נישואין כחוזה חברתי לעומת נישואין כחוזה אישי

תקציר העבודה:

התא המשפחתי חלק חשוב, ומנהג הנישואין היה צרוף של שלושה גורמים שאפשר לקרוא להם, בלי דייקנות יתירה: הגורם היצרי, הכלכלי והדתי, והעיקר בנושא זה הוא ההמשכיות החברתית שעליה מופקדים הגורם הדתי והכלכלי.
מתוך העובדה שכל החברות התרבותיות בזמננו מיוסדות על משפחה, שברובן האב הוא השליט כביכול נוכל להבין כי מערכת המשפחה והנישואין נקבעת על פי חוקי חברה נסתרים.
הנישואין עד ימנו היו מוסדרים על פי חוקים ונורמות חברתיות, ולא עלה כמעט על הדעת לסטות מהם. האשה היתה מוקנית לבעל (ביהדות) והחיים בינהם היו אמורים להתבצע על פי תבנית מיוחדת ומוסדרת מראש כאשר כל אחד ידע מהם חובותיו וזכויותיו. מצב זה הוביל לדפוסי חשיבה ותפיסת תפקידיו של כל צד בצורה מסוימת, ואף לראיית אופיו של כל מין באור שונה. כלומר החברה מיסדה לא רק את מושג הנישואין, אלא אף את כל החיים הזוגיים.
בשנים האחרונות הולכת וגוברת המגמה של חוזה אישי בין בני הזוג. נכון הם עדיין אוהבים, אולם אינם מעוניינים שהחברה תקבע להם מה יהיה עתידם בשטחי חיים שונים, ובמיוחד מה יהיה בעת גירושין, אם יקרו. אלו מעוניינים יותר ויותר כי חייהם יתנהלו על פי ראות עינהם. יש להניח כי דבר זה הוא המשך לפתיחות החברה והקידמה.

מטרת העבודה הנוכחית היא לסקור ראשית את ראיית מוסד הנישואין, בהתייחס לחברה הישראלית: מה אומרת ההלכה על הנישואין ועל החיים לאחר מכן ומה אומר החוק הישראלי. שנית לסקור כיצד רואה החברה את תפקידי המין ואת יכולתו של כל בן זוג במשפחה: מה הוא אמור לעשות וכיצד. לאחר מכן תסקור העבורה מערכות נישואין אלטרנטיביות: נישואין פתוחים, נישואין שלא על פי דת משה וישראל והסכמי נישואין.
תכלית העבודה הוא לנסות ולהעריך האם נישואין "אישיים" המוסדרים ברובם על ידי שני בני הזוג, עדיפים על נישואין מוסדרים מראש כ"חוזה חברתי" או נורמות חברתיות.
באופן כללי חוזה חברתי מאופין באחידות: פומביות, טקסיות, תיעוד מסמכים, חפצים סמליים, אחידות בהנחיות לגבי חיי האישות.
השינויים הן בנושאים כמו בחירת בן הזוג. שינויים בכח, בתפקידים (השכלת האישה ויציאתה לעבודה, נישואין פתוחים, קומונות, נישואין חד מיניים.

תוכן עניינים:
מבוא ומטרת העבודה
1. הנישואין בהלכה היהודית
2. נישואין אזרחיים, הסדרי ממון ונישואין פתוחים
3. חלוקת מטלות
סיכום העבודה
ביבליוגרפיה

מקורות:

גישת הפוליטיקה המינית-מבוססת על תיאור הקונפליקט ועל כך שההבדלים הבין מיניים הם תוצאה של מאבק כוחות בין הגברים לנשים והגברים הם המנצחים ובאמצעות כך הם צוברים כח פוליטי נוסף.
הגברים לקחו על עצמם את החלק החשוב בכח ובשליטה והותירו את הנשים בעמדת נחיתות במודע.
חוקרים מציינים כי הדבר קרה עקב אינטרס אישי כאשר החזק מכתיב את רצונו של החלש ובעבר הגבר היה חזק יותר. האינטרס של הגברים היה לקחת תכונות מועדפות ולכן יצרו חוקים ונורמות כאלו אשר איפשרו להם להגיע למצב של עליונות. חברתית הקושי הוא להתמודד כנגד המצב עקב הפנמה של הערכים הנ"ל.
הגברים תופסים את כל עמדות המפתח ולכן הנשים הן הנשלטות עפ"י גישה זו תהליך הסוציאליזיצה הוא שיוצר את ההבדל וזהו תהליך שמעוצב ומוכתב עפ"י האידיאולוגיה הפטריארכלית ושני המינים מפנימים אידיאולוגיה זו.
חוקרים טוענים שאת הבנים מעודדים מתחילת חייהם לאגרסיביות ואת הבנות מעודדים לפאסיביות ותלותיות. הגברים בעקבות זאת הם בעמדת כח ושום קבוצת כח לא מוותרת על יתרון יחסי ללא מאבק.
