מנהיגות בתקופת השבטים

תקציר העבודה:

עבודה זו תציג את נושא המנהיגות בתקופת השופטים.
פרק ראשון יהווה מבוא לתקופתם, ובו יימסר מידע על:
א. הרקע להופעת השופט הראשון.
ב. על המשטר השבטי.
ג. על מעמדם ופעלם של הזקנים, שבאותה תקופה היוו את ההנהגה.

פרק שני יתמקד בתקופת השופטים ובספר שופטים, תוצג סקירה כללית על התקופה, וערכו של הספר כמקור היסטורי. משטר השופטים יוצג על פי תפישתו של ובר, בתפקידם ובהיקף פעולתם של השופטים וכן בעריכת קובץ סיפורי-השופטים.
פרק שלישי יעסוק באופן ממוקד במנהיגות בתקופת השופטים יוצג מידע כללי על השופט ותפקידו, והבהרת המונחים - "מנהיג כריזמטי", "מנהיג מושיע" "מנהיג שאינו כריזמטי", על מושג הכריזמה על פי ובר ייערך דיון מקיף בנושא השופטים הגדולים השופטים הקטנים.
פרק רביעי תיערך השוואה בין שופט גדול-גדעון ובין שופטים קטנים:
אבימלך אילון ואיבצן. בחרתי לצרף את אבימלך לנושא עבודתי, למרות המחלוקת עליו כשופט כיוון שדמותו מיוחדת ויש בה נופך מנהיגות דווקא בפן השלילי.
בחרתי להתמקד עם השופטים הגדולים ולציין את השופטים הקטנים לשם השוואה ביניהם.

תוכן העניינים:
מבוא.
פרק ראשון-מבוא לתקופת השופטים וספר שופטים.
פרק שני-תקופת השופטים וספר שופטים.
פרק שלישי-המנהיגות בתקופת השופטים.
פרק רביעי-גדעון השופט המושיע מול אבימלך, אילון ואיבצן.
סיכום.
ביבליוגרפיה.

מקורות:

5. בטפסו לשלטון מסתייע אבימלך לא רק בייחוס מצד אביו אלא אף בקשרי המשפחה מצד אמו.
6. בניגוד לשאר השופטים עולה אבימלך לשלטון במרכז עירוני ראשי, העיר שכם.
7. סמכותו של אבימלך בשכם מושתתת על הסכם וברית עם האצולה המקומית.
הוא מקים מנגנון ארגוני במקום ומציב בו את נציגו.
שלטונו של אבימלך לא קם אפוא מכוח הסמכות הכריזמטית אלא שאב את תוקפו במידה רבה מן האידאולוגיה של מלכות העיר הכנענית.
4.3 - אילון
אלון הזבולוני, השופט הנזכר במקום הלפני אחרון ברשימה. שפט את ישראל עשר שנים אחרי יפתח הגלעדי ואבצן מבית לחם.
הפרטים המוזכרים על אילון הנם: "וישפוט אחריו את ישראל אילון הזבולוני וישפוט את ישראל עשר שנים: וימת אילון הזבולוני ויקבר באילון בארץ זבולון".
מכאן שיתכן שאילון ממשפחות זבולון שישבה באילון בין שנקרא המקום על שם המשפחה ובין שהמשפחה נקראה על שם המקום. וכן, שאפשר שאילון אינו אלא אלון הנזכר רבנו השני של זבולו בן יעקב כי כך נזכרים בין השופטים הקטנים ראשי משפחות גדולות בישראל כמו יאיר הגלעדי.
ראוי לציין כי הפרטים הידוע לנו על אילון מתאימים לסכימה של השופטים הקטנים אותה הציג נות.
4.4 - איבצן
אבצן, שופט זעיר מבית לחם עליו נאמר כי היו לו שלושים בנים ושלושים בנות ששלח לבית אב אחרי הוא שפט את ישראל שבע שנים ונקבר בבית לחם.
כמו כן, לפי מסורת יהודית בית לחם זוהי בית לחם שביהודה ואין אבצן אלא בועז. המפרשים החדשים סבורים שבית לחם שלפנינו הוא בתבל זבולון הואיל ושני השופטים שאחר אבצן ואילון ועבדון הם בני שבטים צפוניים.
כאמור הכתוב אינו מזכיר את פעולותיו, והנתונים המופיעים עליו מתאימים לסכימת "השופטים הצעירים".
סיכום
ברצף הסיפורים והכרוניקות המוצגים בספר שופטים ובפרקים הראשונים של ספר שמואל א ניתן למצוא השתקפותו של תהליך התפתחות במוסד ה"שופט" בישראל.
תהליך זה פותח בהופעת המושיע לעת צרה, ממשיך עם הופעת נטייתו של הנבחר לשמור על יוקרתו, והופעת דרישת העם למנהיגות יחיד דרך קבע.
אלו הופכים בבוא העת את המשרה למשרה של קבע, אשר גילת התפתחותה היא התופעה של הורשת המשרה.
התהליכים היו זהים אך לא לגמרי אין גם לומר כי הדמיון מקרי: נסיבות דומות, והמדובר בכישלונה של המנהיגות המסורתית לטפל בבעיות חוץ ופנים כתוצאה מכך נולד מוסד השופט בישראל.
תהליך התפתחות מוסד השופט הגם שהיה אחיד בקווים הכלליים, לבש צורות שונות באזורים השונים בהם הופיע: מקורות צמיחתם לתפקיד, האמצעים שעמדו לרשותם, דרך פעולתם וכיווני התעצמותם בתפקיד של אישים כמו עתניאל, אהוד, דבורה, גדעון, אבימלך, יפתח, שמשון עלי ושמואל היו שונים זה מזה.
ולבסוף, העובדה שניתן למצוא ברצף הסיפורים שבספר שופטים בו מנחה המצביע על תהליך של התפתחות במוסד ה"שופט", אין פירושה שהסדר בו נזכרים האישיים הוא בהכרח גם סדר כרונולוגי מדויק. מאחר והמדובר הוא במנהיגים מקומיים הרי אפשר שבאזור אחד הקדמה התפתחות המוסד את התפתחותו של זה באזורים אחרים.
