בחינת לגיטימיות קיום של מדיניות ההעדפה המתקנת של השחורים בארה"ב

תקציר העבודה:

מושג ההעדפה המתקנת, "Affirmative Action" , הוא תולדה של ההכרה בעובדה שעקרון השוויון הפורמלי נכשל בהשגת השוויון הלכה למעשה ( 1).
מושג ההעדפה המתקנת מבוסס על ההנחה שקיימת אפליה נגד חברי קבוצות מסומנות , החודרת לכל תחומי החיים , והוא מציע דרך לנטרולה ולחיסולה באופן אפקטיבי (2).
תוכניות מדיניות אלה הן צעדי ביניים המיועדים לשבור את הסטריאוטיפים הקיימים ואת המחסומים המבניים המונעים את קידום הקבוצות המופלות (3).
מדינת האם של מושג ההעדפה המתקנת היא ארצות - הברית.
הגורם הראשון שיצר תוכניות העדפה היה הממשל הפדרלי , שקבע בשנת 1965 שהמתקשרים בחוזים פדרליים חייבים להראות תוכניות של העדפה מתקנת לגבי קבוצות מקופחות על - פי גזע ומין (4).
במסגרת מדיניות זו, נפרשה רשת רחבה של הסדרים ופעילויות שתכליתם העדפה מודעת של קבוצות מיעוטים : נשים , שחורים וקבוצות אתניות אחרות , הומוסקסואלים ולסביות (5).
רשת זו מורכבת מחקיקה פדרלית ומדינתית , מהנחיות אדמיניסטרטיביות ומהסדרים שונים.
השפעתה של רשת זו על היבטים שונים של תעסוקה , קבועה וזמנית , ועל תחום ההשכלה ברמות השונות - מרחיקת לכת.
גם בהיבט העסקי - למשל העדפה במכרזים - משמעותה רבה (6).

עבודה זו תתמקד במדיניות ההעדפה המתקנת כלפי השחורים בארצות הברית.
קיימת בעייתיות בסיסית ושורשית במדיניות ההעדפה המתקנת.
בעייתיות זו מתבטאת בפסקי הדין של בית המשפט העליון בארצות הברית, הרואה בהעדפה המתקנת רעיון שאין לפוסלו באופן גורף אך עם זאת אין לאשרו בקלות דעת (7).
אדגים את הבעייתיות המתבטאת בפסקי הדין :
בעניין Kaiser USWA נדונה תוכנית שנועדה להגדיל את מספר הפועלים השחורים במפעלי אלומיניום עד שמספרם יתאם את מספר השחורים בכוח העבודה המקומי הכללי.
התוכנית נתנה לשחורים עדיפות בקבלה לעבודה על עובדים לבנים ואושרה כחוקתית (8).
בניגוד לזאת , בעניין Jackson Board of Education , נועדה תוכנית ההעדפה לשמור על השיעור הקיים של מורים שחורים, המועסקים על - ידי הרשות , במצב של צמצומים כלכליים.
כדי להשיג זאת הציעו לפטר מורים לבנים ותיקים במקום מורים שחורים חדשים.
התוכנית נפסלה כלא - חוקתית בעיקר משום הפגיעה החמורה בעובדים הלבנים (9).

הבעייתיות במדיניות ההעדפה המתקנת ניכרת גם בחילוקי הדעות הקיימים בין קובעי המדיניות :
בעוד נשיא ארצות - הברית, ביל קלינטון, תומך במדיניות ההעדפה של השחורים במסגרת מאבקו הלאומי בגזענות (10) , החלו להסתמן הדים שונים בדרג המדינתי המייצגים מפנה בהתייחסות לנושא: עוד ב- 1995, מושל קליפורניה, פיט וילסון, חתם ב- 1 ביוני על הנחייה ניהולית (Executive) המבטלת הנחיות קודמות אשר חייבו העדפה מתקנת במדינתו (11).

עבודה זו מבקשת לנתח את מדיניות ההעדפה המתקנת של השחורים בארצות הברית ולבחון את לגיטימיות קיומה.
שאלת המחקר, אם כן: האם קיומה של מדיניות ההעדפה המתקנת של השחורים בארצות הברית מוצדקת ולגיטימית ?
לצורך ניתוח הנושא אסקור בראשית את הרקע ההיסטורי להתפתחות ולחקיקת מדיניות ההעדפה המתקנת.
בהמשך, אציג באופן מפורט נימוקים התומכים והשוללים את המדיניות. במהלך העבודה, אסקור ואנתח דעות שונות בנושא, אתבסס על פסקי דין רלוונטיים, ואדווח על התפתחויות, יוזמות ואירועים רלוונטיים ברמה הפוליטית וברמה האישית.
לבסוף, אביע את דעתי, המהווה את השערת המחקר של עבודה זו:
דעתי תומכת בקיום מדיניות ההעדפה המתקנת של השחורים בארצות הברית אך באופן מחושב, מתוכנן, שקול ומאוזן.
בהקשר לכך, אאמץ את מתכון "האיזון או הסינתיזה" על פי פרופ' פרנסס רדאי ( 12).13