ישנן גישות הטוענות לקיום תכונות שונות לכל אחד משני המינים בין אם ההסבר הוא ביולוגי או סוצואולוגי, היות וחלוקת התפקידים מייצגת כהקצאה אופטימאלית של משאבים ומילוי התפקידים השונים בחברה והקריטריון לכך הוא קיום תכונות המאפשרות את מילוין על הצד הטוב.
הגישה הריבודית-מדגישה שלמילוי תפקידים גבוהים מרכזיים נדרשו תכונות וכישורים גבוהים. הסטריאוטיפיים המיניים עושים את האישה לבלתי מתאימה למלא תפקידים מרכזיים לעומת הגברים. גישה זו מבליטה את היתרון היחסי לגברים בתחרות על תפקידים מרכזיים.
הגישה הכוחנית יוצאת מהנחה שהגברים הם המין השליט ומכאן מונעים מהנשים בצורות שונות את כניסתן לתפקידים מרכזיים ומתגמלים.
גישה זו מציגה את אי השיוויון החברתי כנובע מהתחרות של שני המינים ומצדדת במעבר לחלוקה שיויונית יותר של תפקידים, בעוד הגישות המניחות קיום תכונות שונות מהוות הצדקה עיקרית לחלוקת תפקידים מסורתית.
בחברה כיום קיימות תפיסות שונות המתייחסות להשקעותיהם של גברים ונשים בחברה.החברה נמצאת בשלב מעבר לדפוס חלוקה שיוויוני הגורס קיום תכונות וכישורים שווים.
התפיסה השיוויונית רואה את שני המינים כבעלי יכולות ומשאבים העומדים לרשותם והם יכולים להתחרות על אותם מקומות עבודה ועל אותן משרות בנוסף להתחרות על אותם תפקידים פנים משפחתיים.
המין לא מהווה כאן קריטריון לחלוקה חברתית. כל גבר ואישה יבחרו בתפקידים הנראים להם ויפעלו בשוק הפתוח ויתוגמלו בהתאם להשקעותיהם עפ"י נורמות הצדק החברתי.
כיום שלטת האידיאולוגיה המדגישה חינוך שיוויוני, הזדמנויות שוות והשגיות אך עם זאת משדרת החברה ציפיות ברורות לתפקידי מין.
"מדינת ישראל תקיים שיוויון חברתי ומדיני לכל אזרחיה בלא הבדל דת מין וגזע"..."יקוים שיוויון מלא וגמור של האישה-שיוויון זכויות וחובות בחיי המדינה והחברה והמשך בכל מערכת חוקים".
החוקים יצרו עיוות בכך שנחקקו כביכול להגן על האישה אך למעשה תומכים בראיה פטרנטליסטית על מקומה של האישה בחברה (בר יוסף 1970).
רבקה בר יוסף טוענת לתפיסה חברתית לגבי מיקומן של הנשים בחברה המודרנית בה משתלבות שתי מערכות ערכיות.
המערכת הערכית הכללית מדגישה חינוך שיוויוני והזדמנויות שוות כאשר היוקרה החברתית העיקרית נובעת מהצלחה במילוי התפקידים התעסוקתיים.
המערכת הערכית המשנית מתייחסת לנשים ומבליטה תכונות אמוציונאליות אקספרסיביות והתחשבות בזולת. מיעוט קטן מבין הנשים בוחר במערכת הערכית הדומיננטית הגברית על ידי השתלבות בתעסוקה הישגית.
שפירא עציוני הלוי (1973) מצא דימוי תפקיד של סטודנטית ישראלית כמורכב מלחצים קונפליקטואליים של הצורך להצליח בתפקיד אקדמי ותפקיד נשי כאחד וכך בוחרות הסטודנטיות בתעסוקות אקדמאיות נשיות המשתלבות עם ראית התפקיד התעסוקתי של האישה כתפקיד משלים לתפקיד האם והרעיה.
דרך נוספת לבדוק את חלוקת המשאבים והתפקידים בין שני בני הזוג היא באמצעותה של תיאורית המשאבים, תוך כדי שילובם של משתנים חיצוניים ופנימיים בניסיון לראות את השפעתם על המערכת המשפחתית.
ג
ורמים חיצוניים-
תיאורית המשאבים מניחה שניתן לנבא באופן יחסי כח בין בני זוג על פי הבעלות על המשאבים. במידה שהמשאבים מתחלקים בין בני הזוג הכח יהיה שווה. בני הזוג מביאים איתם או רוכשים במהלך הנישואים משאבים שונים שבאמצעותם מעוצב ומתקיים מאזן הכח בינהם.
השכלה
השכלה היא אחד הגורמים המשפיעים על חלוקת כח וככל שהאדם משכיל יותר כך הוא בעל כח רב יותר.
החוקרים מצאו כי קבוצות משכילות יותר נטו לדפוס שיוויוני יותר. ישנה תמיכה רחבה יותר בכל הקשור לתפיסות ליברליות בנושא תפקידי המינים והם פחות כבולים להגדרות מסורתיות. תופעה זו ניתנת להסבר לא רק על רקע הפתיחות ותפיסות עולם ליברליות אלא גם בהתייחסות להתגברות הנטיה של הנשים לצאת לעבודה. עם עליית השכלתן
חוקרים נוטים ליחס כי הסטטוס התעסוקתי משפיע גם על חלוקת תפקידים במשפחה וכאשר האישה עובדת מחוץ לבית הבעל מתחלק איתה בתפקידים.