עבודה זו, הקיפה מספר עניינים הנכללים בספר שופטים כאשר מרכז הכובד הוא, המנהיגות בתקופת השופטים.
המטרה היתה לבחון את השופטים ופועלם, לציין את ההבדלים ביניהם ולהבחין בין השופטים המכונים "גדולים" לבין השופטים המכונים "זעירים". היתה התמקדות בהבדלים, בין השופטים הגדולים לבין השופטים הקטנים, ולאחר מכן עריכת השוואה בין שופט גדול: גדעון, לבין שופט השייך לרשימת השופטים הקטנים אבימלך, אילון ואבצן.
לאור מה שהעבודה בחנה, ההנחה היא, שזו תקופה בעלת תמורות והן מתבטאות גם במנהיגות.
יש מנהיגות קיימת, מסורתית - הזקנים.
שופטים קטנים, שאולי היו דיינים, יכול להיות, לפי דעת מלמט, שהם היו גיבורים אך סיפוריהם נעלמו.
מאחר ואין הוכחה לקיומם אי אפשר להפיק לגבי היציבות שלהם.
לגבי השופטים הגדולים, זו הקבוצה המענינת והייחודית:
השופטים המושיעים בעזרת כוח ה', אוספים צבא, מגרשים אויב, ואחר-כך נעלמים, הם משפיעים על טריטוריה קטנה (פרט לדבורה שהשפעתה על שישה שבטים).
בתקופה הנדונה, אין מנהיג קבוע, העם רוצה מרכז שירכז צבא קבע, אדמיניסטרציה מסודרת ולכן, מאוחר יותר יפנה לשמואל ויבקש מלך.
כל חברה שואפת ליציבות שלטונית, להנהגה בטוחה - מה שכל כך היה חסר בתקופת השופטים.
ביבליוגרפיה
ספרים כלליים
1) אנציקלופדיה מקראית, כרכים א-ח, ירושלים, תשט"ו-תשמ"ב.
2) אטלס כרטא לתקופה המקרא, ירושלים, 1974.
3) י. אהרוני, "תולדות א"י בתקופה הכנענית המאוחרת ובתקופת ההתנחלות הישראלית", מטכ"ל, 1959, ע"מ 161-203.
4) י. אהרוני, "א"י בתקופת המקרא גאוגרפיה היסטורית", ביאליק, 1962, ע"מ 206-231.
5) א. אלישב, "סיפור אבימלך", בתוך: בית מקרא, תשל"ג, ע"מ 21-25.
6) א. אלטמן, "קוים להתפתחות מוסד השופט בישראל בתקופת השופטים", הקונגרס העולמי השביעי למדעי היהדות, ירושלים, תשל"ז, ע"מ 7-21.
7) י. אמית, "ספר שופטים אמנות העריכה", ספרית האנציקלופדיה המקראית, מוסד ביאליק, ירושלים, 1922, ע"מ 144-286.
8) כ. דה11-, "חיי יום יום בישראל בימי המקרא", מסדה - עם הספר, כרך א-ב, 1969.
9) י. דישון, "גדעון וראשית המלוכה, "בתוך: תרביץ מ"א, תשל"ב, ע"מ 255-269.
10) ה.11. הרצברג, "השופטים הצעירים", בתוך: השופט בישראל אקדמון, ירושלים, ע"מ 20-30.
11) ז. ויסמן, "מנהיגות כריזמטית ותקופת השופטים", בתוך תרביץ מ"ה, תשל"ו, ע"מ 14 - .
12) ז. ויסמן, "האישיות הכריסמטית במקרא", האוניברסיטה העברית, י"ם, 1972.
13) ג. חיים, "סיפור מלחמת גדעון במדיין". בתוך: בית מקרא 28א, תשמ"ג.
14) י. ליוור, "שבטי ישראל", בתוך: ה"הסטוריה של א"י, כרך ב, (ערך ב.
מזר), ת"א, תשכ"ז, ע"מ 247-262.
15) א. מלמט, "השופט המושיע כמנהיג בתקופת השופטים", בתוך "טיפוסי מנהיגות בתקופת המקרא, ירושלים, תשל"ג, ע"מ 11-25.
16) א. מלמט, "מלחמת גדעון במדיין "בתוך: הסטוריה צבאית של א"י בימי המקרא, (ערך י. ליוור) מערכות, 1965, ע"מ 10-21
