היחס לאומות העולם במדרש "מכילתא דרבי ישמעאל"

תקציר העבודה:

אחד הנושאים החשובים שהעסיקו מאז ומתמיד את חכמי היהדות (כמו גם את היהודי הרגיל) היה כיצד להתייחס לגויים שסבבו אותם בעולם שבו היהודים היו תמיד מיעוט ולעתים קרובות מיעוט נרדף. במצב כזה קל היה לפתח גישה עוינת לחלוטין לגויים שמסביב, אך גישה זאת מעולם לא הייתה יחידה . בתרבות רב גונית כמו התרבות היהודית הרבנית שבה תמיד ניתן ביטוי לגישות סותרות זו את זו ( עד לגבול מסוים) ניתן גם ביטוי רבגוני ביותר בשאלת היחס לגויים , האם לראות את כולם כרשעים גמורים? ואולי כמי ששומרים על שבעת מצוות בני נוח וככאלה אינם נופלים לעתים בצדקתם מהיהודי הממוצע? חכמים שונים בדורות שונים ביטאו תפיסות שונות בנושא זה שלרוב הושפעו מאוד מהיחסים בין היהודים והגויים במקומם ובתקופתם , ולא פעם השליכו את אירועי תקופתם ויחסם לגויים לתקופות עבר רחוקות לתקופות המקראיות אשר כפי שתיארו אותם במדרשים באגדות ובפירושים שונים אותם יצרו היו בעצם בבואה של תקופתם שלהם תחת מסוה. יחסם של בני ישראל בתקופת יציאת מצרים או בתקופת דוד ושלמה לגויים ויחס הגויים אליהם היו מעין השלכה של יחסי היהודים והגויים בתקופתו של הכותב וביטאו בעצם את תפיסותיו לגבי הגויים בהווה.
דוגמה טובה לכך היא במדרשי ההלכה והאגדה שחוברו ולוקטו במאות הראשונות
שלאחר הספירה בתקופות התנאים והאמוראים . מדרשים אלה שהשתמשו בפסוקי התנ"ך כדי ליצור סביבם אגדות שלמות יותר משהתעניינו בתיאור" אובייקטיבי " של תקופת התנ"ך התעניינו יותר בהצגת ענייני דיומא במסווה תנכי , הן מסיבות של צנזורה והן כדי לחדד את עצמתם ולהעניק להם כיסוי על זמני שישרוד אל מעבר לתקופתם במסגרת סיפורי התנ"ך.
מדרשים אלה עסקו בכל הבעיות שהעסיקו את היהודים של זמנם ובכללם אחת הבעיות המרכזיות הייתה שאלת היחס לגויים.
בעבודה זאת אסקור את היחס לגויים כפי שהוא מתבטא באחד מקבצי המדרשים הקדומים והחשובים ביותר " מכילתא דרבי ישמעאל ".
קובץ מדרשים זה מיוחס לבית מדרשו של רבי ישמעאל שפעל במאה לשניה לספירה (אם כי הוא כנראה מאוחר יותר בתקופת עריכתו הסופית) והוא מכיל מדרשים המבוססים על ספר "שמות" ועל סיפורי יציאת מצרים ומתן תורה.
האם ניתן לראות במדרשים המופיעים ב"מכילתא דרבי ישמעאל " יחס אחיד וגישה אחידה כלפי הגויים ? האם ניתן לטעון שגישה זאת היא עויינת במיוחד (אולי בגלל אירועי הזמן שבו נוצרו המדרשים של עוינות בין יהודים ונכרים)? ואולי אנו מוצאים כאן גישה שאינה אחידה דווקא ומבטאת רבגוניות מחשבתית (ואולי גם זמנים שונים שבהם נוצרו המדרשים)?
בפרק המבוא בעבודה אתן סקירה כללית על הסוג הספרותי של המדרשים וקבצי המדרשים "שמכילתא דרבי ישמעאל " היה אחד הקדומים והחשובים שבהם.
בפרק השני אסקור את היחס של חכמי ישראל לגויים ולאומות העולם כפי שהוא מתבטא בהלכות קדומות ובמקורות שונים .
בפרק השלישי אדון בקטעים שונים ממכילתא דרבי ישמעאל העוסקים באומות העולם ואנסה לראות האם ניתן להסיק מהם גישה ותפיסה עקיבה לגבי הגויים או גישה שהיא רבגונית במהותה.

תוכן עניינים:
1. הקדמה
2. פרק 1 - מבוא : סקירה כללית על המדרשים
3. פרק 2: היחס לאומות העולם במסורת היהודית הקדומה
4. היחס לאומות העולם במכילתא דרבי ישמעאל
5. סיכום
6. מראי מקומות
7. ביבליוגרפיה

מקורות:

מכילתא דרבי ישמעאל ערכו חיים שאול הארוויטץ וישראל אברהם רבין ירושלים, תש"ל.
אורבך, אפרים א. חז"ל פרקי אמונות ודעות ירושלים ,תשל"א
אלבוים , יעקב, "רבי אלעזר המודעי ורבי יהושע על פרשת עמלק", מחקרים באגדה ובפולקלור היהודי ירושלים, תשמ"ג ,ע' צט-קטו
אלבק,חנוך מבוא לתלמודים ת"א , 1969.
כהנא, מנחם" מהדורות המכילתא דרבי ישמעאל בראי קטעי הגניזה " תרביץ כרך נ"ה תשמ"ו
מאק, חננאל מדרש האגדה ת"א, 1989
מלמד, ע"צ מבוא לספרות התלמוד (פרקי מקורות מפורשים) ירושלים, 1985.
פרנקל, יונה, מדרש ואגדה :כרך שלישי ת"א 1996.
רמבני, חיים, "היחסים בין גויים ויהודים לפי ההלכה", ירושלים : שנתון לדברי ספרות ואמנות ג-ד ירושלים , 1970 ע' 431-451.
ריינס ,ח.ז באוהלי שם : מסות ומחקרים במוסר במשפט ובסוציולוגיה הישראלית ירושלים,1963.
NEUSNER JACOB MEKHILTA ACCORDING TO RABBI ISHMAEL: AN INTRODUCTION TO JUDAISM FIRST SCRIPTURAL ENCYCLOPEDIA, ATLANT, 1982

תגים:

גויים · יהודים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "היחס לאומות העולם במדרש "מכילתא דרבי ישמעאל"", סמינריון אודות "היחס לאומות העולם במדרש "מכילתא דרבי ישמעאל"" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.