הנחה זו של הבדלי מעמד בגישה לתפקידי המינים או להתנהגות נותנת בסיס למחקר רחב בתחום זה אדם ממעמד גבוה יותר יהיה מוביל בשינוים בתפקידי המינים ובהמשך ההנחה שגברים אלה צפויים ליתר מעורבות בעבודות הבית.
הכנסה ותעסוקה
נמצא שמשתנה זה משפיע על הכח וחלוקת התפקידים בתוך המשפחה. נשים עובדות צוברות כח. נמצא גם שתפיסות סטריאוטיפיות של ילדים לנשים עובדות השפיעה על תפיסות הסטריאוטיפיות בעיני הילדים. אשה עובדת מרככת את התפיסות הסטריאוטיפיות .משתנה זה יוצר הנחות מיקרואקונומיות למידת יצרנותו של משק הבית וההנחה היא כי במשך
הזמן ינסו בני הזוג למקסם את רווחיהם.
גישה זו לתיאורית המשאבים מנבאת שמעמד וכח ההשתכרות של הבעל יחסית לאישתו ישפיעו באופן שלילי או חיובי על הזמן שכל אחד יקדיש לעבודות במסגרת הבית כי המשאבים הללו מעלים את ערך זמן העבודה שלהם בחוץ והוא רווחי יותר מאשר הזמן שיקדישו לעבודות הבית.
מעמד סוציואקונומי
המחקרים מצביעים כי בקבוצות נמוכות במעמדן הרי קימת תפיסה סטריאוטיפית יותר, ותפקידי המינים ישנה נטיה בקבוצות הללו לשמר את דפוס החלוקה המסורתית וקיימת דיכוטומיה של תפקידים.
יציאת הנשים לעבודה בקבוצות נמוכות אלו היא כורח המציאות מפני שהן צריכות לעזור בפרנסת המשפחה. עבודות הבית נעשות על ידי הנשים ולכן אין חלוקת צודקת של המטלות המשפחתיות. במשפחות בעלות מעמד סוציואקונומי גבוה האישה מפתחת קריירה והשיויון יותר גבוה, וישנו צורך לשכור עזרה מבחוץ.
גורמים פנימיים
גורמים אלו עוסקים במשתנים פסיכולוגיים של האדם ובסטריאוטיפים המיניים ובתהליך הסוציאליזציה בהקשר הכח במשך שנות החיים.
נשים וגברים מקבלים סוציאליזציה שונה וחינוך זה מהווה אמון להשגת תכונות פסיכולוגיות מסוימות.
הסטריאוטיפיים הגבריים מעודדים עוצמה וכח בעוד שהנשי מעודד הבלגה, כלומר על הגבר להיות בעל כח ועל האישה להיות חסרת כח.
מחקרים מציינים שעד לאחרונה המושג גברי ונשי היו שני קטבים של אותו קו.(אשכר 1988).
השינוי החברתי שחל בשנות השישים בתפיסה החברתית של בני המינים השונים הביא בנוסף לשינוי התיפקודי גם שינוי אישיותי. התפתח המושג "אנדרוגינוס" המצביע על בני אדם בעלי תכונות גבריות ונשיות כאחד ונראה שאנשים מסוג זה מותאמים יותר לסביבתן שכן הם אינן מגבילים את עצמם ואת התנהגותם למצבים שונים ללא ציפיות
לסטריאוטיפ גברי או נשי.
המחקרים גילו כי יש קשר בין אנדרוגניות פסיכולוגית למצבים הקשורים לגמישות, הסתגלות בין אישית, הקשורים ליכולת לתפקד במסגרת המשפחה והעבודה בדרך שיוויונית יותר.
1. המשאבים היחסיים וחלוקת התפקידים-
הנחה זו נובעת משתי מסגרות תיאורתיות שונות. הראשונה מבחינה כי חלוקת התפקידים בנישואין מבוססת על יחסי הכוחות בין בני הזוג. ההשערה הבסיסית בטיעון זה היא כי בן הזוג בעל הכח והסמכות עוסק פחות בעבודה הלא רצויה בבית.
ממסגרת ניתוח זה אנו מסיקים שכח במסגרת הנישואין נובע לפחות בחלקו ממשאבים המתבטאים ממעמד סוציואקונומי וסטטוס בחברה הנובע מהשכלה, הכנסה ומעמד מקצועי.
התיאוריה השניה בה מיישמים הנחות מיקרואקונומיות למידת יצרנותו של משק הבית מניחה כי חלוקות התפקידים בבית תלויה "ברציונאל" או ביעילות המקסימאלית של בני המשפחה מבחינת חלוקת זמנם בין עבודה בחוץ, עבודה בבית ושעות הפנאי. הסברה היא שבני הזוג ינסו לחלק את התפקידים ביניהם כך שכח ההשתכרות שלהם יהיה מכסימלי.