17) א. מלמט, "תקופת השופטים", בתוך: תולדות ע"מי בימי קדם, (ערך בן ששון), ת"א, 1969.
18) א. מלמט, "ימי השופטים", בתוך: ההסטוריה של א"י, כרך ב. (ערך ב.
מזר), ת"א, תשכ"ז, ע"מ 218-234.
19) מ. נות, "המשרה של שופט ישראל", בתוך השופט בישראל, אקדמון, ירושלים, ע"מ 1-19.
20) "עיונים בספר שופטים", פרסומי החברה לחקר המקרא, ספרי, צייני החוג למקרא בבית בן גוריון, קרית הספר, ירושלים, תש"כו, ע"מ 152-521.
21) י. קופמן, ה"שופטים הגדולים והקטנים".
22) י. קופמן, "ספר שופטים", החברה לחקר המקרא, קית הספר, ירושלים, 1962.
23) י. קויפמן, "תולדות האמונה הישראלית", כרך ד-ה, ביאליק,
ירושלים, תשל"ב, ע"מ 90-110.
24) ח. רביב, "מבית אב לממלכה", ישראל בתקופת המקרא, מאגנס, האוניברסיטה העברית, י"ם, 1979, ע"מ 69-101.
15. The Auchor Bible, "Judhes" introduction Tnuhsbation and Commentary" By reerl G. Joleay New-York, 1975, P/84-100, P.186-189, P.21-216.
שופטים ח' כ"ג: שמואל א', י"ב, י"ב.
י. קויפמן, "תולדות האמונה הישראלית", כרך ד,ה ביאליק, י"ם תשל"ב, עמ' 90.
יהושוע כד', לא: שופטים ב: ז.
י. אהרוני, תולדות א"י בתקופה הכנענית המאוחרת ובתקופת ההתנחלות הישראלית, מטכ"ל, 1959, עמ' 161.
ח. רביב, "מבית אב לממלכה", ישראל בתקופת המקרא מאגנס, ו"ם, 1979, עמ' 69.
רביב, "מבית אב לממלכה ישראל בתקופת המקרא", עמ' 70.
י. קויפמן, תולדות האמונה הישראלית, עמ' 96.
תדה-וו, "חיי יום יום בישראל בימי המקרא", מסדה-עם הספר, כרך א-ב, 1969.
רביב, "מבית אב לממלכה ישראל בתקופת המקרא", עמ' 71.
שם, עמ' 73.
ח. רביב "מבית אב לממלכה" ישראל בתקופת המקרא, מאגנס 1979, עמ' 101-69.
י"ז-ש"ל, "שופטים", בתוך: אנציקלופדיה מקראית, ירושלים, עמ' 583-584.
א. מלמט, "ימי השופטים", מתוך ההסטוריה של א"י, כרך ב', (ערך ב. מזר), ת"א, תשכ"ז, עמ' 216.
מלמט, "ימי השופטים", עמ' 216.
א. מלמט, "השופט המושיע כמנהיג בתקופת השופטים", בתוך: טיפוסי מנהיגות בת' המקרא, י"ם, תשל"ג, עמ' 11.
י"ז-ש"ל, "שופטים", אינציקלופדגיה מקראית, ע"מ 588.
שם, עמ' 589.
"שופטים, א. מקראית, עמ' '590 ( ג,טו,לא: ד,ב ואילך: ו,ב-י, יד-טו, לז: ז, ב, ז: ח,כב).
שופטים י', א.
"שופטים", מקראית, עמ' 590.
שופטים, א. מקראית, עמ' 591.
שופטים יא', יא
י. ליוור, "שבטי ישראל", בתוך: "ההסטוריה של א"י", "כרך ב, (ערך ב.מזר) ת"א, תשכ"ז, ע"מ 252.
ח. רביב, "מבית אב לממלכה", ישראל בתקופה המקרא, מאגנס, י"ב, 1979, ע"מ 82.
דברים יז', 8-13.
נות, ה"משרה של שופט בישראל", ע"מ 19
ה, 11, הרצברג, "השופטים הצעירים", בתוך: השופט בישראל, אקדמון, י"ם, ע"מ 28-29
שופטים יא': א-ג
י. אהרוני, "תולדות א"י בתקופה הכנענית המאוחרת ובתקופת ההתנחליות הישראלית", מטכ"ל, '1959 ע"מ 165-166.
רביב, מ"בית אב לממלכה, ע"מ 79.