תוכן העניינים:
1. רקע היסטורי.
א. "הצו הנשיאותי 1963) "10925) , "חוק זכויות האזרח" ((1964 - 1963
ו"הצו הנשיאותי 1965).) "11246
ב. ההעדפה המתקנת והמריטולוגיה.
ג. קידום ההעדפה המתקנת ביוזמת ובתמיכת הממסד והממשל.
ד. ניסיונות להגבלת ולביטול ההעדפה המתקנת.
ה. ההעדפה המתקנת נכון להיום.
2. התמיכה בקיום מדיניות ההעדפה המתקנת.
א. צדק מתקן.
ב. צדק מחלק.
ג. צדק תועלתני.
ד. תמיכת הממסד.
ה. איך היתה ארה"ב נראית בלי ההעדפה המתקנת?
3. שלילת קיום מדיניות ההעדפה המתקנת.
א. טענות מושגיות.
ב. טענות במישור המעשי.
ג. טענות אתיות.
ד. סיכום הטענות.
ה. איך היתה ארה"ב נראית בלי ההעדפה המתקנת?
ו. הנחיית מושל קליפורניה לביטול ההעדפה המתקנת.
ז. ניתוח אירוע : פיטורי שרון טאקסמן מביה"ס פיסקטווי בניו - ג'רסי.
4. סיכום.
5. הערות שוליים.
6. רשימה ביבליוגרפית.
7. נספחים.

מקורות:

"אקונומיסט". "שדה מוקשים גזעי". הארץ , (18 בדצמבר 1997) , ע' ב5.
טל , ירח. "קלינטון יוצא להגנה על "האפליה המתקנת" לשחורים במסגרת מאבק לאומי בגזענות". הארץ , (16 ביוני 1997) , ע' א16.
כספי , אמנון. "על בסיס הכישורים בלבד". הארץ , (27 ביוני 1995) , ע' ב4.
למאן , ניקולס ("ניו - יורק טיימס"). "ויכוח בשחור לבן". הארץ , (18 באוגוסט 1995) , המוסף , ע' 50.
פלאוט , סטיבן (ד"ר). "העדפה מקלקלת". בתוך : משפט וממשל , כרך ג' , חוברת 1 , (1995) , ע"ע : 235 - 243.
רדאי , פרנסס (פרופ'). "על העדפה מתקנת". בתוך : משפט וממשל , כרך ג' , חוברת 1 , (1995) , ע"ע : 145 - 172.
"Civil Rights Act of 1991 and Less Discriminatory Alternatives in Disparate1 Impact Litigation" , 106 , Harv. L. Rev. (1993) , p. 1621.
Dworkin , R. Taking Rights Seriously (Harv. Univ. Press , 1977) , p. 224.
Finkle P. and T. H. Strom , "Affirmative Action , Natural Law and Justice" , 10 ,
Windsor Y. B. of Acess to Justice , (1990) , p. : 79 , 87.
Fiss , O. "Groups and the Equal Protection Clause" , 5 , Philosophy and Public Affairs (1975 - 1976) , p. : 147 , 151.
Grossman , D. "Voluntary Affirmative Action Plans in Italy and the United States: Differing Notions of Eqality" , 14 , Comp. Lab. L. J. , (1993) , P. :185 , 198.
"Rethinking Weber : The Business Response to Affirmative Action" , 102 , Harv. L. Rev. (1989) , p. 660.
Sullivan , K. "Sins of Discrimination : Last Term`s Affirmative Action Cases" , 100 , Harv. L. Rev. , (1986) . p.p. : 78 , 81 - 82.
Sunstein , C. R. "Three Civil Rights Fallacies" , 79 , Calif. L. Rev. (1991) , p : 751 , 765.
Weatherspoon , F. D. Equal Employment Opportunity and Affirmative Action (Garald Pub. Co. , 1985) , p.p. : xxii - xxiii.

תגים:

שיויון · שוויון · שיוויון · כושים · אתני · מיעוט · הפליה · אפליה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "בחינת לגיטימיות קיום של מדיניות ההעדפה המתקנת של השחורים בארה"ב", סמינריון אודות "בחינת לגיטימיות קיום של מדיניות ההעדפה המתקנת של השחורים בארה"ב" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.