גישה זו של תיאורית המשאבים היחסיים גם היא מנבאת שהשכלתו ומעמדו וכח השתכרותו של הבעל יחסית לאשתו ישפיעו באופן שלילי על הזמן שיקדיש לעבודות במסגרת הבית כי המשאבים הללו מעלים את ערך זמן העבודה שלו בחוץ שהוא רווחי יותר מאשר הזמן שיקדיש לעבודת הבית.
2. אידיאולוגיה וחלוקת תפקידים
הנחה זו טוענת כי אידיאולוגית תפקידי המינים משפיעה על תהליך הסוציאליזיציה ומכתיבה את התנהגותו של האדם בתפיסת תפקידי המינים. יש תמיכה בכך שגבר בעל אידיאולוגיה מסורתית יעסוק פחות בעבודת הבית מאשר גבר שיחשב בעל תפיסה שמרנית פחות אם כי נטען כי אין כל קשר בין אידיאולוגיה והתנהגות.
יש המסיקים אידיאולוגיה מנתונים סוציודמוגרפיים, כמו למשל שמיחסים את הרעיון כי השכלה משפיעה על התנהגות בתפקידי המינים באופן בו האדם המשכיל נוטה יותר לאמץ התנהגות לא מסורתיות או שיויונית בתפקידי המינים.
הנחה זו של הבדלי מעמד בגישה לתפקידי המינים או להתנהגות נותנת בסיס למחקר רחב בתחום זה ,ולהשערה כי אדם ממעמד גבוה יותר יהיה מוביל בשינוי תפקידי המינים ובהמשך להנחה יהיו גברים אלה צפויים ליתר מעורבות בתפקידי הבית.
3. יכולת צורך/תגובה וחלוקת תפקידים
ההסבר שחוזר על עצמו כטענת החוקרת שאומרת כי הזמן שבעלים מקדישים לעבודות הבית תלוי בכמות הזמן העומד לרשותם. לצורך מטרה זו הזמן העומד לרשות הבעל יכול להתקבל כהסבר משמעותי למעורבותו בעבודות הבית רק בהקשר לדרישה או לצורך שהבעל יתפקד בעבודות הבית, כלומר, אפילו אם גבר עובד במשרה חלקית הוא לא יעסוק
בעבודות הבית.
ממצאי המחקר תמכו באופן חד משמעי בהיפותיזה האחרונה כאמצעי להסברת המעורבות של הבעל בתפקידי הבית בניגוד לתיאורית האידיאולוגיה. אידיאולוגיה שיויונית של תפקידי המינים לא מגדילה את מעורבות הבעל ולמעשה קצת מפחיתה את מעורבותו בעבודות הבית.
הובחן כי שינוי בתפקידי המינים בבית מפגר אחרי השינויים שחלו בשוק העבודה. נתוח זה מראה כי מעורבותם הגוברת של הנשים בשוק העבודה מצמצמת את הזמן העומד לרשותם בתחום הבית.
רות שריפט בספר "נשים במילכוד" מחזקת טענה זו וטוענת כי "יציאתן הגוברת של נשים לעבודה יוצרת הרחבת הטריטוריה של עבודת האישה אולם לא תמיד מתלוות לכך גם הרחבה של טריטורית העבודה של הגבר בדפוס זה. כמו בדפוס המסורתי היחסים בין בני הזוג נשענים על הפרדה ברורה בחלוקת העבודה, ואי ביצוע מטלות מסוימות מתפרש
"כבגידה" בהתחיבויות. קיים קושי עקרוני בהתבססות נורמות של גמישות שכן הן חושפות את הדפוס הניאו מסורתי או אפילו השיויוני.(שריפט 1982)
מצבים גורמי קונפליקט
בחלק זה ננסה להביא כמה השערות המנסות להפריד בין מצבים שונים ולבדוק מהם גורמים המשמרים את הדפוס המסורתי ומונעים מהגבר להגדיל את השתתפותו בתפקידי המשפחה.
הסברים למיעוט השקעתו של הגבר בבית:
א. השערות לגבי מקום עבודתו של הגבר:
עפ"י ההשערה הגבר עושה מעט בבית בגלל הדרישות של מקום עבודה. גישה זו נשענת על שני הסברים:
הראשונה היא המסורתית שטוענת :כי הגבר משקיע את מיטב זמנו בעבודה ומעט זמן בבית כתוצאה מכישוריו ומן המאפינים שלו "(אשכר 1988).
הגישה הזו יוצאת מתוך נקודת הנחה כי הגבר אחראי למצב הקיים.
השניה טוענת כי עבודתו של הגבר מונעת ממנו להשתתף בתפקידים משפחתיים אותם היה מבצע לו עבודתו היתה מאפשרת לו זאת.
בחברה המערבית נבחר הגבר לדאוג לאחריות הכלכלית ואת המחיר לכך הוא משלם בקשר עם ילדיו. גישה זו רואה בגבר קורבן של נסיבות.
