל הכשרה אקדמית ייחודית לתפקידי מנהל במערכת החינוך. (קליין, 1997; חן, אדי, וענבר 1993; חן ואדי, 1995). המגמה הכללית הייתה, כי לצד התפיסה של "השליחות החברתית" מתבססת התפיסה הפרופסיונלית, לפיה ביצוע יעיל של עבודת המנהל, מותנה בידע תיאורטי רחב בענייני חינוך ומנהל ובתבונה ביישומו של ידע זה במצבים ייחודיים.

שאלת המחקר
כיצד יש לראות את "מנהל בית הספר כמנהיג חינוכי" בכלל ובמרחב ארגוני משתנה בפרט?

השיטה
שיטת המחקר שנקבעה היא איכותית באמצעות ניתוח מחקרים ומאמרים הדנים בנושאים העיקריים הבאים:
1. מנהיגות חינוכית ותפיסת תפקיד מנהל ביה"ס כמנהיג, כמקצוען וכמדען ארגוני.
2. מנהיגות חינוכית ותפיסת תפקיד מנהל ביה"ס כמנהיג להובלת שינויים חינוכיים בבית ספרו.


תוכן העניינים:
מבוא
א. הצגת הנושא
ב. שאלת המחקר
השיטה
מנהיגות חינוכית ותפיסת תפקיד המנהל
א. בין ניהול למנהיגות
ב. תולדות תפיסת תפקיד מנהל בית הספר
ג. מנהל ביה"ס כמנהיג
ד. מנהל ביה"ס כמקצוען
ה. המנהל כמנהיג ההוראה וכמנהיג מעצב
ו. מרכזיותו של המנהל - כיווני מחקר
ז. מנהיגים ומונהגים - ייחוס והתנהגויות מנהל
המנהל כמנהיג להובלת שינוי חינוכי
סגנונות ניהול
תפיסת תפקיד מנהל בית הספר היסודי בארץ
סיכום
ביבליוגרפיה
נספחים

מקורות:

אבו-חסין, ג. (1995). הקשר בין מערכת הערכים של מנהלי בתי ספר במגזר הערבי בישראל, ולבין סגנון המנהיגות שלהם, חיפה , אוניברסיטת חיפה, בית הספר לחינוך.
אבי יצחק, ת. ורביד, א. (1985). חלקו של המנהל בייזום ובהפעלת תכניות לימוד בבית ספרו, עיונים במינהל ובארגון החינוך, גליון מס' 12 , עמ' 81-106.
אבישר, ג. (1999). מנהל בית הספר כסוכן שינוי בתהליך שילוב התלמיד החריג בכיתה הרגילה. חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה". אוניברסיטת חיפה, הפקולטה לחינוך, החוג לחינוך.
אדיג'ס, י. (1979). ניהול לקוי סיבות וטיפול, תל אביב : גומא, צ'ריקובר.
אלבוים-דרור, ר. (1985). "קביעת מדיניות החינוך בישראל", אצל: אקרמן (עורך). חינוך בחברה מתהווה.
אריאלי, מ. (1995). שינוי בכל מחיר: מנהלים מתחילים ושינוי בית הספר, הד החינוך, ס"ט (11-12), עמ' 4-6.
ארז, מ. וגולדשטיין, י. (1989). לחץ ארגוני בתפקידו של מנהל בית ספר יסודי. עיונים במינהל החינוך, חוברת 9, 44-59.
ביטל, ל.ר. (1989). פיתוח מנהיגות אישית בניהול, הוצאת עטרת בשיתוף עם המכון לפריון העבודה והייצור.
בן-שושן, נ. (1999). שינוי ארגוני פדגוגי בביה"ס היסודי, מחקר פעולה של מנהלת בית הספר. אוניברסיטת חיפה, החוג לחינוך.
גולדרינג, א. (1988). "יחס מנהלים-הורים, תחום ההסכמה ואסטרטגיות תגובה למעורבות הורים", דו"ח מחקר, היחידה לסוציולוגיה של החינוך והקהילה, אוניברסיטת תל-אביב.
דרור, י. 1973. "מנהל בית הספר כמעצב פני הדור", בתוך: במינהל החינוך, ט, עמ' 34.
וינשטיין, נ. (2000). החדרת שינויים בהוראה כפועל יוצא של משתני אישיות של מורים ואקלים בית ספרי. עבודה לתואר דוקטור בפילוסופיה, אוניברסיטת חיפה, החוג לחינוך.
זק, א. והורוביץ, ת. (1985). בית הספר הוא גם עולמו של המורה, תל אביב: רמות.
חן, מ., אדי, א. וגולדרינג, א. (1994). מומחיות פרופסיונלית או שליחות חברתית כמאפייני המנהל היעיל. דרכים להוראה, חוברת 2, 173-186.
חן, מ. ואדי, א. (1995). "הפעלת מורים, מקצוענות ומנהיגות בקרב מינהלי בתי הספר". מאמר שהוצג בכנס האגודה הישראלית למחקר החינוך (אילה), פברואר, בית הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית.
חן, מ. אדי, א. וענבר, נ. (1993). "בין תארים אקדמיים לבין תעודה במינהל החינוך": מעקב השוואתי ארח המסיימים של שלושה מסלולי לימוד, דו"ח מחקר, מאי, המרכז להדרכה ולהשתלמות, בית ספר לחינוך, אוניברסיטת תל-אביב.
יהלום, י. (1993). הניהול הפדגוגי בבית הספר: נקודת מבט של מנהל בית-ספר. עיונים במינהל החינוך, חוברת 19, 111-136.
לסינגר, ש. (1997). "יחסי הגומלין בין המנהל לבין צוות המורים וקהילת ההורים כתורמים לניבוי שחיקתו". עבודת מ.א. בית הספר לחינוך האוניברסיטה העברית ירושלים.
משרד החינוך והתרבות (1983), חוזר מנכ"ל מ"ג5/, ירושלים.
משרד החינוך והתרבות (1991), חוזר מנכ"ל, "תפקידי מנהל בית הספר". ירושלים
משרד החינוך. (1995). חוזר מנכ"ל מיוחד ו', תשנ"ה. ירושלים.
משכית, ד. (1998). עמדות כלפי שינויים בהוראה בזיקה לתפיסת ההוראה כפרופסיה ולשלב בהתפתחות המקצועית של המורה. עבודה לתואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת חיפה, החוג לחינוך.
סמואל, י. (1990). ארגונים - מאפיינים, מבנים ותהליכים, חיפה: הוצ' אוניברסיטת חיפה.
ענבר, ד. (1987) התיתכן אוטונומיה במערכת חינוך ריכוזית?, בתוך: י. פרידמן (עורך) אוטונומיה בחינוך - מסגרות מושגיות ותהליכי ביצוע, ירושלים, מכון הנרייטה סאלד.
פופר, מ. (1994). על מנהלים כמנהיגים, תל אביב: רמות.
פוקס, א. הרץ-לזרוביץ, ר. (1988). "חשיבתם של מנהלים על שנויים בבית ספרם: בתי ספר פעלתניים בישראל", עיונים במנהל ובארגון החינוך 17, 104-75, 1991.
פלד, א. (1977). החינוך בישראל בשנות ה80-, טיוטת הצעה, משרד החינוך.
פוקס, א. (1995). שינוי כדרך חיים במוסדות חינוך, תל אביב : צ'ריקובר.
פוקס, א. והרץ-לורוביץ, ר. (1996). להיות מנהלת בבית ספר בישראל, נשים כותבות את חייהן. מגמות, לז (3), עמ' 313-292 .
פרידמן, י. (1986) "מנהיגות קהילתית ובשלות הקהילה", בתוך": אלבוים-דרור (עורכת), מדיניות ומינהל, ירושלים, בית הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית.
פרידמן, י. (1992). "סגנונות מנהיגות במרחב אירגוני משתנה: המרה, שגרה ושילוב". עיונים במנהל וארגון החינוך, 18, 1992, 5-34.
פרידמן, י. (1987), התנהגות אוטונומית נורמטיבית של המורה והמנהל. בתוך י', פרידמן (עורך), אוטונומיה בחינוך: מסגרות מושגיות ותהליכי ביצוע, ירושלים, מכון הנרייטה סאלד, עמ' 79-99.
פרידמן, י. (1993). מנהיגות ובשלות הצוות, מודל למנהלי בתי ספר מכניסי שינויים, עיונים במינהל ובארגון החינוך, גליון מס' 19, עמ' 29-45 .
קולא, ע. (1991). קשרים בין סגנונות ניהול, השתלמות מוסדית ואקלים ארגוני בבית הספר היסודי, אוניברסיטת בר-אילן, בית הספר לחינוך. עבודת מ.א.
קולא, ע. וגלובמן, ר. (1994). להיות מנהל ולהצליח: השתלמות מוסדית לשיפור ההוראה ולהצלחת הלומדים, אבן יהודה , רכס.
קליין, י. (1997). "הקשר בין רמת השכלה אקדמית ותחום ההתמחות לבין היכולת הקוגנטיבית בתהליך קבלת החלטות". עיונים בחינוך 1977, עמ' 132-131.
קמנדה, 1985. "חלוקת העוצמה במדיניות החינוך". אצל: אקרמן (עורך). חינוך בחברה מתהווה.
קשתי, י., מנור, א., יוסיפון, מ. וחניק, מ. (1990). ניהול כיתה בחטיבת הביניים, בעיות ומשמעויות, בתוך י' דנילוב (עורכת), תכנון מדיניות החינוך: ניירות עמדה והחלטות וועדת הקבע של המזכירות הפדגוגית, ירושלים , משרד החינוך והתרבות, עמ' 51-81.
רביד, א. (1984). חלקו של המנהל ביזום והפעלת תכניות לימודים בבית ספרו, חיפה, אוניברסיטת חיפה, בית הספר לחינוך. עבודת מ.א.
שמואלי, א. (1986). "הכשרת מנהלי בתי ספר למלוי תפקידם". עיונים במנהל ובארגון החינוך 13: 1986, עמ' 107.
שרן, ש., וישי, ד. (1991). שינוי מתוכנן בחינוך : כיצד?, בתוך י. דנילוב (עורכת) (1994) תכנון מדיניות החינוך, ניירות עמדה תש"ן-תשנ"ג, הוצ' משרד החינוך והתרבות, המזכירות הפדגוגית, עמי 173-214.
שרן, ש. ושחר, ח., (1990). ארגון ועבודת צוות במוסדות חינוך, תל אביב: שוקן.
Stanovich, P.J. Jordan, A. (1998). Canadian Teachers' and Principals Beliefs about Inclusive Education as Predictors of Effective Teaching in Heterogeneous Classrooms, The Elementary School Journal, 98(3), pp. 221-238.
Fullan, M. (1997). Change forces, London: Falmer press.
Hall, G. E. Hord S .M. (1987). Change in Schools, Facilitating the Process, New York, New York: State University of New York Press.

תגים:

ניהול · חינוכי · תלמידים · מורים · הורים · סגנונות · מנהיגות · מערכת · לימודים · ניהול · שינוי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מנהל בית הספר כמנהיג חינוכי", סמינריון אודות "מנהל בית הספר כמנהיג חינוכי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.