היישום אינו מחובר לאינטרנט

ביקורת ציבורית

עבודה מס' 020904

מחיר: 203.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: סקירת הביקורת ע"י מבקר המדינה, מבקר העיריה, ומבקר הסוכנות.

4,942 מילים ,12 מקורות ,1992

תקציר העבודה:

מטרת העבודה
בחוק יסוד מבקר המדינה, בחוק לתיקון פקודת העיריות (מספר 39) ובעוד חוקים, מפורסמים התקנים השכיחים שעל פיהם פועלים מרבית גופי הביקורת, חיצוניים ופנימיים: חוקיות, סדירות, חיסכון, יעילות, אפקטיביות וטוהר המידות.
בעת עריכת הביקורת המבקר משווה את הפעולה שבוצעה על ידי המבוקר אל הנורמה, אל התקן או המודל. סטייה מן הנורמה מופיעה בדוח הביקורת כליקוי הטעון תיקון. הביקורת מוגבלת על פי סטנדרטיים שנקבעו בחוק, או בכתב המינוי של המבקר. אין הביקורת רשאית לחרוג מסטנדרטים אלו ולפעול על פי סטנדרטים נוספים, אפילו אם הביקורת לכשעצמה מוצדקת.
בעבודה זו אבחן אירועים ממקורות שונים כאשר הבסיס לניתוחם והשוואתם הוא עיסוקם בביקורת החוקיות והאפקטיביות כפי שהם באים לידי ביטוי בדוח מבקר המדינה, דוח מבקר העיריה ודוח מבקר הסוכנות.

תקני חוקיות ואפקטיביות
תקן החוקיות מזוהה עם הביקורת המסורתית. ביקורת החוקיות הינה בדיקה האם הגוף המבוקר מקיים בקפדנות את דרישות החוק. על הסטיות מן החוק תפקידו של המבקר להאיר את עיני המבוקרים, להעיר ולהצביע על הצורך בשינוי סדרי עבודתו לצורך ישום הוראות החוק.
בחוקים הדנים בביקורת, קובע החוק מפורשות כי על המבקר לבדוק באם כל פעולה שנעשתה בתחום ביקורתו נעשתה בהתאם לחוק. האם ההוצאות הוצאו בהתאם לתקציב המאושר, והאם הוצאה למטרה שלשמה נועדה ההוצאה, והאם ההכנסות נתקבלו על פי החוק.
על סטיות מן החוק מעיר המבקר ומצביע על הצורך בשינוי סדרי העבודה לשם ישום קפדני של הוראות החוק. הנושא הופך למורכב יותר כאשר החוק, או ישומו בפועל אינם חד משמעיים וטעונים פרשנות.
סעיף 2(ב) בחוק היסוד וסעיף 10(א) בחוק קובעים את הבסיס החוקי לביקורת החוקיות של פעולות הממשלה. החוק קובע שעל המבקר לבדוק האם כל פעולה שבתחום ביקורתו נעשתה בהתאם לחוק ובידי המוסמך לעשותה. אין להעלות על הדעת שהממשל יחרוג בפעולותיו מקיום החוק שעל אכיפתו הוא מופקד. עם זאת, ניתן למצוא בדוחות מבקר המדינה ממצאי ביקורת המצביעים על אי קיום החוק על ידי הממשל עצמו.
לאי קיום החוק על ידי המבוקר יש גם היבט פלילי. סעיף 14(ג) בחוק קובע כי "...העלה הביקורת שגוף מבוקר נהג בצורה המעלה חשש למעשה פלילי, יביא המבקר את הענין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה".