ב. השערה של אידיאולוגיה וסוציולוגיה:
משערים שהגבר אינו משתתף בתיפקודי הבית וזאת מפני שהוא סבור כי אין זה מתאים כי הוא יעשה זאת. משמעות הדבר היא כי אפילו חופשי מעבודתו הוא לא משקיע מזמנו.
ג. השערות של גורמים פסיכולוגיים:
ראית הסוציאליזציה הבלתי מודעת כגורם המשמר את תפקיד המינים המסורתיים. הטענה ששמירה על הסדר הקיים נובע מהצורך למנוע מתחים משפחתיים. ישנו גם חשש לפגיעה בזהות הגברית וכי כל סטיה מהסטריאוטיפ הגברי תעורר חרדה רבה.
כשמנסים לבדוק כיצד מתקשרים עמדות להתנהגות נמצא כי קל יותר לשנות עמדות ולא תמיד העמדות נמצאות בקשר גבוה עם ההתנהגות, כלומר שינוי בעמדות לא תמיד מוביל לשינוי בהתנהגות.
(1981)HUBER טוען "כי שינוי עמדות מתרחשים על רקע פרגמטי ולא על רקע אידיאולוגי".
נמצא שהגורם המשפיע על הקשר בין עמדות להתנהגות נובע מהדרך בה נוצרו העמדות. היות וההתנהגות של האדם תלוייה ברצונו, הרי שהוא יתאים התנהגות זו לעמדותיו.
יש המצינים כי ישנם מספר גורמים נוספים הקובעים את ההתנהגות והצורך בשיתוף פעולה עם אנשים אחרים, או הצורך בכישורים או מקורות להם נזדקק לביצוע פעילות חדשה. הרגל יכול להיות סיבה לאי ויתור על עמדות. גורמים אלה באים לידי ביטוי בנושא חלוקת התפקידים במשפחה.
הצורך בשיתוף פעולה-חייב להיות שיתוף פעולה וללא זאת אין לצפות לשינוי כלשהו. היות והבעיה הינה חברתית יש צורך בשיתוף פעולה נרחב יותר הן במובן של עידוד וקבלה מצד המשפחה והחברה הקרובה והן מצד הממסד.
אם ניקח לדוגמא בני זוג המחלקים את האחריות לא בצורה שווה או שהבעל הינו אחראי לעבודת הבית בעוד האישה עסוקה בעבודתה בחוץ הרי התגובות למשפחה מסוג זה עלולות להיות שליליות.
מקום עבודתו של הבעל עלול להפעיל כלפיו סנקציות אישיות שליליות והחברה הקרובה עלולה להגיב כלפיו בזילזול ולהפנות האשמות כלפי האישה. "בעלים המנסים לישם בפועל את עקרונות השיוויון אינם מקבלים על כך תגמולים חברתיים וזאת לעומת התגמולים המתקבלים בהשקעה רבה בעבודה. אם עיסוקו בבית פוגע בתחום המקצועי זה עלול אף
לפגוע ביחסיו בתוך המשפחה"(שריפט 1982).
צורך בכישורים-כדי שהאישה תוכל להיות מפרנסת עיקרית היא זקוקה לכישורים הן בתחום המקצועי והן כישורים נלמדים(הכוונה היא היכולת ליזום ולקחת אחריות).אך התכונות הללו נתפסות כגבריות ולכן נשים לא חונכו לכך.
המקצוע שבו עוסקות הנשים נקבע בהשפעת הסוציאליזציה. רוב הנשים עוסקות במקצועות סטריאוטיפים לנשים, בין היתר עקב היכולת לגמישות בשעות העבודה והתאמתו לצורכי הבית.
דפנה יזרעאלי (1982) טוענת כי בשנות השבעים חלה עליה ברמת ההפרדה של רוב העוסקים. המקצועות הנשיים הפכו יותר נשיים וכך גם לגבי המקצועות הגבריים. אנשים החוצים גבולות חייבים להוכיח תכופות את מיומנותם המקצועית והן את זהותם המינית.
"נראה כי נשים לאחר הנישואים מתפשרות עם הדפוס המסורתי, הן בשל עוצמת הסתירה החמורה בים הערכים המשגרים להן מסר כפול והן בשל רצונן להקטין עד למינימום את הזעזועים ביחסיהם עם סביבתן"(שריפט רות 1982).
הרגל-זוגות שבנו חיים משותפים ומתרגלים לדרך חיים מסוימת מתקשים לשנותם, מה גם שהרגלים אלו נשתרשו בהם עוד בבית הוריהם.
נוחות ומאמץ-חוסר הנכונות של הגבר לוותר על הנוחות שבמצב הקיים, מה גם שלצורך השינוי הוא חייב לעשות מאמץ, ואילו אצל האישה אין את הכח לדרוש שינוי.