נות, "המשרה של שופט בישראל", ע"מ 5-6.
ויסמן, "האישיות הכריזמאטית במקרא", ע"מ 16 17.
רביב, "מבית אב לממלכה", ע"מ 78.
ויסמן, "האישיות הכריזמאטית במקרא", ע"מ 18.
שם, ע"מ 18 הערות 18-19.
שופטים יב' פ"ס 7.
ויסמן, "האישיות הכריזמאטית המקרא", ע"מ 19.
קויפמן, "השופטים הגדולים והקטנים", עמ" 11.
שופטים יב':ז.
קויפמן,"השופטים הגדולים והקטנים",עמ' 13.
שופטים י:א'.
שם:ב',א,ג,השווה ב',טז',יח',יג',ט',טו'.
שופטים ט':כב',נד'.
שם ח',ל,לב.
שם טז',לא'.
קוימפן, "השופטים הגדולים והקטנים", עמ' 15.
שופטים ג', לא'.
אלטמן, "קוים להתפתחות מוסד השופט בישראל בתקופת השופטים", עמ" 14 - 15.
א. מלמט, "השופט המושיע כמנהיג כמנהיג בתקופת השופטים" בחוק:טיפוסי מנהיגות בתקופת המקרא, יח' תשל"ג, עמ' 19.
שם, עמ" -21 20.
שם, עמ" 21-23.
שופטים ג': י'.
שם, ו': לד'.
שם, יז'.
שופטים י': ב'.
שם: ד'.
רביב, "מבית אב למלוכה", עמ" 84 85-.
י. קויפמן, "ספר שופטים" , החברה לחקר המקרא, קרית ספר, יב', 1962, עמ' 213-214.
לגבי תולע ראה בראשית מו", יג", לגבי פואה: שם , לגבי אילון, שם פס' יד', לגבי יאיר במדבר לב", מא": דברים ג: יד'.
הרצברג, "השופטים הזעירים", עמ" 21.
ראה ע"מ 20-18 בעבודה זו.
הרצברג, ה"שופטים הצעירים", ע"מ 21.
שם, ע"מ 25.
הרצברג, "השופטים הצעירים", ע"מ -30 29.
שם
ח. רביב, "מבית אב לממלכה", ישראל בתקופת המקרא, מאגנס, י"ם, 1979, ע"מ 91-93.
ה,11 הרצברג, "השופטים הצעירים", בתוכנו השופט בישראל, אקדמון, ירושלים, ע"מ 24.
שופטים י'; א-ו
י. אמית "ספר שופטים אמנות העריכה", ספרות האנציקלופדיה המקראית, ביאליק, י"ם, 1992.
שופטים ח': כז
שם: לב
שם: כח
א. אלטמן, "קוים להתפתחות מוסד השופט בישראל בתקופת השופטים", הקונגרס י"ם, תשל"ז, ע"מ 15-17.
א. מלמט, "השופט המושיע כמנהיג בתקופת השופטים", בתוך, טיפוסי מנהיגות בתקופת המקרא, ירושלים, תשנ"ג, ע"מ 21-23.
הכוונה למלחמת מדיין שופ' ו' פ"ס א-ז
ג. חיים, "סיפר מלמת גדעון במדיין", בתוך בית מקרא 28 א' תשמ"ג, ע"מ 5-6.
שופטים ח': לד
שם: יז
א. מלמט, "מלחמת גדעון במדיין", בתוך: היסטוריה צבאית של א"י בימי המקרא, (ערך י. ליוור), מערכות, 1965, ע"מ 114-110.
הרצברג, ה"שופטים הזערים", ע"מ 23.
א. אלישב, "סיפור אבימלך", בתוך בית מקרא, תשל"גי ע"מ 21-24.
מלמט, "השופט המושיע כמנהיג בתופת השופטים", ע"מ 24.
שופטים יב': יא'
שם י: יג'
he Auchor Bible, "Judhes" imtnoduction Tnuhsbation and Commentery"
By Robent of eaeeuy, new york, 1975, P.213
"אבצן", אנציקלופדיה מקראית, כרך א' עמ' 60, לפי יוספוס קדמוניות ה, ז, יג ב"ד, ד, ט, א
1

תגים:

גדעון · אילון · שמואל · אבימלך

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מנהיגות בתקופת השבטים", סמינריון אודות "מנהיגות בתקופת השבטים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.