תקן האפקטיביות הינו אחד מתקני הביקורת המתקדמים והוא הולך ותופס לו מקום בין תקני הביקורת. לתקן האפקטיביות מספר גישות אשר מציבות את אופן השימוש בו וכן את הבסיס להערכת ממצאי הביקורת. הגישות הינן:
1.התמורה בעד המשאבים שהושקעו- הגישה בודקת האם התקבלה התמורה הרצויה עבור המשאבים שהועמדו לרשות הארגון. בגישה זו יש משקל לא מבוטל לסובייקטיביות אשר נובעת ממעמד המבוקר, משום שלא תמיד ניתן לבטא את התמורה המתקבלת במונחים כמותיים\מדידים.
2.השגת היעדים- הגישה בודקת האם הושגו היעדים שהועמדו בפני הציבור ובאיזו מידה הושגו. גם בגישה זו מצוי מרכיב של סובייקטיביות משום שהמבקר מייחס חשיבות שונה ליעדים שונים בתוך אותו ארגון.
3.האם התוצאות מניחות את הדעת- התוצאות נמדדות במדדים סוביקטיביים של טיב ואיכות. קשה למצוא בגישה זו מדדים כמותיים להערכה, כך שכל מבקר עשוי להגיע למסקנה שונה.
4.האם אופן ביצוע הפעולות מניח את הדעת?- בגישה זו נבדקות הדרכים בהם הושגו התוצאות, ואף כאן יש משקל לסובייקטיביות של המבקר. מאפיין גישה זו היא הערכות שכיחות על אי שמירת כללי מנהל תקין.
5.תוצאה משולבת של מדדי תוצאה ומדדי תהליך: גישה המשלבת בין בדיקת התוצאות לבין הדרכים להשגת אותם תוצאות.
6.דרכים חילופיות להשגת היעדים- גישה מודרנית וחדשנית הבודקת את מדיניות הארגון ומעירה הערות כי בחירת היעדים ודרכי הצבתם במסגרת הארגון ראוי שישופרו.

תוכן עניינים:
1. מבוא ומטרת העבודה
2. מבקרת המדינה וחוק מימון המפלגות
3. ביקורת המדינה על קליטת העליה
4. מבקר הסוכנות ודבריו על קליטת העליה
5. הביקורת בעיריית רמלה
6. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

חוק מימון המפלגות (התשל"ג) מעניק מעמד משפטי יחודי למפלגות ע"י כך שהוא מביא לתמיכת המדינה במפלגות. אולם שמו של החוק מטעה מכיון שלמעשה הוא תומך בסיעות השונות במפלגות, וזהו המפתח לחלוקת הסיוע הכספי, וכך הצליחו גופים שונים להנות מן הסיוע במפלגה עצמה.
התיקון לחוק (תשמ"ב) נותן הגדרה ברורה אחת לסיעה וכך ימנעו פרישת בודדים ל"סיעה" בפני עצמה ולגרום לכך שכספי מדינה לא יופנו לגורמים פוליטיים. כמו כן הוחמרו התנאים והקריטריונים לקבלת הסיוע ואפשרויות ניצול הסיוע. כמו כן חוייבו המפלגות להעמיד תחת ביקורת ציבורית - מבקר המדינה- בנוגע לאופן ניצול הסיוע.

מקורות:

גל עזר י., "הביקורת מטרתה ותפקידיה", המבקר הפנימי, 1989.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולי בריה"מ 1970-1983,סדרת פירסומים מיוחדים מס' 846,ירושלים תשמ"ט.
יהודית רוזנבאום, מעקב אחר הנקלטים במסלול הקליטה הישירה, המשרד לקליטת עליה , אוגוסט 1991.
ישי יעל, סיעתיות מפלגתית,חקר מקרה ישראלי, יחב"ל 11 ,1977.
ליבאי דוד, "החקיקה בתחום הביקורת הפנימית", עיונים בביקורת המדינה, מספר 1990,46 .
"מעמד הביקורת והמבקר הפנימי במיגזרים אירגוניים שונים", המבקר הפנימי,חוברת 74 נובמבר 85.
נתוני קליטה אוגוסט ספטמבר 1991,לשכת שר האוצר,אוקטובר 1991.
נתוני קליטה אוגוסט ספטמבר 1991,לשכת שר האוצר,מרץ 1991.
פרידברג א., "השפעות ביקורת המדינה על תהליכים פוליטיים באמצעות אמצעי התקשורת", עיונים בביקורת המדינה, 42, 1988.
קהן מאיר, "האשמה היא בשיטה, יש לשנות אותה", בארץ ישראל, 1984.
קרנית פלוג קליטה בתעסוקה של עולי בריה"מ בשנת 1990 והלאה: הבטים של שמירה והחלפת משלחי יד,בנק ישראל,מחלקת המחקר,אפריל 1991.
רוזנבאום י. שני גלי עליה,עולי בריה"מ בשנות ה70- ובראשית שנות ה-90-אפיונים דמוגרפיים וסוציו-כלכליים,המשרד לקליטת עליה,האגף לתיכנון ומחקר,ינואר 1991.

תגים:

ביקורת ציבורית

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ביקורת ציבורית", סמינריון אודות "ביקורת ציבורית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.