הבעיתיות הנוצרת כיום בתפקודו של הגבר בעבודות הבית
רות שריפט רואה בעיתיות אחרת בהשתתפות הגבר בעבודת הבית. כשבאים לעזור בתור ממלא מקום אפשר לעזור כלאחר יד ואפשר להתאמץ יותר. הסיטואציה היא ארעית בעזרה בבית ובהתאם לכך גם האחריות אשר מרגישים לגבי מילוי אותו תפקיד. הצורך לעזור לאישה יכול להימשך שנים אך נתפס כדבר ארעי. באפשרות הגבר תמיד לסגת. ברגע שהצורך
יחלוף או יהיה ניגוד אינטרסים לקריירה שלו ברור לו שהאישה תוותר.
תפיסת תפקידו של הגבר בבית כעזרה ארעית גם כשהיא נמשכת זמן רב מסיעת מחד גיסא לשמר את העיקרון של חלוקת תפקידים סטריאוטיפית בבית ומאידך גיסא יוצרת דינמיקה של ראש קטן, של אי לקיחת אחריות מלאה.
הפתרון הזה של הגבר העוזר גם אם לכאורה נראה כשלב מתקדם ושיויוני יותר מכניס את היחידה המשפחתית ליחסי כח של מנהל ומנוהל ולמעשה אף מונע התהוות מערכת חי שותפות, הסכמה וויתור הדדי. יתר על כן הפתרון הזה לא מקל על האישה שהרי האחריות על ניהול הבית עדיין מוטלת עליה ולא מאפשרת לגבר לחוש סיפוק ממילוי אותם
תפקידים שהוא לקח על עצמו שהרי הוא רק ביצע את מטלות ורק עזר.
ישנם גורמים נוספים המפריעים להתהוות דגם של יחסי שותפות לעומת הגבר העוזר, פערי ההכשרה והתגמולים בין נשים והגברים. לאישה עודף הכשרה מן הבית, הכשרה מגיל צעיר להישגיות וטיפוח האישיות, חוכמה, מתחנכת אומנם על מסרים כפולים אך מכשירים אותה גם לתפקידים גבריים.
הגבר אינו מקבל הכשרה דומה. מנתבים אותו לתחרותיות והתמקצעות והמודל הגברי המסורתי אינו מקבל הכשרה לעבודות הבית. אם ברצונו להיות פעיל הוא עושה זאת על פי דרישת האישה.
לדעת רות שריפט זה יוצר אצל האישה רגשות אשמה על שהיא לא ממלאת כיאות את התפקיד הנשי כמו אמה בעבר וכפי המצופה ממנה. מצד שני היא אינה משקיעה בעבודתה כפי שהיתה רוצה להשקיע ושהיא אינה אסרטיבית כמו גבר.
הגברים והדימוי העצמי היא בעיה. באם יוגדר "כגבר חדש" אילו תגמולים צפויים לו במבנה של החברה כיום? האם די בהגדרת הנשים את הגבריות החדשה? איך מתייחסים לכך גברים אחרים והמערכת החברתית כולה? האישה, על אף קיפוחה, מבחינת תגמול כספי בשוק העבודה יש לה עידוד מהסביבה, מודלים לחיקוי וקבוצות תמיכה-גם אם האישה
אינה רואה את עצמה כפמיניסטית, האידיאולוגיה הפמיניסטיות בכל זאת יוצרת מושגים חדשים, תבניות מחשבה ומסגרות חדשות. הגבר זוכה רק "לעקיצות". המערכת החברתית בולמת אותו, והמוסדות החברתיים רואים בו את ראש המשפחה ולא אחד משני שותפים שווים.
כל סוכני החיברות בגידול ילדים כמו (טיפת חלב ובתי ספר) עדיין מחזיקים בתפיסה המסורתית של תפקידי גברים ונשים ולא תפקידי שותפים. האפשרות לתת חופשות לידה לגבר או היעדרות מעבודה לאב על פי חוק לא ישנו תבניות חשיבה, כל עוד התפיסה השלטת שהאם היא זו אשר אחראית לילד.
סיכום
עבודה זו עסקה במוסד הנישואין ובחיי השיתוף שלאחר מכן, כפי שנקבעו על ידי החברה, ובשיטות אלטרנטיביות שהתפתחו בשנים האחרונות.
בתחילתה סקרה העבודה את חובות בני הזוג ותפיסתם על פי נורמות החברה המקובלות.
כל התופעות שנמנו בעבודה זו יוצרות מעגל סגור. מצד אחד מדברים תאורתית על שיוויון ונטיה לראות במשפחות בעלות קריירה כפולה כדבר מובן מאליו, אך תמונת המציאות שונה, על אף היות הגבר מעונין בשינוי המצב הקיים בעוד האישה מנהלת קריירה, הרי עבודות משק הבית נוטות לעיתים להיות מבוצעות בשיטות המסורתיות. במצב זה
נראה כי האישה נוטלת בעיקר עומס הנובע ממצב כפול סטנדרטיים זה.
קימת זיקה בין חוסר יציבות של הנישואין המודרניים לבין איכותם הגבוהה יחסית, להיות נשואים איננו עוד מחויב המציאות לכל האנשים. סגנונות חיים אלטרנטיביים החלו להופיע וצעירים רבים מעורבים בהם לפחות באופן זמני. להיות נשוי הוא רצוני- אנשים בוחרים להיות נשואים. אלו המתגברים על האתגרים יש להם סיכוי גבוה יותר
לשמור על הנישואין.
למרות ניסיונות חוזרים ונשנים להעביר את מוסד הנישואין לפסים אישיים שלא על פי קביעת החברה, כיום החברה מתערבת בכל פרט בחיי המשפחה. אי אפשר לקבוע גבול מסוים לתופעה זו של החברה ההולכת וממלאת את תפקידי האב והאם. החברה לקחה על עצמה בעיקר את תפקידי האב ולא את תפקידי האם שכן היא ממלאת כלפי הילד את כל
התפקידים שהאב היה מחויב לשלם בעדם לפני זמן מה.
בחלק השני סקרה העבודה את הנישואין האלטרנטיביים, המוסדרים בעיקר על ידי חוזה.
השאלה היא האם בנישואין יכול להיות חוזה אישי. האם אנשים נשואים יכולים להגדיר לעצמם את מטרותיהם בחיים, ולראות את הנישואין כעוד חוזה בחיים ולא כצעד מהפכני בו בני בני הזוג מתמסרים איש לרעיהו ללא גבולות, ללא חשבונות שהם וחיים ביחד.
לעניות דעתי חוזים אישיים יכולים לתפוס גם בנשא הנישואין, והעבודה היא כי הם הולכים ומתרבים. מעבר לכך, התנאי הבסיסי בחוזה נישואין בין שני בני זוג, הוא יושר מצד שני הצדדים האמורים לבלות את חייהם ביחד. חוסר יושר מצד אחד מהם עלול לפגום במקרם היחסים העדין בינהם.
על כך החברה כבר אמרה את דברה דרך בתי המשפט, כי 'תום לב' הוא חלק חשוב בחוק החוזים ומי שאינו ישר עלול להפסיד "בגדול".
הצדדים מתחילים לנהל בניהם משא ומתן ויוצרים בניהם יחסים קרובים. אין הם "זרים" יותר איש לרעהו כי אם עשויים להיהפך בעתיד הקרוב ל"שותפים" לחוזה. תום לב היא חובה כללית בכל עסק, ובעיקר בדיני החוזים ויש לה מעמד מיוחד בחוק. על פי החוק חוזה שנכרת שלא בתום לב הוא חוזה פגום וניתן לקבל "תרופות" עבורו.
בית המשפט פסק בעבר כי תום לב הוא דבר אובייקטיבי כלומר כיצד היה מפרש זאת האדם הסביר ולא רק מי שכרת את החוזה. במידה ואדם הוטעה בחוזה הוא יכול לתבוע את הצד השני. בע"א 75/838 ספקטור נגד צרפתי (פ"ד לב, 1) קבע השופט שמגר כי אין לקבוע רמת מוסריות גבוהה מידי למשא ומתן בעסקאות מסחריות רגילות. יש גבול, קובע
בית המשפט העליון לתפקיד המוסר כאשר בני אדם החליטו להתקשר בינהם על פי חוזה, אולם לא כאשר מדובר בחוזה על בסיס אישי.
יצויין כי נדרש גם קיום החוזה בתום לב.
עד היום לא הגדירו בתי המשפט באופן מפורש את משמעות הביטוי "תום לב ודרך מקובלת" (צלטנר ז., דיני חוזים (חלק כללי כרך ראשון, הוצאת אבוקה, תל-אביב, 1963. עמוד 503). חזרה על מילים אלו או שימוש בביטויים נרדפים כמו "יושר לב והגינות" אין בהם כדי להנחות את המשפט בדבר צורת החובה החדשה שהוטלה על המתקשרים בחוזה
בשלב המו"מ, בדבר היקפה ומה עשויות להיות "תופעות חיצוניות" להפרתה. בהיעדר פסקי דין כאלה קשה מאוד לקבוע מתי הופרה חובת תום הלב והדרך המקובלת.
המחוקק הכיר בחובת תום הלב גם במחוזים מיוחדים. חוק מיוחד כזה הוחק ב1981- בקשר לחוזה הביטוח (פוליסת ביטוח). פעולה בחוסר תום לב בשלב החוזי מהווה הפרת חוזה אשר מזכה את הנפגע ממנה בתרופות השונות הניתנות בשל הפרת חוזה, ולעיתים אף מעבר לכך. פעולה בחוסר תום לב בשלב הטרום חוזי מקנה בוודאי לנפגע זכות
לפיצויים ויש הגורסים אך סעדים נוספים כמו אכיפת המשא ומתן ושכלול החוזה. התוצאות של חוסר תום לב רחבות בהרבה מתוצאותיו של אי גילוי בחוזה ביטוח. מתעוררת השאלה אם במקרה של אי גילוי ע"י מבוטח יכול המבטח לחרוג מעבר לגבולות שהותוו בסעיפי חוק חוזה הביטוח ולפנות לסעדים המוקנים לו בשל הפרת חובתו של המבוטח
לנהוג בתום לב.
לסיכום ניתן לומר כי קשה לחזות את תוצאות התבדרות המנושג נישואין בשנים הבאות. יש להניח כי יהיו בעיות לא מעטות. אולם בשלב הנוכחי, בחברה משתנה ודינמית, ניתן לאמץ כל רעיון חדש העשוי להקל את ה"חוזה" בין שני הזוג.
ביבליוגרפיה
1. אלינסון א"ג, "סירוב לתת גט", סיני, ס"ט, תשמ"ד.
2. אלקלאי יסמין, שיתוף ואמפתיה בין בני הזוג כגורמי הצלחה בנישואין, בר אילן, רמת גן, 1980.
3. אפליאג א.נ. "השפעת גורמים דמוגרפים אישיותיים ותפיסתיים על חלוקת תפקידי הבית בין בני הזוג" חיבור לשם קבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת ת"א 1988.
4. בארי א'., "מזונות לאשה שבעלה חויב לגרשה ("מעוכבת")",מחקרי משפט, ז', תשמ"ט.
5. ברק ע. "מין כמרכיב סטטוס דינמי בחברה השיויונית מבחינת תפקידי מין" חיבור לשם קבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת ת"א 1987.
6.הולט א. "חיים ששווים פחות" הוצאת עם עובד, סידרת זהות, 1990.
7. טיקוצינסקי יחיאל מיכל, האישה בתורת ישראל, ירושלים תשמ"ח.
8. דון יחיא בני, משפחה במשפט, הוצאת ידיעות אחרונות, 1983.
9. הולט א., "חיים ששווים פחות", עם עובד, תל-אביב, 1990.
10.ליבנד רות, "תפיסת מתבגרים את מחירי המעבר לחלוקת תפקידים שיויונית", אוניברסיטת ת"א, 1989.
11.קוסמן אברהם, דיני אישות בישראל בתקופה העתיקה, י-ם, תשנ"ג.
12.קראוס בועז, גירושין, תל-אביב, 1991.
13.שלף רינה, "אישה נשים ונשיות" תל-אביב, 1975.
14.שריפט ר., "נישואין; אופציה או מילכוד" בתוך שריפט ר., ד.יזרעאלי, (עורכות), נשים במלכוד, הקיבוץ המאוחד, 1982.
1.BENIN MARY AND HOLLAND AGOSTINELLI JOAN (1988), "HUSBENDS AND WIFES SATISFACTION WITH THE DIVISION OF LABOR", JOURNAL OF MARRIDGE AND THE FAMILY, 50, PP.349-361.
2.ISRAELI D.1988 DUAL CAREER FAMILY J.OF SOCIAL BEHAVIOR(3),(4) PP.329-346.
3.DORA O.S. 1970 IDEALIZED SEX ROLES AMONG YOUNG POEPLE J.OF HUMAN RELATION(18),1 PP.789-797.
4.GARLAND T.N 1972 THE BETTER HALF,MALE IN THE DUAL PROFESSION FAMILY.TOWARDS SOCIOLOGY OF WOMEN PP.206-244.
5.GOVERMAM S.1973 EXPLANING HUSBEND PERTICIPATION IN DOMESTIC LABOR THE SOCIOLOGICAL QUARTERLY PP.81-97.
6.GUNTER N., GUNTER B.G. (1990), DOMESTIC DIVISION OF LABOR AMONG WORKING COUPLES, UNIVERSITY OF SOUTH FLORIDA.
7.KOTKIN M.1983 SEX ROLES BETWEEN MARIED AND UNMERRIED CUPLES SEX ROLES 9,(9) PP.975-985.
8.OSMOND M.AND MARTIN P.N. 1975 SEX AND SEXISM:A COMPARISION OF MALE AND FEMALE SEX ROLES ATTITUDES J.O.MARRIDGGE AND THE FAMILY 37. PP.196-157.
9.PLECK S.H. AND STAINS G. 1985 WORK AND FAMILY LIFE IN TWO CAREER COUPLES J.O.FAMILY ISSUS (6) PP.61-81.
10.RAPOPORT R. 1969 THE DUAL CAREER FAMILY,A VARIANT FAMILY AND SOCIAL CHANGE HUMAN RELATION AND SOCIAL CHANGE. HUMAN RELATIONS 22 PP.3-30.
11.YOGEV S. 1981 DO PROFFESIONAL WOMEN HAVE EGALITERIAN MARITAL RELATIONSHIPS? J.O. MARRIDDGE AND THE FAMILY 43,PP.865-871.
טיקוצינסקי יחיאל מיכל, האישה בתורת ישראל, עמוד ל"ו.
1

תגים:

חתן · קידושין · נישואין · הסכם · בעל · חיי · אישה · חתונה · כלה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "נישואין כחוזה חברתי לעומת נישואין כחוזה אישי", סמינריון אודות "נישואין כחוזה חברתי לעומת נישואין כחוזה אישי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.